פקודת היערות 1916 היה חוק מנדטורי היחידי שאפשר להגן על עצים בישראל. החוק המנדטורי היה חסר במובנים רבים. בשנת 2008 עם הקמתה של יחידת פקיד היערות במשרד החקלאות, החל שיפור בחקיקה.

בשנת 2008 תיקון 89 לחוק התכנון והבניה שהגדיר לראשונה מהו "עץ בוגר" ומהו ערך חליפי שעל מקבל רישיון כריתה לתת.

ב- 2012 נחקק תיקון לפקודת היערות המכיל בתוכו הגדרת עץ בוגר, ערך חליפי, קבלת חוות דעת של פקיד היערות בשלב תכנון וחובת סקר עצים.

ב- 2014 בוצע תיקון נוסף לפקודת היערות בה הוגבל הצורך בחוות דעת פקיד יערות בשלב התכנון ושונתה הגדרת עץ בוגר לבניה לצורך מגורים.

ב- 2016 בתיקון לחוק התכנון והבנייה הוגדר הצורך בחובת סקרי עצים בשלב התכנון לצורך תכנון מתחשב בעצים.

לכאורה יש עדנה לעצים בארץ.
ואכן, העצים הובאו לקדמת הבמה ויש מחויבות חוקית להתחשב בהם, להגן עליהם ולשמרם משלבי התכנון המוקדמים ובוודאי בשלבי בניה ופיתוח ואף מעבר לכך. בשנת 2022 אף החל מיזם ההצללה שעליו החליטה ממשלת ישראל כחלק מהתמודדות עם משבר האקלים ראו קישור לכתבה במגזין קודם.
אך האם בשטח המצב אכן יותר טוב? האם יש התקדמות בהגנה על העצים הוותיקים בערים? כאדם אופטימי העוסק בנושא העצים משנת 1980 אכן אני חושב שיש מגמת התקדמות איטית מאוד ויש שיגידו איטית מדי.אך, מצד שני יש מקום רב לדאגה ויש הרבה מה לעשות.

מהם הדברים הטובים
  – מזה שנים מקיים תחום הנדסת הצומח [גינון] בשירות ההדרכה במשרד החקלאות קורסים מקצועיים וימי עיון בנושא העצים:
קורס גוזם מומחה, קורס גידול עצים, קורס הערכת סיכונים, עצים בוגרים ועוד. לפני שלוש שנים החל במשרד קורס חדש- יערן עירוני- מומחה לעצים. ואף משרד העבודה יצא בקורס מקצועי חדש "אילנאי".

קיים חומר מקצועי רב על גידול וטיפול בעצים, מפרטים מקצועיים – סטנדרט לעצי נוי לשתילה, דפון יער עירוני , חוברות על עצי רחוב בישראל, משאב העצים בעיר, מדיניות תכנון לצל העירוני של מינהל התכנון ומשרד החקלאות ועוד.
המודעות לחשיבות העצים לאדם ולסביבה גברה. מבוצעים מחקרים על תרומת העצים לאקלים. פורסמו מאמרים רבים בנושא בכל העולם ואף בישראל מדברים על קידום היער עירוני – כלל העצים בעיר ותרומתו למלחמה בהתחממות הגלובלית.

בגינון הציבורי אנו רואים שיפור בטיפול בעצים. יש חלק מהרשויות בהם השתפר מאוד תקציב הטיפול בעצים ואנשי המקצוע העוסקים בכך. והחלו אף בשיקום עצים, דבר שכמעט לא נעשה בעבר. יש בהחלט נקודות אור בנושא. 

 בשנת ה-70 למדינה התקיים ביוזמת משרד החקלאות מיזם ארצי -שנת היער העירוני – בו השתתפו בהצלחה שש רשויות: כפר סבא, הרצליה, תל אביב, ראשון ציון, באר שבע ואשקלון.

קיימים פורומים מקצועיים כגון פורום גוזם מומחה. לפני שלוש שנים הוקמה עמותת האילנאים בישראל שמטרתה לקדם את הנושא.

וכסיכום ביניים חיובי ואופטימי –  יש ידע, יש אנשי מקצוע לטיפול בעצים (אילנאים וגוזמים ועוד אגרונומים והנדסאי נוף רבים), יש חומר כתוב ומפרטים. אז האם הכול טוב? אין מה לדאוג?

