מגזין עיר־יער
אוקטובר - תשרי

האדמה היא המפתח

האדמה היא
המפתח

מגזין עיר־יער | אוקטובר - תשרי

עיר־יער

תוכן העניינים של המגזין

דבר המערכת

אביב בייליס לרנר

אביב בייליס לרנר

כותב המגזין, פעיל עיר יער, ממייסדי עמותת ונטעת

אנג'י בן-עמי ועקנין

אנג'י בן-עמי ועקנין

עורכת המגזין, פעילת עיר יער, צוות מדיה עמותת ונטעת

נצחון בדרך נמיר

לפני חודשיים התעוררו מאיה, שלומית, גליה וטניה, גיבורות תל אביביות – וגילו ש-385 עצים בוגרים עומדים להיכרת בדרך נמיר בשביל לסלול שביל אופניים. משהו היה נראה להן מאוד לא תקין לאחר שהתבוננו ברשיונות הכריתה.
וכך הנשים הללו הצליחו להצית מחאה עממית שהגיעה לעשרות אלפי אנשים בישראל. הפגנה להגנה על העצים, ערר ועצומה עם מעל 7500 חתימות, וסדרה של כתבות בתקשורת -כל אלו הצליחו להניע את התודעה הציבורית!

באוגוסט התקיים דיון בנוכחות הגורמים המעורבים: עיריית תל אביב, נציגי אופני דן ותושבים רבים,
לאחר דיון ובחינת המקרה הוחלט על ידי פקיד היערות הארצי שלמעט השיטה הכחלחלה כל העצים ישמרו!!
ניתן לעיין בהחלטת השגה אופני דן מקטע לבנון קקל תל אביב 25.10.22 

מדובר בציון דרך חשוב בהגנה על הטבע בארץ – בחירה לשים את העצים ואת האדמה שלנו בראש סדר העדפויות התכנוני.

בשנים האחרונות אנחנו מגלים כי גם כשתקציבים להגנה על הטבע מיובשים ואין מספיק פיקוח להגנה על העצים – אלפי פעילים ופעילות בוחרים להיות הפיקוח האזרחי בשטח – ופועלים למניעת פגיעה מיותרת בטבע – שהוא עורק החיים שלנו. האויר לנשימה!

כשארגוני סביבה חוברים יחד –
הורים למען האקלים, עצים הם תושבים, נאמני העצים, רחובות של עצים, ועמותת ונטעת עיר־יער-
אנחנו רואים שגם תוכניות של גופים גדולים – ניתנים לבלימה!

הזרעים של הרבעון: ארטישוק רומנסקו, קייל דינוזאור ותרד ניוזילנדי

ארטישוק – ניתן לאכול את העלים בבישול, ואת הפרחים כשהם מתחילים להיות נפוחים. 

תרד ניו זילנדי – הצמח מעולה כצמחיית כיסוי למניעת עשבייה, העלים עסיסיים ורעננים למאכל בסלט, בבישול ובאידוי. 

קייל דינוזאור – העלים, הפרחים והתרמילים אכילים – ניתן לאכול טרי, בשייק, ובבישול. העלים מלאים בנוגדי חימצון ושפע של מינרלים. 

ארטישוק רומנסקו – הזן נמצא בשימוש עוד בשנת 1400 – צמח רב שנתי עם פקעת שורשים רחבה – שצומח בחורף, פורח באביב וקמל בקיץ. העלים גדולים ואפורים עם מופע מרשים.

תרד ניוזילנדי – תרד משתרע שמגיע במקור כצמח כיסוי באיזורי חופים – עמיד לשמש ורוחות – עשיר בהמון חומרי הזנה בריאים. עלים רחבים וירוקים, משתרע – בעל זרעים גדולים וקשים שנובטים בקלות בגינה.

קייל דינוזאור – קייל שמגיע מאיזור ספרד ממשפחת הכרוביים והמצליבים – עליו ירוקים כהים מלא בחומרי הזנה – צומח לגובה – רב שנתי – עם מופע מרשים שיכול לצמוח במשך שנים רבות. מתרבה בקלות בנביטה.

ארגון זרעי מורשת מאמין בחשיבות של שימור המורשת התרבותית שלנו באמצעות זרעים.

