מגזין עיר־יער
אוקטובר - תשרי

הסתיו בפתח

הסתיו בפתח

מגזין עיר־יער

אוקטובר - תשרי

עיר־יער

תוכן העניינים של המגזין

מילים על המצב

Picture of אביב לרנר בייליס

אביב לרנר בייליס

כותב המגזין, פעיל עיר יער, ממייסדי עמותת ונטעת

חברים, מדובר בימים קשים מאוד לחברה שלנו. מימדי האסון גדלים מיום ליום וכולנו מודאגים וכואבים. אנחנו נמדדים בתקופות הללו במעשים הקטנים, בתמיכה, בהקשבה, בקהילה שאנחנו – ברשת שאנחנו.

הדבר הכי חשוב הוא לוודא שאנחנו דואגים לעצמנו ומבקשים עזרה – פיזית, רגשית ונפשית. ברגע שאנחנו יכולים ודאגנו לעצמנו, הדבר הכי טוב שנוכל לעשות הוא לעזור לקרובים אלינו ולמעגלים המתרחבים שלנו.

ביער – כשיש עץ חולה, או איום חיצוני מגיע – תזמורת מתואמת היטב של תמיכה מגיעה מכל הכיוונים. הפטריות מעבירות מידע וחומרי הזנה, העצים מקבלים את המידע ונותנים חומרי הזנה דרך השורשים, עצים שנמצאים במצב חולה – מקבלים אספקה קבועה של אנרגיית חיים כדי לשמור את הרציפות והחוסן של היער כולו.

זה הזמן שלנו להיות חלק. להיות רקמה משותפת. דרך הקשרים הקטנים – משפחה, שכנות, קהילה, רשתות מידע. באמת ובזהירות.

בתקופות משבר גדולות – יש סיכון לאבד חלקים מהמורשת שלנו. הערכית והגנטית. בנק הזרעים של התרבות שלנו, הוא ממש מקבילה לערכים ולאופי של הקהילות שלנו – מדובר בזמן חשוב וטוב לוודא שהזרעים שלנו שמורים היטב כי לנו ברור שיש ימים טובים שמחכים לנו אחרי שנצלח את האתגר העצום הזה
זה הזמן שלנו לפעול כקהילה חזקה וחכמה ולהבטיח את העתיד המשותף שלנו.

כשהמצב כל כך חסר וודאות לפעמים אנחנו לא מבינים מה אנחנו יכולים לעשות. אבל ביום יום שלנו לכל אחד מאיתנו יש יכולות ייחודיות. חלקנו יודעים לכתוב, אחרים לאהוב, להקשיב, לבשל, לאסוף מידע, לבנות, לשנע, להגן, ועוד ועוד ועוד. זה זמן מעולה לחשוב – מה אני יודעת לעשות שיכול עכשיו להיות שימושי לסובבים אותי בנסיבות החדשות?

שולחים בריאות, ביטחון ורפואה שלמה לכל מי שנפגע ומאחלים לנו לא לאבד את התקווה בימים מאתגרים אלו.

דבר המערכת

Picture of אנג'י בן עמי ועקנין

אנג'י בן עמי ועקנין

עורכת המגזין, פעילת עיר יער, צוות מדיה עמותת ונטעת

אנו פונים לסתיו 🍂 והתנועה ממשיכה לעבר ההתחלות החדשות וההתחדשות שבתקופת הזריעות והשתילות, אנחנו בפעילות מתמדת ונשמח לשתף בתהליכים שאנו עוברים –

לקראת סוף החודש הקודם התפרסמה עלינו כתבה בYNET הסוקרת את זכייתנו בפרס הגדול 🏆 בתחרות ISRAEL EARTH PRIZE שמטרתה לקדם מיזמים ופתרונות סביבתיים וירוקים.
הכתבה מספרת על פועלנו בארבע השנים החולפות ועל החזון להעלות את המודעות לעצים ולגינון,🌿 על יצירת מסגרת חינוכית שתלמד איך האדמה עובדת ויצירת ערים ירוקות, מוזמנים לעיין בכתבה כאן.
בהתרגשות נספר שחידשנו את האתר שלנו ואתם יותר ממוזמנים להיכנס לאתר
בעלון זה נעסוק בזרעי הרבעון החדש שמקבלים חברי המועדון, על אירוע הגאלה המסכם את פועלנו ופותח התחלות חדשות בעת ובעונה אחת, בחשבונות נפש כלפי פנים וכלפי חוץ, על בודדים וקבוצות המייצרים שינוי מרחיק לכת מעצם זה שהחליטו החלטה- ונקבל ההצצה לפועלם מעוררת השראה, נצלול לפתרונות אקולוגים ומעשיים לצרכים שלנו, נשמע מהמומחה שלנו סקירה מתקופת תולדות המדינה ועד היום בנוגע להתייחסות המדינית בנושא הגנת העצים, נשמע עדכונים מהמחאות שאנחנו מלווים, נקבל טיפים והצעות בנושא טיפול וגידול צמחים 🌱 ונצפה כיצד שיתוף פעולה קהילתי מייצר חברה חדשה וחסכונית באנרגיה 💡 ועוד.

שתהה שנה טובה והרמונית 🍀.

זרעי הרבעון: גרגיר הנחלים אפונת יונה חילבה

כדאי לדעת על הזרעים:

בכל רבעון, תורמי עמותת 'ונטעת' – אזרחי עיר יער, מקבלים 3 מעטפות זרעיי מורשת מרגשות בדואר!
בואו תראו איך לגדל איפה ומתי!

אפונת יונה (Cajanus cajan)

צמח רב-שנתי ממשפחת הקטניות הקושר חנקן באדמה. זן זה עמיד בבצורת ומפיק תשואות גבוהות של תרמילים וזרעים. 

אפונת היונה אוהבת אקלים חם כך שהיא מתאימה לזריעה כגידול קיץ ואוהבת חשיפה לשמש מלאה. 

הוראות זריעה: 1-2 צמחים בכל מטר רבוע. גומות בעומק 1 ס"מ, 1-2 זרעים בכל גומה, שמירה על האדמה לחה בתקופת ההנבטה, השקייה לאחר מכן כל יום עד שלושה ימים לפי העונה.

תקופת נביטה: 15-20 ימים

ימים לבגרות: 120

הוראות הנבטה: אפונה יונה היא שיח רב שנתי הגדל בגובה 1-2 מטרים,
בחרו מיקום שמקבל לפחות 4 שעות אור שמש ישיר בכל יום. אפונת היונים נקצרת בשלב היבש ומשווקת כאפונה מיובשת אך ניתן לבחור את התרמילים הירוקים לאפונה טרייה.

 

גרגר הנחלים (Nasturtium officinale)

צמח מים רב-שנתי ממשפחת המצליבים, הוא אוהב לגדול במים רדודים או אדמה לחה לאורך נחלים ואגמים. 

הוראות זריעה: שמש מלאה, 40-60 זרעים לכל מטר רבוע. גומות בעומק 0.5-1 ס"מ, שמירה על האדמה לחה בתקופת ההנבטה, השקייה לאחר מכן כל יום עד שלושה ימים לפי העונה.

תקופת נביטה: 7-10 ימים

ימים לבגרות: 50-70

הוראות הנבטה: זרעי גרגיר הנחלים הם קטנים ויש לזרוע אותם באדמה לחה או להניח אותם במים כדי לנבוט. לאחר שהשתילים נבטו, ניתן לשתול אותם במיכל או לשתול אותם ישירות באדמה,

 

חילבה (Trigonella foenum-graecum)

צמח תבלין שנתי ממשפחת הפרפרניים (תת-משפחה של הקטניות). מומלץ מאוד כגידול כיסוי; עשב תלתני הגדל מהר ויכול להתחרות עם עשבים פחות רצויים, כמו גם גידול טוב למספוא וגידול מצוין להשאיר על הקרקע לאחר הקטיף. במקום להשתמש בחומרי הדברה אפשר לבחור גידולים טובים לכיסוי הקרקע, החילבה הוא בחירה מצוינת למטרה זאת.

הוראות זריעה: חצי קילו זרעים יכסה שטח של 50 מטרים רבועים. 

תקופת נביטה: 8-14 ימים

ימים לבגרות: 60

אפונת יונה

זן זה היה נפוץ מאוד ברחבי אירופה, אסיה ואפריקה מימי קדם. אפונת היונה ידועה גם בשם אפונה ירוקה טרופית, אפונת קונגו ופיו-פיו. כיום, אפונה זאת נצרכת בקנה מידה גדול בדרום אסיה ומהווה מקור חלבון עיקרי לאוכלוסיית תת-היבשת ההודית. אפונת יונה מלווה מאכלי בסיס כמו אורז ורוטי (לחם שטוח), ונחשבת בעצמה למזון בסיס ברחבי הודו.

גרגר הנחלים

זה אחד הצמחים העתיקים ביותר באירופה ואסיה ואחד מהעלים הקדומים ביותר שנאכלו על-ידי בני אדם. 

לצמח עלים קטנים, עגולים ומעט מסולסלים עם טעם פלפלי ומעט חריף. הצמח מייצר פרחים זעירים לבנים או ורודים המושכים דבורים ומאביקים אחרים בקיץ. 

חילבה

מקורות מן המאה הראשונה לספירה ממקמים את הצמח הזה באזור ארץ ישראל הקדומה כמו גם בכל המזרח הקרוב (מערב אסיה, צפון אפריקה והבלקנים). גידלו אותו ומגדלים אותו עדיין כמזון לבעלי חיים (עלים) והוא נפוץ במטבח ההודי (עלים וזרעים). למרות שהוא נמכר כתוסף מזון, אין הוכחות לתכונות מיוחדות ליכולותיו המרפאות. כיום, הודו היא היצרנית הראשית של חילבה (באנגלית: fenugreek, בתרגום חופשי: חציר יווני).

ארגון זרעי מורשת מאמין בחשיבות של שימור המורשת התרבותית שלנו באמצעות זרעים.

בזרעי מורשת המטרה היא לזהות, לשמר ולקדם זרעי מורשת המגיעים מארץ הקודש. אנו מוכרים זרעי פירות, פרחים וירקות אשר נחשבים נדירים ובסכנת הכחדה באזור המזרח התיכון, על מנת לקדם את המורשת התרבותית הקשורה בזרעים הללו. אנו נתמכים על ידי החברים בארגון שאוספים, מגדלים ומשמרים זרעים יקרים אלו.

הזמנה לשטח

מוזמנות ומוזמנים להרשם ולהצטרף לימי התנדבות ואירועים פתוחים שלנו ברחבי הארץ>>
בואו יהיה כייף!

שימו לב: בעקבות המצב האירועים הקרובים מבוטלים עד להודעה חדשה; אנא התעדכנו בקבוצות הוואצאפ הייעודיות לכל פעילות.

הכנסו ללוח הפעילויות המתעדכן תדיר באתר המחודש והצטרפו בקישור זה לפעילויות השונות 🌳

אירוע גאלה ידידי ונטעת

לחיינו!

Picture of שרית זיק חייט

שרית זיק חייט

כותבת תוכן במגזין, עו"ס קהילתית, צוות עמותת ונטעת

אירוע גאלה ״ידידי ונטעת״ התקיים ביום ג' ה– 5.9.2023 ונועד לפתוח את השנה העברית החדשה בהוקרה והכרת תודה.  
לחגוג את ההישגים שנצברו בארבע שנות הפעילות הראשונות ולהתרגש ביחד לקראת השלב הבא של הגשמת החלומות.  
הוא ציין נקודת שיא של התבססות ארגונית. 

האירוע נערך "בבית" הנוכחי של "ונטעת" בדרום תל אביב.  
לאירוע הוזמנו תומכי העמותה, שותפים לדרך, בכירים במשק, מובילי אחריות תאגידית, התנדבות ורווחה, נציגי רשויות מקומיות, מנהלי עמותות וארגונים בתחום הסביבה והקהילה, יזמים ופעילים מובילים. 

הוא נחלק לזמן חופשי של הכרות והסתובבות לאורה של הגינה.  
לאחר מכן זכינו לשמוע על הזכייה ב-  ISRAEL EARTH PRIZE מטעם חברת טויוטה.
להכיר את הפרויקטים המשמעותיים של העמותה ולהיחשף לעשייה המרגשת למען הסביבה והחברה בישראל. 

באירוע נחשפה תכנית הדגל של העמותה, תוכנית עיר יער, שמטרתה לשנות את פני הערים בישראל וזכינו לפגוש את ראש מועצת ג'יסר א-זרקא, העיר הראשונה בה מופעלת התכנית.  

האירוע היווה הזדמנות להכיר את אנשי העמותה, לפגוש את הפרצופים שמאחורי השמות ולשמוע על פועלם בעמותה.  

מצרפת לנו ראיונות קצרים עם חלק מהאנשים שהחלומות, הרצונות והמעשים שלהם יוצרים את "ונטעת">

מנחם קורזיץ, גיוס משאבים. 

* רגע מרגש מהדרך בעמותה?   פעם ראשונה שהייתי בפעילות שטח וראיתי איך משנים ומחדשים מקום בשיתוף עם כולם. 
* מה סימל אירוע הגאלה עבורך? הכרה בדרך שעשינו ותקווה לדרך שנעשה. 

* את מי שמחת לפגוש? שמחתי לפגוש את דיויד משלוותי (shalvatea), הוא לא הכיר את העמותה עד האירוע גאלה, ברגע שהבין מה אנחנו עושים ישר רצה להיות מעורב. 
* מה תאחל ל"ונטעת" לשנים הקרובות? לשמוח ולצמוח.

מאיה גלנץ לרנר – מנהלת מקצועית  

* רגע מרגש מהדרך בעמותה? יצירת תפקיד חדש שנקרא "משקם אקו קהילתי" ויצירת הכשרה היוצאת בקרוב לפועל.  
* מה סימל אירוע הגאלה עבורך? הזדמנות לפגוש את השותפים והתומכים וליצור עוד חיבורים ושיתופי פעולה  
* את מי שמחת לפגוש?  שמחתי לפגוש את חברי חברת "סבון" איתם עשינו תכנית שנתית מוצלחת ומשמחת בשם Seeds of Joy. הקמנו שתי גינות קונספט נפלאות במוסדות שיקום שטופחו אחת לחודש במהלך השנה וכל עובדי החברה הגיעו בהתנדבות לעבוד בגינות הללו. 
* מה תאחלי ל"ונטעת" לשנים הקרובות? שבכל מוסד שיקומי טיפולי חינוכי וציבורי יהיה משקם אקו קהילתי ושנעמוד בהצהרות והתחייבויות שלנו על הצד הטוב ביותר. 

דוריאל רימר, סמנכ״לית פיתוח עסקי וקשרי קהילה. 