ובכלל איך אפשר לסכם מה מצב העצים בישראל ומי יכול לעשות זאת? קטונתי ובכל זאת אני רואה בעלון ונטעת הזדמנות להרהר בנושא ולשתף את הקוראים בתחושותיי.
ובכן אם נשפוט את הנושא על פי דעתם של האזרחים נאמני האילנות ברחבי הארץ והרבה מומחים ואנשי מקצוע העוסקים בנושא נקבל תמונת מצב פסימית למדי.

יש בארץ מספר לא קטן של קבוצות וואטסאפ פעילות מאוד של נאמני אילנות, קבוצות מקומיות וקבוצות ארציות, בהם משתפים אזרחים את חוויותיהם ודעתם בנושא העצים – 
לעיתים זה די מדכא לראות את כמות הדיווחים והתמונות על פגיעה בעצים מצד יזמים, מצד רשויות. דיווחים על כריתות של מאות ואלפי עצים וקריאה לחברים להגיש ערר על רישיונות הכריתה. ניסיונות עידוד מצד החברים לא להתייאש ולהמשיך להיות ערניים ולדווח.

אחוז לא קטן ממה שכותבים החברים בקבוצות עוסק בתלונות על השחתת עצים וגיזום לא מקצועי של העצים.
ביחס הגרוע של פקידי היערות והרשויות לפניות תושבים בנושא עצים ובעיקר תלונות כלפי אגף יער ואילנות ופקיד היערות הארצי במשרד החקלאות. תלונות רבות נשמעות על כך שמערכת האכיפה של משרד החקלאות אינה ממש אוכפת או מטפלת עד תום בתלונות המוגשות על כריתת עצים ללא רישיון. ואפילו תיאורים של הרגשה עויינת מצד הגורמים הציבוריים והממשלתיים כלפי הפונה.

לדוגמא: "שומרים על העצים בירושלים", "רחובות של עצים" "עצים הם תושבים גוש דן", "שומרי העצים –"XR, "פורום נאמני עצים ארצי". לאחרונה החלה מורן ברגר מרחובות בהובלת גרעין ארצי של פעילים במטרה לפעול ברמה ארצית בקידום הנושא.
ומזה שנים אוסי בנימין מתל אביב שהקימה את צבא ההגנה על העצים פועלת ללא ליאות ברמה מקומית וארצית.
יש גם מספר פורומים ציבוריים שנושא העצים מטופל בהם – הועד לבינוי שפוי, הועד להעצמת עצים הפועל בתוך ארגון חיים וסביבה, פורום ירושלים בת קיימא, הפורום הישראלי לעירוניות ועוד.

לאור תלונות רבות מצד אזרחים פנתה בזמנו, חה"כ מיקי חיימוביץ שהייתה יו"ר ועדת פנים וסביבה בכנסת למרכז המחקר והמידע של הכנסת לביצוע מחקר בנושא הרגולציה וכריתות העצים בישראל. המחקר בוצע ע"י ד"ר יהודה טרואן והוגש בדצמבר 2019. בעקבות הדוח התקיימה פגישה רבת משתתפים בזום.

במפגש שהתקיים העלו נאמני האילנות טענות רבות על מה שקורה בארץ מבחינת היחס לעצים–  גיזומי השחתה, טיפולים לא מקצועיים ובעיקר הרבה כריתות, הרבה עררים המוגשים לפקיד היערות הארצי ונדחים בטוענות.
אז מי יגן על העצים אם לא פקיד היערות, שאלו המשתתפים.

וכך נכתב בכתבה שפורסמה ב-timeout:  
"דוח של הכנסת: העצים בישראל אינם מוגנים מפני פגיעה – לציבור אין דרך לערער על כריתות, אין מספיק פקחים, הקבלנים יכולים לכרות עצים כאוות נפשם: דוח חדש מצייר תמונה עגומה מאוד לגבי העצים במרחב הציבורי בישראל.   בין השנים 2013-2018 נכרתו בישראל 376 אלף עצים, 54% מתוכם לצרכי בנייה ופיתוח – ואלה רק העצים שנכרתו באופן חוקי. כך עולה מדוח חדש של מרכז המידע והמחקר של הכנסת," 

ועוד פירסום מדאיג מדו"ח הכנסת:
הפשע משתלם? 56% מהקנסות על כריתת עצים בכלל לא נגבו (!)

