עורכת ראשית במגזין, פעילת עיר יער, צוות מדיה עמותת ונטעת
חודשי הקיץ כבר כאן – שמש קופחת ולוהטת, אך בצל העצים נושבת רוח חמימה ומלטפת ובסך הכל המרגש נעים: האווירה משתנה, ממש תחושה שדורכים בעולם אחר- יקום מקביל, עושה חשק לקחת שאיפה עמוקה.וככה יוצא שמיד הראש מתנקה ומתקרקעים למציאות:
נשמע ציוץ הציפורים ונחמד להתבונן בחיי החרקים הקטנים, להשען על גזע העץ או לשבת על האדמה ולשחק עם העלים הצבעוניים..
הניתוק הזה, גם אם קצרצר, מכל העיסוקים, הטרדות והרעש בראש – הכרחי לנו, ובסך הכל נעים;
להיכנס רגע לבועה ולהקיף את העצמי במרחב חופשי. בכל פעם כזו אני נמלאת בהודיה השוטפת אותי.
כמה זעם וייאוש כשפוגשים במספרים הבלתי נתפסים של כמות הכריתות בשנה, ההלם והעלבון מהחרבת פינות חמד אהובות, אוקיי כן, לעיתים יש הצדקות… אבל, בסך הכל ברירת המחדל הקלה על הגרזן, חונקת.
וכך, אנו באים – לטעת אמונה, שיש תקווה לכך שעוד בימינו נצפה בתחילתו של עידן חדש, בהיקף מקומי ועולמי המגן ומכבד עצים בוגרים, המאפשר תנועת בעלי חיים רחבה ביבשה ולא רק באוויר. שיווצר איזון העוטף את כולנו. כאשר החי והטבע מקיימים חלק אינטגרלי מהסביבה הקיומית של כל אחת ואחד מאיתנו.
בגיליון זה, נקבל השראה סוחפת המראה כיצד החלטה לכבד ולהוקיר לידה של תינוקות בנות מביא לגידול במאות אלפי עצים בפחות משני עשורים, כאשר אלו הופכים את פני הסביבה- אקולוגית כלכלית וחברתית!
נתרגש עם זרעי הרבעון שנקבל בדואר ונקפוץ לשטח לתת יד בימי הפעילות.
נשמע על שיתופי פעולה גדולים שרקמה הסמנכ"לית שלנו עם חברות בארץ ובעולם. על האימפקט של הנטיעות על ליבם של הנותן והמקבל.
נלמד כיצד נוכל לזהות ולסייע לחברינו העצים, על הצלת שדרות עצים ותיקות ואיך כל אחד מאיתנו יכול להכניס את העצים לסדר העדיפויות של נבחרי הציבור ונשמע על השבחת האדמה בקידום יוזמות ירוקות בעיר.
נצלול לתוכנית לשיקום מערכת אקולוגית ענקית בסיני, ונתוודע לפתרון לשיקום האויר בבית.
נגלה איך להשתמש בירקות סביבנו לייצר סביבה ירוקה סביבנו. נסיים בקינוח מתוק וצבעוני שנותן תחושה חמימה של הודיה לטבע הפשוט והטוב.
כותב המגזין, פעיל עיר יער, ממייסדי עמותת ונטעת
ראש הכפר פיפלנטרי אשר ברג'סטאן בהודו החליט לייצר מסורת לזכר ביתו שנפטרה בשנת 2007 כשהייתה בת 17 – מאז כל תינוקת שנולדת בכפר – נוטעים על שמה 111 עצים!
מאז שהתחילה המסורת – ננטעו מעל 350 אלף עצים ששינו לחלוטין את האקלים המקומי של הכפר, הפכה אותו למוקד תיירות עולמי, העלתה את מפלס מי התהום, יצרה ביטחון תזונתי ושיקמה את כל המערכת האקולוגית ההרוסה שהקיפה את הכפר🌹
🌳הרשמה לשיחת לייב בסלון עיר־יער עם ראש הכפר ב-12/07/23 בשעה 17:00
מחנכת ופעילה חברתית
רחוק רחוק במדינת רגאסטאן אשר בהודו בין עצים וגבעות עומד לו הכפר פיפלנטרי (piplantri), בכפר הזה כל פעם שנולדת תינוקת שותלים לכבודה ולכבוד האדמה 111 עצים..
נשמע כמו התחלה של אגדה?
אבל זה דווקא אמיתי לגמרי ולכן שווה להכיר:
ברגאסטאן החמה והיבשה, קצת צפונית לאודייפור נמצא כפר קטן בשם פיפלנטרי
(שם הכפר הוא על שם עץ פיפל טרי ששנים רבות נחשב לקדוש בכפר, כך שהקשר שם עם עצים התחיל כבר ממזמן). באוגוסט 2007 נפטרה קיראן, בתו של ראש הכפר, ולכבודה הוא שתל עץ.
מאז הוחלט שלכבוד כל בת שתיוולד מעתה בכפר ינטעו 111 עצים (בהמשך גם 11 עצים לכל איש שנפטר בכפר).
בכל אוגוסט נערך פסטיבל בכפר (Piplantri Paryavaran Mahotsav):
ביום הראשון שותלים את העצים לכבוד כל הבנות שנולדו השנה.
ביום השני מגיעות הילדות והנערות וקושרות סביב עציהן צמיד ( Rakhi) כאות מחויבות שלהן להגן עליהם.
התרומה הסביבתית היא עצומה:
שתילת 400 אלף עצים עד כה (!)
אגירת מים, שינוי אקלים, אויר נקי והחזרת חיי הבר והמגוון הביולוגי לאזור.
הדבר המעניין שמתרחש כאן הוא הקשר הטבעי וההתפתחות המשולבת בין מעמד האישה בכפר, הכלכלה המקומית והאדמה.
בכפר, כמו בהודו כולה, היה מנהג שנקרא דאורי (Dowry) להביא בת לעולם היה נתפס כבעיה, עדיף שיגיע בן.
ולכן המשפחה של הכלה נדרשת לשלם סכומי כסף למשפחת החתן כדי שיתחתן איתה, כמו לשכנע או לפצות. מה שהיה כמובן מסבך כלכלית משפחות רבות בעיקר משפחות עניות וגם מנציח את המעמד של הגעת תינוקת לעולם כנחות מהגעת תינוק…
הפרוייקט בפיפלנטרי שינה זאת דרמטית. שתילת העצים סימלו את הגעתה של התינוקת לעולם כברכה שכולם נהנים ממנה (האדמה ואיכות החיים בכפר, התוצרת מהעצים והעסקים הקטנים שצומחים משם, התעסוקה והפרנסה שבאה לכ80 אחוז מנשות הכפר בעקבות הפרוייקט).
בנוסף הוחלט שלכל תינוקת תיפתח קרן בתמיכת הקהילה, וכשתהיה בת 18 הסכום ישמש ללימודיה. יותר ויותר נשים יצאו לעבוד ולהשתכר בפרוייקט: פתחו עסקים (כדוגמת מוצרי האלוורה ששתלו לצד העצים כדי להגן ממזיקים), יצאו ללמוד ומעמדן התחזק.
אז איך הגעתי אני לשם?
נסעתי להודו. מקום בלתי נגמר… לרוחב ולעומק. אחת התחנות הייתה אצל אחותי שחיה ועובדת ברג'סטאן. ערב לפני שהייתי צריכה לעזוב, נתקלתי במייל ניוזלטר של "ונטעת", ובו כותרת מסקרנת על כפר בשם פיפלנטרי שבו שותלים 111 עצים על כל תינוקת שנולדת שם (!!!).
בטח שהתלהבתי ורציתי לדעת עוד. בבדיקה קצרה גיליתי שהכפר שעתיים נסיעה ממני. ברור מיד שהיעד הבא: פיפלנטרי!
כמה טלפונים וחיפושים עד שהגעתי ליוזם הפרוייקט וראש הכפר לשעבר ד"ר שיאם סונדר פאליוואל, מיד קיבלתי הזמנה חמה להגיע.
אחרי שעתיים של נסיעה חמה וצפופה והתברברות בעיר ליד, הגעתי לביתם של שיאם סונדר, אניטה ובנם המקסים רהול המכונה צ'ינו.
צ'ינו (רהול) התנדב בשמחה ובמסירות להדריך אותי בימים האלו ולתרגם את השיחות.
לא עבר זמן רב וצ'ינו העמיס אותי על האופנוע וקדימה – נסענו לכפר, בחום המהביל, כשאני מנסה לשמור את עצמי בחתיכה אחת מאחור.
ביום הראשון עברנו תחנות רבות:
עצרנו ליד השטח הראשון בו שתלו עצים ובמרכזו העץ שנשתל לכבוד אחותו,
המשכנו למטבח בו מבשלים ל-150 אורחים וחקלאים שמגיעים כל יום למרכז ההכשרה,
משם למאגר מים ולמשתלה בה מכינים את העצים לשתילות הבאות.
בין לבין השקפנו בין סמטאות הכפר והגבעות על הצמחייה והעצים, כשצ'ינו מסביר כמה היה פה צחיח פעם.. בערב הכינו עבורי בקתה קטנה ורק ביקשו לא להסתובב לבד בחושך בגלל הנמרים.
הגיע הערב ואני הגעתי למטבח. הלב הפועם של המקום. קרקושי סירים, אש בוערת, פטפוטים והכנת 200 רוטי ( סוג של פיתות) לחקלאים שתכף יגיעו לאכול.
בסיום הארוחה קבוצת החקלאים מביטו (Bitu) שברג'אסטאן הזמינה אותי לשיחה.
חבורה מרשימה ונעימה של גברים משופמים, לבושים בלבן וכיסויי ראש צבעוניים ועגילים, יושבים בשתיקה והתעניינות ואחד מתרגם; הם מספרים שבאו ללמוד איך להשתמש במים טוב יותר, איך לשמור על הסביבה והחיות ואיך לגדל את העצים יותר טוב.
הם מאמינים שבשביל להתמודד עם משבר האקלים, מודל כמו פיפלנטרי יהיה טוב לאמץ בכל מקום. סיכמנו שחקלאים זה אחד המקצועות החשובים והחיוניים כיום.