* רגע מרגש מהדרך בעמותה? חוויתי ארבעה רגעים מרגשים משמעותיים בעמותה, והם ללא ספק גם הרגעים המרגשים בחיי: 
1.הרגע בו הצגתי בפני נשיא המדינה את העמותה ופרויקט המאה 
2.הרגע בו הכריזו על העמותה כזוכה ב Israel Earth Prize  
3.הרגע בו תוכנית עיר יער ג׳סר א-זרקא אושרה. 
4.הרגע בו הודיתי ופתחתי את ערב הגאלה. 
* מה סימל אירוע הגאלה עבורך? רגע מכונן של הכרת תודה על הדרך שעשיתי עד היום ועל הדרך היפה והמשמעותית שפתוחה לפני.  
* מה תאחלי ל"ונטעת" לשנים הקרובות? 
ברכה. הגשמת החזון והרחבת ההשפעה והעשייה באפקטיביות מרבית וברוגע, מתוך מקום של ביטחון ויציבות. יצירת שפע, שגשוג, תנועה אינסופית, תוך שמירה על איזון בעבודה ובחיים האישיים, צניעות, תקשורת טובה, חברות ואהבה. 

שי אטיאס, מנכ"ל 

* רגע מרגש מהדרך בעמותה? ההרצאה הראשונה שעשינו, הרצאת "עיר יער" שנרשמו אליה 1000 איש והבנו שקורה פה משהו מיוחד. 
הגיוס הראשון מהקהל הרחב של פרויקט 100 הגינות שגייסנו אליו למעלה מ 400,000 שח 
* מה סימל אירוע הגאלה עבורך? גאווה, מפגש של אנשים שבשילוב ידיים יכולים לשנות לטובה את העולם, בצורה משמעותית.  
* את מי שמחת לפגוש? את ג'ופרי, מנכ"ל "סבון". שאלתי אותו איפה הוא עבד לפני והוא מנה שש מדינות שונות בהן הוא מילא תפקידים. חלמנו יחד על פרויקטים ירוקים בחו"ל בשיתוף של "סבון" ו"ונטעת". 
* מה תאחל ל"ונטעת" לשנים הקרובות? שתצליח להתמקד בדברים שעושים לה טוב ותדע לזנוח את הדברים שלא מקדמים אותה. 

אביב בייליס לרנר, מזכ"ל 

* רגע מרגש מהדרך בעמותה? השיחה הראשונה שהייתה לי עם אמא שאיבדה את הבת שלה והחליטה להקדיש לה גינה טיפולית לזכרה 
* מה סימל אירוע הגאלה עבורך? אירוע הגאלה סימל את הקהילה ואת התנועה שאנחנו חלק ממנה 
* את מי שמחת לפגוש? שמחתי לפגוש את אותה האמא מתחילת הדרך 
* מה תאחל ל"ונטעת" לשנים הקרובות? מאחל ל"ונטעת" לעמוד בכל מה שהבטחנו ולקדם את החזון לייעור הערים של ישראל.  

תודה גדולה לכל העוסקים במלאכה על החריצות, העליצות, היצירתיות ובעיקר על התקווה ועל האמונה ביכולות הריפוי ובכוח החיים של האדמה המהווה את הבסיס לקיום ולכוח החיים שלנו.  

רשמים אישיים מהגאלה

פעימה חדשה 

Picture of שרית זיק חייט

שרית זיק חייט

כותבת תוכן במגזין, עו"ס קהילתית, צוות עמותת ונטעת

הבית הנוכחי של עמותת "ונטעת" ברחוב הגר"א בדרום תל אביב, הפך למרכז ירוק של פריפריה חברתית עם גינה קהילתית מניבה ונדיבה ועוד ועוד תושבים שרואים את עצמם חלק מהמקום.   
נקודה ירוקה בשכונה של בטון וגינות עם דשא מפלסטיק.  
 
בתחילת החודש התקיים ערב גאלה חגיגי לידידי ונטעת, אליו הוזמנו שותפים ובני ברית מהמגזר העסקי והציבורי, א.נשים בעלי השפעה ורצון טוב לחולל שינוי ביחס שלנו אל הסביבה.  

את הדרך אל המרכז עשיתי באור יום, בעיניים סקרניות, לומדת את הקהילה המקומית, העסקים, האנשים.  
לצד זה ידעתי, שלמרות המרחק הקצר, בדרך חזרה אעדיף למצוא פתרון אחר כדי לשוב לרכב.  
והקסם של "ונטעת" שהוא גם כוח העל שלה התרחש.   
קסם החיבורים והיכולת ליצור רקמות חיות בין האנשים לבין עצמם ובינם לבין האדמה.  
במהלך הערב זכיתי להפוך מפרט לחלק מקהילה.  
הייתי רגועה ונהניתי מהאווירה המיוחדת, האוכל המשובח ונגינת הלהקות. ידעתי שימצא פתרון ושאני לא לבד.
תחושת הבטחון שלי עלתה ובסיומו של הערב, פסענו יחדיו ארבע נשים. קבוצה.
 
 
כמה ריפוי וחסד יש בתנועה הזו, במיוחד בימים שאנחנו חווים, של פילוג והתרחקות לצד קושי לזכור מה מחבר אותנו. האהבה לאדמה ולמה שחי וצומח מתוכה מחברת אותנו בפשטות כי זה טבע הקיום שלנו.  
 
הערב חגג ארבע שנים של פעילות מפוארת בהן התבסס הארגון והפך מחלום בין חברים לתנועה שמשנה את פני המרחבים שלנו.  
 
שמענו על העשייה המבורכת של העמותה, על הגינות שמוקמות ועל נטיעות של אלפי עצים,
על זני מורשת וגידולים מקומיים,
על הנגשת הריפוי שבעבודת האדמה למוסדות שיקום ורווחה.
וגם על התוכניות העתידיות ומה שצפוי לנו הלאה, בהמשך
.
כי החברים "ההם" מתחילת הדרך לא עוצרים לרגע. ממשיכים לחלום ולהגשים לטובת כולנו. מרגש היה לשמוע ולהכיר אותם.  
 
למדנו על התרבות החדשה שמתפתחות. תרבות שטובה לכולנו. לאנשים. לאדמה. לצומח ולחי.  
תרבות של שיתופי פעולה. של חיבורים.  
 
"ונטעת" היא כמו עץ ייחודי, ממשיכה לצמוח ולתת פירות, ירוקה כל השנה ובכוח ההתמדה והאמונה מרחיבה את מעגלי ההשפעה. ממליצה לכולם להצטרף. שמחת החיים ואהבת האדם והאדמה מדבקות.
נדרש לב פתוח ורצון טוב להעריך את האדמה ומה שטמון בה ולטפח אותה בכול מקום
בו אנחנו נמצאים, לצד הדרך, בגינה, במרפסת או על הגג. אנחנו חלק מתנועה עולמית ויש לנו כוח לשנות את התרבות, את המציאות, את היחסים ואת כמות הירוק שהעיניים והלב שלנו יפגשו.

הכון הכן צא!

תחרויות של שתילות הופכות לדבר החדש-
בתמונה ניתן לראות כיצד בפיליפינים שוברים שיא עולם בכך שנטעו שלושה מליון עצים בשעה!
ממש שאפתנות מעוררת השראה! ומתחת אפשר לראות אדם השובר שיאי נטיעות שלו עצמו.

 
 
 
 
 
View this post on Instagram
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 

A post shared by Antoine Moses (@antomosplant)

שירותים יבשים

סקירת הספר של ג'וזף ג'נקינס - חלק שלישי ואחרון בסדרת כתבות בנושא

Picture of דורי רונן

דורי רונן

כותבת תוכן במגזין, מתכננת פרמקלצ'ר, אזרחית עיר-יער

כשאנחנו אומרים "שירותי קומפוסט" או "שירותים יבשים" למה אנחנו מתכוונים?

אחד מעקרונות הבסיס הוא כי אין מים באסלה. לא משתמשים במים כדי "לשטוף" את הצואה והשתן במורד הצנרת. אם כן, מה עושים איתם?

בכתבה זאת – השלישית בסדרה – אסקור את הסוגים השונים של השירותים היבשים, כולל יתרונות וחסרונות ותחזוקה כללית. בנוסף, אחלוק איתכם ראיונות שקיימתי עם אנשים שונים ומגוונים שיש להם ניסיון עם שימוש ובנייה של שירותי יבשים.

הרתיעה שיש לרבים מאיתנו כשאנחנו מדברים או שומעים על צואה אנושית, נובעת לדעתי מן העובדה שיש סכנות תברואתיות בניהול לא נכון שלה. כפי שציינתי בכתבה הראשונה בסדרה, בקישור זהאחת הדרכים להיפטר מצואה ושתן בזמנים קודמים הייתה להשליך אותם לרחוב לאיזו תעלת פתוחה, מה שמשך מזיקים וגרם למחלות. כולרה, למשל, נגרמת על-ידי זיהום של מי שתייה מצואה.

אם אנחנו מקבלים את העובדה ששימוש במי שתייה בשירותים שלנו הוא בזבוז ראוותני, כדאי לנו להבין מה בני אדם עשו בעבר, מה הם עושים היום ואיך נראה טיפול תברואתי נכון בצרכים שלנו.
בכתבה השניה בסדרה, סקרתי מה מותר ואסור בערימת הקומפוסט בקישור זה.

"הבור"

אם ראיתם סרטים תקופתיים מלפני מאה שנה או יותר, או טיילתם במקומות פחות מודרניים, אולי אתם מכירים את בית השימוש החיצוני. זה שעליו הדלת שלו אולי מופיע חצי סהר. מדובר באסלה שיושבת מעל בור. כמה עמוק הבור? כמה שחפרו אותו. כשהבור מתמלא, מכסים אותו באדמה ומעבירים את הצריף ואת האסלה למקום אחר מעל בור חדש.
שיטה זאת הייתה מאוד נפוצה כי היא הייתה פשוטה. לחפור ולחרבן. בעיקרון.

שני חסרונות בולטים בשיטה זאת – הריח וזיהום מי תהום. הבור לרוב לא נאטם וכמות הצרכים שהצטברה בו יכלה לחלחל עד שהגיעה למקורות מים תת-קרקעיים. מסיבה זאת, כיום רשויות רבות לא מרשות לחפור בור עבור שירותי חוץ.

בשיטה זאת הצואה והשתן היו נאספים ויוצרים ריחות חזקים, אלא אם היו מוסיפים כמות נכבדת של חומר יבש אחרי כל שימוש, מה שלא היה מאוד נפוץ.

מיכל ספטי / בור ספיגה

במקומות מרוחקים ומבודדים שבהם אין צנרת מרכזית שמחוברת לרשת המוניציפלית, לרוב מתקינים מיכל גדול מתחת לאדמה שאליו נשטפים הצרכים מהאסלה. את המיכל צריך לרוקן אחת לכמה זמן. במיכלים מסויימים יש הפרדה של הנוזלים שיוצאים לתעלת סינון או לבור ספיגה נפרד.
לבור ספיגה היה שימוש זהה למיכל ספטי, רק ללא המיכל. מדובר במעין מבנה דמוי באר שנחפר מתחת לאדמה אך מאפשר לנוזלים להיספג באדמה סביבו. 

מיכלים ספטיים עלולים לדלוף ולזהם את מי התהום. בור ספיגה גם עלול לעשות זאת, במיוחד אם נחפר עמוק מדי, אבל גם בעומקים רדודים עלול להיות זיהום אם מי התהום קרובים יותר לקרקע. כמו כן, ריחות חזקים העולים מבור ספיגה די נפוצים. סתימה כלשהי בצנרת של המיכל הספטי גם עלולה לגרום לריחות חזקים במיוחד.

שירותי קומפוסט מובנים

יש כיום לא מעט אסלות מעוצבות בהן לא משתמשים במים, אלא הן מתוכננות להתקנה ביתית עם מערכת אוורור שמונעת ריחות. בחלקן תהליך הקומפוסטציה מתחיל כבר במיכל האיסוף ובחלקן לא, אבל תמיד צריך לרוקן את המיכל לאנשהו. 

בישראל מגורים באזורים מבודדים ומנותקים מהרשת לא נפוצים כמו במדינות אחרות. בחיפוש מהיר של מערכות מובנות של שירותים יבשים לא מצאתי חברה ישראלית אחת שמייצרת אותן. 

חברת "הום ביו גז" (Home BioGas) מציעה פתרון אחר. מערכת שהופכת את הצרכים שלנו לגז לבישול בתהליך אנאירובי.מערכת זאת אינה יבשה, אלא משתמשת במעט מים כדי להדיח את תכולת האסלה לשק הרמטי, שבו הצואה והשתן עוברים פירוק אנאירובי. בתהליך פירוק זה נוצר גז מתאן שבו אפשר להשתמש לבישול או לחימום מים.
מוזמנים לגשת
לקישור האתר שלהם ולבקש עוד פרטים.

עבור הכתבה הנוכחית דיברתי עם אלון פרידלר שסיפר לי שכשגר בדירות השתמש בשירותי בוקאשי*. מדובר בשירותי דלי אך במקום להוסיף חומר יבש ולרוקן את הדלי לערימת קומפוסט, מוסיפים לדלי תערובת של דגנים מותססים בתוספת מיקרואורגניזמים פעילים. כשהדלי מלא סוגרים אותו לכמה שבועות, ובזמן הזה התכולה עוברת תהליך פירוק אנאירובי. לאחר מכן צריך לרוקן את הדלי לבור באדמה.
אלון אמר כי המערכת הזאת שירתה אותו היטב כיוון שמנעה ריחות חזקים בבית ועדיין אפשרה לו להפוך את הצואה האנושית לדשן. 

*בוקאשי – שיטה לייצור קומפוסט שנסמכת על פירוק החומר האורגני ע"י בקטריה שגדלה בתהליך תסיסה. החומר האורגני מתפרק בזמן קצר יותר, בהשוואה לקומפוסט רגיל ולא מצריך יישון. בתום התהליך הדשן מוכן לשימוש.

במדינות אחרות, כמו אוסטרליה למשל, יש לא מעט אנשים שגרים במרחק נסיעה של שעה או כמה שעות מהכפר או העיירה הקרובים ביותר. בהקשר כזה, שירותים יבשים הופכים לנחוצים כי הבית לא מחובר לרשת המוניציפלית ואף אינו יכול להתחבר לפעמים.

לוּ קוּנִי ואֶדְרִיאֶן גרות באזור כזה בניו-סאות' ויילס (New South Wales), במחוז בשם Currawang כשעה נסיעה מעיר הבירה קנברה שבאוסטרליה. כל אחת קנתה מערכת מובנית של שירותים יבשים והתקינה אותה בבית. בשתי המערכות יש הפרדה באסלה בין שתן וצואה. השתן יורד בצינור מחוץ לבית לתעלת טיהור למים אפורים (אצל אדריאן) או ישר לעצי פרי (אצל לוּ).