בזרעי מורשת המטרה היא לזהות, לשמר ולקדם זרעי מורשת המגיעים מארץ הקודש. אנו מוכרים זרעי פירות, פרחים וירקות אשר נחשבים נדירים ובסכנת הכחדה באזור המזרח התיכון, על מנת לקדם את המורשת התרבותית הקשורה בזרעים הללו. אנו נתמכים על ידי החברים בארגון שאוספים, מגדלים ומשמרים זרעים יקרים אלו.

<< כדאי לדעת על הזרעים

הכל על הארטישוק, קייל דינוזאור, ותרד ניוזילנדי - עם אביב בייליס לרנר!

שתפו את האתגר שלכם!​

רוצים לתמוך בהקמת גינות טיפוליות במוסדות שיקום ולקבל את מנוי הזרעים?

"גם אני אזרחית עיר יער!"

קורסים וסדנאות של עמותת "ונטעת"

העמותה עורכת ומארחת קורסים והכשרות במשכן החדש ברחוב הגר"א בתל אביב. מוזמנים להרשם:

קורס: גינון אורבני מתחיל ב 18.11

תמונה של WhatsApp‏ 2022-11-02 בשעה 14.05.44

קורס: טבע פראי בעיר הגדולה  מתחיל ב 14.12

אביב בייליס לרנר

אביב בייליס לרנר

כותב המגזין, פעיל עיר יער, ממייסדי עמותת ונטעת

הימים של סוף הסתיו מרתקים. היובש באדמה הוא כבר ממש קשה, אבל הקרירות שבאויר נותנת תחושת ביטחון – ידיעה שבקרוב הכל יהיה רטוב. 

שהעשב יחזור לצמוח. שמי התהום יתמלאו. 

אנחנו יכולים עכשיו להכריז הכרזות. אנחנו יכולים לבנות תכניות. אנחנו יכולים לנטוע עצים.

אנחנו יכולים להסתמך על העובדה שהגשם מגיע – מדוע?
כי ככה גדלנו – כי תמיד אחרי הקיץ מגיע החורף.

ובאותה נשימה אנחנו רוצים לגעת החודש במשהו כואב – יש הרבה מקרים בהיסטוריה של העולם שלנו – שבהם הגשם לא הגיע. שהקיץ לא נגמר. שבצורת הגיעה. שהגשמים הגיעו לעיתים במרוכז ויצרו שטפונות. שהכלים שלנו לא היו מוכנים לקראת המשאבים שהגיעו אלינו.

לאורך ההיסטוריה אנשים התפללו כדי שיבוא הגשם. אנשים התפללו שהקרקע לא תיסחף. 

אנשים התפללו שהאדמה תהיה פורייה. בסוכות ביקשו גשם – בשמחת בית השואבה חגגו אותו.

אנחנו חיים בזמן מרתק בהיסטוריה – שבו גילינו שזה לא רק תלוי בגורמי שמיים.

בשנת 1994 ממשלת סין שלחה צוות חוקרים מטעמה לצפון המדינה לחקור לעומק את "מישורי הלס" שהיו ידועים עולמית – כמערכת האקולוגית השחוקה ביותר בכדור הארץ.

אנחנו מדברים על מדבר בגודל של צרפת – כולו אדמת לס – שישנו תיעוד איכותי לכך שעד לפני 1000 שנה – היה יער גשם פורה ומשגשג. נחלים, יערות, נהרות ואגמים שגשגו בארץ הזו. לפני אלף שנים השבטים המייסדים של האימפריה הסינית – החריבו את היערות הללו ונדדו דרומה.

במשך אלף שנים – המקום הפך לישימון של ממש – סופות חול התרוממו בכל קיץ ונדדו לכל אסיה, שטפונות איומים שהחריבו בכל שנה כפרים שלמים במורד הזרם. "הנהר הצהוב" של סין היה ידוע כמקור לעצב וחורבן – נהר מלא בקרקע עילית שנסחפה ונתנה לנהר המקולל את שמו. מיליוני האנשים שחיו בחבל הארץ הזה – סבלו במשך מאות שנים מעוני מחפיר, רעב כבד, ונדודים כפויים אחר מעט המשאבים שהם הצליחו לקושש.

ואז קרה משהו מעניין-

קבוצה של חוקרים ואנשי ממשל – פיתחו במשך 4 שנים יחד עם המקומיים תכנית עומק לחידוש חבל הארץ הזה.

אחרי עשר שנים של עבודה בלתי נתפסת – שהסתיימה בשנת 2008 – מישורי הלס הפכו ליער פורה, מערכת חקלאית עשירה ומשגשגת, ללא שטפונות, הנהר כבר לא צהוב, סופות החול נעלמו, משטר הגשמים התאזן ותרבות עשירה צמחה באיזור.

