בין ימים של חוסר ודאות לטלטלה ובחזרה לשגרה זהירה, אנחנו כאן להיות, לתמוך ולחבק. חוגגים נטיעות ובנסיבות חיים מורכבות, משתדלים להסתכל קדימה לשמור על חיוביות ולראות את התקווה, להבין שלמרות כל הקושי אשר מקבל בתורו את מקומו, נופלת ההבנה שכאב מצמיח ומזמן לנו את הזכות להשתנות ולבחור את עצמנו מחדש – לבנות מציאות חדשה, וכמו עץ הדברים זקוקים לזמן. כמו זרע השותה מים, נובט בכל מקום נתון – בחושך, בשקט ופורץ דרך כל חומר בכוחות על, גומע את האור החדש אותו גילה ואט אט מצמיח את שורשיו ועליו הרכים ועם הזמן מפתח שלד וגזע המקבלים יציבות ונוכחות בלתי מעורערת.
שנהיה כמו עץ – השתול על פלגי המים. שנדע להאריך ולזקק את מהות המצב על כל קשייו.
נעצום עיניים ננשום עמוק ונחוש ברוח הרכה על עורינו. נאחל לכל סוביבנו חמלה ובריאות ונברא מציאות.יפה ומוארת.

אסיים עם הברכה והתקווה שכתבה מאיה גור אריה:
החודש ציינו את את חג הפסח המסמל חירות, אביב ופריחה.
מי ייתן שהחג הזה יהיה לחג חירות אמיתי עבור החטופות והחטופים