המערכת של לוּ מובילה מהאסלה למיכל של 55 ליטרים. כשהמיכל מתמלא היא מוציאה אותו ושמה אחד ריק. את המיכלים המלאים היא שמה בצד הצפוני של הבית היכן שיש יותר שמש, כדי שהחום יזרז את תהליך הפירוק. כשכל המיכלים מלאים היא מרוקנת את המיכל הראשון לבור בחצר שבו היא שותלת עץ אחרי כמה חודשים. את המיכל היא שוטפת ואז משתמשת בו שוב.
בתמונות המצורפות השירותים אצל לוּ,
ניתן לראות את המיכלים המונחים בשמש.

אצל אדריאן יש שישה מיכלים היושבים במתקן מסתובב. כשהמיכל מתמלא היא מסובבת את המתקן למיכל הבא וכך הלאה. כיוון שאדריאן גרה לבד היא צריכה להחליף מיכלים פעם בחודשיים בערך. כל ארבעה חודשים לערך היא מרוקנת מיכל לערימת קומפוסט – יחד עם גזם ושאריות מהמטבח – ובסוף התהליך היא משתמשת בדשן בגינה שלה.
השירותים אצל אדריאן: 

 

*המתקן המסתובב של המערכת, ממוקם מתחת לשירותים. היה צריך לחפור את הבור בעת התקנת המערכת. הצינורות היוצאים ממנו מספקים זרימה של אוויר המונעת ריחות רעים בתוך הבית.

 

אדריאן אומרת שהיא מאוד מרוצה מהמערכת הזאת. בבית קודם שמכרה, הדיירים החדשים גם מרוצים מהמערכת שהשאירה להם. מחלקת התברואה הגיעה לבדוק את המערכת שלה פעם אחת ואישרה אותה. עבור אישה בת 80 שגרה לבד בחווה של 700 דונם, אני חושבת שההמלצה שלה איתנה.
לוּ אומרת שהיא כן מתגעגעת לאסלת שטיפה רגילה לפעמים, בעיקר בגלל ההתעסקות עם המערכת הנוכחית שלה (וכי בעלה לא עוזר לה במיוחד). היא מסייגת ומוסיפה שהיא אוהבת את העובדה שהם ממחזרים 100% מהחומר עם המערכת הזאת, ויכולים להשתמש בו בגינה שלהם. היא ממליצה לכל מי שחושב להשתמש במערכת דומה לעשות מחקר רציני לפני כן כדי להבין מה כרוך בתחזוקה שלה. היא אומרת שכדאי לדבר עם השכנים כדי לראות איך הם בנו את המערכת שלהם ומה הניסיון שלהם איתה, כמו גם להבין מהן התקנות המקומיות.

שיטת הדלי על-פי ג'וזף ג'נקינס 

התחלתי את סדרת הכתבות הזאת בסקירה של הספר "זבל אנושי" של ג'וזף ג'נקינס (בתרגום לעברית של טליה שניידר). כעת אפרט את המערכת עליה הוא ממליץ.

מדובר בשירותי דלי. כלומר, כל הצרכים של בני הבית נאספים בדלי שאותו צריך לרוקן לערימת קומפוסט נפרדת. ליד הדלי צריך להיות חומר יבש שיספוג את הנוזלים וימנע ריחות חזקים. נסורת היא חומר מצוין למטרה זאת, אבל גם עלים יבשים ורקובים למחצה יעשו עבודה טובה
(ברקובים למחצה, הכוונה לעלים שהתחילו להתפרק). 

הכיסוי עם חומר יבש לאחר כל שימוש הוא הכרחי. שכבה טובה של נסורת (או חומר יבש אחר) בתחתית הדלי היא חשובה גם כן כשמתחילים עם דלי חדש. כדאי שכל הדליים יהיו זהים במימדיהם (ג'נקינס ממליץ על דלי של 20 ליטרים), כדי להבטיח שהתא שבו הדליים יושבים מתאים לגודל שלהם. בעיקר כדי למנוע מצב שבו הדלי לא מגיע לדפנות מושב האסלה והקקי או הפיפי ניתזים מחוץ לדלי. 

ערימת הקומפוסט צריכה להיות מוכנה עם הרבה חומר יבש גם היא. אחת ההמלצות היא על קש, כיוון שאפשר להשיג אותו די בזול והוא אופטימלי ככיסוי בערימת קומפוסט; הוא מאפשר מעבר של אוויר וכליאה של כיסי חמצן, הנחוצים להתחממות הערימה. 

ג'נקינס ממליץ לבנות קומפוסטר עם שלושה תאים. כל תא באורך ורוחב של 150 סנטימטרים, ולפחות 120 ס"מ גובה. בתא האמצעי שמים את החומר היבש. מתחילים להשתמש בתא אחד. השלב הראשון הוא להכין "ספוג" של החומר היבש בגובה 45 ס"מ. כשמרוקנים את הדלי מהשירותים, פותחים שקע קטן באמצע הערימה (עם קלשון, למשל) ולאחר הריקון מוסיפים חומר יבש מעל שיכסה הכל היטב. אפשר ומומלץ להוסיף לערימה את כל השאריות האורגניות מהבית – מהמטבח ומהחצר – וכל פעם לכסות בחומר יבש. אם יש לכם שפע של עלים נפולים בחצר, מוזמנים להשתמש בהם ככיסוי בערימת הקומפוסט. אולם, את שכבת הספוג הראשונה כדאי לעשות עם קש או כל חומר אחר שתוכלו לאסוף או להשיג מספיק כדי לספוג את הנוזלים העודפים.
תמונה מהספר המתארת את בניית הקומפוסט – 

איסוף של חומר יבש מהחצר הוא רעיון טוב. אבל למה לא לאסוף גם בעיר או יישוב שבו אנחנו גרים?

עמית לביא עושה בדיוק את זה בגבעת עדה; הוא אוסף עלים מהמרחבים הציבוריים ביישוב עבור ערימת הקומפוסט שלו. עמית חושב שקשה לתחזק שירותים יבשים בדירה כיוון שאין – לרוב – לאן לרוקן את הדלי. מבחינתו ההתעסקות עם צואה אנושית היא הזדמנות לשינוי תודעתי. המעשה של טיפול בצרכים שלנו יכול לשנות את היחס שלנו לגוף שלנו ואת התפיסה שלנו אותו ואת המושג "פסולת" באופן כללי.

עבור גיליון זה דיברתי גם עם רדא שגר בכפר יונה ואין לו אפשרות לבנות ערימת קומפוסט היכן שגר. במקום זה הוא בנה מערכת של שירותי דלי וערימת קומפוסט בחצר בית אימו. הוא מגיע לשם פעם בשבוע לערך כדי לתחזק את המערכת ואומר שהוא מאוד מרוצה ממנה. פעם בארבעה חודשים הם משתמשים בדשן המוכן בגינה שלהם.

על פי ג'נקינס תא אחד בקומפוסטר שלנו יכול להיות בשימוש שוטף עד כשנה. הוא מבסס את זה על המערכת שבנה עבורו ובני משפחתו. סך הכל חמישה אנשים שעושים את צרכיהם בדלי ומרוקנים אותו ואת כל שאר השאריות האורגניות בבית ובחצר לערימת קומפוסט אחת במשך שנה.

אל תשכחו כי עם הזמן החומר האורגני שהוספנו מתפרק ומאבד מהנפח הראשוני שלו. כשהתא הראשון שבו התחלנו להשתמש כבר מלא, נתחיל להשתמש בתא הריק בדיוק באותה דרך. בזמן שאנחנו משתמשים בתא השני, הראשון נשאר להתיישן. פטריות, תולעים, מיקרואורגניזמים וחרקים אחרים יגורו בערימה המתיישנת וימשיכו את תהליך הפירוק.
תרשים השימוש במערכת לאורך זמן בתמונה:

כשהערימה השנייה מתמלאת, נוכל לרוקן את התא הראשון ולהשתמש בדשן בגינה שלנו ואז להשתמש שוב בתא הראשון כערימה הפעילה.
כלומר, מהרגע שהתחלנו את ערימת הקומפוסט ושירותי הדלי, יעברו כשנתיים עד שיהיה לנו דשן ביתי מוכן לשימוש.

עדויות נוספות

שני אנשים נוספים שיישמו את השיטה של ג'נקינס הם ליאור, שגרה עם בן-זוגה בחווה בפורטוגל, ועופר שגר עם בת-זוגו בגבעת ניל"י.

ליאור ובן-זוגה קנו את החווה שלהם לפני 6 שנים ובנו את כל התשתית בעצמם. את מי השתייה הם מביאים בבקבוקים ממעיין מקומי. מי השקייה ושטיפה יש להם מבור קדח בשטח שלהם. 

כשרק עברו לגור שם בנו שירותי דלי פשוטים ורוקנו את התכולה לערימת קומפוסט. לאחר זמן מה שדרגו את המערכת למשהו יותר אסתטי, כולל בִּידֶה לשטיפת הישבן. הקומפוסטר שלהם מורכב מארבעה תאים. בכל תא משתמשים כ-3 חודשים כך שלאחר שנה, התא הראשון סיים את תהליך הקומפוסטציה ואפשר להשתמש בדשן בבטחה.

ליאור אומרת כי כשהמערכת נקייה ואסתטית היא מזמינה יותר לשימוש, ופחות מרתיעה עבור מי שלא השתמש מעולם בשירותים יבשים. אין הפרדה בשירותים שלהם בין צואה לשתן, אבל ליאור ובן-זוגה מעדיפים להשתין בשטח והם מעודדים את המתנדבים שמגיעים אליהם לעשות כך גם כן. הם אומרים שעבורם זאת-זאת הדרך לטפל בצואה אנושית, וכי אמנם גדלו עם אסלת שטיפה רגילה אבל עכשיו הרעיון נתפס כנוסטלגי יותר.

עופר ובת-זוגו גרו בשנים האחרונות בבית משותף בגבעת ניל"י. בבית היו שני שירותים. כשהיה צריך לתקן את אחת האסלות הם התקינו שירותי דלי במקום אסלת שטיפה רגילה. עם הזמן הם הוסיפו עוד כמה תאים מחוץ לבית. 

השירותים בבית הם עם דלי 18 ליטר, ואילו השירותים מחוץ לבית עם דלי 60 ליטר. עופר אומר שבבית קל יותר לעבוד עם דלי קטן כדי למנוע ריחות ואילו בחוץ הוא מעדיף את הדלי הגדול כי צריך לרוקן אותו לעיתים רחוקות יותר. 

הקומפוסטר אצל עופר נבנה על-פי המודל של ג'נקינס: שלושה תאים, אחד לחומר יבש, אחד פעיל ואחד מתיישן. הם הוסיפו חוות תולעים בקצה המערכת, כך שכשתא הראשון היה בשלב ההתיישנות והתא השני התמלא, הם רוקנו את התא הראשון לערימה ליד הקומפוסטר ולאחר זמן מה העבירו את אותה ערימה לחוות התולעים. 

המערכת הזאת סיפקה להם שניים-שלושה קוב הומוס (דשן מוכן לשימוש) בשנה. 

עופר הוסיף ואמר שיש לו תא שירותים נייד עבור קמפינג או אפילו לשימוש באירועים. בפסטיבל המידברן האחרון הוא הביא 10 דליים של 60 ליטר. התכולה שאסף בזמן הפסטיבל סיפקה לו ולדיירי הבית קוב נוסף של הומוס. 

לאחרונה נתקלתי בחברה שמספקת שירותים יבשים לאירועים, באותה שיטה של שירותי נסורת (אותו הדלי בו נאספים הצואה והשתן ומכוסים עם נסורת או חומר יבש אחר). מוזמנים לקרוא עוד פרטים בקישור זה

פנינה אחרונה 

חסוס לֶנְדֶסְמָה הוא איש פרמקלצ'ר ובנייה טבעית שגר בעמק לה-גואר (Val de Laguar) שבולנסיה, ספרד. עד לפני כמה שנים גר בבית שבו התקין שירותים יבשים בתוך הבית עם חלל איסוף מובנה מבטון. כלומר, לא מערכת שבה מחליפים מיכלים, אלא תא שבו נאספת הצואה ואותו מרוקנים אחת לכמה זמן. 
האסלה עצמה הייתה בקומה השנייה של הבית, ותא האיסוף בקומת הקרקע. מתוך תא האיסוף יצא צינור אוורור לגג. השתן נאסף במיכל נפרד ופוזר בשטח. חסוס מעדיף להשתמש בהומוס ישן במקום נסורת, אחרי כל שימוש באסלה. הוא אומר כי בַּהומוס יש יותר מיקרואורגניזמים מיטיבים שעוזרים לפרק את הצואה מהר יותר, וכי זאת סגירת מעגל חומרי ההזנה.

החיסרון המרכזי במערכת הזאת היה האוורור. חסוס לא התקין מערכת חשמלית אלא הסתמך על הרוח שסובבה את השבשבת בקצה הצינור. בימים חמים במיוחד ללא רוח, הריח לפעמים נכנס הביתה במקום להישאב החוצה.

השטח שבו היה הבית נבנה על טרסות. עבור אורחים ומתנדבים, חסוס בנה תא שירותים חיצוני על קצה אחת הטרסות. האסלה הייתה מושב פשוט, מעל חלל גדול (מטר על מטר, מטר וחצי גובה). הנוף היה היער. הצואה והשתן נאספו שם והתפרקו לאיטם.
גם במערכת הביתית וגם בזו החיצונית, תהליך הפירוק נעשה לאט ללא עלייה של הטמפרטורה, בניגוד לערימת קומפוסט חם לפי המודל של ג'נקינס. חסוס אמר כי הוא מעדיף את השירותים החיצוניים שהיו לו מעל הטרסה כי זה היה קל ופשוט לבנות, וכי לא היה צריך לתחזק את המערכת הזאת כלל. החלל שבו נאספו הצרכים היה מספיק גדול כך שהספיק ליותר משנתיים של שימוש. בדשן המוכן, השתמש עבור עצים בלבד, לא בגינת הירק.

מערכת כזאת יכולה להתאים למי שיש שטח מספיק גדול, אבל יש לשים לב כי התא שאוסף את החומר לא נמצא בנקודת הצפה ושיש ניקוז מתאים. 

אסיים את הכתבה עם החזון של ג'נקינס לגבי העתיד.
הוא אומר כי עבור רוב האנשים הגרים בדירות המערכת שלו אינה רלוונטית. הוא אומר כי כפי שכיום הרשויות המקומיות אחראיות על מערכת הביוב – הקמתה, חיבורה לבניינים חדשים ותחזוקתה – ומתקני טיהור שפכים, כך אותן רשויות יוכלו לאסוף את הדליים מהשירותים שלנו. הרי כיצד זה שונה מאיסוף של אשפה אחרת? 

שינוי כזה לא נראה באופק אבל הוא אפשרי. כמו שינויים רבים אחרים, הוא יכול לבוא מלמעלה על-ידי פקידה עם רעיון טוב או חבר מועצה עם תפיסה אחרת. אנחנו יכולות להשפיע בשני המישורים: על-ידי לחץ על בעלי תפקידים בפוליטיקה המקומית ועל-ידי שינוי הרגלים אישיים שלנו. 