איך זה קרה?

דרך הכשרות עומק של תושבי האזור, בנייה של מאות אלפי טרסות, נטיעה של מיליוני עצים, הקמת אגני ניקוז, יצירת מערכות חקלאיות מקיימות, חלוקת כספים וקרקעות לאזרחים, רעייה מבוקרת, ופיתוח יזמות מקומית.
בעצם לפני 15 שנה – קיבלנו הוכחה עולמית לכך – שאקולוגיה, אקלים ואפילו משטר גשמים – הם תוצר של התנהלות תרבותית – ושהתערבות ממשלתית ואזרחית מסוגלים לעשות מהפך שאלף שנים לא הצליחו. אנשי האדמה הצליחו להשפיע על השמיים!

מה גילינו במקרה הזה?

1. ניתן לשקם מערכת אקולוגית בסדר גודל של מדינה – בשילוב אזרחים, עם מחקר מעמיק, ותוצאות מדהימות.
2. יותר עצים וצמחים מביאים יותר מים – העצים אוחזי קרקע, מאטים את הגשם כשהוא יורד ומאפשרים לו להיספג, מונעים סופות חול יבשות, מצננים את הסביבה ומעלים את הלחות של האויר – תהליך זה מאזן ומעלה את כמות המשקעים.
3. רעייה מבוקרת וניהול קרקע מאפשרת ומעודדת שיקום של מערכת אקולוגית – במקום לחסל את כל העשב שמחזיק את האדמה – לאפשר לו לצמוח במידה. רעיית יתר – מייצרת שטפונות, מייצרת סחף קרקע, מייצרת אקלים קיצוני, ומקטינה את כמות המשקעים.
4. עיצוב הנוף והתרבות שלנו יכול להיעשות בצורה יזומה – ממשלה יכולה לקבל החלטות בשיתוף האזרחים שלה – ולייצר מהפכה היסטורית תוך זמן קצוב – עשר שנים כדי לשקם שטח בגודל של צרפת. וואו.
5. אחד הגילויים הכי משמעותיים בסיפור הזה – הוא שאת אותה הפעולה של השיקום אפשר לעשות הפוך – לפני אלף שנה התרבות הסינית השמידה רקמת חיים בגודל של מדינה – והפכה אותה לאסון אקולוגי שנמשך הרבה מאוד זמן. איך היא עשתה את זה? כריתה, רעיית יתר, ותיחוח יתר. ואיך עשו היפוך של הדבר הזה? נטיעה, רעייה מבוקרת, ובניית טרסות – שהן ההפך – מכרייה של אדמה – לבנייה של אדמה.

שימו לב רגע – לקו המחבר שעובר כאן דרך כל הסיפור – האדמה – שנסחפת בנהרות, שעולה בסופות, שמצטברת בטרסות, שמצמיחה יערות, שסופגת גשמים, שמחדשת תרבות, שמכילה ומביאה את השפע שמקיים את כולנו.

האדמה היא לב העניין – הרקמה המחברת

את התיעוד של שיקום מישורי הלס ביצע אדם מרתק בשם ג'ון ליו – איש קולנוע אמריקאי סיני – שמאז הקדיש את חייו לשקם את כל המערכות ההרוסות בכדור הארץ. אחרי יצירת הסרט* ג'ון מונה על ידי ממשלת סין ליצירת תכנית מדיה שיצרה והפיצה מעל 1000 סרטים חינוכיים לתרבות הסינית בנושא של שיקום מערכות אקולוגיות, הסרטים הללו הופצו כבר ברחבי כל העולם ומחנכים מיליונים לשיקום אקולוגי. הסרטים שלו זכו בפרסים רבים והביאו אותו להקמת ארגון בשם "ecosystem restoration camps" שמלווה פרוייקטים בכל העולם – גם בירדן, אתיופיה, וסיני.

אנחנו זכינו! בהמשך נארח את ג'ון לראיון מרתק – אנחנו נוסעים עד סיני כדי לפגוש אותו בועידת האקלים בשארם ואנחנו הולכים לראות מה נוכל לעשות ביחד כדי לשקם את המזרח התיכון – שסובל מכל האתגרים שכתבנו עליהם – כריתת עצים, רעיית יתר, ושטפונות – תרבות של שפע היא תרבות של שלום ושגשוג.