ועדת הפנים והסביבה של הכנסת הציגה נתונים מדאיגים באשר לכריתת עצים בישראל
• המדינה לא טורחת לגבות קנסות על כריתת עצים שלא כחוק
• תקנות בנושא נטיעה חלופית היו צריכות להיכנס לתוקפן לפני 7.5 שנים, עד עצם היום הזה לא אושרו
• כך כורתים עצים בישראל ללא סנקציות ובקלות יתרה

תקנות לפקודת היערות, המסדירות כיצד לחייב קבלנים שמבקשים לכרות עצים בחלופת נטיעות חדשות, מתעכבות במשך שמונה שנים, בזמן שהעצים הבוגרים בישראל הולכים ומתמעטים. אם לא די בכך, בזמן שעצים נכרתים על ידי עבריינים שלא כדין, 56% מהקנסות על כריתת עצים לא נגבו ולא הועברו מעולם למרכז לגביית קנסות. על כל עברייני כריתת העצים, ברחבי ישראל ממונים 2 פקחים ארציים בלבד, לאחר שהניסיון להגדיל את מספר הפקחים העלה חרס. כך עולה מדיון שהתקיים השבוע בדיון ועדת הפנים והגנת הסביבה בראשות ח"כ מיקי חיימוביץ', על הגנת עצים ועבודת פקידי היערות
[גלובס אוגוסט 2020]

ביוני 2022 פורסם עוד דוח של מרכז המחקר של הכנסת מאת דר יהודה טרואן בנושא מדיניות הצללה במרחב הציבורי.
חלק מהדוח שפורסם בעיתון גלובס אינו מבשר טובות – " במרכז המידע והמחקר של הכנסת יצאו למסע בעקבות העצים ברחובות וחזרו עם מסקנות עגומות: הממשלה כותבת תוכניות חסרות סנקציות, דוחות מבקר המדינה זוכים להתעלמות, והתושבים נותרים ללא צל
• כמה עצים ניצלים מכריתה? לפקיד היערות אין מידע, אך לפי ההערכות רק 15% מהבקשות לכריתתו או העתקתו של עץ בוגר נדחות. כריתת עצים. רק 15% מהבקשות לכריתתו או העתקתו של עץ בוגר נדחות."  

טעימות מייצגות מתוך קבוצות הוואטסאפ:

קבוצת שומרים על העצים ירושלים

"בזמן האחרון יש מתקפה רבתי על כריתת עצים בוגרים ועתיקים בעיר ואנחנו לא בשליטה לנוכח המתקפות הרבות – עמק הזיתים, חניון צומת פת.. כדאי שנתעורר…"

עיריית ירושלים נטעה כ-2500 עצים בגומות ריקות ברחובות העיר. בקבוצה היה מצד אחד פירגון ומצד שני בקורת קשה על הבורות הקטנים כחצי מ"ק ואיכות ירודה של העצים "…בזמן שאנחנו פה בקבוצה התעסקנו בחודשים האחרונים עם הנטיעות ברחבי העיר, במקביל העירייה כרתה עשרות עצים בוגרים ועתיקים. לעץ בוגר אין תחליף כמו עץ צעיר"

פורום נאמני עצים ארצי

"…זה לצערנו כמעט כל הסיפור הארצי כולו: 95% מאזרחי ישראל ונבחריה רוצים המון עצים, כמה שיותר. אך בתנאי אחד לא בחצר שלהם, לא ליד הבית, לא בשטח שעליו מתכננים בית, לא במדרכה, לא בקרבת הכביש, לא 10 מטר מקו הביוב, לא סמוך לקו חשמל, לא עץ מלכלך, לא עץ בשלכת, לא עץ שפריו עסיסי, לא ולא ולא ולא…. נשארנו רק אנחנו, 5% משוגעים, שמבכרים עצים על פני הרבה דברים אחרים. אסור לנו לוותר, אך צריך לקבל שזהו קרב מאסף…."