ביום השני והשלישי הסתובבנו בכפר לשוחח עם נשים בבתיהן על חוויתן לעבוד בפרוייקט ואיך הן רואות את השפעותיו על חייהן ועל הכפר כולו. וכמובן שיחה עם ד"ר שיאם ואניטה (ראשת הכפר כיום) על מטרות ואתגרים וחלומות להמשך.
הנה רצף של ראיונות קצרים עם חלק מהנשים:
שיחה עם קאלה פאליואל (Kala Paliwal), בת 43.
פעילה ועובדת בפרוייקט מתחילתו לפני 20 שנה. חלוצה שעודדה נשים נוספות לצאת מהבית ולעבוד.
"התחתנתי וככה הגעתי לכפר הזה. העבודה היומיומית שלי ב20 שנה האחרונות היא שתילה וטיפול בעצים, בישול לאורחים ולחקלאים שמגיעים להכשרות אצלנו."
> מה היו האתגרים בהתחלה? איך התייחסה הקהילה?
"כפי שקרה אצל רוב הנשים – המשפחה והבעל התנגדו ולא תמכו בהתחלה.
אבל ידעתי שאם אתעקש בכל זאת ואעשה צעד החוצה מהבית עוד נשים יקבלו דוגמא ויעזו גם. זה היה חשוב לי. שכנעתי את בעלי ואמרתי: אם אתה מביא 100 רופי ואני אביא עוד 50 ביחד יהיה לנו 150 רופי, זה טוב לכל המשפחה."
> איזה שינוי את מזהה בעקבות הפרוייקט?
"השינוי המשמעותי שאני רואה לפני הפרוייקט ואחריו (מכסה את פניה בסארי וחושפת) זה -זה! נשים הולכות עם פנים חשופות, נשים יוצאות לעבוד מחוץ לבית, מרוויחות כסף ולא צריכות לבקש מהבעל. בהתחלה לא היה מקובל שנשים יעבדו מחוץ לבית."
>מה ההשפעה על הדור הצעיר?
"אם ילדה תגדל ליד עז היא תלמד להתנהג כמו עז, אבל אם ליד נשים משכילות היא תגדל להיות כמותן- משכילה ובטוחה בעצמה."
שיחה עם קנקו (Kanku Paliwal), בת 65, חקלאית.
"הגעתי לכפר דרך נישואין. אני כבר 20 שנה חלק מהפרוייקט. אני חופרת בורות, שותלת, משקה ומטפלת בעצים, כל יום כ6 שעות ביום."
> מה היה מאתגר בהתחלה, איך המשפחה הגיבה?
"בהתחלה המשפחה התנגדה שאצא לעבודות כפיים מהסוג הזה. אבל הבאתי משכורת, התגאיתי בזה והחלטתי להמשיך. כך גם נשים נוספות."
> ומה זה הביא לכפר ולקהילה?
"לא היו פה תשתיות, דרכים, אספקת מים זורמים, בתים ראויים. נשים היו מכוסות, לא הלכו ללמוד, לא נהגו על אופנוע… היום הדברים האלה קיימים."
> מה נשים וקהילות בהודו ובעולם צריכים ללמוד מפיפלנטרי?
"שנשים יכולות וצריכות לתרום לשתילת עצים. בכל מקום שאפשר. הן מסוגלות לעבודה הזאת והיא חשובה."
> מה יקרה לדעתך בעוד 20 שנה?
"כל הכפר יהיה אפילו ירוק יותר, לא יהיה צריך לקנות זרעים וירקות ,הכל נגדל כאן לצריכה עצמית ולמכירה."
שיחה עם ננו פאליוואל (Paliwal Nanu), בת 55, שותלת ומטפלת בעצים יום יום.
> מה מאתגר ומה מספק עבורך בעבודה הזאת?
"בהתחלה היה מאד מאתגר היום כבר לא."
> איך המשפחה הגיבה בהתחלה שהצטרפת לפרוייקט?
"כשיוזם הפרוייקט – ראש הכפר דאז הגיע עם הרעיון, חצי מהקהילה והמשפחה התנגדו, אבל כל הנשים תמכו בו. הן התחילו לעבוד ולאט לאט כולם ראו את התוצאות ותמכו. המשפחה שלי לא התלהבה בהתחלה, אבל בעלי ראה שכל הנשים בעניין ושאני מרוויחה מזה כסף ולאט לאט שינה את דעתו.
כשהתחלנו לא היה פה גשם. הכל היה צחיח, נהיתה גישה למים דרך אגירתם פה בכפר ושינוע שלהם, עד אז זאת הייתה עבודה מאד קשה לנשים ללכת רחוק ולהביא בעצמן את המים."
> איך הפרוייקט שינה את איכות חייהן של הנשים בכפר?
"המנטליות השתנתה בכפר כלפי נשים ובנות. מתייחסים היום לנשים שווה לגברים. פעם כשילדה היתה באה לעולם היינו עצובים אבל כיום כשהנכדות שלי נולדו אנחנו שמחים מאד."
> לאן הפרוייקט הזה בעינייך צריך לצמוח בעוד 20 שנה עבור הנשים ועבור הסביבה?
"קודם כל צריך לדאוג שתהיה הובלה חזקה שתמשיך את זה לעוד 20 שנה, כמו שהיה עד עכשיו. בלי זה זה לא היה קורה. בכדי שהנכדות שלי יוכלו לעשות כל מה שרוצות: עסקים, טיולים, לימודים… שלא יעצרו."
ריאיון עם ראשת הכפר הנוכחית אניטה פאליוואל (Anita Paliwal)
> מה הביא אותך לבחור בתפקיד הזה?
"בגלל בעלי, שהיה ראש הכפר הקודם ויזם את הפרוייקט החשוב. רציתי להמשיך ולתמוך את עבודתו. לכן חברי הכפר בחרו בי לתפקיד."
> מה בעינייך הצעד הבא לפרוייקט הזה ולפיפלנטרי?
"בעלי עד כה קידם רבות שתילת עצים ואגירת מים.
עכשיו אני רוצה לקדם את החקלאים המקומיים אצלנו, לעודד חקלאים לחזור למקצוע ולעשות הסבה לחקלאות אורגנית, נקייה מריסוסים ורעלים.
כמו בזמן הקורונה כשיותר ויותר אנשים חזרו לגידול מקומי לאספקת המזון שלהם.
לחקלאות בריאה ומקיימת שתבטיח גם שוירוסים כאלה בעתיד לא יופצו.
> איך החקלאים כאן מגיבים לשינוי הזה?
תומכים. עד היום 300 הצטרפו להתארגנות. לא היו דרכים לטרקטורים וכדומה, פתחנו שבילי גישה נוחים לאדמות שלהם, סיפקנו חשמל סולארי המוריד את תשלומי החשמל, פיתחנו תעלות השקייה, יצרנו הכשרה על מעבר לחקלאות אורגנית. כך שרבים מהחקלאים תומכים ומצטרפים.
הממשלה תומכת בזה ואנחנו משתמשים בתקציבים נכון לשם כך."
> מה האתגרים?
"בהתחלה לא תמכו במעבר לחקלאות אורגנית כי חששו שזה יהיה מעבר יקר עבורם. התחלנו כדוגמא בחלקה שלנו וככה ראו שזה עובד והצטרפו. כדי להגיע לכפר היה צריך לנסוע 8 קילומטר, פתחתי דרך שקיצרה ל800 מטר. זה קרה בעזרת כל אנשי הכפר ובתמיכת הממשלה."
> מה החזון שלך לגבי קיום חקלאות אורגנית בכפר והאם יש מטרה להשפיע על המדיניות החקלאית של הודו בנושא?
"קודם כל שהכפר יוכל לספק תוצרת אורגנית לצריכה עצמית ומה שנשאר יהיה למכירה.
בחרנו בכיוון הזה בעקבות פגישה שהיתה לנו עם ראש הממשלה שביקש מאיתנו לקחת את הכיוון הזה ולפתח מודל מקומי לחקלאות אורגנית."
> בתחום מעמד האשה בכפר, מה השינויים המשמעותיים ביותר שאת רואה שקרו בעקבות הפרוייקט ומה נותר עוד לקדם כעת?
"בהתחלה נשים לא הורשו לצאת מהבית ,ללמוד, לדבר עם זרים. כיום נשים יוצאות ללמוד, לעיר, הן מועצמות וחזקות יותר. הן מרוויחות כסף, בעלות עסקים קטנים. בתחילה, משפחות לא שמחו אם הגיעה תינוקת. כיום זו ברכה. כיום גם שותלים 111 עץ לכבוד הולדתה והקהילה תומכת בפתיחת קרן והשקעה עבורה שבגיל 18 היא תוכל להשתמש בה ללימודים גבוהים."
> מה חשוב לך שילמדו בעולם ובישראל מהמודל של פיפלנטרי?
"נשות הכפר מעוררות השראה בכל העולם. אם נשות הכפר יכולות גם נשות העיר יכולות."
ראיון עם יוזם הפרוייקט ד"ר שיאם סונדר פאליוואל (Shyamsundar paliwal)
> מה היה החזון שלך בהתחלה?
"לא היה בהתחלה חזון כזה גדול… כשהייתי ראש הכפר העסיקה אותי מאד הבעיה של מכרות השיש שיש באזור והנזק שהם עושים לאדמה. החלטתי להשקיע בשתילת עצים כמענה לכך. לאחר שנתיים, כשבתי נפטרה, החלטתי לשתול עץ לכבודה ושמעתה נטיעת העצים תהיה לכבוד התינוקות שנולדות בכפר.
> מה אתה מחשיב כיום כהצלחה הכי משמעותית של הפרוייקט?
"עבור הנשים ההישג הגדול ביותר הוא שהן לומדות ומשכילות יותר בעקבות כך. כמובן גם העובדה שהן יוצאות מהבית, נוהגות, מסתובבות בחוץ, מרוויחות כסף. מבחינה סביבתית, אנשים מקבלים היום אספקת מים נקיים לביתם. האקלים משתנה, האויר נקי יותר, חיי הבר חוזרים לאזור, אנשים שעזבו את הכפר מחוסר עבודה, חזרו – כי יש תעסוקה רבה סביב הפרוייקט. כך שגם הכלכלה המקומית התחזקה."
> איפה אתה רואה את פיפלנטרי והפרוייקט בעוד 20 שנה?
