אדניות של תקווה

בימים מורכבים של טלטלה וכאב אין כמו כוחה של האדמה לייצב. לתת תחושה של בית כשהכול ארעי, לתת תחושה של מחזוריות וסדר דווקא אל מול האי-וודאי.
משהו לטפח, חדש לגדל, לראות איך הוא צומח לנגד עיננו, בכל מקום בו אנו נמצאים. נטועים.
לגעת באדמה ולאפשר לה לספוג את הצער והפחדים ולהטעין אותנו בכוח חדוות ההישגים הקטנים.

תושבי שדרות פונו למלונות בים המלח ופגשו בחברי "דרור ישראל" שמסייעים להם בארגון הקהילה. במסגרת הפעילות עלה רצון של מספר נשים בגינה, וכך היה.
הפניה הגיעה לתם שי, רכז מגמת אקו-חקלאות עירונית בתיכון החברתי תל אביב יפו וחבר תנועת "דרור ישראל".
"התרגשתי מהפניה להקים גינה כי אני מכיר את הכוח המרפא של העבודה בגינון. שמחתי לגייס לנושא את תלמידי המגמה שלי, שחלקם כבר התנדבו מזה שבועיים עם מפונים בתל אביב ולהתחיל לתכנן איתם גינה" מספר תם

למי שלא מכיר, נספר שתם מכשיר את דור העתיד של מטפחי האדמה.
מגמת אקו חקלאות עירונית בתיכון החברתי מנסה לענות על השאלה- איך עושים שהעיר תהיה חלק מהפתרון למשבר האקלים במקום חלק מהבעיה. 
החניכים והחניכות לומדים על בעיות מחיי העיר והאקולוגיה האנושית ומנסים לתת להן מענה מעשי.
הם עוסקים בשיקום נופי ביפו, פיתוח מתקנים לגידול במצע מנותק בגגות ומרפסות, מיזמים חברתיים לצמצום פסולת, סדנאות ועוד.
וכמובן, נזכיר שהם שותפים בפרויקט מאה הגינות הטיפוליות של עמותת "ונטעת" ומובילים פעילויות בגינות השונות.

במקרה של הפרויקט הנוכחי, כל העבודה על ההקמה- מתכנון כיווני השמש, בחירת הצמחים, עיצוב האדניות ותכנון הפעילות נעשה בידי החניכות והחניכים כחלק מהלמידה שלהם.

במקביל, נוצר קשר עם מיכל ועדי קדם מחברת "גני קדם" שביקשו להביא גינון טיפולי למלונות המפונים.

"תוך שבוע ויומיים מהפנייה, מצאתי את עצמי באוטובוס עם 15 חניכים בכיתות י-י"ב בדרך להקים גינה", משתף תם.
"חברת גני קדם הגיעה עם אדמה, שתילים וערכות עץ חתוכות לבניית אדניות, ועמוס הרץ מטפל ותיק ומנוסה בגינון נרתם ללוות אותנו ולבקר בגינה לפעילות אחת לשבוע."

כך הגיעה המשלחת, בבוקר יום הפעילות, עמוסה ברצון טוב, ידע והכרה בפוטנציאל הריפוי שטמון בחיבור לאדמה, ויחד עם הקהילה, בעיקר המבוגרים, בנו את האדניות.
בצהריים כבר חיכו כ – 20 אדניות עץ מוכנות לחגיגת השתילה.
הורים וילדים, קשישים, כל משפחה וכל מי שרצה, קישטו את האדניות ושתלו בהן צמחי תבלין ופרחים, ביחד עם החניכים והחניכות שגם הקימו מערכת השקיה לצד אלדד, מנהל "גני קדם".
השממה שבלב הופרחה. אדמה הוכנסה לביתה החדש, המקושט, קלטה אל חיקה שתילים ופרחים חדשים שילוו את הקהילה בהמשך החיים, אדניות קלות יחסית שיוכלו לשוב איתן לבתים.

בימים שחלפו מאז, מעדכן תום, קיבלנו מספר פניות להקים עוד גינות כאלו, שיוכלו להיות אי של שקט וריפוי במציאות התלושה של המפונים, ויוכלו לשוב איתם הביתה, או כמו שאמרה אחת הנשים:

"ואי! כמה אויר זה נתן לי לעשות משהו עם הידיים, ועוד משהו שאני מצפה שיצמח, שיגדל.  משהו עם הפנים לעתיד… זה היה חסר לי"