היתה לי הזכות להכיר את מרדכי, חייל אמיץ הביקש להנציח את חבריו.
ה-7 באוקטובר תפס כל אחת ואחד ברגע אחר בחיים. כל אחת בדרכה רצתה לתרום ולעזור למי שרק אפשר, המדינה בוערת, הלב יוצא מהמקום, הדאגה, הקושי, האובדן והצער הגדול מלווים אותנו כבר שנה שלמה. כמעט שכחנו מה היה כאן לפני.
אני מודה מכל הלב על היכולת שלי להיות חלק מפרויקט מרגש וחשוב זה, המנציח דרך צמיחה את הלוחמים והלוחמות שלנו.

כתב מרדכי בן שלטון, מלוחמי גדוד גולני, אשר איבד את חבריו היקרים לנשק.
זהו תיעוד אישי של חוויותיו מאותם רגעים גורליים.
_{^{אזהרת טריגר: תוכן לא פשוט לקריאה.}}
חוף זיקים היה קו האש הראשוני של המחבלים אשר הגיעו מהים. המתחם באותו בוקר מנה סה״כ 15 לוחמים של חטיבת גולני מגדוד 51,
6:30 בבוקר. עשרות מחבלים עם ציוד לחימה עצום ואגרסיבי, מסתערים קדימה אל החוף ומשמידים כל מה שעובר בדרכם. המחבלים מתפזרים לאורך כל קו החוף ומגיעים באותו הזמן לשלוש הנקודות הנמצאות בקו הראשון של הים- מוצב מש״א ארז, חוף הרחצה ומתחם הצק״מ.
במוצב מקבלים החלטה להוציא כוח לוחמים החוצה- לכיוון החוף ולכיוון הצק״מ, המטרה- למנוע טבח של ציבור המבלים על החוף והתקדמות המחבלים הלאה לשטחי ישראל.
‎בכל המוקדים, הלוחמים נלחמו במסירות נפש בקרבות פנים אל פנים. יש לציין שעד סופו של הקרב, האיזור נשאר בשליטת חיילי גולני ולא נכבש כלל, זאת לזכותם של הלוחמים שנלחמו עד הכדור האחרון תוך אבדות ופציעות.
באזור נמצאו עדויות מצמררות למאבק עז, כולל שרידי ציוד לחימה רב. הממצאים מעידים על קרב הירואי ואמיץ שהתרחש במקום. הקרבות הממושכים בכל מוקדי החוף והעמידה האיתנה של הלוחמים, נתנו לבסיס זיקים והקיבוצים הסמוכים זמן התארגנות והערכות, דבר שהציל אותם מטבח וודאי.

בסופו של יום, בקרב בחוף זיקים, נפלו חמישה לוחמים מכוח גולני.
באיזור הצק״מ-
סרן איתי מאור ז"ל
סמל עמית צור ז"ל
סמל אורי לוקר ז"ל.
במתחם החוף-
סמל דביר לישה ז"ל.
במוצב מש״א ארז-
סמ״ר אופיר ציוני ז"ל.

עת לטעת!
מצוות ישוב הארץ אינה רק לכבוש את הארץ, אלא להתיישב בארץ לאורכה ולרוחבה, באופן שלא תישאר שוממה.
כפי שכתב הרמב"ן: "שלא נעזבנה ביד זולתנו מן האומות או לשממה, וזהו שנאמר: וְהוֹרַשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ וִישַׁבְתֶּם בָּהּ"..

לזכרם הוקמה חורשת הגיבורים בשם “מצפה דביר" בכוכב השחר, לזכרו של סמל דביר לישה ז"ל, ולזכר שאר לוחמי גולני גדוד 51 שנפלו ביום שמחת תורה בחוף זיקים.
קרב גבורה זה של 15 לוחמים, שינה את פני הלחימה כולה בצפון העוטף. העוז והאומץ של הלוחמים יהווה עבורנו השראה וסמל לגבורה יהודית ומסירות נפש.

עכשיו יותר מתמיד- עת לטעת! לבנות, להצמיח ולחיות באדמה שבמותם ציוו אותנו עליה.
הבטחנו לא לשכוח, להנציח ולזכור.
שנזכה להיות ראויים לכך.
מודים ומוקירים את נועם מעמותת ונטעת על התרומה הנדיבה של העצים לצורך הקמת החורשה.

_{תרומת העצים התבצעה כחלק מפרוייקט עצים מחפשים אדמה.
העמותה מלווה את הפרויקט באופן שוטף עם הדרכה לנטיעה ותחזוקה נכונה בפיקוח על מצב העצים באמצעות דיווח ובקרה. כל זאת במטרה לעודד תרבות נטיעה ושמירה על העצים.}