כאן אסתמך בעיקר על מסמך "המדריך המקוצר לגיזום של גינה מזינה" (לקריאה לחצו כאן) ועל הרצאותיו של יוסי בן שחר אגרונום מנהל תחום הגנת הצומח במשרד החקלאות בשירות ההדרכה (לצפייה בהרצאה מקיפה שלו בנושא לחצו כאן).

לעצים נשירים אנחנו נפנה סביב ינואר פברואר כשהעץ מתעורר ונשתמש באנרגיה הטבעית שלו להשתקם ולהוציא ענפים חדשים, עצים ירוקי עד נגזום לאחר סיום מתן פרי.
נקפיד לא לגזום בימי גשם בכדי לא לחשוף את החתכים ללחות מוגברת וסכנת פטריות
וכן לא נגזום בימי שרב וחום קיצוני, כיוון שהגיזום עלול לגרום להתבקעות הענפים החתוכים ופגיעה בבריאות העץ.

לפני שנקח את כלי העבודה ליד נבדוק- למה בכלל לגזום?

התשובה היא- שלרוב, העצים גדלים בתנאים לא הכי אדאלים-
כשהעיקרית היא חשיפה לא מספקת לאור או חשיפה לא שווה מכל הכיוונים והעץ מתחיל לגדול לכיוון האור ומסתבך בתוך עצמו ,
נטיעת עץ שלא עוצב כראוי במשתלה כשעוד היה צעיר,
שתילה צפופה מידי של עצים בשטח,
שמוש בשתילים בוגרים ששורשיהם צפופים ולעיתים גם מלופפים בתוך עציץ,
ולבסוף שימוש בגיזום להגברת תנובת פרי בעקבות צימוחים צעירים שלרוב מניבים יותר.

בכדי למנוע זיהומים ופציעות לעץ על כליי העבודה להיות מושחזים ונקיים כמה שאפשר.

כללי אצבע:
אם הענף היוצא מהגזע בקוטר של חצי מהגזע ומעלה אין להסירו
אין להוריד מעל 30% מהעץ. מעבר לזה יש לחכות שנה שנתיים
אין לנסות לתקן ולעצב עץ בוגר מעל 5-10 שנים

יש לבצע חשיבה מעמיקה ותוכנית עבודה וסדר עדיפויות
נראה לאיזו צורה נשאף – גביע, פרגולה, קשתית וכו'
אסור לגזום את ענפי השלד של עצים (בתמונה המצורפת בין הקו הצהוב ומתחת לקו הכחול אפשר לראות שהגיזום של עץ בוגר נחשב להשחטה וגרדום).
נקפיד מאוד על נקודת החיתוך, כדי לגרום למינינום נזק לעץ, נחתוך את הענף כולו בנקודת היציאה שלו מענף אחר (לפעמים ממש אפשר לראות את הסימון הטבעי בענף)
שימו לב שחיתוך באמצע הענף יוביל להסתעפות והתפצלות ענפים מנקודה זו. (מצורפת תמונה של נקודות חיתוך).
נשמור על ענפים בזוית 60' נסיר ענפים בזויות חדות וכאלו שפונים אופקית או כלפי פנים.

קודם כל נתחיל מלגזום ענפים יבשים, בוחנים אם יש צורך בהגבהת נוף, כלומר הסרת ענפים נמוכים במלואם עד לנקודת המוצא שלהם בגזע המרכזי.
הגובה יהיה תלוי בגיל העץ, צל מבוקש, הצורך לעבור מתחתיו- שפופים או זקופים והתחשבות בגישה לפרי.
צורת גביע היא הכי פשוטה ויעילה לעיצוב, נוריד צפיפות ונחתוך ענפים שפונים אופקית לתוך העץ ויוצרים סבך הצטלבויות.
ננסה לשמור על סמטריה כדי לשמור על איזון משקלים

אין למהר. את הנעשה אין להשיב. לפני הגיזום יש להתבונן בעץ מכל עבר ולתכנן את הגיזום היטב. לאחר שנסיר כמה ענפים נעצור ונתבונן לפני המשך הגיזום.

קיימות 3 טכניקות לגיזום ענפים: דילול, קיטום והסחה.
דילול – חיתוך כל הענף עד הבסיס להסרה מוחלטת של הענף. מיועד למשל כדי להרים את נוף העץ כך שניתן יהיה ללכת מתחתיו או להסרה מוחלטת של ענפים שבורים וענפים לא רצויים אחרים.
קיטום – קיצור ענף משום שהוא ארוך מדי או כדי לעודד ממנו לבלוב של ענפים קצרים בשנה הבאה. מקצה ענף שקוצר יפרצו בעונה הבאה מספר ענפונים קטנים שיקשו על התעבות של הענף המקורי.
הסחה – מיועדת לכוון את צמיחת העץ לכיוון הנכון. בהסחה גוזמים את הענף בצמוד למקום ממנו יוצא ענף קטן שאת גדילתו נרצה לעודד. חשוב מאד לבחור ענף קטן שיוצא כלפי מעלה ולא כזה שיוצא למטה או לתוך העץ. בניגוד לקיטום שמועיל לטווח הקצר, אך גורמת לבעיות בעתיד ולתחזוקה בלתי פוסקת, ההסחה פועלת לעיצוב העץ בטווח הארוך.
לעצים צעירים – לאחר הגיזום הראשון, באביב שלאחר השתילה יצמחו ענפים חדשים ובחורף הראשון, כשנה לאחר השתילה, נסיר את מרבית הענפים שצמחו כך שיישארו רק 3-5 ענפים חזקים היוצאים מהגזע לכיוונים שונים ויוצרים צורת גביע.
כמו כן קוטמים את הענפים שהותרנו באורך 60 ס”מ לערך כדי שלא יהיו ארוכים וחלשים מדי. במידה ולא נעשה זאת נקבל עץ עם ענפים חלשים שישברו מכובד הפרי מדי שנה.

גיזום בעצים בוגרים לאו דווקא עצי פרי:
ניתן ורצוי לעשות סניטציה- זאת אומרת להוריד ענפים יבשים וחולים (לא נכלל ב30%)
הרמת נוף
דילול צמרת
אפשר לראות מה ניתן לעשות כדי להוריד לחץ מזויות חדות ומסוכנות בהורדת משקלים בקצוות הענפים
להקטין סיכוי לשברים

את הגזם ניתן לקצוץ במהלך הגיזום ולהחזיר כחיפוי קרקע לעץ או לייחר לעצים חדשים.