"אנשי הכפר יוכלו לספק לעצמם את כל תוצרת המזון, אורגנית וללא כימיקלים. כולם יוכלו לקבל תעסוקה בכפר אם ירצו ולא יהיה צורך לצאת החוצה. המקום יהיה מודל לשינוי במקומות שונים בהודו ובעולם."
>האם יש לך תכניות להשפיע על המדיניות החקלאית והסביבתית בהודו?
"הממשלה כבר מקדמת מדיניות דומה, ומלמדת במקומות אחרים את המודל של הכפר ואת צורת אגירת ושימור המים.
הממשלה צריכה להגביר מאמצים לאימוץ שיטות לאגירת המים לשימוש האדמה ולא לתת להם לברוח לאוקיינוס.
בנוסף היא יכולה לתמוך ולקדם חקלאים שרוצים לעבור לחקלאות אורגנית עצמאית."
> מה הדבר הכי משמעותי שהשתנה בך כאדם בעקבות הפרוייקט הזה?
"אני שמח ומסופק וגאה לעשות את העבודה הזאת, שאלוהים בחר בי לעשות זאת ואני רוצה שעוד אנשים יבחרו לעשות עבודה דומה באזורים שלהם."
תחושות ומחשבות לסיכום הביקור:
ריגש אותי מאד לפגוש קהילה שמכבדת עצים ומכירה באמת בערכם, ובעיקר פועלת לשם כך יומיום כך שזה כבר חלק מהזהות והגאווה הקהילתית של הכפר ושל הדור הצעיר.
הלהיב אותי החיבור המתבקש (שכולם מרוויחים ממנו) בין האינטרסים השונים:
הפריית האדמה והייעור, שחרור האשה וחיזוק הכלכלה.
זה היה המפתח לרתימת קהילה שלמה שרתמה אחריה שותפים נוספים.
שילוב האינטרסים הזה צריך ללכת איתנו לכל אתגר סביבתי חברתי.
כמובן שיש התנגשויות אינטרסים מאסיביות יותר כמו מכרות השיש באזור (המספקים תעסוקה לרוב האוכלסיה במרחב) שרק התערבות ממשלתית ואכיפה יוכלו למתן.
בשביל זה צריך התארגנות להפעלת לחץ בנושא.
מעניין היה להבחין בבשורה הייחודית שיש לכפר כמו פיפלנטרי למשבר האקלים.
מודל שמצליח להתקיים כי הוא מותאם באופן חכם לתנאים ולצרכים של המרחב הכפרי של קהילה מסורתית וחקלאית.
כזה שאפשרי לשעתק אותו לכפרים רבים דומים לו.
איזה מודלים מתאימים לתנאים ולצרכים של תושבי עיר? בהם סדר היום והתעסוקה של האנשים הוא אחר? שהמרקם הקהילתי דליל הרבה יותר? איך רותמים שם בין האינטרס הסביבתי, הכלכלי והנשי?
מה שבטוח – שאת המסירות, הנחישות, החריצות להביא שינוי, החום האנושי, שיתוף הפעולה, הכבוד והצניעות אל הטבע –
אפשר וכדאי לאמץ בכל מקום!
בכל רבעון, חברי וחברות עמותת 'ונטעת' – אזרחי עיר יער,
מקבלים 3 מעטפות זרעי מורשת מרגשות בדואר!
בואו תראו איך לגדל איפה ומתי!
תירס ג'נטלמן (Zea mays):
זן שפתוח בסביבות 1890 ולו גרעינים לבנים ומתוקים מאוד. תירס זה מצוין עבור הכנת פולנטה בגלל טעמו המתוק והחלבי. הגרעינים הלבנים שלו מסודרים בצורה לא סדירה, לא בשורות.
עירית שומית (Allium schoenoprasum):
עירית שומית בעלת ארומה עדינה יותר מהשום והבצל. היא נקצצת טרייה ובדרך כלל משתמשים בה בתור קישוט למנות של מזון מטוגן או מוקפץ כתוספת עדינה של צבע וטעם.
שעועית לוביה תאילנדית/סינית (Vigna unguiculata cowpea): שעועית מוט עם תרמילים אדומים באורך 20-25 ס"מ ודקים כעיפרון. טעמה החזק והייחודי מורגש בצורה הטובה ביותר בטיגון בווק חם עם שמן בוטנים ושום.
תירס ג'נטלמן (Zea mays):
4-14 ימים לנביטה, זריעה במרווחים של 20-30 ס"מ ובעומק של ס"מ אחד. אפשר לשתול בשתילים או בזריעה ישירה ומומלץ לשתול בבלוקים במקום בשורות על-מנת לתת תנאים טובים יותר להאבקה. תירס צריך חשיפה מלאה לשמש (6 שעות מינימום ביום).
עירית שומית (Allium schoenoprasum):
6-18 ימים לנביטה, זריעה במרווחים של 5-10 ס"מ ובעומק של 5-10 מ"מ. ניתן לשתול את העירית לכל אורך השנה אך בקיץ כדאי לדאוג להצללה חלקית.
שעועית לוביה תאילנדית/סינית (Vigna unguiculata cowpea): 5-10 ימים לנביטה, זריעה במרווחים של 10-20 ס"מ ובעומק של 0.5-1 ס"מ. זן שרגיש לקור ונשתל בזריעה ישירה בחודשי האביב והקיץ. צמח מטפס שמצריך הדלייה.
תירס ג'נטלמן:
צמח חד שנתי ממשפחת הדגניים שמקורו במרכז אמריקה. מקור השם בעברית הוא קישור בין הצמח לטורקיה, שהייתה מרכז הפצתו לאחר הגעת האירופאים ליבשת אמריקה. תירס הוא שמו של בנו של יפת. במאה ה-15 הרב יצחק ברבנאל העריך כי צאצאיו של יפת התיישבו באיזור טורקיה, ומשם התגלגל שמו של התירס – "החיטה הטורקית" – לגרסה המודרנית אותה אנחנו מכירים.
עירית שומית:
צמח תלבין רב-שנתי ממשפחת הנרקיסיים, קרוב משפחה של הבצל והשום. מוצאו ככל הנראה מסין, וישנו תיעוד של שימוש בצמח זה בסביבות 3,000 לפני הספירה. מקורות אחרים טוענים כי מקור הצמח באנגליה ושימושו הופץ על-ידי הרומאים, שגם השתמשו בצמח כדי להקל על כוויות שמש וכאבי גרון.
שעועית לוביה תאילנדית / סינית:
זן זה חסר סיבים וטעמו עשיר ביותר כאשר נקטף בצעירותו. ניתן גם לתת לתרמילים להתייבש ולאכול את הזרעים המיובשים. שעועית זאת ידועה גם בשמות נוספים כמו שעועית אספרגוס, באנור, קאי דו, צ'אנג דו, צ'אנג ג'יאנג דו, צ'אנג קונג טאו, צ'ונג קונג טאו, שעועית סינית ארוכה.
ארגון זרעי מורשת מאמין בחשיבות של שימור המורשת התרבותית שלנו באמצעות זרעים.
בזרעי מורשת המטרה היא לזהות, לשמר ולקדם זרעי מורשת המגיעים מארץ הקודש. אנו מוכרים זרעי פירות, פרחים וירקות אשר נחשבים נדירים ובסכנת הכחדה באזור המזרח התיכון, על מנת לקדם את המורשת התרבותית הקשורה בזרעים הללו. אנו נתמכים על ידי החברים בארגון שאוספים, מגדלים ומשמרים זרעים יקרים אלו.
טל אורן, מדריכת הנטיעות שלנו – מספרת על אירוע הקמת גינה שהיא הובילה במרכז קהילתי לעדה האתיופית:
"אז כבר למעלה משבוע שאני מסתובבת בהתרגשות גדולה לקראת הפרויקט שעשינו בבית אברהם בכפר סבא (בחודש מאי).
עד אתמול, הם גידלו ירקות בשטח פתוח בגינה, עם ערוגות באדמה,
אך עם קושי גדול לתפעל ולהחזיק אותה בצורה ראויה.
הדבר התבטא בעבודה פיזית מאומצת של אנשי הקהילה, אך ללא התנובה הראויה…
אתמול הגעתי לשם עם שני עוזרים ומעל ל30 מתנדבים מחברת Novo Nordisk Israel.
עישבנו, פירקנו את צינורות ההשקייה, יישרנו את הקרקע,
הכנסנו מסגרות עץ ממוחזר ומילאנו אותם באדמה, קומפוסט, מיקוריזה
וחיידקים מועילים לאדמה שייתמכו בייצור אדמה טובה ומלאת חיים.
ייצרנו השקיות חדשות מהצינורות שכבר היו במקום
(נכון, דרוש קצת יישור והתאמה למידות אבל היי! הכל ממוחזר!)
וגם מתקני הדליות לגידולי הקיץ הגבוהים
שתלנו המון המון צמחים ועצים!
*עצי שקד, תאנה ותות
*מגוון גדול של ירקות קיץ: עגבניות, מלפפונים, שעועית, תירס, דלעות, פלפלים, חצילים, אבטיחים, מלונים, המון פלפלים חריפים ועוד ועוד…
*צמחי מרפא ותבלין בערוגה גדולה שתוכל לספק את צרכי הקהילה
*המון המון צמחים פורחים גם בערוגות הירקות, גם בכניסה וגם באזור הישיבה הסמוך לגינה ככה שלאחר יום עבודה בגינה יוכלו החברים לשבת ביחד לסעודה בסביבה פורחת ונעימה.
היה יום מרגש במיוחד כשכל חברי הקהילה באו לראות את מה שנעשה בגינה, אין ספור תודות חיוכים וניצוצות בעיניים.
מה אני אגיד לכם…. זכות גדולה מאוד נפלה בחלקי
ואין יום שעובר בלי שאגיד על זה תודה
תודה"
עבר חודש ובתיה מנהלת המרכז הקהילתי מספרת: "צילמנו ירק ירק,
כל כך מתרגשת לראות את הנשים קוטפות פלפלים ולוקחות הביתה, קשה לתאר מזה עושה לי בגוף במילים. הכל בזכותכם. לא יודעת כמה להודות לכם, תודה רבה!"
אנחנו מזמינים אתכם להצטרף למועדון החברים של עמותת ונטעת.
