מעניין לדעת על הזרע:

מרוות ירושלים היא עשבוני רב-שנתי, עומד וניצב כאשר גובהו מגיע לכ- 80 ס"מ ואף יותר. התפרחת מסועפת, ענפיה נגדיים, הכותרת בולטת הרבה מתוך הגביע, צבעה תכלת ארגמן. הגבעולים מכוסים שערות בלוטיות וגם שערות פשוטות. הגביע מכוסה שערות בלוטיות. ענפי התפרחת דביקים.

למרווה ירושלמית יש 2 אבקנים גדולים, כל אבקן מחולק לשתי זרועות: התחתונה אינה נושאת אבקה, אלא משמשת מִדְרַך לחרק במנגנון ההאבקה: בדרכו אל הצוף שבפרח נאלץ החרק לדרוך על הזרוע התחתונה, וזו מפעילה כמנוף את הזרוע העליונה, כך שזו מתכופפת וזורה באופן פעיל אבקה על גבו של החרק. בפרח מבוגר יותר יוצאת הצלקת לעמדה שהיא גורפת את האבקה מגבו של החרק. השפה התחתונה של הכותרת מפושקת, מחולקת ל-3 אונות, האמצעית רחבה מהצדדיות. עמוד העלי מפוצל בקצהו כלשונו של נחש. הזרעים (הפרודות) מפרישים ריר כשמרטיבים אותם.המרווה מזמינה אליה מאביקים רבים.
במידה והצמח לא יקבל השקיה מלאכותית, הוא יכנס לתרדמה למספר חודשים בכל שנה ולאחר מכן יעלה שוב.

הוראות זריעה: את הזרעים של הצמחים הרב שנתיים אנחנו ממליצים להנביט בכוסיות ולאחר הנביטה להעביר לקרקע. יש לזרוע כ-5 זרעים בכל כוסית ולשמור באדמה לחה ובמקום מואר. לאחר הנביטה, כשהשתיל הגיע לגובה של כ-10 ס"מ מעל פני האדמה, ניתן להעביר אותו לקרקע. יש להעתיק את השתיל לקרקע עם כל האדמה מהעציץ בה הוא נבט, יש לדאוג להשקיה פעמיים בשבוע לפחות. (שהאדמה סביבו תהיה לחה). במידה ומעבירים את השתיל לקרקע בעונת הגשמים- אין חובה להשקות בהשקיה מלאכותית באזורים בהם יש כ-2 אירועי גשם בשבוע בעונת הגשמים. במידה והצמח יקבל השקיה לאורך כל השנה, הוא יישאר ירוק כל השנה ובעונה יפרח.

שימושים:

מעלי מרוות ירושלים ניתן להכין תבשילים שונים ביניהם עלי מרווה ממולאים שטעמים כטעם עלה בשרני וטעים.

מקור הזרע שנשלח לתומכי ונטעת:

לפני שלושים שנה הקים ציון סימן טוב את משתלת "זרעים מציון" אשר עוסקת בשימור והפצה של זרעים, פקעות וצמחי בר ארץ ישראלים. בכל פעם שמסילת רכבת חדשה נסללת – ציון והצוותים שלו יוצאים לשטח – מצילים אלפי פקעות וצמחים נדירים ומוצאים להם בית חדש. המשתלה שלהם בכרם מהר"ל היא קסם אמיתי עם פקעות של רקפות בנות מעל למאתיים שנה ועוד הפתעות מהטבע. ציון והבת שלו הילה בחרו לצאת לדרך משותפת עם תנועת עיריער ולתמוך בנו דרך הפצה של זרעים לאלפי אזרחים ברחבי הארץ!