האדמה היא המפתח.

*קישור לסרטון בהמשך המגזין

 

ילדים בגן ילדים עשו ניסוי ופיזרו זרעי פרחים בסדק המדרכה – והנה תוצאות הניסוי😍

עיר-יער מתחילה בתקוות הקטנות של החולמים הקטנים🌿

שרית זיק חייט

שרית זיק חייט

כותבת תוכן במגזין, פעילת עיר יער, צוות עמותת ונטעת

פרמקלצ'ר ובשמה העברי "תרבות עדן" מדברת תרבות חקלאית, חיבורים, איזונים, שילובים של עבר, הווה עם התבוננות לעתיד ולהשלכות של הבחירות שלנו.
האדמה היא גורם מחבר וסביב אהבת אדם ואדמה התכנסנו ביום ג', ה-18.10 ב"חווה ואדם" להכיר, לשתף, להנכיח וליצור תשתית חדשה לחקלאות העכשווית, תרבות מתחדשת ששורשיה נטועים במעמקי האדמה העתיקה. ללמוד ולשמוע על מסורות שנשזרות ביצירתיות אל תוך ה"כאן ועכשיו".

הכנס אורגן על ידי עמותת "ונטעת" ופרמקלצ'ר ישראל והונחה על ידי אביב בייליס לרנר וגלעד מרגלית.
הוא עסק בנושאים שעל פניו הקשר ביניהם לתרבות חקלאית ברת קיימא לא מובן מאליו: דיור, תודעה, חינוך וכלכלה.

בתכנית היו פאנלים, סיורים ומעגלי שיח.
בפאנלים לרוב השתתפו מנחי המעגלים וכך התאפשר לנו להיחשף לכל הנושאים ולבחור במה נרצה להעמיק.

תוארו דיור קהילתי ואדמה שיתופית. שמענו על תנועות מקומיות וגם כאלו גלובליות וזכינו להכיר דוגמאות מעשיות בהן אנשים מיישמים את החלום של חלקת אדמה, גינת ירק ובוסתן בלב העיר.
הוצגו עסקים אקולוגיים ודרכים לנתב את הכסף והמשאבים לטובת יוזמות ירוקות.
נפרצה תקרת זכוכית וראינו שהעיסוק בחדשנות חקלאית ובפרמקלצ'ר יכול להיות עסקי ורווחי.
נחשפנו למסגרות חינוך חלוציות ולדור העתיד שלומד את עקרונות הגישה בבתי הספר. 
לסיום קינחנו בבסיס התודעתי שמתייחס לחיבורים שלנו לטבע ואחד לשנייה, לאחדותיות ולתפיסה שאנחנו חלק מהמכלול.

היה מרתק לטוות את הרשת, ליצור את האלטרנטיבה דרך הקשרים שנוצרו ביננו, דרך ההסכמה להקשיב, להיפתח ולהפרות אחד את השנייה. ממש כמו בטבע.
הסכמה להעשיר, להתעשר, לאחוז ידיים ולשגשג ביחד.

לרגע "דיברנו על" וגם היינו עצי השדה.
יצרנו את התרבות והתודעה שבחסותן נלמד להעריך את העצים והיחס שלנו לטבע ישתנה.

היה מרתק וגם מעורר השראה ותקווה לראות כל כך הרבה א.נשים, להיחשף לכל כך הרבה יוזמות, לקלוט את היצירתיות ואת העושר. המגוון האנושי והעשייה המגוונת. 
החווה במודיעין הייתה המקום המושלם לארח את ההתכנסות. במקביל לארבעת הפאנלים נערכו סיורים מקצועיים בחווה שאפשרו להתרשם מהמערכות האקולוגיות שמיושמות בה. 

עם סיום ההתכנסות היה ברור שזו עוד חולייה בשרשרת וגם התחלה חדשה.

רשת החיים מלבלבת.

שרית זיק חייט

שרית זיק חייט

כותבת תוכן במגזין, פעילת עיר יער, צוות עמותת ונטעת

ביום רביעי ה – 26.10 התארח אצלנו בסלון "עיר-יער" עמית פומפן ממשתלת "ילקוט הרועים" בצבעון. 
עמית משמר זני מורשת של עצי פרי ומחדש בוסתנאות קדומה.
הוא מלקט את הזרעים והידע הטמונים באדמה ודרך המחקר וההתנסות האישית מנגיש אותם לכולנו.