כל מי שתורם תרומה חודשית לעמותה מקבל ערכת עיר־יער עשירה במשלוח עד הבית, מנוי זרעים רבעוני בדואר, וסדרה של הרצאות מרתקות שילמדו אתכם כיצד לקחת חלק במהפכת עיר־יער!
איך מצטרפים? לוחצים על הקישור הבא
והופכים להיות חברים במועדון הכי שווה בעיר וביער🌳
כותבת תוכן במגזין, פעילת עיר יער, צוות עמותת ונטעת
> ספרי לנו על עצמך ואיך הגעת לעמותה?
אני דוריאל רימר, סמנכ"לית פיתוח עסקי וקשרי קהילה בעמותת "ונטעת".
הגעתי לעמותה לפני שנה וחצי, לאחר 15 שנים כעצמאית. אני בעלת סטודיו למיתוג, עיצוב וקידום עסקים.
הייתי שותפה בקידום עסקים ויוזמות חברתיות וסייעתי לעמותות וארגונים שונים ליצירת תדמית, קידום עסקי ואסטרטגי, תוך יצירת מיתוג ושפה ויזואלית של פרויקט, עסק, רעיון או מוצר עד למימוש והנגשה להמונים.
את השקט בתקופת הקורונה ניצלתי לבדוק מהם הדברים שבאמת קרובים לליבי.
אני אמנית בתחומים שונים. יצרתי המון, אני כותבת, מאיירת ומצלמת. תוך כדי תהליכים של פיתוח מודעות וחיפוש מהי המהות הנשמתית שלי, גיליתי שחיבור לטבע מפעים אותי ונושאים של סביבה ואקלים מעוררים בי השראה לשינוי והשפעה.
במקרה נחשפתי לעמותה כשהתפנה תפקיד- חשבתי שאני חייבת לבדוק את זה. לא הבנתי עד כמה זה היה מדויק, דיוק קוסמי ממש.
התפקיד גדל והתפתח כחלק מהתקדמות העמותה, שהגיעה לדברים מאוד גדולים בתקופה האחרונה ואני שמחה שזכיתי להיות חלק מהם.
> מה התפקיד הנוכחי שלך?
אני מחברת בין ארגונים, עסקים וחברות, עיריות ורשויות לבין העמותה, לפעול יחד, להגשמת חזון העמותה, חזון "עיר-יער", באמצעות הפרויקטים שאנחנו מובילים.
פרויקט הדגל של העמותה, ״פרויקט המאה״, להקמת 100 גינות טיפוליות ב-100 מוסדות שיקום בישראל, הוא הוא פרויקט סביבתי – קהילתי – חברתי המחבר בין אנשים שרוצים להתנדב ולפעול למען הסביבה לבין עמותות ומוסדות שיקום ורווחה. מודל העבודה שלנו אדם – אדמה – קהילה – מחבר בין אנשים, בין קהילות, בין אדם לאדם ובין אדם לאדמה, דרך נטיעת עצים והקמת גינות, במטרה להפוך את הערים בישראל לירוקות, מוצלות ומיטיבות תוך תמיכה ושילוב אוכלוסיות מוחלשות ואנשים עם צרכים מיוחדים.
כולם מרוויחים. לחיבורים שאנחנו יוצרים יש אימפקט חברתי וסביבתי.
> איפה את עובדת?
לרוב אני עובדת מהבית. אחת לשבוע, בימי רביעי, אנחנו נפגשים במרכז קהילתי הגר״א, תל אביב.
אנחנו פזורים בכל הארץ ובכל העולם ונפגשים ב"זום" אם יש צורך.
החלטנו שיום בשבוע זה מספיק לצורך מפגש פיזי של כל הצוות בשאר הימים אנחנו עובדים מהבית, בפגישות ואירועי שטח.
> איך נראה יום עבודה שלך? מה את עושה בפועל?
בדרך כלל חברות וארגונים יוצרים איתנו קשר. אנחנו כבר מוכרים בקרב הארגונים ורוצים לבוא ולהתנדב איתנו, להיות חלק מפרויקט ה-100 ולהקים איתנו גינות טיפוליות או לתחזק גינות קיימות במוסדות שיקום בישראל.
בשיחה הראשונית איתי הם מכירים את העמותה, החזון שלנו והפרויקטים שאנחנו מפעילים. אני מציגה להם את מודל העבודה שלנו והם מציינים באיזה אזור גאוגרפי הם מעוניינים להתנדב, מה מספר המתנדבים, מועדי ההתנדבות והמידע עובר למחלקת ההפקה שלנו.
אנחנו בקשר עם מאות מוסדות ברחבי הארץ וכשמגיעים העובדים ליום ההתנדבות, הוא ערוך בהתאמה אישית עבורם.
תכנון הגינה והפעילות מתבצעים מראש, על ידי מתכנני הגינות של העמותה, יחד עם הנהלת המוסד ובהתאמה לצרכי הדיירים / המטופלים במקום.
חלק מהחברות ממשיכות לתכנית התנדבותית שנתית, במסגרתה מגיעים פעם בחודש או מספר פעמים בשנה כדי להתנדב בגינת המוסד אותו בחרו לאמץ.
אנחנו מציעים לחברות גם לקחת חלק באירועי נטיעות גדולים, במסגרת פרויקט נטיעת ה- 100,000 עצים בערים בישראל.
אפשרות נוספת מאוד חיונית ופרקטית היא להקים איתנו תינוקיית עצים בחסות החברה, לקחת חלק בהקמת התינוקיה לעזור לנו לשמור על שתילי העצים הצעירים עד שיתחזקו ויועברו לאחר כשנה לנטיעות ברחבי הארץ.
פרויקט גדול נוסף ומאוד משמעותי הוא פרויקט עיר יער, במסגרתו התחלנו תוכנית גדולה בחסות שותפי פרויקט לווייתן, להפוך את הישוב ג'יסר א-זרקא לישוב עיר יער הראשון בארץ. זו תכנית ייחודית וחלוצית, ארוכת טווח שמותאמת ליישוב הנבחר. במסגרת התוכנית מוקמות גינות טיפוליות וחינוכיות בבית הספר ובמוסדות נוספים בישוב, תוך הטמעת תוכנית חינוך בבתי הספר, הטמעת מודל תחזוקה מקיים וביצוע נטיעות בשטחים הציבוריים, כל זאת, תוך שיתוף של המועצה והקהילה.
הרצון שלנו הוא להגיע לישובים נוספים, במיוחד בנגב, ולהתאים את התכנית לערים מגוונות בישראל.
> תוכלי לספר על הזכייה בפרס הסביבה של ישראל על סך מיליון ש"ח שהעניקה טויוטה יוניון מוטורס?
הבעלים של טויוטה בישראל החליטו לקדם את נושא האקלים ולהעניק את פרס הסביבה הגדול ביותר בישראל ואחד הגדולים בעולם, ליוזמות בתחום הסביבה. הם פרסמו קול קורא להגשת מועמדות ומעל 200 ארגונים, סטארטאפים, מעבדות של אוניברסיטאות החוקרות נושאי סביבה ואקלים, עמותות ומיזמים אישיים נענו לקריאה.
אנחנו זכינו בפרס עבור ״פרויקט המאה״: שהוא פרויקט קיים ועובד. קיבלנו הכרה יפה בערכו של הפרויקט ומימון להמשיך להפעיל ולפתח אותו, לאפשר לעמותה להתפתח, להעמיק ולהרחיב את העשייה שלנו, כך ניתן יהיה להציע את הפרויקטים הקיימים לעוד חברות, ארגונים ורשויות.
> מה היה התהליך עד לזכייה בפרס?
תהליך הגשת המועמדות היה מפורט ומקצועי. במשך מספר שבועות עבדתי על הכנת הצעה מגובשת. נדרש היה לכתוב את חזון העמותה, תיאור הפרויקט והפעילות, מה ואיך נעשה עד כה ובאיזה מימון וכן לפרט באיזה אופן נקדם את פרויקט המאה וחזון עיר יער בעזרת כספי הפרס.
בהמשך נבחרנו מבין מאות המועמדים להכין סרטון תדמית המייצג את העמותה והפרויקט ולאחר מכן הגעתי עם אביב, לראיון אישי מול ועדת שיפוט המורכבת מאנשי אקדמיה, פרופסורים בתחום הסביבה והאקלים, יזמים עסקיים ונציגי טויוטה.
כשהגענו לשלב המועמדות הסופי נדרשנו ליצור סרטון תדמית יחד עם טויוטה. זה אפשר לנו לדייק את המסרים שלנו בסרטון מאוד קצר. כתבתי תסריט ברור, בו היה עלי להעביר בדקה את מהות העשייה של העמותה, הפרויקט והערך המוסף שלנו.
נציגי ששת הפרויקטים שעלו לגמר הוזמנו לבית הנשיא, טרם טקס קבלת הפרס. כולנו הצגנו בפני הנשיא את הרעיונות והיוזמות שלנו. בערב השתתפו גם נציגי ועדת הפרס, שגריר יפן ונציגי טויוטה והיה מאוד מרגש. בשלב זה עדיין לא ידענו מי הזוכה. משם המשכנו לאירוע גאלה במוזיאון ישראל. שם נכחו כל עובדי טויוטה ושותפים שונים בתהליך. לאחר נאומים והצגת הסרטונים של הפרויקטים שעלו לגמר הכריזו על הזוכים. היה מרגש מאוד לשמוע שאלו אנחנו ולא מובן מאליו, התמודדו איתנו מיזמים ופרויקטים נפלאים וסטארטאפים פורצי דרך.
אני חושבת שבחרו בנו בגלל הייחודית והערך המוסף של העמותה – העשייה שלנו בכלל ופרויקט המאה בפרט מחברים תמיד בין אדם לאדם ובין אדם לאדמה – האימפקט הוא גם סביבתי וגם חברתי. המודל שלנו אדם-אדמה-קהילה מביא לנטיעת עצים והקמת גינות תוך הצמחת קהילות ויצירת חיבורים. אנחנו מקרבים בין מתנדבים לבין דיירי המוסדות, מקרבים בין קהילות שלרוב לא נפגשות ובין אנשים לאדמה ולטבע. אנחנו פועלים מתוך הבנה שיש קשר הדוק בין הדברים. אנחנו פועלים מתוך הבנה וידיעה שריפוי אדם במשבר קשור ישירות לריפוי האדמה והסביבה שהוא חלק ממנה. וכמובן ריפוי האדמה והסביבה קשור ישירות לריפוי האדם והקהילה החיים בתוכה.