אשמח לסגור את סדרת הכתבות האלו בפנייה לכל מי שיש לפחות 4 מטרים רבועים של גינה או חצר: אם ראיתם או השתמשתם בשירותים יבשים פעם, שִׁקלו להתקין מערכת כזאת אצלכם בבית. אם אתם חושבים ששימוש במי שתייה עבור הצואה האנושית הוא רעיון גרוע, קראו את הספר של ג'נקינס כדי לקבל השראה.
אני מאחלת לכולנו ערימות של דשן איכותי בריח יער, מפוזרות על האדמה ומאכילות את הירקות, את עשבי התיבול, את שיחי הנוי ועצי הפרי שלנו.
עֲשׂוּ קומפוסט ומלאו את הארץ!

סדקים

פוסט מתורגם מהרשת

 

"אולי זה הדבר הכי מטופש לחלוק, אבל בקיץ שעבר הבת שלי בת ה-10 הפילה כל חרצן/ זרע של כל אבוקדו, אפרסק, מנגו וכו', בסדקים האקראיים בחצר שלנו והנה, אחרי שסוף סוף התחיל לרדת גשם, הופיעו עצי פרי בכל מקום במקומות המוזרים ביותר. לא יכולתי לחפור אפילו אחד החוצה כי השורשים היו כל כך עמוקים וחזקים! הם צמחו טוב יותר מכל מה ששתלתי בכוונה 😅 הפעם ביקשתי ממנה להיות קצת יותר אסטרטגית במקום שהיא שומטת אותם! למשל במקומות שאני רוצה אותם..
בכל מקרה, אם יש לכם הרבה סדקים בחצר. אולי תופתעו בשמחה…

חשבון נפש מצב הגנת העצים בישראל

סקירה כרונולוגית לקראת ראש השנה

Picture of ישראל גלון

ישראל גלון

אגרונום, נאמן אילנות, לשעבר פקיד היערות, כותב תוכן במגזין

התנצלות ! בכתבה יופיעו תמונות קשות ועצובות (הסברים בגוף כל תמונה) על פגיעה והשחתת עצים. אני מתנצל מראש בפני הקוראים על חשיפתכם לתמונות אלו. אך, מקווה שבעתיד נראה פחות תמונות כאלה

מאז פרישתי לגמלאות לפני כארבע שנים אני שותף עם מאות של אזרחים שאיכפת להם מעצים. אפשר לקרוא להם "נאמני אילנות", "שומרי עצים" ויש שיקראו להם "מחבקי עצים". לקראת ראש השנה אנסה לעשות חשבון נפש על מצב ההגנה על העצים בארץ. בכתבה אתייחס רק לעצים במגזר העירוני והכפרי ובשטחים הפתוחים וצדי הדרכים.

 

פקודת היערות 1916 היה חוק מנדטורי היחידי שאפשר להגן על עצים בישראל. החוק המנדטורי היה חסר במובנים רבים. בשנת 2008 עם הקמתה של יחידת פקיד היערות במשרד החקלאות, החל שיפור בחקיקה.

בשנת 2008 תיקון 89 לחוק התכנון והבניה שהגדיר לראשונה מהו "עץ בוגר" ומהו ערך חליפי שעל מקבל רישיון כריתה לתת.

ב- 2012 נחקק תיקון לפקודת היערות המכיל בתוכו הגדרת עץ בוגר, ערך חליפי, קבלת חוות דעת של פקיד היערות בשלב תכנון וחובת סקר עצים.

ב- 2014 בוצע תיקון נוסף לפקודת היערות בה הוגבל הצורך בחוות דעת פקיד יערות בשלב התכנון ושונתה הגדרת עץ בוגר לבניה לצורך מגורים.

ב- 2016 בתיקון לחוק התכנון והבנייה הוגדר הצורך בחובת סקרי עצים בשלב התכנון לצורך תכנון מתחשב בעצים.

לכאורה יש עדנה לעצים בארץ.
ואכן, העצים הובאו לקדמת הבמה ויש מחויבות חוקית להתחשב בהם, להגן עליהם ולשמרם משלבי התכנון המוקדמים ובוודאי בשלבי בניה ופיתוח ואף מעבר לכך. בשנת 2022 אף החל מיזם ההצללה שעליו החליטה ממשלת ישראל כחלק מהתמודדות עם משבר האקלים ראו קישור לכתבה במגזין קודם.
אך האם בשטח המצב אכן יותר טוב? האם יש התקדמות בהגנה על העצים הוותיקים בערים? כאדם אופטימי העוסק בנושא העצים משנת 1980 אכן אני חושב שיש מגמת התקדמות איטית מאוד ויש שיגידו איטית מדי.אך, מצד שני יש מקום רב לדאגה ויש הרבה מה לעשות.

מהם הדברים הטובים
  
– מזה שנים מקיים תחום הנדסת הצומח [גינון] בשירות ההדרכה במשרד החקלאות קורסים מקצועיים וימי עיון בנושא העצים:
קורס גוזם מומחה, קורס גידול עצים, קורס הערכת סיכונים, עצים בוגרים ועוד. לפני שלוש שנים החל במשרד קורס חדש- יערן עירוני- מומחה לעצים. ואף משרד העבודה יצא בקורס מקצועי חדש "אילנאי".

קיים חומר מקצועי רב על גידול וטיפול בעצים, מפרטים מקצועיים – סטנדרט לעצי נוי לשתילה, דפון יער עירוני , חוברות על עצי רחוב בישראל, משאב העצים בעיר, מדיניות תכנון לצל העירוני של מינהל התכנון ומשרד החקלאות ועוד.
המודעות לחשיבות העצים לאדם ולסביבה גברה. מבוצעים מחקרים על תרומת העצים לאקלים. פורסמו מאמרים רבים בנושא בכל העולם ואף בישראל מדברים על קידום היער עירוני – כלל העצים בעיר ותרומתו למלחמה בהתחממות הגלובלית.

בגינון הציבורי אנו רואים שיפור בטיפול בעצים. יש חלק מהרשויות בהם השתפר מאוד תקציב הטיפול בעצים ואנשי המקצוע העוסקים בכך. והחלו אף בשיקום עצים, דבר שכמעט לא נעשה בעבר. יש בהחלט נקודות אור בנושא. 

 בשנת ה-70 למדינה התקיים ביוזמת משרד החקלאות מיזם ארצי -שנת היער העירוני – בו השתתפו בהצלחה שש רשויות: כפר סבא, הרצליה, תל אביב, ראשון ציון, באר שבע ואשקלון.

קיימים פורומים מקצועיים כגון פורום גוזם מומחה. לפני שלוש שנים הוקמה עמותת האילנאים בישראל שמטרתה לקדם את הנושא.

וכסיכום ביניים חיובי ואופטימי –  יש ידע, יש אנשי מקצוע לטיפול בעצים (אילנאים וגוזמים ועוד אגרונומים והנדסאי נוף רבים), יש חומר כתוב ומפרטים. אז האם הכול טוב? אין מה לדאוג?

ובכלל איך אפשר לסכם מה מצב העצים בישראל ומי יכול לעשות זאת? קטונתי ובכל זאת אני רואה בעלון ונטעת הזדמנות להרהר בנושא ולשתף את הקוראים בתחושותיי.
ובכן אם נשפוט את הנושא על פי דעתם של האזרחים נאמני האילנות ברחבי הארץ והרבה מומחים ואנשי מקצוע העוסקים בנושא נקבל תמונת מצב פסימית למדי.

יש בארץ מספר לא קטן של קבוצות וואטסאפ פעילות מאוד של נאמני אילנות, קבוצות מקומיות וקבוצות ארציות, בהם משתפים אזרחים את חוויותיהם ודעתם בנושא העצים – 
לעיתים זה די מדכא לראות את כמות הדיווחים והתמונות על פגיעה בעצים מצד יזמים, מצד רשויות. דיווחים על כריתות של מאות ואלפי עצים וקריאה לחברים להגיש ערר על רישיונות הכריתה. ניסיונות עידוד מצד החברים לא להתייאש ולהמשיך להיות ערניים ולדווח.

אחוז לא קטן ממה שכותבים החברים בקבוצות עוסק בתלונות על השחתת עצים וגיזום לא מקצועי של העצים.
ביחס הגרוע של פקידי היערות והרשויות לפניות תושבים בנושא עצים ובעיקר תלונות כלפי אגף יער ואילנות ופקיד היערות הארצי במשרד החקלאות. תלונות רבות נשמעות על כך שמערכת האכיפה של משרד החקלאות אינה ממש אוכפת או מטפלת עד תום בתלונות המוגשות על כריתת עצים ללא רישיון. ואפילו תיאורים של הרגשה עויינת מצד הגורמים הציבוריים והממשלתיים כלפי הפונה.

לדוגמא: "שומרים על העצים בירושלים", "רחובות של עצים" "עצים הם תושבים גוש דן", "שומרי העצים –"XR, "פורום נאמני עצים ארצי". לאחרונה החלה מורן ברגר מרחובות בהובלת גרעין ארצי של פעילים במטרה לפעול ברמה ארצית בקידום הנושא.
ומזה שנים אוסי בנימין מתל אביב שהקימה את צבא ההגנה על העצים פועלת ללא ליאות ברמה מקומית וארצית.
יש גם מספר פורומים ציבוריים שנושא העצים מטופל בהם – הועד לבינוי שפוי, הועד להעצמת עצים הפועל בתוך ארגון חיים וסביבה, פורום ירושלים בת קיימא, הפורום הישראלי לעירוניות ועוד.

לאור תלונות רבות מצד אזרחים פנתה בזמנו, חה"כ מיקי חיימוביץ שהייתה יו"ר ועדת פנים וסביבה בכנסת למרכז המחקר והמידע של הכנסת לביצוע מחקר בנושא הרגולציה וכריתות העצים בישראל. המחקר בוצע ע"י ד"ר יהודה טרואן והוגש בדצמבר 2019. בעקבות הדוח התקיימה פגישה רבת משתתפים בזום.

במפגש שהתקיים העלו נאמני האילנות טענות רבות על מה שקורה בארץ מבחינת היחס לעצים–  גיזומי השחתה, טיפולים לא מקצועיים ובעיקר הרבה כריתות, הרבה עררים המוגשים לפקיד היערות הארצי ונדחים בטוענות.
אז מי יגן על העצים אם לא פקיד היערות, שאלו המשתתפים.

וכך נכתב בכתבה שפורסמה ב-timeout:  
"דוח של הכנסת: העצים בישראל אינם מוגנים מפני פגיעה – לציבור אין דרך לערער על כריתות, אין מספיק פקחים, הקבלנים יכולים לכרות עצים כאוות נפשם: דוח חדש מצייר תמונה עגומה מאוד לגבי העצים במרחב הציבורי בישראל.   בין השנים 2013-2018 נכרתו בישראל 376 אלף עצים, 54% מתוכם לצרכי בנייה ופיתוח – ואלה רק העצים שנכרתו באופן חוקי. כך עולה מדוח חדש של מרכז המידע והמחקר של הכנסת," 

ועוד פירסום מדאיג מדו"ח הכנסת:
הפשע משתלם? 56% מהקנסות על כריתת עצים בכלל לא נגבו (!)

ועדת הפנים והסביבה של הכנסת הציגה נתונים מדאיגים באשר לכריתת עצים בישראל
• המדינה לא טורחת לגבות קנסות על כריתת עצים שלא כחוק
• תקנות בנושא נטיעה חלופית היו צריכות להיכנס לתוקפן לפני 7.5 שנים, עד עצם היום הזה לא אושרו
• כך כורתים עצים בישראל ללא סנקציות ובקלות יתרה

תקנות לפקודת היערות, המסדירות כיצד לחייב קבלנים שמבקשים לכרות עצים בחלופת נטיעות חדשות, מתעכבות במשך שמונה שנים, בזמן שהעצים הבוגרים בישראל הולכים ומתמעטים. אם לא די בכך, בזמן שעצים נכרתים על ידי עבריינים שלא כדין, 56% מהקנסות על כריתת עצים לא נגבו ולא הועברו מעולם למרכז לגביית קנסות. על כל עברייני כריתת העצים, ברחבי ישראל ממונים 2 פקחים ארציים בלבד, לאחר שהניסיון להגדיל את מספר הפקחים העלה חרס. כך עולה מדיון שהתקיים השבוע בדיון ועדת הפנים והגנת הסביבה בראשות ח"כ מיקי חיימוביץ', על הגנת עצים ועבודת פקידי היערות
[גלובס אוגוסט 2020]

ביוני 2022 פורסם עוד דוח של מרכז המחקר של הכנסת מאת דר יהודה טרואן בנושא מדיניות הצללה במרחב הציבורי.
חלק מהדוח שפורסם בעיתון גלובס אינו מבשר טובות – " במרכז המידע והמחקר של הכנסת יצאו למסע בעקבות העצים ברחובות וחזרו עם מסקנות עגומות: הממשלה כותבת תוכניות חסרות סנקציות, דוחות מבקר המדינה זוכים להתעלמות, והתושבים נותרים ללא צל
• כמה עצים ניצלים מכריתה? לפקיד היערות אין מידע, אך לפי ההערכות רק 15% מהבקשות לכריתתו או העתקתו של עץ בוגר נדחות. כריתת עצים. רק 15% מהבקשות לכריתתו או העתקתו של עץ בוגר נדחות."  

טעימות מייצגות מתוך קבוצות הוואטסאפ:

קבוצת שומרים על העצים ירושלים

"בזמן האחרון יש מתקפה רבתי על כריתת עצים בוגרים ועתיקים בעיר ואנחנו לא בשליטה לנוכח המתקפות הרבות – עמק הזיתים, חניון צומת פת.. כדאי שנתעורר…"

עיריית ירושלים נטעה כ-2500 עצים בגומות ריקות ברחובות העיר. בקבוצה היה מצד אחד פירגון ומצד שני בקורת קשה על הבורות הקטנים כחצי מ"ק ואיכות ירודה של העצים "…בזמן שאנחנו פה בקבוצה התעסקנו בחודשים האחרונים עם הנטיעות ברחבי העיר, במקביל העירייה כרתה עשרות עצים בוגרים ועתיקים. לעץ בוגר אין תחליף כמו עץ צעיר"

פורום נאמני עצים ארצי

"…זה לצערנו כמעט כל הסיפור הארצי כולו: 95% מאזרחי ישראל ונבחריה רוצים המון עצים, כמה שיותר. אך בתנאי אחד לא בחצר שלהם, לא ליד הבית, לא בשטח שעליו מתכננים בית, לא במדרכה, לא בקרבת הכביש, לא 10 מטר מקו הביוב, לא סמוך לקו חשמל, לא עץ מלכלך, לא עץ בשלכת, לא עץ שפריו עסיסי, לא ולא ולא ולא…. נשארנו רק אנחנו, 5% משוגעים, שמבכרים עצים על פני הרבה דברים אחרים. אסור לנו לוותר, אך צריך לקבל שזהו קרב מאסף…."

