חייב להיות פתרון אחר
העיר הראשונה ששמעתי עליה שהפכה לעיר שמתמקדת בחקלאות עירונית ועצי פרי היא טודמורדן, והם נמצאים ביורקשייר בריטניה (17 ק״מ ממנצ׳סטר). זו עיר שיש בה שיעור עוני גדול יחסית ואבטלה בגלל מעבר המיקוד של הכלכלה הבריטית ממגזר התעשיה לשירותים.

בשנת 2015 עברתי קורס ליזמות חברתית באינטרנט באוניברסיטה בקופנהגן. הקמנו קבוצת עבודה סביב חקלאות עירונית. הבנתי כבר אז שחקלאות זה עולם ההולך ומתכווץ והעולם עובר יותר לשירותים ומתנתק מהחקלאות. ככלכלן היה לי ברור שהחקלאים לא יוכלו לשרוד לעד עם פערי התיווך בין המחיר שהם מקבלים מהקמעונאים והתייקרות המתמשכת של מחירי הנדל״ן והצפיפות- שמאיימים על השטחים החקלאיים הפתוחים.

בכתבת הגארדיין הבריטי (כאן קישור לכתבה באנגלית) מסופר שב-2008 התחילו שלוש אזרחיות- המשוגעות לדבר: אסתר בראון, מארי קליר, ופאם וורהורסט- התארגנות לשימוש בקרקעות לא מנוצלות ברחבי העיר בכדי לשתול גני ירק קהילתיים ולנטוע עצי פרי.
עברו להן מעל 15 שנים- מאז זה הפך לחלק בלתי נפרד מן העיר. העיר התמלאה בעצי פרי, ירקות, עשבי תיבול והכל ללא גדרות ובקלות רבה עבור כל התושבים של העיר, וכל זאת ללא כל מימון חיצוני! ללא מבנים, ללא שכר עבודה ולא תקציב מהרשויות.

אם אפשר לגדל בטודמורדן אפשר לגדל בכל מקום
השמועה פרסה כנפיים במהירות ומבקרים מכל רחבי בריטניה ומהעולם כולו התחילו להגיע לטיולים בעיר שרק לפני כן היתה במצוקה ותיירים כלל לא פקדו אותה. אלפי קבוצות בעולם הוקמו בהשראת הפעילות שלהם עם שם המותג שלהם – Incredible edible, שמשמעותו אכיל מופלא.

הן לא רצו לעשות מהפיכה. הן בסה״כ ניסו לאחד את העיר שלהם בתקופה של מצוקה. ״לפני 15 שנים היה משבר גדול בכלכלה העולמית והמון דיבורים על משבר אקלים צפוי, אבל הרגשתי שאף אחד לא עושה עם זה כלום, אז פשוט החלטתי לעשות״ אומרת מרי קליר, אחת המנהיגות של הארגון. ״הרגשנו דעיכה בשירות הציבורי וחשבנו שגידול ירקות , פירות ומיחזור שלהם חזרה לאדמה יכולים להיות הפתרון״.

הגשמה
מה שאותי מרגש במיוחד זה הפתיחות שמארי וחברותיה שידרו לקהילה מסביבן. הם לקחו את הערכים 'ערבות הדדית' ו'יחד' ותירגמו אותם לעשיה.

קליר, כיום בת 66, בעברה עסקה בסיוע לילדים בסיכון, החליטה להנמיך את הגדר בגינה שלה, העתיקה שיחי ורדים שאהבה ופינתה מקום לערוגות עם עשבי מאכל והוסיפה לצידם את השלטים ״התכבדו״ ״מוזמנים לקחת״, משם הן עברו לשטחים מוזנחים מעשבים, ששימשו בעיקר כמקום להטלת צרכים של כלבים, והחליפו אותם בערוגות ירקות. כיום יש כ-70 אתרים שהם מטפחים בעיר שאוכלוסיתה רבע מגבעתיים! מערוגות ירקות ליד תחנת המשטרה לערוגות לעשבי מאכל ליד תחנת הרכבת. כ -2% מתושבי העיר מתנדבים במיזם ולמעלה מ-57% מגדלים אוכל לעצמם!