נקודה נוספת ייחודית היא הצמיחה מלמטה למעלה. צמיחה איטית אבל בטוחה, דרך הרבה צעדים קטנים שבאפקט מצטבר יוצרים שינוי גדול. כמו זרע שנדרשת סבלנות לראות אותו נובט, צומח וגדל עד שהוא הופך לעץ, מצל ומניב פירות. באופן הזה העמותה פועלת. זה היופי שקיים בתנועה שלנו, אנחנו תמיד בתנועה מתמדת. ושופטי הוועדה אהבו את זה.
> מה מאפשרת הזכייה?
פרויקט המאה גינות מתקיים הודות לחברות וארגונים שמגיעים להתנדב איתנו ולהקים את הגינות. הם תורמים כוח אדם, תקציב לתכנון הגינה והפעילות, רכישת החומרים והציוד להקמת הגינה כמו: מערכת השקייה, צמחים, קומפוסט, רסק גזם וכמובן גם הובלת הפעילות ע״י מדריכי נטיעות.
הפרס מאפשר לנו ליצירת מודל תחזוקה שנתי לגינות, עבור מקרים ותקופות בהם אין נותני חסות ישירים או מתנדבים לגינות. או בתקופות בהם לא ניתן להגיע ולהיכנס למוסדות עם מתנדבים, כמו בתקופת הקורונה, שנת שמיטה, מזג אוויר קיצוני וכיוב׳.
כמו כן, הפרס מיועד לייצר מערך של הוראות קבע ותמיכה בעמותה, שיאפשר לנו לגייס על בסיס קבוע תרומות מאזרחים לתחזוקת הגינות.
בנוסף, הפרס מאפשר לנו לכתוב תכנית עיר-יער מסודרת עם מדיניות ופרוטוקול עבודה, ולפתח את תפקיד המשקם האקו – קהילתי.
הייחוד שלנו כעמותה הוא שיקום אקו-קהילתי. אנחנו מחברים בין אדם לאדם, ובין אדם לאדמה בתוך מקומות שזקוקים לכך מבחינה סביבתית וחברתית. לשם כך אנחנו זקוקים לדמות מקצועית המהווה גשר המחבר בין העמותה לבין הנהלת המוסד, הדיירים, הגינה והמתנדבים.
הפרס מאפשר לנו לפתח את תכנית ההכשרה, את הגדרת התפקיד של המשקם האקו-קהילתי וגם לבסס תשתית דיגיטלית למערך המתנדבים שלנו.
הפרס מאפשר לנו להפוך את מודל העבודה שלנו לבר קיימא ואת החזון לתוכנית. קיבלנו הכרה על הפעילות שלנו ותמיכה להתרחבותה וביסוסה.
> מה החלום שלך? איפה את רואה את העמותה בעוד שלוש שנים?
אני חולמת שהחזון שלנו יגיע למימוש עם כמה שיותר אנשים, מוסדות וערים בישראל. שתכנית עיר-יער תהיה בעשרות יישובים, בעיקר בנגב, בישובים חמים הזקוקים לצל ולסביבה ירוקה נעימה ומיטיבה, תוך תמיכה ושילוב אוכלוסיות מוחלשות ואנשים עם צרכים מיוחדים.
אני יודעת שהיום לא רחוק וראשי ערים ורשויות יפנו אלינו כדי לממש את חזון עיר-יער בישוב שלהם.
אנחנו מייצרים תקן ״עיר יער״, זה יהיה המצב הרצוי ותהיה הצעה ברורה מאוד איך אתה הופך את היישוב שלך לישוב יער.
החלק השני הוא שיקום של אנשים ושל האוכלוסייה. אני רוצה שחזון עיר יער ייגע בכמה שיותר לבבות ונפשות, שכמה שיותר אנשים יעברו ריפוי ושיקום באמצעות חיבור לטבע. שנצליח לקחת את הטבע ולהפוך אותו לכלי טיפולי רווח בכל מוסדות השיקום בישראל. ממש כמו שיש טיפול באומנות, וטיפול באמצעות חיות יהיה טיפול באמצעות הטבע.
אני רוצה שהעמותה תצמח ותתחזק ושתהיה לנו היכולת לפתח כמה שיותר פרויקטים, להיכנס למוסדות חינוך להטמיע תוכניות חינוך ולעשות שינוי תודעתי. שיהיו לנו תקציבים, כוח אדם ואורך רוח להגיע לכמה שיותר אנשים ולטעת כמה שיותר עצים. אין לנו הרבה זמן.
ככל שנגיע ליותר אנשים נוכל ליצור שינוי גדול יותר ומהיר יותר.
סמנכ"לית פיתוח עסקי וקשרי קהילה ונטעת
שיתוף פעולה מרגש ויוצא דופן נרקם בימים אלו בין עמותת ונטעת לבין חברת אסתי לאודר, המשיקה בימים אלו בישראל את המותג אוריג'ינס המתמחה במוצרי טיפוח טבעיים לעור ולגוף המבוססים על צמחים רבי עוצמה.
חברת אוריג׳ינס הנוסדה בארה״ב בשנת 1990 ידועה ככזאת המקדמת ערכים של סביבה וקיימות ופועלת לנטיעת מיליוני עצים בעולם.
במסגרת שיתוף הפעולה נקים יחד עם עובדי החברה תינוקייה של 500 עצים 
עליהם נשמור במהלך השנה הקרובה עד שיתחזקו ויועברו לנטיעות ברחבי הארץ – למוסדות שיקום, בתי ספר ושטחים עירוניים.
בימים אלו השיקה החברה את שיתוף הפעולה ביום אוריינטציה מקצועי ומעורר השראה, במהלכו העובדים הכירו את העמותה, את החזון והפעילות, נחשפו לשיתוף הפעולה והפרויקט המשותף להקמת התינוקיה, ועברו סדנה קסומה ליצירת עציצי עיר יער, בתוכם יצרו מיקרוקוסמוס, עולם קטן וירוק, המשלב אלמנטים מתוך גינה טיפולית אישית ומלאת רגש.
קישור לכתבה על שיתוף הפעולה
אגרונום, סופר, כיהן בעבר בתפקידים בכירים במ.החקלאות
עצים יכולים לחיות עשרות, מאות ואף אלפי שנים. זה מותנה כמובן במין העץ ובהתאמה לאזור [אקלים] ולקרקע.
לתנאי גידולו והטיפול המקצועי בו לאורך חייו. טיפול בעצים כולל סעיפי עבודה רבים כגון: השקיה, הזנה, תמיכה, גיזום, טיפול בפגעים ועוד.
ככל שהעץ מתבגר ובמיוחד בסביבה עירונית עלולים להופיע פגעים שונים –
מחלות ומזיקים אשר מקצרים את חיי העץ. בנוסף גיזומים לא מקצועיים בצעירותו ובבגרותו עלולים להחליש את העץ ולגרום לפצעי גיזום ולסכנות כמו קריסת ענפים אשר מחייבים גיזום מקצועי, טיפולי אורטופדיה וכירוגיה- שיאריכו את חיי העץ וישפרו מצבו. הכרחי שטיפולים אלו יעשו ע"י בעל מקצוע בתחום העצים – אילנאי ,"גוזם מומחה".
גם אם איננו מקצוענים אך העצים חשובים לנו נוכל לאבחן בעיות ומצוקות בעץ ולפעול לטיפול בהם וכך להאריך את חיי העץ ואת הנאתנו מתרומתו לאדם ולסביבה.
אם נתבונן היטב בעצים בגינתנו ובעצים בגינון העירוני נוכל לשים לב לתופעות שיצביעו על כך שיתכן ויש בעיה המחייבת טיפול.
זיהוי בעיות בעץ והטיפול בהם מחייב ידע מקצועי. לכן כדאי להיעזר ולהתייעץ בגנן טוב, באגרונום הנדסאי נוף או אילנאי.
כאשר יש לכם עץ גדול בגינה שעושה טוב לכל הסביבה ואתם מזהים בעיה מומלץ לפנות לאגף שפ"ע בעירייה ולמחלקת הגינון בכדי שיעזרו באיבחון ובטיפול.
כי טיפול בעץ הוא לטובת כל תושבי השכונה והעיר.
בדיקות שכדאי לעשות לעץ באופן שוטף 3-4 פעמים בשנה:
🌳 בדיקת שלד העץ וענפיו – האם יש ענפים שבורים, פצעים גדולים שלא הגלידו, התייבשויות של ענפים.
🌳 בדיקת צוואר השורש – אזור החיבור בין הגזע לשורשים נקרא צוואר השורש. אזור זה רגיש לכיסוי בקרקע, לחישוף קרקע וחשיפת השורשים העליונים. אם ראיתם בעיה: סלקו עודפי קרקע בעדינות או הוסיפו קרקע כדי שאזור זה לא יהיה חשוף.
🌳 פגיעות בגזע מחרמש מיכני – גננים רבים נוהגים לכסח את העשייה מסביב לעץ בחרמש מיכני. לעיתים הם פוגעים בקליפת העץ וגורמים לחיגור העלול להחלשת העץ ואף לתמותה שלו.
שימו לב ותזהירו את הגננים לבל יתקרבו לצוואר השורש.
🌳 תמיכה מהודקת מדי – עצים צעירים מגיעים מהמשתלה עם סמוכה המסייעת לשמור על העץ זקוף. גם הגננים נוהגים להוסיף סמוכות ליישור העץ. סמוכות אלו ברוב המקרים מיותרות והן מהודקות מדי לעץ ובקשירתם גורמות לחיגור וחוסר תזוזה של גזע העץ דבר המחליש אותו. יש לוודא שהקשירה אינה צמודה מדי וברוב המקרים כדאי לסלק את המקל [במבוק] הצמוד לגזע מבעוד מועד.
🌳 כתמי עלים – התבוננו מדי פעם על העלים האם יש הופעת חרקים וכנימות הגורמות נזק לעלי העץ ואף לעץ כולו.
בטבלה שלפניכם נציין פגעים ומה עליכם לעשות כאשר תראו סימנים שונים.