מקבוצת עצים הם תושבים גוש דן

בגוש דן הרבה עצים מועתקים לפארק דרום. תושבים ראו עצים מיובשים ומתים והתקיים דיון: "אתמול בררתי על הנושא, אמרו לי פארק דרום הוא בית הקברות של העצים, חלק גדול מהם הועתקו ולא ישרדו העתקה נוספת"

"משרד החקלאות מכופף חוקים שנועדו לשמור עלינו ועל המרחב הציבורי בכל הנושאים שבאחריותו – עצים, צמחים…".   "אולי זה נושא סופסוף למבקר המדינה או התנועה לאיכות השלטון?
להרעיד את הסיפים !!! הנושא של העצים מתחיל לתפוס מודעות בציבור הרחב במיוחד עם אותותיה המורגשים יותר של ההתחממות הגלובאלית ותפקידם המיוחד מאוד של העצים בכך.."

וזה רק מדגם על קצה המזלג. דוגמאות נבחרות בגזירי כתבות נוספות:

משרד החקלאות פירסם השנה שני סרטוני תדמית קצרים בהם מככב ד"ר ארז ברקאי פקיד היערות הארצי ומנהל אגף יער ואילנות.
המתבונן בסרטון שאינו מצוי במצב בשטח אומר לעצמו המצב מעולה, יש על מי לסמוך!

אך מצד שני אנו רואים בשטח דברים אחרים. קראו חלק מהכתבה הבאה

כך הולכים הכורתים: בישראל נכרתים 230 אלף עצים בכל שנה צאלה קוטלר הדרי |שומרים| פורסם 05/08/21

כדור הארץ בוער וברחבי העולם נמדדות טמפרטורות שיא. ובישראל? כריתת עצים מאסיבית מחסלת את הצל ומגבירה את הזיהום, בעיקר לטובת נדל״ן. תחקיר שומרים חושף כי 230 אלף עצים נגדעו אשתקד, מספר דומה צפוי גם השנה, ויד ימין של קק״ל כורתת בעוד יד שמאל שלה נוטעת. מי מאשר את קטילת העצים בניגוד לכל היגיון בריא?

ומה עושים העצים? נכרתים כדי לפנות מקום במרחב העירוני
שינויים בקריטריונים להיתר לכריתת עצים עלולים לגרום לכך שהיד על הגרזן תהיה קלה עוד יותר
 • פרופ' יפעת הולצמן-גזית: "לעשות גומה לעץ חדש באזור מלא בטון זה לא מספיק" גלובס אוגוסט 2018

יותר מרבע מיליון עצים נכרתו השנה – 50 אלף מהם בשטח עירוני
בין פעילי הסביבה ופקיד היערות הראשי במשרד החקלאות ניטש ויכוח על מספר העצים שנכרתים בישראל מדי שנה – אך כולם מסכימים שמדובר בהרבה מדי
● מעל 250 אלף רישיונות כריתה ניתנו ב-2020, מתוכם כ-50 אלף עצים נכרתו לטובת פרויקטים של נדל"ן ותחבורה
● ברוב המקרים הלחצים והאינטרסים הכלכליים גוברים על האינטרס הציבורי ליהנות ממה שהעצים מעניקים לנו.  אביב לביא זמן ישראל – האיש הירוק מאי 2021

בשנת 2015 יזם ד"ר מרטין וויל שהיה אוצר מוזיאון ישראל יחד עם מוזיאון העיצוב בחולון את התערוכה "צל ערים".
לקראת התערוכה הוציא מרטין וויל ספר
"צל ערים – מצילים את המרחב הציבורי" ובו מאמרים ותמונות בנושא הצל בארצנו.  הספר והתערוכה הנלווית לו במוזיאון העיצוב חולון אינם תיעוד של מגמות עכשוויות. אלא הם קול קורא לפעולה; הם עתירה ל"הכרה מחודשת בצל" וליצירת "מרחבי־צל" בסביבה האורבנית. כשאנו יוצאים מביתנו שבעיר במהלך חודשי הקיץ הלוהטים, אנו מחפשים מיד הגנה מפני השמש היוקדת. אבל ברוב המקרים אנו לא מוצאים אותה – לא בסמוך לבתינו, לא ברחובות, לא בספסלים שעליהם אנו יושבים כדי לנוח לרגע, לא בכיכרות, לא בגנים העירוניים, לא בחצרות בתי הספר או במגרשי הספורט.
בספר יוצא מרטין בהאשמה על המצב כלפי נבחרי הציבור ומתכנני הערים בישראל ובקריאה לשנות סדרי עדיפויות.

אז איך מאזנים בין פיתוח, בנייה ושימור עצים?

אז נכון, אנחנו רוצים בניה ופיתוח ושדרוג רחובות ושכונות ותשתיות אבל גם רוצים יותר יחס לעצים הוותיקים שתרומתם לסביבה ולאדם גדולים לאין ערוך מנטיעות של אלפי עצים צעירים וקטנים. האם זה אפשרי? לדעתי בהחלט כן. זה תלוי במודעות נבחרי הציבור, מתכננים ומהנדסים.

במדרש קהלת רבה נכתב: "בשעה שברא הקב"ה את האדם הראשון, נטלו והחזירו על כל אילני גן עדן ואמר לו: ראה מעשי כמה נאים ומשובחין הן וכל מה שבראתי בשבילך בראתי. תן דעתך שלא תקלקל ותחריב את עולמי, שאם קלקלת אין מי שיתקן אחריך".

פירוש חופשי שלי למדרש. בורא עולם יודע שממש בקרוב אדם וחווה יורדים מגן עדן לארץ. הוא מטייל אתו בגן ואומר לו: "אדם יקר, אני יודע שברגע שתרדו לארץ תפרו ותרבו ותרצו לפתח ולבנות וזה בסדר. אבל בבקשה כאשר אתם בונים ומיישבים שימו לב והיזהרו עם העצים כי העצים תרומתם רבה מאוד לאדם ולסביבה והם גדלים לאט וחיים מאות ואלפי שנים וכל פגיעה בעץ תגרום לנזק והפסד אז אני מבקש ממך היו זהירים עם העצים"

והנה בשנת 2021 הגיעה הבשורה:
מיזם ההצללה ינואר 2022

הממשלה אישרה תוכנית לאומית להצללה ולקירור של המרחב העירוני באמצעות עצי רחוב במסגרת היערכות לשינויי האקלים.

במסגרת התוכנית שאושרה נקבע יעד רב שנתי שלפיו יינטעו כ-450,000 עצים לאורך כ-3 מיליון מטרים של רחובות בישראל בהשקעה הנאמדת ב-2.25 מיליארד ₪ עד שנת 2040. את התוכנית מגישים ראש הממשלה נפתלי בנט, השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג ושר החקלאות עודד פורר [החלטה 1022]

ואכן בעקבות החלטה הממשלה יצאה המדינה במיזם שהתחיל בראשית 2022 ועליו דיווחנו בעלון הקודם של ונטעת.  אין ספק שמיזם זו עשוי לקדם את נטיעת העצים האיכותית ברחובות הערים בשנים הקרובות.
מדהים איזו בשורה! הממשלה מקדמת שתילת 450 אלף עצים בערים, אך במקביל מאשרת לכרות מאות אלפים!!

בזמן שהממשלה מכירה לראשונה בצורך "לייער את הערים" כדי להתמודד עם משבר האקלים, נמשכת הכריתה המסיבית של עצים בוגרים, שתרומתם הסביבתית משמעותית יותר לסביבה. [הארץ ינואר 2022]

וההפתעה האחרונה שמקטינה את ההגנה על העצים בארץ:

והנה ביוני 2023 הצליח פקיד היערות הארצי להוביל תיקון לפקודת היערות המבטל את הצורך ברישיון כריתה ובמתן ערך חליפי למיני עצים רבים – בועדת פנים וסביבה התקבל צו היערות, פטור מרשיון התשפ"ג – 2023. ומה אומר התיקון לחוק בקצרה. אין צורך ברישיון וכמובן שאין ערך חליפי לכריתת העצים הבאים – כל מיני הדקלים בשטח למגורים, כל מיני הפיקוסים בשטחים פתוחים בבקעת הירדן והערבה ומספר מיני עצים פולשים בניהם אילנתה בלוטית.

נאמני האילנות נאבקו במשך 3 שנים בטיוטאת הצעה אך לא נענו. השותפים להעברת החוק הם החברה להגנת הטבע, רט"ג וקק"ל בהובלת פקיד היערות הארצי. ואף חה"כ יוראי הרצאנו מ"יש עתיד" שהבטיח להשתתף בהורדת החוק מסדר היום, השתפן הצבעה ונמנע ובזכותו עברה הצעת החוק.

אגב מה הסיבה לתיקון לחוק?  לטענת פקיד היערות לעצי הדקל למינהם אין תרומה משמעותית ולכן אין סיבה להשקיע זמן בהגשת בקשה לרשיון כריתה וגם אין צורך לפצות את הסביבה על כריתתם. ובעיקר הסיבה הינה הקטנת הרגולציה.
וכפי שידוע לנו היד עוד נטויה ופקיד היערות הארצי מתכנן עוד הקטנת רגולציה והקטנת הצורך ברישיונות כריתה.

אז אתם שואלים מה אפשר לעשות? מה אני כאזרח יכול וצריך לעשות?

אני מקווה לכתוב על זה באחת מהכתבות הבאות.

אין ספק שההתארגנות של קבוצות מקומיות והתארגנות ארצית של נאמני אילנות הינה כלי משמעותי שיכול לסייע במאבקנו לשמירה על העצים בהליכי פיתוח ובנייה.

בנוסף, כדאי לזכור שבנובמבר 2023 מתקיימות הבחירות לרשויות המקומיות.

אני ממליץ לקיים מפגשים עם המועמדים למועצה ולרשות הערים של קבוצות נאמני סביבה ועצים ולדרוש התחייבויות מהמועמדים בנושא שמירה וטיפוח העצים בעיר.

לסיום ראו דוגמא מתוך מסמך שהוכן ע"י ארגוני שדולת ירושלים בת -קיימא המציגה:

הצעה לסדר יום מקיים בבירה- יער עירוני וגינון מקיים:
בגני העיר, בפארקים, ברחובות וביערות הקהילתיים בירושלים יש מאות אלפי עצים, הזקוקים להגנה ולטיפוח. יש לשמר ולטפל בעצים הבוגרים באופן מקצועי, ובנוסף לטעת עצים איכותיים במקומות שחסרים בהם עצים. יש להימנע מכריתת עצים בוגרים – עצים בוגרים הם עמידים יותר, בעלי ערך היסטורי, וערכם בצינון הרחוב ובקיבוע פחמן רב יותר.

  • יש להגדיל את תקציב אגף שפ"ע, כדי שיוכל לדאוג לטיפול מתמיד ומקצועי בעצים, לפי נהלי העירייה. נוסף על כך, על אגף שפ"ע לדאוג להכשרה מקצועית שוטפת של עובדי האגף כדי לדאוג לטיפול מקצועי בעצים ולגינון מקיים לאורך טווח.
  • הגנת אילנות – על העירייה להקפיד על קיום פקודת היערות והנהלים הקשורים אליה: נוהל עבודה בקרבת עצים, נוהל עץ מסוכן, נוהל ערך חליפי, ועוד.
  • תכנון משמר. על מוסדות התכנון המקומיים להנחות יזמים ומתכננים עירוניים לפעול תוך שימור העצים, בהתייחס לסקר העצים העירוני.
  • יש להנגיש את סקר העצים העירוני לציבור, ולעדכן את המידע לציבור באופן שוטף.
  • יש לשקם מדי שנה כ־200 עצים בוגרים בעלי ערך היסטורי וסביבתי.
  • יש לקבוע יעד מינימלי לנטיעה עד סוף הקדנציה, כדי להגיע ל40%- חיפוי עצים בוגרים בכל רחוב – לשם כך יש להעדיף עצים בעלי נוף רחב. יש לדאוג לנטיעה ולהשקייה מקצועיות ובנות-קיימא. יש לוודא בית גידול של לפחות 3 קוב לכל עץ חדש (מעל הקרקע או תחתיה),ולהשקיע בתשתיות שמעודדות את התפתחות מערכת השורשים בצורה מיטבית.
  • על שתילי העצים שיישתלו בעיר לעמוד בתקני השתילים של משרד החקלאות.

בברכת שנה טובה

דו"ח רשיונות כריתה חודשי

חודש אוגוסט התאפיין במספר רישיונות עבור מטעי זיתים. כך הגענו לכמות עצים לכריתה של 79,221. כן, קראתם נכון!
79,221 עצים לכריתה בחודש אוגוסט ורובם עצי זית בחקלאות.

מחאת הנוער למען אקלים

מגישים בג"צ כנגד הממשלה

Picture of שרית זיק חייט

שרית זיק חייט

כותבת תוכן במגזין, עו"ס קהילתית, צוות עמותת ונטעת

דור העתיד עותר לבג"צ שיחה קצרה עם ירדן ישראלי ראש צוות ממשל של מחאת הנוער למען האקלים.  
מחאת הנוער למען האקלים היא תנועה עולמית המנסה להעלות את משבר האקלים והשלכותיו לסדר היום הציבורי ולצד זה דורשת מן הממשלה לטפל בבעיה.  
בני הנוער הללו נלחמים על עתידם, על זכותם לחיים בכבוד ובבריאות. 

הסניף המקומי שלנו בישראל הוקם לפני כ-4 שנים. הם פעילים בשטח ומארגנים הפגנות ומצעדים, פועלים בכנסת ואל מול נבחרי ציבור וגם בזירה התקשורתית והמשפטית.  
בישראל עדיין לא נחקק חוק אקלים רציני. הממשלה התחייבה ליעדים נמוכים מאוד להפחתת פליטות גזי החממה וגם בהם היא לא עומדת. לכן, ביום א', 3.9.2023, עם תחילת שנת הלימודים, הגישו נציגי מחאת הנוער עתירה לבג"צ ודרשו ממנו להתערב ולהורות לממשלה לפעול למען הצדק האקלימי.  
 
פנינו לירדן ישראלי, ראש צוות ממשל של מחאת הנוער למען האקלים ומי שעמלה על העתירה זמן רב כדי לקבל פרטים נוספים על המעמד המרגש.  

ספרי לנו על עצמך 
אני ירדן ישראלי, בת 17 מרחובות, תלמידת כיתה י"ב. אני ראש צוות ממשל ופעילה במוקד רחובות של המחאה. התנועה שאני חלק ממנה נקראת מחאת הנוער למען האקלים. אנחנו הסניף הישראלי של תנועת Fridays for Future העולמית, המונה מיליוני בני נוער שלוקחים את החיים שלהם בידיים, ופועלים בעיקר מול מקבלי ההחלטות, אבל לא רק, כדי למנוע את השלכות משבר האקלים. בארץ אנחנו מונים מאות בנות ובני נוער, מכל הארץ ומקצוות שונים של החברה. 
 