המפגש נע בין העבר וההווה והציג את:
🌳 החקלאות הקדומה בה היסודות היו מסונכרנים אחד עם השני, המים נאגרו באדמה שנשארה במקומה, השתבחה והניבה מגוון של ירקות ועצי פרי ייחודיים לה- שהתחזקו והתרבו עם השנים.
🌳 המעבר לשימוש בכימיקלים, הנדוס גנטי ושטחים נרחבים עם גידול אחד.
🌳 שילוב של חקלאות מסורתית בהווה – שימוש בזרעי המורשת של הירקות ועצי הפרי בתכנון לטווח ארוך שיש בו סבלנות וכיבוד התהליכים הטבעיים.

 – ראינו איך משתבחת התרבות החקלאית המקומית וכיצד היא יעילה וחסכונית יותר. לדוגמא- נדרשת לה פחות השקייה.
 – שמענו על שילובים מסורתיים שמאפשרים לאדמה לבטא את השפע העצום שטמון בה ולהגדיל את הפוריות מידי שנה.
 – הבנו מהי הסכנה שאיבוד המורשת החקלאית ועושר הזנים תיצור ואיזה כוחות כלכליים מקושרים לכך וכמה חשוב שהידע המסורתי על גידול עצי הפרי המקומיים יישמר.
 – הכרנו את עצי יום הדין שהם רשת הבטחון שלנו.
נדרש זמן לגדל אותם, מה שהופך אותם לחזקים יותר.  
 – חלמנו ביחד מציאות אפשרית בה נסתובב בגן עדן עלי אדמות, בין מגוון עצי פרי, עמידים, חזקים ופוריים לאורך זמן, שממשיכים לשגשג ולתת תנובה הודות לתכנון וטיפול נכון בשנות חייהם הראשונות.

במהלך השיחה התאפשר לנו לקלוט בעוד רמה כמה עושר טמון באדמה שלנו ואיזה פוטנציאל אדיר אפשרי לנו, להנות מעשרות זני תאנים, ירקות, גפנים, זיתים, חרובים.
דברים שגם אם כרגע רחוקים מאיתנו, הם ניתנים לקרוב.

קישור לקטלוג זני מורשת

קישור לקטלוג עצי חורש טבעי

השיחה הייתה מרתקת ואנחנו ממליצים לצפות בהקלטה שלה:

ענת

ענת

חברה בועד הפעולה להצלת חוף אמנון

סיכום ביניים של הפעולות של הועד להצלת חוף אמנון:
לאחר כמה חודשי פעילות, רוצים לעדכן אתכם מה נעשה ולקראת מה אנחנו צועדים:
שבוע שעבר התקיים דיון הועדה לשמירה על החופים (ול"חוף) שאין ספק שהמחאה שלנו היתה ניכרת, אך לא מספיק.
בעוד כחודשיים יוגש ערר על ההחלטות בדיון ואנו כבר מתכוננים להפגנה שתהיה מחוץ לדיון ערר (להלן סיכום הועדה: מסמך החלטות מליאת הולחוף 26.10.22.)

אנו רואים את ההשפעה של המחאה והפעולות של הועד ומתכוונים להמשיך במלא הכח לעצור את המחדל ולהציל את חוף אמנון!
כדי לעורר את התאבון להמשך, הנה רשימת הישגים של המחאה להצלת חוף אמנון –

1 – מתוך דיון של יום שלם – חצי ממנו עסק רק בעצים! וזה בפרוש בעקבות המחאה.

2 – בהתחלה רצו לכרות 261 עצים, לשמר 32 עצים, ולהעתיק 7 עצים. עכשיו היזם מציע לכרות 174 עצים, לשמר 32 עצים, להעתיק 88 עצים.

3 – בשרטוטי התוכניות הם תיכננו לנטוע בשטח המלון מגוון עצים זרים שלא שייכים כלל מבחינה אקלימית.
הועדה החליטה על נטיעה של עצים ארץ ישראלים בלבד.

4 – הופענו בפריים טיים, מעל עשר כתבות עיתונות ומעל 13 אלף חתימות על העצומה!

5 – שני חברי כנסת ושרה מהממשלה הגיעו לחוף ופועלים יחד איתנו להגנה על החוף!

6 – פנינו לעשרות יועצים וארגוני סביבה-  הצלחנו להסב את תשומת לבם ואף להגיע לשיתוף פעולה פורה עם ארגון אדם טבע ודין המדהימים שעושים חיל ונלחמים בכל הכוח על החוף בפרט ועל הטבע שלנו באופן כללי!