מייסדת רחובות של עצים, מסתערים על עררים ונאמני העצים
ארגון "רחובות של עצים" הכין מסמך מדיניות עצים מוצעת לרשויות המקומיות, לקראת הבחירות הקרבות (31.10.2023).
זו ההזדמנות שלכם להכניס את הנושא לשיח המקומי של המועמדים הרצים.
שלחו את המסמך למתמודדים ושאלו לדעתם, הציעו להם להכניס את הנושא למצע ועקבו אחר ההתבטאויות שלהם בנושא.
שלחו גם בקבוצות תושבים רלוונטיות בישוב שלכם.
קישור למסמך כאן
מעבר ליידוע, נרצה שהמועמדים יכניסו למצע שלהם נושאי סביבה בכלל ואת נושא העצים בפרט.
וכמובן שלאחר הבחירות גם יפעלו בהתאם למצע ולהבטחות.
♻️🌍 שואלים את המועמדים שאלות בענייני סביבה ועצים 🌳🐝
לקראת הבחירות המקומיות הקרבות (31.10) אנו מכינים רשימת שאלות בענייני סביבה קיימות בכלל ועצים בפרט, אותן נפנה למועמדים, בכל הקשור לשימור העצים והסביבה.
כל אחד ואחת מכם מוזמנים להוסיף שאלות בנושאים שמטרידים אתכם בטופס שבקישור זה.
השאלות תפורסמנה בהמשך, לשימושכם בכל מפגש עם נציגי הציבור הרצים לבחירות ובחוגי הבית השונים לקראת הבחירות.
הצטרפו לקבוצות נאמני העצים המקומיות בקישור זה 👇 (סרקו את הברקוד או הקליקו עליו להצטרפות לקבוצה המקומית הקרובה לאיזור מגוריכם.)
גיאוגרף ופעיל סביבה
הצלחה קטנה שלי באזור הבימה!
קו המטרו העובר בבימה איים על עשרות עצי פיקוס הן בשדרות רוטשילד (שלא ייצגתי) ושדרות בן ציון (אשר ייצגתי את התושבים שם).
בהודעה של משרד החקלאות נודע לי היום שברקאי (פקיד היערות) ישמור על עצי הפיקוס בשתי השדרות.
אתם בוודאי מכירים את הפיקוסים של שדרות בן ציון ורוטשילד. פיקוסים ותיקים מאוד אשר ניטעו בשנת 1928. במקביל להגדרת חלקים מתל אביב על ידי אונסק"ו כאתר מורשת בינלאומי – העיר הלבנה – כך אונסק"ו הכיר בפיקוסים של בן ציון ורוטשילד כאתר מורשת בינלאומי.
הבעיה התחילה כאשר המדינה, באמצעות נת"ע והות"ל, החליטו לתכנן יציאות מתחנת המטרו באזור הבימה לתוך שדרות בן ציון ורוטשילד. כך, שבגלל העבודות על היציאות מהתחנה יכרתו כמות לא מבוטלת של עצי פיקוס ותיקים אלו.
למרות השינויים בחוק התכנון והבניה לתכנית הקו המטרו הזה, כמו לשאר הקווים, פקידי היערות היו צריכים להגיש את עמדתם לועדת התכנון על תכנית זו.
רק לאחר הגשת ההתנגדויות, ביניהן שלי שייצגתי את דיירי שדרות בן ציון,
אגף יער ואילנות בחן פעם נוספת את התכנית ביחס לעצי הפיקוס.
תוצאות בחינה זו הביאה את שינוי היחס לעצי הפיקוס הותיקים הללו, הנושקים לגיל 100, וקובעת את שימורם לשנים רבות קדימה.
כותב תוכן במגזין, אזרח עיר-יער
על המייזם של התנועה ואיך זה קשור לערים מיוערות ומזינות.
בחודש האחרון קמה תנועה חדשה עם חזון אדיר ומהפכני בשם "חוקה מלמטה".
חדי האבחנה מבינינו שהולכים להפגנות שמו אולי לב לבאנרים והשלטים עם השם המבטיח, וכנראה לא נתנו דעתם לעוד אחת מהסיסמאות הרבות.
אבל בניגוד לכל המפגינים הרגילים, שמוחים נגד המצב הקיים ובכך נגמרת מחאתם, מדובר בתנועה עם מסר חד וברור מה כן לעשות ולא רק מה לא: הצעה מרשימה ובומבסטית – חוקה מלמטה.
זאת על ידי כינון אסיפת אזרחים המייצגת את מדגם האוכלוסייה בארץ, אשר תכתוב חוקה לישראל, ותפעיל לחץ על הממשלה על מנת לקבלה. בשיטה זו יבוא לידי ביטוי מה שחשוב לעם עצמו ולא לפוליטיקאים.
לכל מי שהגיע עד לכאן, אל תדאגו, המגזין לא הפך לעוד ערוץ פוליטי שתופס צד כלשהו, וכמובן שיש כאן קשר ישיר לסביבה ולאפשרות של עיר-יער. הנה ההסבר:
צעד כל כך משמעותי בשינוי כללי המשחק הפוליטיים הוא הזדמנות פז להכניס ביתר שאת את הפן הסביבתי-אקולוגי-טבעי אל השיח הציבורי, מתוך הבנה שחיים טובים יותר לכולם מחייבים טיפוח והעשרת הטבע בו אנו תלויים.
ברור לי, שכולם מאוכזבים מהשלטון, בין אם מימין ובין אם משמאל, כל אחד מסיבותיו. לעומת האכזבה הזו ישנה אפשרות של הסכמות והבנות בסיסיות המשותפות לכל מי שחי כאן ומייחל לעתיד טוב יותר. זה בעצם הרעיון העיקרי של חוקה – הסכמות רחבות לגבי איך כולנו רוצים לחיות בצורה מיטיבה.
ומה יכול לקבל הסכמה רחבה יותר מכך שהטבע הוא המעניק חיים וצריך לתת לו מקום עצום בכל מרחב, בין אם עירוני או פראי.
עד כה כשדיברתי עם אנשים על רעיון של עיר-יער מזינה ומשגשגת, אף פעם לא נתקלתי בהתנגדות, מה שמוכיח, לי לפחות, כמה יש פה הסכמה על אפשרות שכל כך מיטיבה עם החיים.
ברגע ששמעתי על חוקה מלמטה ידעתי מייד שאני בפנים, וכבר כמה שבועות אני לוקח חלק בפעיליות שלהם, בעיקר בגלל זיהוי פוטנציאל גדול שאני רואה בפרוייקט מבחינה סביבתית, וכמוני עוד אנשים בפרוייקט, חלק מהמקימים, הם אנשי סביבה וקיימות.
האירועים הקרובים של חוקה מלמטה נקראים "מעגלי אזרחים", בהם מוזמנים אנשים מהציבור הרחב להגיע ולשמוע על הרעיון של הפרוייקט, ואחר כך לדון במעגלי שיח בעקרונות ורעיונות עליהם ניתן להסכים הסכמה רחבה.
מתוך מעגלי השיח מתועדים הרעיונות האלה, והם ישמשו השראה לאסיפת האזרחים שתכונן חוקה, מה שמראה כמה החיבור לשטח ולאנשים הפשוטים הוא העיקר בפרוייקט.
מתוכננים מאות מעגלים ואירועים בכל רחבי הארץ כך שהעניין יהיה נגיש לכל.
אז חברותיי וחבריי אזרחי עיר-יער, אני קורא לכם לבוא למעגלי אזרחים ולהשתתף בפעילות שסוף סוף יכולה להביא את הרעיונות הסביבתיים והמהפכניים שלנו לציבור הרחב, כי ברור לנו שעיר-יער חייבת לצמוח כאן, וברור לנו שחייבים לפעול בכל דרך וקנה מידה כדי שזה יקרה, ויש הרבה דרכים לגרום לכך שזה יקרה. חוקה למדינת ישראל, שיש לנו דרך להשפיע על איך היא תיראה, ובתוכה מרכיב סביבתי עיקרי, היא עוד צעד ענק בדרך זו.
מוזמנים להכנס לקישור לאתר
"קשת אנושית" בהנחיית אהוד שפייזר, מארחים את שי אטיאס, מנכ"ל ונטעת בשיחה על המימד החברתי, בטיפוח הריאה הירוקה בעיר. חשיבות נטיעת עצי מאכל, השבחת האדמה בעיר בשטחים טבעיים.
כיצד יערנות מרפא משפרת את איכות החיים לאוכלוסיות במצוקה? כיצד אפשר לקדם יוזמות ירוקות בעיר? ועוד…
כותבת תוכן במגזין, מתכננת פרמקלצ'ר, אזרחית עיר-יער
מה אם היינו יכולים לשקם את כל המדבריות בעולם?
מה הייתה ההשפעה של שיקום כזה? על המדבר, על האזורים הקרובים למדבר?
מה אם יכולנו להפוך תהליכים שליליים של משבר האקלים על-ידי שיקום ממוקד של אזורי מפתח ברחבי העולם? אזור מפתח כזה הוא חצי האי סיני, ויש בו סיפור מרתק על פרויקט שיקום שמתחיל בימה לחופי הים התיכון.
כשאנחנו חושבים על המזרח התיכון או צפון אפריקה, לרוב עולים דימויים של מדבר, אנשים נוודים החיים באוהלים וגמלים. מדי פעם אולי נווה מדבר עם מים צלולים.
אולם, ממצאים ארכיאולוגיים לצד תמונות לווין מעידים כי אזורים כמו "הסהר הפורה" היו פעם מלאים צמחייה ובעלי אקלים שונה ממה שאנחנו מכירים היום. הערכות הן כי עד לפני 4,500 עד 8,000 שנה היה חצי האי סיני, ירוק בהרבה ממה שאנחנו יכולים לדמיין.
המידע והנתונים המעידים על כך נאספו בשנים האחרונות על-ידי צוות של מהנדסים בשיתוף פעולה עם ממשלת מצרים. המטרה שלהם הייתה לענות על השאלה:
האם ניתן לשקם את ימת ברדוויל (Lake Bardawil) הנמצאת בצידו הצפוני של חצי האי סיני.