״אכיל מופלא״ מונע מהעיקרון המנחה שעדיף לבקש סליחה מלבקש רשות
כל שבועיים בימי ראשון- 300 המתנדבים במיזם בכל תנאי מזג אויר מתייצבים לאירוע קהילה משותף שבו הם מנקים את התעלה העוברת בעיר מבדלי סיגריות ועטיפות של ממתקים. אנשי התנועה הציבו מאות שלטים בעיר (מבלי לבקש אישור מהרשות המקומית).
אפילו ליד תחנת המשטרה הוקמו ערוגות מטופחות ללא כל היתר, מהלך מפתיע בבריטניה הקפדנית בכל הנוגע לחוק וסדר ״אתה יכול לא לעשות כלום כל היום, לצפות בחדשות ולקטר או שאתה יכול לעשות משהו טוב״

העיר כבר גרמה בעבר לשינוי גדול בחוקי העבודה להעסקת ילדים בשנת 1847:
בכך שהובילה מהפיכה למען זכויות ילדים יחד עם ערים אחרות בבריטניה- היה מקובל שילדים היו עובדים במכרות הפחם מהבוקר עד הערב- במקום ללמוד ולשחק. לעיר זו היה תפקיד מרכזי של יצירת מגבלה של גיל ותנאים לעבודת ילדים.

היוזמה להפוך את העיר לגן קהילתי פורח עם תנובת ירקות ופירות, היא המשך ישיר של מסורת העשייה החברתית המקומית – מסקנה -עיר קטנה יכולה לעשות שינוי גדול!
התושבים מכנים את העיר "אודמורדן" במקום טודמורן תוך שימוש במילה שמשמעותה באנגלית מוזר. העיר של האנשים המוזרים. והם לא מתביישים בכך. מרגש אותי כמה רוך יש בשם המקסים הזה.
העיר עדיין מצולקת מעברה התעשייתי שנכחד. 20% מתושבי העיר חסרי הכנסה, 28% מן הילדים חיים בעוני. המתנדב ג׳ון רייס בן 56 שעבר לעיר לאחרונה אומר ״לא ידעתי שעוני כזה בכלל קיים. זה טוב להם לגדל ירקות ופירות. הם מרגישים שהם שייכים למשהו חשוב. ״דברים השתנו באופן משמעותי בשנים האחרונות״ אומרת קליר כשאצבעותיה עדיין מלאות בבוץ ״אבל השינוי הכי גדול הוא מבחינתי החסד שאנשים עושים זה עבור זה. קצת אושר שכל אחד גורם עבור האחר מצטבר והופך למשהו מאוד מהותי בתרבות שלנו״.

עיר קטנה שכבר חוללה שתי מהפיכות גדולות עם השפעה על כל העולם. אחת בוצעה ב 1847 והשניה ב 2008. את ההדים למהפיכה בזכויות הילדים כולנו מרגישים היום. ילדים יכולים לשחק וללמוד במקום לעבוד בפרך. את ההדים של המהפיכה שהחלה בבריטניה ב 2008, והמשיכה בתנועת עיר יער ב 2021, נוכל רק למדוד בפרספקטיבה של עוד 50 שנים ויותר. לדעתי לשתיהן תהיה השפעה ניכרת על האנושות כולה. אנחנו עוסקים בעשיה ירוקה חיובית המשנה את הסביבה של כולנו, הפחתת סטרס, חרדה ובכך מפיחים תקוה במקומות שחייבים זאת כמו קרן שמש לצמח נובל.

אני כותב ומתרגם את זה על בסיס כתבה שנכתבה בעיתון ברייטווייבס הגארדיין הבריטי, ולא יכול שלא להתרגש כמה העשיה שלנו בעיר יער דומה לכך. כמה זה חשוב בישראל של ימינו לאחד את האנשים והקיטוב בישראל עם חזון משותף. מאחל לנו שנצליח לקבל השראה מן המודל של העיר הקטנה הזו בבריטניה ולאחד את השורות סביב גידול ירקות, פירות ועשבי מאכל.
הכי חשוב שנהיה נחמדים זה לזה ונגביר את הנתינה כ"מעיין המתגבר״.

_{עמותת ונָטַעְת פועלת להגשמת חזון עיר-יער בישראל להפיכת הערים בישראל לירוקות, מוצלות ומיטיבות.  אחד מהדברים העיקריים שאנחנו עושים בעמותה הוא לקרב בין אדם לאדם ובין אדם לסביבה לחצו כאן לקבלת מידע נוסף.}