מקבוצת עצים הם תושבים גוש דן

בגוש דן הרבה עצים מועתקים לפארק דרום. תושבים ראו עצים מיובשים ומתים והתקיים דיון: "אתמול בררתי על הנושא, אמרו לי פארק דרום הוא בית הקברות של העצים, חלק גדול מהם הועתקו ולא ישרדו העתקה נוספת"

"משרד החקלאות מכופף חוקים שנועדו לשמור עלינו ועל המרחב הציבורי בכל הנושאים שבאחריותו – עצים, צמחים…".   "אולי זה נושא סופסוף למבקר המדינה או התנועה לאיכות השלטון?
להרעיד את הסיפים !!! הנושא של העצים מתחיל לתפוס מודעות בציבור הרחב במיוחד עם אותותיה המורגשים יותר של ההתחממות הגלובאלית ותפקידם המיוחד מאוד של העצים בכך.."

וזה רק מדגם על קצה המזלג. דוגמאות נבחרות בגזירי כתבות נוספות:

משרד החקלאות פירסם השנה שני סרטוני תדמית קצרים בהם מככב ד"ר ארז ברקאי פקיד היערות הארצי ומנהל אגף יער ואילנות.
המתבונן בסרטון שאינו מצוי במצב בשטח אומר לעצמו המצב מעולה, יש על מי לסמוך!

אך מצד שני אנו רואים בשטח דברים אחרים. קראו חלק מהכתבה הבאה

כך הולכים הכורתים: בישראל נכרתים 230 אלף עצים בכל שנה צאלה קוטלר הדרי |שומרים| פורסם 05/08/21

כדור הארץ בוער וברחבי העולם נמדדות טמפרטורות שיא. ובישראל? כריתת עצים מאסיבית מחסלת את הצל ומגבירה את הזיהום, בעיקר לטובת נדל״ן. תחקיר שומרים חושף כי 230 אלף עצים נגדעו אשתקד, מספר דומה צפוי גם השנה, ויד ימין של קק״ל כורתת בעוד יד שמאל שלה נוטעת. מי מאשר את קטילת העצים בניגוד לכל היגיון בריא?

ומה עושים העצים? נכרתים כדי לפנות מקום במרחב העירוני
שינויים בקריטריונים להיתר לכריתת עצים עלולים לגרום לכך שהיד על הגרזן תהיה קלה עוד יותר
 • פרופ' יפעת הולצמן-גזית: "לעשות גומה לעץ חדש באזור מלא בטון זה לא מספיק" גלובס אוגוסט 2018

יותר מרבע מיליון עצים נכרתו השנה – 50 אלף מהם בשטח עירוני
בין פעילי הסביבה ופקיד היערות הראשי במשרד החקלאות ניטש ויכוח על מספר העצים שנכרתים בישראל מדי שנה – אך כולם מסכימים שמדובר בהרבה מדי
● מעל 250 אלף רישיונות כריתה ניתנו ב-2020, מתוכם כ-50 אלף עצים נכרתו לטובת פרויקטים של נדל"ן ותחבורה
● ברוב המקרים הלחצים והאינטרסים הכלכליים גוברים על האינטרס הציבורי ליהנות ממה שהעצים מעניקים לנו.  אביב לביא זמן ישראל – האיש הירוק מאי 2021

בשנת 2015 יזם ד"ר מרטין וויל שהיה אוצר מוזיאון ישראל יחד עם מוזיאון העיצוב בחולון את התערוכה "צל ערים".
לקראת התערוכה הוציא מרטין וויל ספר
"צל ערים – מצילים את המרחב הציבורי" ובו מאמרים ותמונות בנושא הצל בארצנו.  הספר והתערוכה הנלווית לו במוזיאון העיצוב חולון אינם תיעוד של מגמות עכשוויות. אלא הם קול קורא לפעולה; הם עתירה ל"הכרה מחודשת בצל" וליצירת "מרחבי־צל" בסביבה האורבנית. כשאנו יוצאים מביתנו שבעיר במהלך חודשי הקיץ הלוהטים, אנו מחפשים מיד הגנה מפני השמש היוקדת. אבל ברוב המקרים אנו לא מוצאים אותה – לא בסמוך לבתינו, לא ברחובות, לא בספסלים שעליהם אנו יושבים כדי לנוח לרגע, לא בכיכרות, לא בגנים העירוניים, לא בחצרות בתי הספר או במגרשי הספורט.
בספר יוצא מרטין בהאשמה על המצב כלפי נבחרי הציבור ומתכנני הערים בישראל ובקריאה לשנות סדרי עדיפויות.