ספרי לנו על העתירה 
התהליך של יצירת העתירה התחיל לפני הרבה זמן למען האמת, כשצוות משפטים שלנו פנה לעורכי הדין מהקליניקה לצדק סביבתי באוניברסיטת תל אביב, והתחילה העבודה על העתירה הזאת. עוד בשנה שעברה, בתקופת ממשלת בנט-לפיד שלחנו לממשלה מכתב מיצוי הליכים לקראת הגשת העתירה, אך בגלל שחשבנו שמקודם חוק אקלים שאפתני לבסוף הוחלט שלא להגיש את העתירה. מאחר שראינו שחוק אקלים ובו יעדי הפחתת פליטות גזי חממה גבוהים ומחייבים, לא מקודם – החלטנו להגיש את העתירה. 
 
מה אתם דורשים? 
מה שהתביעה מבקשת הוא שבג"צ יורה לממשלה להעלות את יעדי הפחתת הפליטות שלה לדרישה המינימלית של הקהילה המדעית- 43% הפחתת פליטות עד שנת 2030, ולבנות תכנית ישימה ומתוקצבת לעמידה ביעד הזה. האיחוד האירופי וארצות הברית למשל התחייבו ליעדים גבוהים מזה – אנחנו מבקשים עמידה במינימום שיבטיח לבני הדור שלנו חיים סבירים כאן. זה הכול.

מה מייחד את העתירה שלכם? 
הטיעון המשפטי שהעתירה מתבססת עליו הוא לדעתי יוצא דופן. בניגוד לעתירות אקלים אחרות בארץ, העתירה שלנו מתבססת על כך שחוסר הפעולה של ישראל להפחתת פליטות גזי חממה גורם להפרת חוק יסוד כבוד האדם וחירותו. בחוק זה מעוגנת החובה של המדינה להגן אקטיבית על הזכות של כל אזרחי המדינה לבריאות ולחיים, וגם לתשתיות בסיסיות שיאפשרו מחייה בכבוד. השלכות משבר האקלים שמתעצמות פוגעות בזכות הזאת, והפעילות של ישראל בתחום, שעל פי מבקר המדינה עומדת "בטווח שבין פיגור לאפס", מגבירה את הסיכון. אפשר לומר שישראל מדינה קטנה ואין לה השפעה על המצב, אבל למעשה ישראל הקטנה אחראית לכמות פליטות גזי חממה של מדינה בינונית! יש לנו אחריות עצומה לפעול בעניין. יכולה לומר שפסיקה בעתירה דומה לשלנו בהולנד מחזקת את הטיעון הזה – למרות שהולנד היא לא מהפולטות הכי גדולות בעולם, היא לא יכולה להתחמק מהאחריות. 
 
העתירה מוגשת גם בשם בני הדור השלישי. מדוע? 
מאחורי שיתוף הפעולה עם הגיל השלישי עומדת הפגיעות שלהם להשלכות של משבר האקלים. משבר האקלים הוא לא סוגייה של עתיד הדורות הבאים והרחוקים, אלא משהו שקורה כאן ועכשיו. ע"פ המשרד להגנת הסביבה בכל גל חום בממוצע מתים 45 ישראלים, ורובם הם אנשים בגיל 70 ומעלה. חשוב לנו שמי שתובעים את הממשלה הם מי שנפגעים מהמדיניות שלה, שהם אנחנו ובני הגיל השלישי. יש אפילו כמה סבים וסבתות שתובעים יחד עם הנכדים שלהם. 

מה החלום שלך? 
לא חושבת שיש לי ממש חלום, אבל אני רוצה פשוט לחיות כאן חיים כמו שהדור שלך חי. בכנות, אני לא יודעת איך יראו החיים שלי בגיל ארבעים. אם יגיעו הרבה פליטים לישראל בגלל משבר האקלים, אם יהיו לנו סגרים מחום, עליית מחירי מזון מעבר למה שיש עכשיו בגלל שמשבר האקלים פוגע ביבול. גם אם אין חלום – זכותנו שיהיה לנו כאן עתיד במדינה הזאת. בשביל זה אני פועלת. 

איך ניתן לתמוך בכם? 
אפשר לחתום על העצומה שלנו לתמיכה בעתירה ולהפיץ אותה, לעקוב אחרינו ברשתות החברתיות, ואם אתם בגילאים 12-17, חפשו אותנו בגוגל ותצטרפו למהפכה! 
כאן חותמים על העצומה  

מחאת חוף אמנון עולה מדרגה

תמונת מחבר

ועד פעולה חוף אמנון

איך יוצאים לפעולה – בלחיצת כפתור?
לפני שהכל אבוד.

להזכירכם מדובר בתוכנית הרסנית המאיימת על חוף אמנון בכינרת, שבמסגרתה ייבשו את אחד המפרצונים, יכרתו כ250 עצים, ויבנה מלון יוקרה ובנוסף- מעגנה לכלי שיט מסחריים שגם היא תגזול מהציבור עוד כ-150 מטר מהחוף.

בשנה שעברה חתמו על העצומה להצלת חוף אמנון מעל 12 אלף איש ואישה!!!! הגענו לפריים טיים בתוכניות שונות, כתבו עלינו בעיתונים, היינו ברדיו ובחדשות.

דמיינו רגע את החוף:
שקט נעים מרווח ונוח – חלקו מוסדר ויש גם אזור מעט יותר פראי עם עצי צל ותיקים ומפרצונים, בין לבין נשפך מעיין קריר מאחת הנביעות בשטח לתוך מימיה החמימים של הכנרת.
יש מקום לכולם, בחגים החוף שוקק חיים ואוהלים, ולרוב המים שקטים.

אם התוכניות ימשיכו כרגיל כל זה ימחק עוד השנה!

לכן אנחנו מגישים עתירה מנהלית –  זה הליך מאוד יקר, אבל- אין לנו ברירה אחרת- זה הצעד האחרון וההכרחי להצלת החוף!

בחודש שעבר התקבל אישור נוסף ואחרון לבניית הפרויקט והרס החוף.

ועד הפעולה האזרחי הבנוי מתושבי האזור שאוהבים את החוף ואכפת להם יחד עם תומכים רבים מכל רחבי הארץ, פועלים במרץ ויוצאים בזעקה למען מפרץ אמנון לכל אזרחי ישראל – אוהבי הכנרת הפתוחה!

עברנו מספר ועדות משנה וגופי תכנון יחד עם ארגון אדם טבע ודין וקיבלנו הכרה וסיוע מקרן ש"לי וחיים וסביבה 

אנחנו ממשיכים קדימה בכל הכח!
בימים אלו גייסנו את עורך הדין הסביבתי גלעד ברנע !! ששמו הולך לפניו.
ומאחוריו המון ניסיון ולא מעט נצחונות.

אתם שואלים- איך אפשר לעזור??
זה הזמן!!

אנחנו חולמים רחוק! ורואים את נכדינו ונכדיהם נהנים בחוף זה כמו שהוא היום- טיבעי ופתוח לכולם בלי קשר למעמד כלכלי.

אנחנו זקוקים לכן ולכם עכשיו ומיד!!
הזמן קצר ואנחנו זקוקים לתרומתכן.ם

מזמינים אתכם לתמוך בעשייה שלנו במבצע בזק בלתי מתפשר! הכנסו עכשיו לקמפיין בקישור זה. ובוודאות נגיע ליעד!

עדכון מאבק סג'רה

מה קורה בכרם הזיתים של סג'רה?

Picture of תומר רז

תומר רז

מטה הפעולה להצלת סג'רה

במהלך החודשים האחרונים, התחלנו לפעול במסגרת התארגנות לשימור מרחבי סג'רה וזאת מתוך ראייה של כרם הזיתים של סג'רה כחלק משטחי חוות סג'רה הידועה בהיסטוריה – וכחלק ממכלול נופי בעל ערך היסטורי רב משמעות.

בכך פתחנו פתח למעורבות גורמים נוספים בהתמודדות על כרם הזיתים של סג'רה ולא להשאיר את פקיד היערות של משרד החקלאות לבדו מול שולחן קבלת ההחלטות בנוגע להחלטה על כריתת העצים שכן לא מדובר בהחלטה על רקע חקלאי בלבד.

לכן הוקם "מטה הפעולה למען מרחבי סג'רה" ואנשיו פעלו לקרב גורמים נוספים לפעילות.
כתוצאה מהתעוררות העניין הציבורי , עדיין אין חידוש של בקשת הכריתה לכרם הזיתים של סג'רה ואנו נערכים להמשך ברור העניינים במטרה לייצג את עניין שימור הכרם כחלק ממרחבי סג'רה.

לצורך כך אנו בקשר עם מקבלי החלטות מרכזיים במועצה לשימור אתרי מורשת, קק"ל ומשרד החקלאות, כדי לעגן את הפעילות במרחב במסגרת פעילות אחת שכוללת הדרכות בנושאים שמדגישים את ערכו ההיסטורי והנופי של האיזור, את חשיבות היחס של האדם לעצים ולסביבתם ובאים לגבש ממשק גידול בר קיימא שיתן מענה לשמירה על העצים הותיקים לאריכות ימים.

למי שמתעניין או מתעניינת בפרטים נוספים – ניתן להירשם בטופס ההרשמה הבא, ואנו ניצור קשר בהקדם.

במסגרת זו קיימנו גם פעילות הסברה לציבור הרחב:

במהלך חג הסוכות נערכו מפגשים לקהל הרחב בנושא "כי האדם עץ השדה" – סיור ומפגש לכל מי ששמירת על העצים ונטיעתם בנפשם:

  • ביום א', בתאריך 1/10/2023, נערך סיור הכרות עם 'מרחבי סג'רה' וסיפור כרם הזיתים של סג'רה
  • בימים ו'-שבת, בתאריך 6-7/10/2023, נערכו סיורים בחוות הנוי שבגן הבוטני שבלב עמק חפר.
 

בהמשך לעשייה ולמחאה עבור כרם הזיתים של 6100 עצי הזית בסג'רה, נלמד מקרה בוחן שיקדם אותנו להגנה ושמירה על עצים עם היסטוריה ענפה.

מוזמנים ומוזמנות בחום!

**עוד מידע על עצי סג'רה בקישור לעצומה 

ולקראת השנה החדשה עלינו לטובה נאחל לכולם שנה טובה בכלל,
ולנוטעים ולשומרי העצים -שנת עשייה ברוכת פעילות!

עצומה להצלת יער סירקין

חידוד עצומה קיימת בסיוענו

הנה מאבק שלא יכולנו להתעלם מקיומו- מדובר על מעל 7000 עצים בסכנת כריתה וחלוקה לחורשות קטנות ועצים בודדים לשם הקמת 25 אלף יחידות דיור תחבורה ותשתיות.

מעל 3000 איש ואישה חתמו על הצלת העצים בני מעל 150 שנים, המקיימים ריאה ירוקה, מקום שהינו בית לבעלי חיים רבים השוהים במסדרון אקולוגי זה ואתר מורשת ישראלית. 

היינו חייבים לתת יד ולהבטיח שעוד אנשים ייחשפו ויסייעו לשינוי>
חתמו על העצומה בקישור זה!

מוזמנים לאירוע להצלת היער

פינת ההשראה

איך אחת משנה הרבה

Picture of אנג'י בן עמי ועקנין

אנג'י בן עמי ועקנין

עורכת המגזין, פעילת עיר יער, צוות מדיה עמותת ונטעת

נעים מאוד- מיכל שור
ספרי קצת על עצמך:
אני פעילת טבע, בעלי חיים ואיכות סביבה, הם זורמים בדם שלי.
הגשתי בשנים האחרונות עררים והצלתי מעל 200 עצים מכריתה.
לא יכולה לראות עץ עצוב.

מה הכוונה לעץ עצוב?
לדוגמא עץ בלי ערוגה.
עץ שחונקות אותו בלטות.
בעיר העצים תקועים בין אספלט לבלטות.
מגיל שלוש מפסיקים להשקות אותם והם אמורים להסתדר לבד.
כשהכל בטון אין חילחול מי גשם למי תהום ובמיוחד בשנת בצורת העצים סובלים.
אז נסעתי ברחוב וראיתי עץ סובל.

הוצאתי מקוש והתחלתי לפרק את הבלטות שחנקו אותו.


אבל המקוש קטן ולא עמד במשימה.
פניתי למחלקת דרכים שאחראית אצלנו ברמת גן על הערוגות.
עברתי שם אחרי שבוע והופתעתי לטובה.

הם הגדילו את מה שאני עשיתי וסדרו יפה.
העץ קיבל ערוגה נחמדה והוא נראה יותר שמח.
לא צריך להיות פוליטיקאי כדי לעשות שינוי.
תודה רבה למחלקת דרכים שעשו עבודה נהדרת ופתחו עוד גומות המאפשרות חלחול מים לעצים המסתמכים על מי תהום בלבד, לעדי אלוני מנהל אגף המחלקה ברמת גן, לקורל, לכוכבי המפקח של האזור.
זה לא דורש הרבה לעשות עצים שמחים.

אמץ עץ

היי, אז אני שי מנכ"ל בעמותת ונטעת. ואני כותב את הלב שלי.
לפעמים אני שומע קולות מבחוץ ומתוך הראש שלי, של מה זה עיר יער בכלל?
זה גדול מידי, זה רחוק, זה גבוה, זה לא אפשרי וגם אם זה אפשרי, זה ייקח יותר מידי זמן,
זה לא ישפיע על מי שפה עכשיו.
וגם אני שומע קולות מבחוץ: "מי אתם בכלל שתצליחו לעשות משהו כל כך שאפתני, חוצה גבולות?" "מי אמר שתצליחו לעשות אפילו רבע ממה שאתם אומרים בשנים הקרובות".
האמת היא, שאין לי מושג אם נצליח וכמה נצליח לשנות וכמה מהר זה יקרה…
באמת של הלב בפנים, אני באמת לא יודע, אל תגלו לאף אחד 🙂.
אבל, יש משהו שאני כן יודע – זה שאנחנו רוצים. וואי, אין לכם מושג כמה אני רוצה. אני מתכוון להשקיע הרבה מאד מאמצים והרבה מאד כוונה בעשייה של העמותה הזו בשנים הקרובות, יחד עם כל הצוות המדהים שלנו.