במאמר בקישור זה מ-2019 סוקר ג'ון די לוּ (John D. Liu) את הפרויקט שהתחיל ב-2016 כאשר נציג מממשלת מצרים פנה למהנדס מצרי מחברת DEME הבלגית עם השאלה הנ"ל. אותו מהנדס – מאליק בּוּקֶבּוּ (Malik Boukabbous) – יחד עם עובד נוסף מהחברה – טיס ואן דר הוּבֶן (Ties van der Hoeven) – התחיל לאסוף נתונים על האזור על-מנת להבין האם שיקום כזה אפשרי.
הנתונים העדכניים הם- כי מי הימה מלוחים ונמוכים מאוד ואינם יכולים לתמוך בתעשיית הדייג שפעם כילכלה את תושבי הימה והכפריים הסמוכים להם. הימה פעם הייתה בעומק של 20 עד 40 מטרים ומאז התייבשותה חלה הדרדרות במערכת האקולוגית בסביבה והשפעותיה על האנשים שסמכו עליה עבור מחייתם היו הרסניות. עם הירידה באוכלוסיית הדגים בא עוני ואיתו פשע שהפך את צפון סיני לאזור מסוכן.
הממצאים שאספו בוקבו ו-ואן דר הובן גילו שאריות של צמחים שמקורם באזור האוקיינוס ההודי. המסקנה שאליה הגיעו היא כי עד לנקודה מסויימת בזמן, היו רוחות שנשבו מאזור האוקיינוס ההודי צפונה דרך מפרץ עדן והים האדום עד לים התיכון. רוחות אלו הביאו איתן לחות שסיפקה גשם לחצי האי סיני. עם היעלמותה של הצמחייה מחצי האי, נוצרה לולאת משוב שלילית: היעדר הצמחייה הביא לעלייה בטמפרטורה ואידיו גבוה יותר של לחות לאוויר; הטמפרטורה הגבוהה והלחות המוגברת באוויר דחקו את הרוחות שפעם הגיעו מדרום. כיום, הרוחות נושבות דרומה בחצי האי סיני, מאגן הים התיכון לים האדום, אך היעדר הצמחייה גורם לאוויר להיות יבש וחם.
בדיונים על משבר האקלים חשוב להבין כיצד עובדות לולאות משוב, חיוביות ושליליות; אירוע פתאומי או שינוי הדרגתי שגוררים השפעות אחרות – מיטיבות או הרסניות – על המערכת האקולוגית ומחזקים את הישנותם עם הזמן. כיסוי צמחי של האדמה הוא דוגמה ללולאת משוב כזאת. היעדר צמחייה לא רק מעלה את טמרפטורת הקרקע, שגורמת לאידיו מוגבר וחימום האוויר, אלא גם לאובדן של חומרי הזנה מהקרקע ואובדן כושר ספיגת המים בקרקע. כשיורד גשם, אם הקרקע חשופה המים סוחפים איתם את האדמה. היעדר הצמחייה משמעו גם פחות שורשים באדמה, שהופכים אותה לאוורירית ומאפשרים חלחול של מי גשמים לתהומות.
שיקומה של ימת ברדוויל פתח אפשרויות לשיקום נרחב יותר בחצי האי סיני. ואן דר הובן, יחד עם מהנדסים ובעלי מקצוע שונים, הקימו חברה בשם The Weather Makers ודרכה הם בנו את תוכנית השיקום. השלב הראשוני מתמקד בחפירה של תחתית הימה והוצאת משקעי הטין (silt) שהצטברו בה. דבר זה יוריד את טמפרטורת המים ורמת המליחות, יאפשר לאצות ולצמחי מים לגדול שבתורם יספקו אוכל לדגים. אם אוכלוסיית הדגים תחזור לשגשג, דבר זה יעזור להחיות את תעשיית הדייג המקומית.
השלב השני מתמקד בשיקום של סביבת הימה. משקעי הטין מתחתית הימה מלאים בחומרי הזנה והחברה מתכננת להשתמש במשאב זה כדי לדשן את האדמה במעלה אגן הניקוז ולשתול שיחים ועצים. הגברת הכיסוי הצמחי במעלה אגן הניקוז ובאזור בכלל יעזור לווסת את הטמפרטורה ולמשוך לחות. שורשי הצמחים יאווררו את הקרקע ויחזיקו אותה, מה שיכול לשבור את לולאת המשוב השלילית של סחף וצפיפות הקרקע.
לסיכום, הצלחת הפרויקט יכולה להביא לשינוי עצום במערכת האקולוגית של חצי האי ואיתה שינוי אפשרי בצפון אפריקה ובמזרח התיכון. חצי האי סיני מחבר את אפריקה לאסיה והוא יושב בנקודת מפתח מבחינה גיאוגרפית.
לוּ מסכם את המאמר עם הטענה כי חשיבותו של סיני הוא לא רק גיאוגרפי אלא יכול להיות גם תודעתי. במערכת הכלכלית הנוכחית החשיבות היא על חילוץ וניצול של משאבים ואילו שיקום חצי האי יכול להראות כי העושר שלנו הוא דווקא באיכות האוויר, המים והאדמה. אם אכן ניתן לשקם את סיני ולהביא לשינוי כה גדול במערכות האקולוגיות התומכות, אנחנו מחוייבים לפחות לנסות.
אני מסכימה עם לוּ לגבי המחוייבות לנסות. הפרויקט עבורי מאוד חשוב כיוון שהוא נוגע בשינוי תהליך שאנחנו מרגישים היום: התרחבותם של המדבריות ברחבי העולם ואיתן העלייה בטמפרטורות.
במקום להתקין עוד מזגן בבית אנחנו יכולים לעזור היכן שאפשר עם פרוייקטים של שיקום מערכות אקולוגיות הרוסות. בין אם זה במצרים, בנגב, או בחצר האחורית שלנו.
לפני חצי שנה התעוררו מאיה, שלומית, גליה וטניה, גיבורות תל אביביות
וגילו ש-385 עצים בוגרים עומדים להיכרת בדרך נמיר בשביל לסלול שביל אופניים.
משהו היה נראה להן מאוד לא תקין לאחר שהתבוננו ברשיונות הכריתה.
וכך הנשים הללו הצליחו להצית מחאה עממית שהגיעה לעשרות אלפי אנשים בישראל.
הפגנה להגנה על העצים,
ערר ועצומה עם מעל 7500 חתימות,
וסדרה של כתבות בתקשורת –
כל אלו הצליחו להניע את התודעה הציבורית!
באוגוסט התקיים דיון בנוכחות הגורמים המעורבים:
עיריית תל אביב, נציגי אופני דן ותושבים רבים,
לאחר דיון ובחינת המקרה הוחלט
על ידי פקיד היערות הארצי
שלמעט השיטה הכחלחלה כל העצים ישמרו!!
ניתן לעיין בהחלטת השגה אופני דן מקטע לבנון קקל תל אביב 25.10.22
מדובר בציון דרך חשוב בהגנה על הטבע בארץ – בחירה לשים את העצים ואת האדמה שלנו בראש סדר העדיפויות התכנוני.
בשנים האחרונות אנחנו מגלים כי גם
כשתקציבים להגנה על הטבע מיובשים
ואין מספיק פיקוח להגנה על העצים –
אלפי פעילים ופעילות בוחרים להיות הפיקוח האזרחי בשטח – פועלים למניעת פגיעה מיותרת בטבע – שהוא עורק החיים שלנו. האויר לנשימה!
כשארגוני סביבה חוברים יחד –
הורים למען האקלים,
עצים הם תושבים, נאמני העצים, רחובות של עצים, ועמותת ונטעת עיר־יער-
אנחנו רואים שגם תוכניות של גופים גדולים – ניתנים לבלימה!
אנחנו מצדיעים לכל הארגונים והאזרחים שהחליטו להקדיש את עצמם לשמור על העצים!
אנחנו הקמנו את עמותת ונטעת על מנת להגן על העצים ועל מנת לטעת עוד עצים – והכל עם הקהילה שלנו.
אנחנו מזמינים אתכם לתמוך בעשייה שלנו,
דרך תרומה של עץ לנטיעה בפרוייקט 100 אלף עצים!
מוזמנים להרשם ולהצטרף לימי התנדבות ואירועים פתוחים שלנו ברחבי הארץ
פרטי הפעילויות:
איפה?
רח הגר"א 28 דרום ת"א
מתי?
מידי יום שישי: בין השעות 9-11
ימי רביעי: 5.7, 26.7 בין השעות 11-14
מה בתכניות?
מידי יום שישי נפגש בקביעות למפגש קהילתי מרגש בגינה. קראנו למפגש "פרלמנט דרום העיר" ימי רביעי אחת לשלושה שבועות נפגשים לעבוד בגינה עם חברי עמותת ונטעת. התאריכים הקרובים: 26.7 , 5.7
המפגשים בהובלת ליהיא- נתראה ונבלה ביחד בגינה הקסומה בהגר״א 28- מחכות לראותכן.ם כולם מוזמנים
נשתה קפה, יהיו נשנושים – נדבר על השכונה, נכיר ונטפל בגינה הכי מגניבה באיזור.
קישור לוואצאפ של הפעילות
איפה?
כפר חב"ד (בין לוד לת"א)
מתי?
בקרוב יעודכן תאריך בקבוצת הוואצפ
מה בתוכנית?
פנימיית "אור שמחה" המקסימה בכפר חב"ד
ממשיכים את תהליך היצירה של מרחבים ירוקים.
בהמשך ניפגש בכפר הנוער, נטפח את הפינות הירוקות שכבר קמו, נקים ערוגות ירק לילדי המשפחתונים ונבנה סככה מחוץ לבניין המשפחתונים. הפנימייה היא פנימייה לילדים ונערים מגיל 8-20 שלומדים במגוון מוסדות חינוך באיזור, ומתגוררים במשפחתונים בכפר, בו הם גם זוכים למגוון גדול של פעילויות העשרה. המקום מקסים ומאוד שמח למעורבות שלנו.
קישור לוואצאפ של הפעילות
איפה?
נווה הדר (הוד השרון)
מתי?
בקרוב יעודכן תאריך בקבוצת הוואצפ
מה בתוכנית?
המשך הטיפוח והליווי של הגינה הקיימת שהקמנו בשיתוף עם צוות המקום והמתנדבים של חברת שברון
קישור לוואצאפ של הפעילות
איפה?
כפר אונים (כפר סבא)
מתי?
