מחקר חדש מאוניברסיטת סטנפורד חשף תופעה מפתיעה וגילו כי זחל בשם mealworm – זחל הקמח, אוכל קלקר!
מאז שהמחקר פורסם, אנשים בכל העולם מנסים למצוא יישומים שונים לגילוי – בעוד שהחוקרים של סטנפורד החליטו להמשיך לחפש גם יצור ימי האוכל קלקר, על מנת לטפל בכל הקלקר שצף לו שם בים.
הזחל הופך לחיפושית הקמח שהיא חרק ידוע לאורך כל ההיסטוריה, שמסתבר שהוא היה חלק מהתזונה של אחוז גדול מהאנושות ועדיין נאכל בארצות המזרח. כל כך נפוץ היה המנהג לאכול את הזחלים הללו שפסיקות הלכה רבות נפסקו בנושא – חלקן מקלות ראש יותר וחלקן מחמירות יותר.
יש אפילו שם עברי עתיק ליצור – מילווי"ן – מזכיר קצת mealworm לא? אה – והזחל הזה ששמים בטקילה? כן – זה הוא.
ויליאם פדידה בראון (William Padilla-Brown) ביצע מחקר עצמאי בנושא והגיע לתוצאות מרשימות עם חיסול כוסות הקלקלר של בית הקפה השכן. הוא גם התעסק בלהרבות עוד ועוד מהזחלים בעזרת קלקר וכתב על זה בפייסבוק שלו – כשהמטרה שלו היא להשביח אותן כדי להגיע לרמות יעילות גבוהות יותר של פירוק.
זחל הקמח הזה משמש גם כמזון למגדלי דגים, לטאות וציפורים שונות, בשל קצב הרבייה המהיר שלו והערכים התזונתיים הגבוהים שלו. בקיצור – יצור מופלא!
התובנות על זחל הקמח המסוגל לפרק חומרים פלסטיים מדגימות כי הבריאה חכמה ויצירתית מאוד. עם זאת, החשוב ביותר הוא שעלינו היצרנים והצרכנים לקחת אחריות על מחזור החיים המלא של החומרים שאנו מייצרים ומשתמשים בהם. כאשר אנו מכניסים חומרים חדשים לעולם, עלינו לוודא שהם יכולים להשלים את המעגל ולחזור לאדמה באופן בריא ובר-קיימא. בכך נבטיח שחומרים אלה לא יצטברו בסביבה ויגרמו נזק.
קרדיט תמונה ראשית: SirScience, shutterstock