אני יודע שכל שנה אנחנו גדלים ומכפילים את עצמנו.
אנחנו קיימים רק 4 שנים, אבל וואו, כבר עברו 4 שנים,
אנחנו כבר לא ממש בהתחלה שבאמת לא היה לנו שמץ של מושג איך בכלל לנהל משהו, איך הפרויקטים שאנחנו עושים יקדמו את העמותה, את מטרותיה מה זה אסטרטגיה, ואיך בכלל מזיזים דברים לכיוונים שאנחנו רוצים.
מה שתמיד היתה לנו זו הכוונה, הנשמה, והרבה מאד רצון וכן גם הרבה מאד עשיה,
שבלי זה, לא משנה כמה היינו רוצים, דבר לא היה קורה.
יש לנו את כל האנשים שיכולים לגרום לדבר הזה שנקרא ונטעת עיר יער להיות ארגון שמזיז הרים במדינת ישראל,
ואני מאמין כמעט באמונה עיוורת שלשם זה הולך.
"רתמתם את העגלה לפני הסוסים" היו אומרים לנו. לפעמים זה הדבר היחיד שהיינו יודעים, לשחרר את הסוסים, ואח"כ רק להבין איך נעשה את זה. אבל אחרי כל סוס ששיחררנו, (פרויקט= חלום שצעקנו לעולם) שברנו ואנחנו עדיין שוברים את הראש איך מגשימים את הפרויקט הזה בדיוק כמו שחלמנו וסיפרנו.
הפרויקט הראשון: הקמה של 100 גינות טיפוליות ב100 מוסדות שיקום. ובאופן קסמי הגענו והקמנו 100 גינות.
אבל – עד שלא יהיו לנו 100 גינות מתוחזקות ב100 מוסדות שיקום, אנחנו לא נירגע,
ואנחנו על זה בפול גזזזז.
הפרויקט השני – תנועת עיר יער – מטרתו היא להשפיע על האזרחים, לעורר תנועה סביבתית ירוקה, לעורר השראה, זה בלב העשיה שלנו. אנחנו משקיעים כל כך הרבה אנרגיות וכסף בלהפוך את כל הדבר הזה למשהו גדול, עוצמתי שהתוצר שלו הוא בתים ירוקים, מרפסות ירוקות, אוויר יותר נקי בעיר, והתוצר של כל מה שאנחנו עושים הוא טוב.
הוא כל כך טוב. שפשוט רק מבחינה קרמתית זה חייב להצליח. איך אנחנו לא נצליח אם כל מה שאנחנו עושים זה להשפיע על העולם בצורה חיובית, זה פשוט לשפר את העולם בו אנחנו חיים
זה לתת לאנשים תקווה זה לתת גינות טיפול להלומי קרב זה לתת מרחבים ירוקים לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית זה ללמד בתי ספר ונוער בסיכון חקלאות עירונית כדי שיוכלו לעשות דברים חיוביים עם החיים שלהם.
ובזה אנחנו עוסקים, כל הזמן.
זה לב העשיה שלנו.
אז "תוותרו", "זה גדול מידי"- הייתי שומע כל הזמן וזה גם חלחל עמוק לתוך הלב של הילד הקטן שבי שרצה לוותר על הפרויקט, על כל הארגון לא פעם אחת.
כן, זה היה קשה להתנדב במשך שנה שלמה בלי להכניס שקל לכיס, רק מתוך אמונה שמשהו מזה יעבוד בעתיד. מזל שהבנזוג שלי לשעבר היה שם עם הרבה אמונה בי ובעשייה של כולנו בונטעת. קשה לחיות בחוסר וודאות.
אני יודע, באופן אישי, שיש לי המון מה לתת בעולם, עלו לי החששות הפנימיות, אני משקיע את הזמן שלי בדבר הנכון?
אז לצלוח את כל זה כאנשים, כצוות, ללמוד איך לעבוד אחד עם השני, ליצור הרמוניה, לגרום לזה לעבוד, להילחם על דברים ומצד שני להתפשר על הרבה דברים אחרים לצאת מעצמך, להשתנות, לעבור תהליכי עומק משמעותיים כבן אדם כל זה ועוד נדרש מכל הצוות שלנו כל יום כדי ליצור את מה שאנחנו יוצרים.
שתדעו שאנחנו אנשים שאכפת לנו,
אכפת לנו מהמדינה הזו, מהאדמה שלנו, מהחיים שלנו, מאיכות החיים של הילדים שלנו, מהעתיד של כל אלה שאנחנו אוהבים,
של כל האוכלוסיות שקצת יותר קשה להם, בעולם הזה.
אכפת לנו. ואנחנו מחפשים כל הזמן עוד אנשים שאכפת להם. שיבואו לעזור לנו, להירתם ולרתום
הפרויקט השלישי הוא נטיעת 100 אלף עצים בערים שלנו. נטענו כבר למעלה מ 6,500 עצים.
אנחנו צריכים אתכם, הרבה יותר מזה, חייבים אתכם ואתכן לתרומה של עצים.
תרמו עץ לאחת מהגינות הטיפוליות שלנו ושנו את העולם בו אתם חיים- בפעולה כה פשוטה.
הצטרפו אלינו, תעזרו לנו בקטנה או בגדולה, פשוט בואו להיות חלק.
אני מבטיח לכם באופן אישי, שכל תרומה שלכם, הולכת למקומות הכי טובים בעולם.
לגינות טיפוליות ולהצללה של הערים שלנו.
מבטיח לכם באופן אישי, שאני עושה כל מה שאני יכול כדי שכל תרומה תשפיע. תשפיע על כל אלה שאנחנו אוהבים.
זה הזמן שלכם מוזמנים ללחוץ על הקישור הבא>

כל תרומה שלך נוטעת עץ באדמה. הצטרפו אלינו!

נהר של פרחים

מוזמנים לרשום שאלות בנוגע לעצים כאן>>

עשרה טיפים לגידול ירקות בגינה

שפע טבע

מה יכול יותר להתאים לתקופה זו כשמתחילים להרגיש נחת ממזג האויר..
מזה תקופה שאני מקבלת למייל את הניוזלטר של שפע טבע. 
ונשלח אלי קובץ ממש מעניין ומושקע, שכתב איתמר ויסמן ובו- טיפים לגידול ירקות,
ארשום כאן את הצעדים הבסיסיים בכותרות קצרות, מה גם שכיף שבסיום המסמך יש קישור בונוס לסדרת סרטונים הנותנת כלים להעלות את
פוריות האדמה, לשלב נכון צמחים ולצמצם את כמות המזיקים בגינה..

אז איך מתחילים? להלן עשרת הטיפים בקצרה>

  1.  התבוננות והכרת השטח
  2. תכנון עבודה ראשוני יחסוך זמן בהמשך
  3. שימוש בשתילים איכותיים
  4. הכנת כלי עבודה מתאימים
  5. חומרי גלם מומלצים לפיתוח הגינה -קומפוסט, רסק עץ, אבנים יפות, עלים יבשים ועוד
  6. זיהוי תכונות האדמה בה נשתול – אם אוורירית או דחוסה
  7. הקמת ערוגות שיגנו וישמרו על הצמחים
  8. רגע האמת- כיצד לשתול נכון, צמחי תבלין לצד ירקות, הטמנה זהירה בהידוק קל והשקיה מיידית שלא יוותרו כיסי אוויר לאחר השתילה, נקפיד על מרווחי שתילה בהתאם לשתיל ולסביבה, שילוב גבהים, מתפרשים ומטפסים
  9. התקנת מערכת השקייה – הפתרון המומלץ ביותר: טפטפות
  10. הזמנת מאביקים ומגוון ביולוגי לגינה באמצעות צמחי סר ותבלים וגם מסלעות, בולי עץ וחיפויי עלים השומרים על החיים

לחצו לעיון מעמיק במסמך של שפע הטבע – כך תצליחו בגידול ירקות
רוצים עוד מידע? מוזמנים להכנס לאתר שלהם

טעות והפתעה

מעילים לעצים

מה הסיבה לכך עצים בשדרות המרכזיות בערים נעטפו בשקי ברזנט?
ולמה בשיא הקיץ?
אלו לא מעילים אלא פטנט ישראלי למניעת התייבשות-
יוצקים לתוך השק נוזלים וחומרים להזנה ותמיכה ופיזור המינרלים באופן מירבי. השיטה הזו כבר יושמה במשתלות וכעת עברה גם לרחובות והשדרות לעצים חדשים ולעצים במצוקה. הפרטים מעיתון אשדודס

רפואת האזוב

Picture of יפית-טוהר כהן

יפית-טוהר כהן

כותבת תוכן במגזין, מטפלת בעזרת צמחים

מידע, ידע, שימוש ומתכונים
🌿הפעם על ה – אזוב MAJORANA SYRIACA🌿
אחד ממיני עשבי התבלין והרפואה המוכרים שהתברכנו בהם בארץ ישראל ונפוץ מאוד רוב חלקי הארץ, ובין צמחי המרפא והתבלין המוכרים ביותר.
עוד בתקופת המקרא השתמשו ביכולות הריפוי שלו ואף לצורך עבודת טיהור בבית המקדש.
 
רובנו מכירים אותו כזעתר, אך האמת היא שהזעתר האהוב הוא תערובת של צמחי תבלין וביניהם האזוב.
ריחו ארומתי חזק. בתקופה זו נמצא אותו מאוד מרוכז ובסוף פריחתו, לאחר הקיץ ומיעוט הגשמים, עם ריח חרפרף.
האזוב צמח בעל יכולות חיטוי בין החזקות שיש ועדיין צמח עם טעם ארומתי משובח שנעים לאכול ממנו ולהוסיפו למאכלים.
הוא אחד הצמחים הטובים לכל מה שקשור במערכת הנשימה העליונה והתחתונה ומערכת העיכול.
איך האזוב עוזר למערכת העיכול?
הוא צמח אטי עוויתי, כלומר, אם אתם סובלים מגזים, נפיחות, כבדות לאחר אוכל, מערכת עיכול איטית ובעיות ספיגה- אזוב הוא הצמח לעזור לכל אלה.
הוא משחרר גזים, מוריד נפיחות ועוזר למערכת עיכול תקינה. בנוסף הוא עוזר בטיפול נגד תולעי מעיים בזכות יכולות החיטוי שלו והיותו אנטי-פרזיטי! מעולה לזיהומים חיידקיים, פיטריתיים, וטפילים במע' העיכול.
משפר ספיגה ומעלה תאבון לילדים ומבוגרים בעלי תאבון ירוד. מחטא את חלל הפה והגרון (דלקות חניכיים, זיהומים בחלל הפה והגרון).
איך האזוב עוזר לבעיות נשימה ומערכת הנשימה?
הוא אחד הצמחים הטובים לכל מה שקשור במערכת הנשימה העליונה והתחתונה כולל דלקות וזיהומים.
הוא פותח את הנשימה ומחטא גם אותה, הוא נוגד התכווצויות ולכן טוב במצבי שיעולים בלתי פוסקים כגון סטרידו, לשיעולים עם ליחה תקועה (בעיקר) ולשיעול יבש.
זהו צמח המכיל כמויות גדולות ויפות של שמנים אתריים ועל כן הוא נחשב מכייח ארומתי. השמנים האתריים ימשיכו את מסלולם בדם עד הגיעם לריאות.
כאמור, האזוב צמח אנטי עוויתי, אנטי פטריתי, אנטי בקטריאלי, אנטי דלקתי ונוגד תולעים.
טוב להרגעת שיעול (ילדים ומבוגרים).
במצבי סינוסיטיס ניתן לעסות באזור המצח והאף.
במצבי גזים, כאבי בטן ונפיחות לעסות בעדינות באזור הבטן עם כיוון השעון ואפשר גם פנימי (חליטה, כפית שמן תשרית או מצוי בדבש).
השמן אף יעיל לעיסוי והמרצה כללית ובעיות בזרימת הדם הפריפרית.
חשוב לציין שהצמח לא מיועד לשימוש בזמן הריון והנקה, לאנשים הסובלים מעודף חומציות וכיבי קיבה ניתן להשתמש בצמח במינון נמוך בלבד.
האזוב הינו צמח ממריץ ולכן לא מומלץ לקחתו בסוף יום.
צמח מטהר, מעורר ומניע בעל אנרגיה מייבשת.
קלאסי לסובלים מבעיות חוזרות במערכת הנשימה כאשר ברקע יש תהליכי ספיגה ועיכול לקויים, נטיה לעיפות ותסמיני חולשה כגון ליחה ונזלות כרוניות על רקע בעיות עיכול.
איך משתמשים?
-אפשר לחלוט כף עלים טריים או יבשים בכוס מים רותחים ומכוסים למשך 15 ד ולשתות.
-אפשר להשתמש בשמן מרוכז שלו (שמן תשרית) לשימוש פנימי או חיצוני.
-אפשר לייבשו ממש כמו מקלות מרווה, לשרוף ולטהר איתו מרחבים. נסו לייבש אזוב ולשרוף והיווכחו לריח ולתחושה הנעימה והמקודשת אשר הוא מפיץ.
בתקופת בית המקדש הוא שימוש לטיהור לפני עליית הזבח. וכן הוא נזכר בתהילים פרק נא פסוק ט כצמח מחטא רוחנית " תְּחַטְּאֵנִי בְאֵזוֹב וְאֶטְהָר תְּכַבְּסֵנִי וּמִשֶּׁלֶג אַלְבִּין"
מתכון להכנת שמן תשרית אזוב מהיר:
לדחוס בצנצנת זכוכית אזוב ולכסות בשמן זית איכותי.
לסגור את הצנצנת.
לשים בסיר עם מים עד כמעט גובה הצנצנת (שהמים לא יעברו את פקק הצנצנת)
על אש נמוכה להשאיר את הצנצנת בסיר המים למשך שעתיים-שלוש (תלוי בגודל הצנצנת).
לכבות, לחכות לצינון. ואז לפתוח את הצנצנת. יכול להיות שיהיה וואקום שיקשה על הפתיחה, כמה דפיקות עם כף מתכת על כל דפנות המכסה יעזרו לפתיחה ללא מאמץ.
את השמן לסנן דרך בד חיתול טטרה.
חשוב מאוד! לאחר כחצי שעה עשויות להיווצר 2 שכבות בצנצנת
התחתונה היא של נוזלים והעליונה של השמן תשרית.
אנחנו רוצים רק את השמן, המים בשמן תשרית יעפשו לנו את השמן במהירות-
מה עושים? לוקחים עוד צנצנת ושופכים אליה רק את השמן, זה הזהב שהכנתם.
את הנוזלים בתחתית הצנצנת הראשונה לא נשמור, כן אפשר לדלל במים ולהשקות איתם צמחים.
לא רוצים ללקט ולהכין, מוזמנים לדבר איתי. באמתחתי מיצוי אזוב מרוכז ומדהים אותו ניתן להוסיף ישירות לשמן זית איכותי לשימוש פנימי, או לצנצנת דבש קטנה וכך אפשר להביא גם לילדים.
נקודות חשובות:
ניתן ללקט אותו בעיקר בקרקעות מנוקזות בשמש מלאה ומיעוט צל. ביערות ואזורים עם מסלע גיר.
מצאתם אזוב לליקוט, נהדר! הודו לו ואל תלקטו יותר מ20% ממנו!
בזמן פריחה, לא נישבור את הגבעול בזמן הליקוט, שכן אלא חשובים לדבורים ולשאר החרקים, נקלף את העלים מן הגבעול, ע"י משיכה עדינה, ונשאיר את הגבעול שלם.
עד לפני שנה האזוב היה צמח מוגן, שימו לב שאתם קוטפים אך ורק לשימוש אישי.
רפואה מטיבה מהצומח לכם.

plantwave

מוצר מרגש: באמצעות אלקטרודות המחברים לצמחים, המכשיר מתרגם את הגלים החשמלים, התדרים והתנודות של הצמח ומשמיע מוזיקה ייחודית.