בקרוב יעודכן תאריך בקבוצת הוואצפ
מה בתוכנית?
המשך הטיפוח והליווי של הגינה הקיימת: נעשב, נשתול קצת ירקות וגם נתחיל את פינת התבלינים
קישור לוואצאפ של הפעילות
"האגם הירוק" באוסטריה, במשך חודשי החורף יבש, כאשר באביב מתמלא לעומק של עשרה מטרים מהמסת הקרחונים!
כותבת תוכן במגזין, צוות מאה אלף, עמותת ונטעת
כמה מהחיים שלנו אנחנו מעבירים בתוך מבנים סגורים?
רובנו מבלים את ימינו במשרדים, בחדרי לימוד, במרפאות ובבתים. אבל לא משנה כמה נשקיע בעיצוב, בניקיון ובאנשים שסביבנו, יש מדד אחד בלתי נראה שמרגיש מחוץ לשליטתנו – איכות האוויר.
אני אוהבת את הבית שלי ביפו. הוא יפה, ונעים ומלא באור. אבל אני תמיד נאנחת כשאני ״מאווררת״ את החדר של הבת שלי – כשאני פותחת את החלון לשאגה העצבנית של האופנועים ולאוטובוסים שגונחים באיטיות במורד הרחוב. צריך להכניס אוויר, אבל מבאס להכניס את האוויר הזה.
חלקיקי בנזין הם מסרטנים מאוד ויכולים לנדוד מאות מטרים לתוך בתי הספר והבתים שלנו ולחצות את הרמות הבטוחות לנו.
חוקרים יודעים כבר מזמן שלאנשים שגרים ליד תחנות דלק יש סיכוי גבוה יותר לחלות במחלות סרטניות כגון לוקמיה. מאותה הסיבה, חניות תת קרקעיות מהוות מקור נוסף לדאגה.
אבל אנחנו לא כאן כדי לזרוע פאניקה. אלא בכדי להתפעל פעם נוספת מכוחו האדיר והמרפא של ממלכת הצומח.
יש פתרון, וכאזרחי עיר-יער אולי הוא לא יפתיע אתכם.
בקישור זה תוכלו לראות שמחקר חדש שנערך באוניברסיטת UTC שבסידני גילה שצמחים מסוגלים לנקות את האוויר מכימיקלים רעילים שמצויים באדי דלק.
במחקר, נמצא שתוך שמונה שעות, קיר של צמחים (Vertical Garden) הפחית ב-20% את הריכוז של הרכיבים המסרטנים שהיו בחדר.
לא רק שצמחים הסירו מהאוויר את רוב הרעלנים תוך שעות ספורות, אלא גם סילקו באופן יעיל מאוד את התרכובות המסוכנות ביותר.
הקיר החי, שהכיל צמחי בית פשוטים ורווחים, הסיר 43% מאדי הגז בחדר וטיהר את האוויר כמעט לחלוטין משלושה סוגי כימיקלים מסוכנים במיוחד – Alkanes (98%), benzene derivatives (86%) ו-Cyclopentanes (88%).
באורח פלא, ככל שריכוז הרעלנים באוויר היה גבוה יותר, כך הצמחים התמודדו עמם באופן מהיר ויעיל יותר. זה התאפשר מכיוון שצמחים מתאימים את עצמם לתנאים בהם הם גדלים.
אפשר לקחת השראה מהצמחים ולזכור שגם אם המצב נראה מייאש, כנראה שקיים בנו מאגר הכוחות הדרוש להתמודד עם מה שיבוא. במקרה של בעיית איכות האוויר – אנחנו בעיקר צריכים לתת לצמחים לעשות את מה שהם יודעים לעשות ממילא.
יש כאן פוטנציאל לשינוי אדיר. הרבה מאוד מהזמן שלנו חולף בין ארבע קירות. אם הקירות האלו יהיו ירוקים, האוויר שאנחנו ננשום – בבית החולים, בגן, במשרד ובאולם – יתחדש ויתנקה.
אמנם צריך הרבה מאוד עציצים כדי לסלק אוויר עומד ולנקות אותו באופן יעיל, אבל אין ספק שלא יזיק לשתול כבר עכשיו עוד כמה עציצים שיקשטו לכם את הבית וירחיבו לכם את הלב ואת הריאות.
כותב המגזין, פעיל עיר יער, ממייסדי עמותת ונטעת
הכינו את הבית שלכם להיות ירוק יותר!
עשרה טיפים שימושיים וקלים ליישום שנותנים השראה ודחיפה ליצירת פינת עיר יער:
1. כל פעם שאתם חותכים בצל לבן, סגול או ירוק – אתם יכולים ממש בקלות להשתמש בחלק עם השורשים – להשרות אותו במים – ואז לשים באדמה שיגדל לכם עוד מלא בצל!
2. בטטה היא צמח מטפס מעולה לתוך הבית שיכול להוסיף ירוק למראה של הסלון – ואפילו אפשר לאכול את העלים שלה! אתם יכולים לקחת בטטה קטנה, לתקוע בה שלושה קיסמים – להעמיד אותה מעל צנצנת עם מים – ולתת לה לצמוח ולהצמיח.
3. המים שאתם משרים בהם קטניות? השאריות של הקפה שלכם? את הכל אפשר לתת לצמחים – זה אחלה של דשן והופך את האדמה שלכם לבריאה יותר.
4. אפשר לגדל צמחים במים ולא רק באדמה – צמחים כמו פוטוס, אבוקדו, וגם מנגו – יכולים לצמוח כמה זמן בתוך מים – ולהפוך לפריט עיצובי של ממש – תקחו חתיכה של צמח הפוטוס – שימו את הגבעול שלו בתוך צנצנת ותעקבו לאט לאט איך השורשים שלו יוצרים עולם של בתוך צנצנצת!
5. שימו עציץ של סנסיוויריה במקלחת – מדובר בצמח שאוהב לחות, ולא צריך כמעט שמש בכלל – לא צריך להשקות אותו כמעט בכלל – אבל הוא מטהר את האויר ועושה לנו חמצן טוב.
6. תכינו לכם משתלה קטנה ליד הכניסה לבית – תאספו עציצים ריקים, מיכלים של נוזל כביסה, דליים ישנים – ותהפכו אותם לעציצים שבהם תוכלו להרבות את הצמחים שלכם – יש צמחים שמכינים איתם ייחורים (חותכים ענף ותוקעים באדמה שיוציא שורשים) ויש כאלו שמנביטים אותם מזרע – כך או כך – ברגע שיש לכם משתלה קטנה – יהיו לכם מלא צמחים לעצמכם ולכל החברים – ואז סגרתם את הפינה של מתנות לחג וימי הולדת.
7. צמחים אוהבים להיות ביחד – שימו תמיד קבוצה של עציצים צפוף ביחד – זה מייצר משהו שנקרא מיקרו אקלים – תנאים של לחות, וחום שהצמחים עושים לעצמם ואחד לשני.
8. צמחי בית אוהבים השקייה בשורשים אבל גם אוהבים לשתות דרך העלים – פעם בשבוע תתיזו עליהם מים עם שפריצר והם יודו לכם מאוד!
9. צמחים אוהבים לזוז – כדאי לכם לשנות מיקומים של צמחי הבית שלכם כל כמה זמן – זה ייתן להם את האפשרות להתפתח לכיוונים חדשים – במיוחד אם אתם רואים צמח שנתקע כבר כמה זמן באותו מצב – משנה מקום משנה מצב.
10. תעשו בריכה קטנה עם צמחי מים ודגים בגינה – זה מביא פרפרים, ציפורים, דבורים ופיות. זה ממש קל ולא חייב להיות גדול. דגי זהב לא צריכים שיאכילו אותם בכלל והם אוכלים זחלים של יתושים – שילוב מנצח
השפע סובב אותנו והמגוון עצום וצבעוני!
יש שיגידו שהפתרון לכל מזור מצוי בירקות ובפירות טריים ומזינים.
ביחוד כשההיצע מזמין כל כך 
הסרט המומלץ שלנו לחודש זה, דורג לעתים קרובות כאחד מסרטי האנימציה הגדולים בכל הזמנים. "השכן שלי טוטורו" הוא יצירת המופת היפנית של הבמאי האגדי, Hayao Miyazaki, מייסד הסטודיו Ghibli בעל ההשפעה העצומה.
זה פשוט סרט חובה. העלילה מינימלית בכוונה. המהות של שני השליש הראשונים של הסרט: הרפתקאות במציאות שבה משהו פשוט כמו גידול בלוטים חדור פלא קסום.
משרד החקלאות נותן את ידו לכריתה של מאות אלפי עצים מדי שנה, לרבות מאז הוחל הנוהל החדש בראשית שנת 2019.
שמירה על יערות ועצים קיימים חשובה הרבה יותר משתילה של חדשים ומצדיקה מאבק מיוחד מכיוון שישנו הבדל מאוד משמעותי בין ערכם של עצים צעירים לבין עצים ותיקים
לחתימה על העצומה לחצו על הקישור
קהילת 'אופקים' והשותפים האסטרטגים נפגשים יחד לערב הרצאות השראה מרתקות.
נסקור את החדשנות פורצת הדרך בעולם ה-Agrifood tech ופריחתם של פתרונות טכנולוגיים לאתגרי השעה תוך יצירת מנגנון שיתופי פעולה חכמים ופיתוח צורת חשיבה רב תחומית וממדית.
קישור לאיוונט
שלום לכולם.ן. הכנס הראשון של הפורום האקדמי לקיבוע פחמן ייערך בתל אביב ב 13.7. יהיו הרצאות של חוקרים בכירים על קיבוע פחמן בים, בביומסה, בקרקע, בתת הקרקע, באויר וכן על ניתוח מחזור חיים ופתרונות הנדסיים. שמרו את התאריך!
פרטים נוספים כאן
כותב המגזין, פעיל עיר יער, ממייסדי עמותת ונטעת
עורכת המגזין, פעילת עיר יער, צוות מדיה עמותת ונטעת
כותבת תוכן במגזין, פעילת עיר יער, צוות עמותת ונטעת
כותבת תוכן במגזין, צוות מאה אלף, עמותת ונטעת
כותב תוכן במגזין, אזרח עיר-יער
כותבת תוכן במגזין, מתכננת פרמקלצ'ר, אזרחית עיר-יער