אז איך מאזנים בין פיתוח, בנייה ושימור עצים?

אז נכון, אנחנו רוצים בניה ופיתוח ושדרוג רחובות ושכונות ותשתיות אבל גם רוצים יותר יחס לעצים הוותיקים שתרומתם לסביבה ולאדם גדולים לאין ערוך מנטיעות של אלפי עצים צעירים וקטנים. האם זה אפשרי? לדעתי בהחלט כן. זה תלוי במודעות נבחרי הציבור, מתכננים ומהנדסים.

במדרש קהלת רבה נכתב: "בשעה שברא הקב"ה את האדם הראשון, נטלו והחזירו על כל אילני גן עדן ואמר לו: ראה מעשי כמה נאים ומשובחין הן וכל מה שבראתי בשבילך בראתי. תן דעתך שלא תקלקל ותחריב את עולמי, שאם קלקלת אין מי שיתקן אחריך".

פירוש חופשי שלי למדרש. בורא עולם יודע שממש בקרוב אדם וחווה יורדים מגן עדן לארץ. הוא מטייל אתו בגן ואומר לו: "אדם יקר, אני יודע שברגע שתרדו לארץ תפרו ותרבו ותרצו לפתח ולבנות וזה בסדר. אבל בבקשה כאשר אתם בונים ומיישבים שימו לב והיזהרו עם העצים כי העצים תרומתם רבה מאוד לאדם ולסביבה והם גדלים לאט וחיים מאות ואלפי שנים וכל פגיעה בעץ תגרום לנזק והפסד אז אני מבקש ממך היו זהירים עם העצים"

והנה בשנת 2021 הגיעה הבשורה:
מיזם ההצללה ינואר 2022

הממשלה אישרה תוכנית לאומית להצללה ולקירור של המרחב העירוני באמצעות עצי רחוב במסגרת היערכות לשינויי האקלים.

במסגרת התוכנית שאושרה נקבע יעד רב שנתי שלפיו יינטעו כ-450,000 עצים לאורך כ-3 מיליון מטרים של רחובות בישראל בהשקעה הנאמדת ב-2.25 מיליארד ₪ עד שנת 2040. את התוכנית מגישים ראש הממשלה נפתלי בנט, השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג ושר החקלאות עודד פורר [החלטה 1022]

ואכן בעקבות החלטה הממשלה יצאה המדינה במיזם שהתחיל בראשית 2022 ועליו דיווחנו בעלון הקודם של ונטעת.  אין ספק שמיזם זו עשוי לקדם את נטיעת העצים האיכותית ברחובות הערים בשנים הקרובות.
מדהים איזו בשורה! הממשלה מקדמת שתילת 450 אלף עצים בערים, אך במקביל מאשרת לכרות מאות אלפים!!

בזמן שהממשלה מכירה לראשונה בצורך "לייער את הערים" כדי להתמודד עם משבר האקלים, נמשכת הכריתה המסיבית של עצים בוגרים, שתרומתם הסביבתית משמעותית יותר לסביבה. [הארץ ינואר 2022]

וההפתעה האחרונה שמקטינה את ההגנה על העצים בארץ:

והנה ביוני 2023 הצליח פקיד היערות הארצי להוביל תיקון לפקודת היערות המבטל את הצורך ברישיון כריתה ובמתן ערך חליפי למיני עצים רבים – בועדת פנים וסביבה התקבל צו היערות, פטור מרשיון התשפ"ג – 2023. ומה אומר התיקון לחוק בקצרה. אין צורך ברישיון וכמובן שאין ערך חליפי לכריתת העצים הבאים – כל מיני הדקלים בשטח למגורים, כל מיני הפיקוסים בשטחים פתוחים בבקעת הירדן והערבה ומספר מיני עצים פולשים בניהם אילנתה בלוטית.