7 – בתוכניות תיכננו לנכס מהציבור את החוף – לטובת המלון. הערנו את תשומת לבם של הגופים השונים והוחלט שחור על גבי לבן שיש לשמור על החוף ציבורי.
ואנחנו נמשיך לשמור עליו גם בפועל!

8 – הולחט בועדה שכל מגרשי החנייה של החוף יקבלו הצללה של עצים! זה הישג עצום!

9 – הטייקונים נאלצו מספר פעמים לשנות תוכניות בניה ופיתוח בעקבות הפעולות וההערות שלנו.

10 – ראש מועצת עמק הירדן, המשמש גם כיו"ר איגוד ערים כינרת, נאלץ להקדיש תשומת לב רבה ולעסוק בנושא ללא הרף.

ולסיום-

11 – פקיד היערות הארצי מתייחס לעניין כמקרה דגל! ואנחנו מאמינים שבעקבות המחאה שלנו, רק הועלנו למחאת נמיר שזכתה לנצחון מוחץ!
מוזמנים להכנס לעמוד הפייסבוק מצילים את חוף אמנון לקבלת עדכונים וצפייה בהישגים השונים.

קבלו את “היפריון"! העץ הגבוה בעולם! 🌲🌲
הוא מגיע לגובה של 115.92 מטרים. 😮😮
העץ הוא מהמין סקוויה נאה – הוא גדל בפארק לאומי רדווד שבאזור החוף בצפון-מערב קליפורניה. 🙌
שמו של העץ "היפריון" – על שם דמות מהמיתולוגיה היוונית.
אפשר לראות בתמונות השוואה של גובה העץ בשביל להבין את קנה המידה של גובהו האדיר! 🤩

הנגשת הגשת העררים נגד כריתות

מורן ברגר יניב

מורן ברגר יניב

מייסדת רחובות של עצים, מסתערים על עררים ונאמני העצים

חדש חדש חדש
לאור בקשות רבות להנגיש עוד יותר את הגשת הערר ולהקל על הכנת טופס ההצטרפות לערר, הכנתי תבנית לטופס גוגל להצטרפות להגשת ערר.

הטופס מכיל את כל השדות והתיאור הקבוע הסטנדרטי שאנחנו משתמשים בו בטפסים שאנחנו מייצרים.
🌳 יש לשנות את כל המקומות שיש בהם סוגריים מרובעים [ ]
🌳 להוסיף סיבות להצטרפות לערר.
🌳 ישנו מקום להוסיף תמונות ומסמכים שונים

קישור לתבנית לשימושכם 
בעת לחיצה על הקישור, יפתח מסך שמבקש מכם אישור לשכפל את הטופס לדרייב הפרטי שלכם לעריכה, שם תוכלו לעדכן ולשנות את כל הפרטים.

בנוסף המצגת איך להגיש ערר על רישיון כריתה עם הקישור לתבנית

 

פינת השראת עיר יער

הגננית שעושה לרשויות בית ספר אקולוגי - דבי לרר

שרית זיק חייט

שרית זיק חייט

כותבת תוכן במגזין, פעילת עיר יער, צוות עמותת ונטעת

דבי לרר – מתכננת ויוצרת גינון ציבורי תומך חיים, גינון בר קיימא

ספרי לנו קצת על עצמך ואיך הגעת לתחום העיסוק הנוכחי שלך
במקור אני מקיבוץ כפר סולד ועוסקת בתחומי הגינון מגיל 15 כשהתחלתי לעבוד בענף הנוי בקיבוץ.
אחרי הצבא למדתי תכנון נוף ועבדתי בכל תחומי הגינון הציבורי: עבדתי כמתכננת במשרד אדריכלי נוף גדול, כמנהלת מחלקת גנים ונוף בעיריית חדרה, כמנהלת פרויקטים בחברות קבלניות גדולות וכיועצת לעיריות ורשויות בגינון הציבורי.
בשנת 2006 סיימתי עבודה גדולה ולקחתי פסק זמן לחשוב מה אני רוצה להיות כשאהיה גדולה. בזמן הזה נשאבתי לעולם האקולוגיה שבארץ עוד לא דיברו על זה בכלל . עשיתי קורס פרמקלצ'ר, צפיתי בכל סרט אפשרי בערוץ 8 וקראתי הרבה ספרים כמו הגן הפורה של שלמה אילן ואת הספרים של טליה שניידר.
נשאבתי לתחום האקולוגיה והצמחים וכך הבנתי שמקצוע הגינון הוא לא באמת אקולוגי, בריא וירוק כמו שחשבתי.  לא כל מה שירוק, יפה ופורח הוא באמת אקולוגי….