שלושה צמחי חובה בכל גינה בדקה וחצי

בהמלצת הילה מזרעים מציון

איך נראה תכנון נוף חברתי

באזז לשלום

מועדון החברים

מה הטעויות שעשינו בפרויקט ה100 ומה למדנו מהם?

לפני 4 וחצי שנים – חודשיים לפני פרוץ הקורונה -היינו חבורה של משוגעים שעשו קמפיין ט"ו בשבט בכל הארץ –
עזרנו לארגן עשרות אירועי נטיעות
במוסדות חינוך, גינות קהילתיות, פארקים,
בתים משותפים ובעצם בכל מקום שרק אפשר. אבל בט"ו בשבט הזה קרה משהו מיוחד-

פנתה אלינו חברה אחת וביקשה שנעשה יום גיבוש לעובדים שלה – והם רצו לשלם לנו על זה! הם ביקשו להקים גינה במוסד שיקומי. ספציפית הם ביקשו שנעשה את האירוע בגינה של המרכז לשיקום תעסוקתי של עמותת אנוש ברמלה.

היו קצת חששות מלהפיק אירוע מהסוג הזה – אבל התוצאות היו לא פחות ממדהימות. מעל 20 מתנדבים, עשרה מדיירי המוסד, וצוות שלנו שהגיע עם משלוח של חלוקי נחל, קומפוסט, רסק עץ, ציוד השקייה וכלי עבודה שאספנו מהבתים שלנו.

תוך שעתיים לקחנו פינה שהייתה במצב הזנחה מתקדם – והפכנו אותו לפינת חמד של ממש. כולם היו מרוצים – וגם נולד לו מודל כלכלי ראשון שיכול היה לקיים ארגון של אנשים שרוצים לעשות משהו טוב בעולם. שם גם התחיל האתגר הכי גדול של הפרוייקט שלנו עד היום – מה קורה עם הגינה אחרי שאנחנו עוזבים?

אנחנו בעצם התחלנו את הדרך שלנו כחבורה שמגיעה למקומות פעם אחת –
עושה מייק אובר מדהים – ולפעמים לא חוזרת לשם אף פעם..

יצאנו לקמפיין הדסטארט ענקי –
אלפי אנשים תרמו לנו כדי שנקים מאה גינות –
ובאמת תוך שנתיים –

הצלחנו להיכנס למעל 130 גינות של מוסדות שיקום בישראל.

זה פשוט מדהים! אבל זה גם יצר המון בעיות.

אירועי ההתנדבות במוסדות שיקום הם דבר מאוד מורכב – הנה כמה דוגמאות –

  • יש קבוצה של מתנדבים שרוצה לחוות חוויה מסוימת – נגיד לטעת עץ – אבל לפעמים מה שצריך עכשיו בגינה הזו זה לנכש עשבים בכלל, או לתקן פיצוצים בהשקייה ולאסוף זבל שהצטבר במקום. המתנדבים לא מתלהבים מזה ופחות בעניין של לבוא – וככה אין לנו תקציב לפעילות.
  • אנחנו מגיעים למוסד שיקומי שמאוד שמח שאנחנו באים לעשות להם את הגינה – אבל הם לא מטפלים אחר כך בגינה והיא נהיית מוזנחת.
  • אנחנו מקימים גינה אקולוגית מדהימה, יחד עם דיירי המוסד, וקבוצת מתנדבים והמנהל של המוסד – ואז שבוע אחרי זה מגיע הגנן הקבלני של המוסד ומרסס את כל הגינה בקוטלי עשבים והכל מת. כי לא היה מספיק תיאום בין כל הגורמים.
  • יש מוסדות שהיינו בהם 15 פעמים – יצרנו בהם רצף – ויש מוסדות שלא הצלחנו להגיע אליהם יותר מפעם אחת – גינה היא דבר שדורש מחויבות ותחזוקה – אבל פשוט לא הצלחנו לגייס את התקציבים הדרושים כדי ליצור תכנית רצף ארוכה.

טוב, הבנתם שיש כאן איזו מורכבות או שניים בפרוייקט ה100. ורצינו לשתף אתכם בעצם במה שקרה בשנה האחרונה בעקבות כל הבלגאן הזה.

• קודם כל התחלנו לשנות את ההמשגה שלנו מול הגופים שרוצים להתנדב איתנו – אנחנו מנסים ליצור יותר ויותר תכניות שנתיות במקום ביקורים חד פעמיים. יש כל כך הרבה משמעות לקשר ארוך ומשמעותי של מתנדבים עם גינה, עם דיירים של מוסד ואחד עם השני.

  • אחרי שמוסד חותם על הסכם מסודר איתנו – אנחנו שולחים לשם את צוות הרחפנים שלנו, את צוות התכנון שלנו ואת המנהלת המקצועית שלנו – ואנחנו בונים תיק מוסד מסודר. בתיק הזה אנחנו מרכזים כמות מאוד רצינית של מידע – המייצרת תכנית רב שנתית לפעילות בגינה – ומייצרת רצף, חזון, ומחשבה מעמיקה על כל אלמנט ואלמנט בגינה – הנה דוגמא לתכנון כזה –
  • התחלנו לגייס משאבים כמה שיותר רוחביים וארוכים לפרוייקט

מה זה אומר?
כמה שיותר תכניות המאפשרות להכניס דמויות קבועות
למערכת כדי שיהיה רצף מקצועי ואנושי בכל הרמות

  • לפחות פעם בשנה – צוות הניהול המקצועי יוצא לסיור מעמיק בכל המוסדות שאנחנו פועלים בהם – כדי לראות את מצב הגינות, את היחסים שלנו עם הגורמים השונים – ועושים תחקיר רציני כדי לתקן את מה שצריך בהתנהלות שלנו.

אנחנו משיקים בחודשים הקרובים הכשרה מיוחדת לתפקיד חדש שפיתחנו שנקרא – משקם אקו קהילתי – שהוא ממש הגשר בין המטפל, הגנן והיזם הקהילתי – אנחנו מאמינים שדרך ההכשרה הזו אנחנו נצליח להביא את האנשים הנכונים לעבוד בצורה קבועה בתוך המוסדות.

לפני חצי שנה זכינו בפרס של מיליון שקלים מחברת טויוטה –
אחרי ארבע שנים של עבודה שהיה בה לא מעט אנרגיה הישרדותית –
קיבלנו את האפשרות לעצור רגע ולעשות בדק בית.
אנחנו ממש באמצע הבדק בית הזה.
מדובר בתהליך מורכב וכואב –
אנחנו עשינו לא מעט טעויות בדרך. איכזבנו אנשים, ארגונים ומוסדות – יצרנו ציפיות ולא תמיד הצלחנו לעמוד בהם. כמובן שגם עשינו דברים טובים, אבל זה החלק שיותר קל להתעסק בו.

החלטנו לכתוב את המכתב הזה אליכם – כי הרגשנו פתאום שזה יהיה נכון לשים את המורכבות על השולחן. לשתף בכאב ובטעויות שעשינו בדרך וגם לבחור לקחת על זה אחריות.

אנחנו כאן כדי להישאר – נטיעת עצים זה לא זבנג וגמרנו – זה מסע של חיים – זאת חתונה עם האדמה והעולם הזה.

מעבר לזה – הפרוייקט שלנו ממשיך לפעול – אנחנו קמים כל בוקר עם המשימה הזו – של הקמה וטיפול ב100 גינות טיפוליות ב100 מוסדות שיקום. מאז נוצרו עוד פרוייקטים רבים: כמו מנוי הזרעים, 100 אלף עצים, עצים מחפשים אדמה, סלון עיר־יער, עיר־יער ג'יסר א זרקא, המשתלות החברתיות ועוד ועוד ועוד…

אם זה משהו שאתם רוצים לתת לו רוח גבית, אנחנו מזמינים אתכם לתרום תרומה חודשית קבועה – ולהיכנס למועדון החברים של ונטעת – מעבר למנוי הזרעים המדהים שתקבלו מאיתנו, אנחנו יוצרים בימים אלו ממש מועדון הטבות שייתן להם הנחות ומבצעים מיוחדים בעסקים ירוקים בכל הארץ – ככה נעודד כלכלה ירוקה יותר תוך כדי שכולנו ניטע עוד ועוד עצים ברחבי הארץ.

שורות שורות

הצצה לברזיל – עיצוב מעניין:
מקבץ אורכי של שכונות ומבנים ושורה של גינות ירק לשימוש ורווחת התושבים.

המלצה לסרט

כוחה של קהילה

כאשר קובה איבדה את הגישה לנפט הסובייטי בתחילת שנות ה-90, המדינה עמדה בפני משבר מיידי – הזנת האוכלוסייה – ואתגר מתמשך נוסף: כיצד ליצור חברה חדשה החסכנית באנרגיה.
הסרט הזה מספר את סיפור הקושי, כושר ההמצאה והניצחון של העם הקובני על מצוקה פתאומית – באמצעות שיתוף פעולה, שימור וקהילה.

מפרגנים לחברים בקהילה>>

קורס דבוראות בשיטה טבעית

החל מה-20/10/23

🐝האם ידעתם שאתיופיה היא יצרנית הדבש המובילה באפריקה? הידעתם שחיינו תלויים בקיומן של הדבורים? האם הסתכלתם פעם על הדבורים ממש מקרוב? 🐝

בואו לגלות את עולמן המופלא של הדבורים וללמוד את סודות הגידול בשיטה הטבעית בהשראת טספאי ודרג'ה שגידלו דבורים באתיופיה בקורס שבסופו תצאו עם הכלים הנדרשים להתחיל לגדל כוורת דבורים

>> ארבעה מפגשים בני 3 שעות בגדרה
>> מתחילים ביום שישי 20.10.23 , בין השעות 09:00-12:00

הקורס מיועד לאנשים המתעניינים בגידול דבורים ודבוראים המעוניינים להעשיר ולהעמיק את ידיעתם בתחום. אין צורך בידע מוקדם.

מחיר מיוחד לקבוצות – פעילי גינה קהילתית הרוצים להעשיר את הגינה, שכנים הרוצים להכניס כוורת לטובת ילדי השכונה לתצפית והתבוננות מרתקת וכו'.

בהנחיית הילמר קונמן – הביא לישראל את הגישה הביו דינאמית כחלוץ לראשונה לפני 20 שנים, מרצה לדבוראות ביו דינאמית, חלוץ דבוראות אורבנית בישראל, אפיתרפיסט, הקים מכוורת ביודינאמית ומיזמים מצליחים בתחום.

לחצו כאן לפרטים נוספים והרשמה 

הכנסו לקרוא מה עוד קורה בעמותת חברים בטבע, בדף הפייסבוק שלנו

קורס הכשרת סוכני.ות שינוי סביבתי

מתרגשות ומתרגשים להודיע על פתיחת הרשמה למחזור ב׳ של קורס מתארגנות.ים לשינוי – הכשרת סוכני שינוי סביבתי בקהילה !
הקורס מיועד למי שנושאים סביבתיים הם כבר חלק מה-DNA שלה ורוצה להתמקצע בתחום התארגנות קהילתית, איך לעבוד עם קבוצות ולהביא את השינוי שאנחנו רוצות ורוצים לראות בעולם.
הקורס בהנחיית ג׳והיינה בדר נמרנה (אזרחים למען הסביבה) ושיה בונשטיין (חיים וסביבה)
ובשותפות של ארגוני סביבה וחברה נוספים, דוברים.ות אורחים, יום סיור ועוד.
לפרטים נוספים והרשמה לחצו פה

הזמנה לקורס גינון במצע מנותק

משרד החקלאות ופיתוח הכפר שה"מ אוקטובר-נובמבר2023

לחצו כאן להזמנה למתענייני קורס פתרונות ירוקים במרחב העירוני
מיועד להנדסאי נוף, אדריכלי נוף, גננים, יועצים, קבלני גינון, מנהלי עבודה, מנהלי מחלקות, ומפקחים.
מרבית אוכלוסיות העולם מתרכזות בערים נטולות מרחבים ירוקים מספקים. הגינון במצע מנותק, ה'קירות הירוקים'
והגינון הוורטיקלי הופכים להיות משמעותיים לרווחת התושבים.

יוצרי המגזין

Picture of אביב לרנר בייליס

אביב לרנר בייליס

כותב המגזין, פעיל עיר יער, ממייסדי עמותת ונטעת

Picture of אנג'י בן עמי ועקנין

אנג'י בן עמי ועקנין

עורכת המגזין, פעילת עיר יער, צוות מדיה עמותת ונטעת

Picture of ישראל גלון

ישראל גלון

אגרונום, נאמן אילנות, לשעבר פקיד היערות, כותב תוכן במגזין

Picture of דורי רונן

דורי רונן

כותבת תוכן במגזין, מתכננת פרמקלצ'ר, אזרחית עיר-יער

Picture of שרית זיק חייט

שרית זיק חייט

כותבת תוכן במגזין, עו"ס קהילתית, צוות עמותת ונטעת

Picture of איילת ביזלי

איילת ביזלי

כותבת תוכן במגזין, צוות מאה אלף, עמותת ונטעת

Picture of בן מורג

בן מורג

כותב תוכן במגזין, איש קהילות, אזרח עיר יער

Picture of איל יוסף בן נבט

איל יוסף בן נבט

כותב תוכן במגזין, אגרונום קיימות ומשתלות חברתיות

Picture of איתמר אמיר

איתמר אמיר

כותב תוכן במגזין, אזרח עיר-יער

Picture of יפית-טוהר כהן

יפית-טוהר כהן

כותבת תוכן במגזין, מטפלת בעזרת צמחים

הצטרפו לניוזלטר שלנו!

הירשמו עכשיו לניוזלטר הכי שווה בסביבה וקבלו: מגזין עיר יער כל חודש, הזמנה לסלוני עיר יער, ועוד הפתעות!

תודה על ההרשמה!

צירפנו אותך לניוזלטר של ונטעת.

שלחתנו לך מייל ראשון – יש סיכוי שהוא הגיע לתיקיית הספאם או תיקיית ‘מכירות’ בג’ימייל.
כדי לקבל את המיילים העתידיים שלנו אנחנו מזמינים אותך להעביר את המייל לתיקייה הראשית, עושים זאת כך:

דילוג לתוכן