נאמני האילנות נאבקו במשך 3 שנים בטיוטאת הצעה אך לא נענו. השותפים להעברת החוק הם החברה להגנת הטבע, רט"ג וקק"ל בהובלת פקיד היערות הארצי. ואף חה"כ יוראי הרצאנו מ"יש עתיד" שהבטיח להשתתף בהורדת החוק מסדר היום, השתפן הצבעה ונמנע ובזכותו עברה הצעת החוק.

אגב מה הסיבה לתיקון לחוק?  לטענת פקיד היערות לעצי הדקל למינהם אין תרומה משמעותית ולכן אין סיבה להשקיע זמן בהגשת בקשה לרשיון כריתה וגם אין צורך לפצות את הסביבה על כריתתם. ובעיקר הסיבה הינה הקטנת הרגולציה.
וכפי שידוע לנו היד עוד נטויה ופקיד היערות הארצי מתכנן עוד הקטנת רגולציה והקטנת הצורך ברישיונות כריתה.

אז אתם שואלים מה אפשר לעשות? מה אני כאזרח יכול וצריך לעשות?

אני מקווה לכתוב על זה באחת מהכתבות הבאות.

אין ספק שההתארגנות של קבוצות מקומיות והתארגנות ארצית של נאמני אילנות הינה כלי משמעותי שיכול לסייע במאבקנו לשמירה על העצים בהליכי פיתוח ובנייה.

בנוסף, כדאי לזכור שבנובמבר 2023 מתקיימות הבחירות לרשויות המקומיות.

אני ממליץ לקיים מפגשים עם המועמדים למועצה ולרשות הערים של קבוצות נאמני סביבה ועצים ולדרוש התחייבויות מהמועמדים בנושא שמירה וטיפוח העצים בעיר.

לסיום ראו דוגמא מתוך מסמך שהוכן ע"י ארגוני שדולת ירושלים בת -קיימא המציגה:

הצעה לסדר יום מקיים בבירה- יער עירוני וגינון מקיים:
בגני העיר, בפארקים, ברחובות וביערות הקהילתיים בירושלים יש מאות אלפי עצים, הזקוקים להגנה ולטיפוח. יש לשמר ולטפל בעצים הבוגרים באופן מקצועי, ובנוסף לטעת עצים איכותיים במקומות שחסרים בהם עצים. יש להימנע מכריתת עצים בוגרים – עצים בוגרים הם עמידים יותר, בעלי ערך היסטורי, וערכם בצינון הרחוב ובקיבוע פחמן רב יותר.

• יש להגדיל את תקציב אגף שפ"ע, כדי שיוכל לדאוג לטיפול מתמיד ומקצועי בעצים, לפי נהלי העירייה. נוסף על כך, על אגף שפ"ע לדאוג להכשרה מקצועית שוטפת של עובדי האגף כדי לדאוג לטיפול מקצועי בעצים ולגינון מקיים לאורך טווח.
• הגנת אילנות – על העירייה להקפיד על קיום פקודת היערות והנהלים הקשורים אליה: נוהל עבודה בקרבת עצים, נוהל עץ מסוכן, נוהל ערך חליפי, ועוד.
• תכנון משמר. על מוסדות התכנון המקומיים להנחות יזמים ומתכננים עירוניים לפעול תוך שימור העצים, בהתייחס לסקר העצים העירוני.
• יש להנגיש את סקר העצים העירוני לציבור, ולעדכן את המידע לציבור באופן שוטף.
• יש לשקם מדי שנה כ־200 עצים בוגרים בעלי ערך היסטורי וסביבתי.
• יש לקבוע יעד מינימלי לנטיעה עד סוף הקדנציה, כדי להגיע ל40%- חיפוי עצים בוגרים בכל רחוב – לשם כך יש להעדיף עצים בעלי נוף רחב. יש לדאוג לנטיעה ולהשקייה מקצועיות ובנות-קיימא. יש לוודא בית גידול של לפחות 3 קוב לכל עץ חדש (מעל הקרקע או תחתיה),ולהשקיע בתשתיות שמעודדות את התפתחות מערכת השורשים בצורה מיטבית.
• על שתילי העצים שיישתלו בעיר לעמוד בתקני השתילים של משרד החקלאות.

בברכת שנה טובה