התחלתי ללמוד איך ליצור סביבה ירוקה, בריאה ותומכת חיים. סביבה שתומכת במגוון הביולוגי, בקרקע, במים ובאדם לעומת סביבה שנראית יפה וירוקה אבל גורמת לא מעט נזק.
התעמקתי בתחום ואספתי גוף ידע שאומר איך מתכננים ומתחזקים גינון אקולוגי שתומך בסביבה.

מאז אני מלווה עיריות ורשויות במעבר מגינון קונבנציונלי לגינון בר קיימא.
אני כמעט ולא משתמשת בריסוסים, רק אם לא מצאתי פתרון אחר וגם אז רק באופן מאוד נקודתי ומוגבל.
גינון בר קיימא מטפח את היחסים בין הגינה לסביבתה. הגינה היא מערכת חיים בריאה שתומכת חיים ואת כל הסובב אותה, מזינה את האנשים, בעלי החיים, החרקים, המאביקים, האדמה והאוויר.
אני קוראת לזה גינה תומכת חיים או מרחב ציבורי תומך חיים.

למה מרססים במרחב הציבורי?
מרססים כי זה נחשב לפתרון מהיר וקל לעשבייה למרות שבפועל זה לא כך.  צמחים רבים פיתחו עמידות לריסוסים הנפוצים כמו "ראונדאפ" ו"טייפון" בדיוק כמו שחיידקים פיתחו עמידות לאנטיביוטיקה.
שימוש יתר בכימיקלים והרעלה של המערכת גורמים לכך שהמערכת מפתחת עמידות והחומרים מאבדים מהיעילות שלהם.
כמו כן, גלייפוסט, החומר הפעיל בריסוסים נגד עשבייה חשוד כחומר מסרטן. הוא פוגע בפוריות האדמה והורג את כל מה שחי בה: המיקרואורגניזמים, הפטריות, החיידקים הטובים, תולעים ושלשולים.
בגינון בר קיימא אנחנו מטפחים בהתמדה אדמה פורייה ומלאת חיים וכך הגן שלנו בריא יותר.
בדומה לרפואה אלטרנטיבית שרואה באדם משהו הוליסטי, שלם ולא תנסה לטפל בסימפטום בלבד כך גם בגינון, לא נפתור בעיה על ידי ריסוס בלבד אלא, נתייחס לכל הסביבה ולשאר הצמחים בגינה.

האם לצמחים המקומיים יש יתרון?
התשובה היא כן. באופן מאוד ברור. אקולוגיה היא מערכת יחסים. גם גינון הוא מערכת יחסים של הצמחים עם האדמה, המים, הסביבה. כשיש צמח שגדל פה במשך מאות שנים והוא פיתח עמידות והתאמה לאקלים המקומי, לקרקע המקומית, למערך הגשמים המקומיים ולכל מה שמסביב אז ברור שהוא עמיד יותר מצמח שייבאנו מאירופה, אוסטרליה או מארצות הברית.
רואים את זה מאוד ברגע של משבר או קושי בגינה כמו טמפרטורות קיצוניות או כששכחנו להשקות, ואז נגלה שהצמחים המיובאים עדינים יותר והצמחים המקומיים יפגעו פחות.
הצמחים הארצישראליים גם יותר חסכניים במים ולכן נעדיף להשתמש בהם. המודעות לכך בגינון הציבורי גדלה ונמצא יותר ויותר שימוש בפרחי בר, באלונים, אלות, אדר סורי ועצים מקומיים נוספים.

איך ניתן להעלות את מודעות הציבור לערך העצים?
אנחנו עדים למקרים בהם התושבים יוזמים עקירות עצים או גיזום קיצוני.
יש תופעות כאלה וזה מאוד עצוב לראות. אני ועוד אנשי מקצוע רבים, מנסים להעלות מודעות לנושא החשוב הזה. הלוואי וערך העצים היה נוכח יותר בתרבות שלנו, בערוצי התקשורת וברשתות החברתיות.
צמחייה מסביבנו נחוצה לנו כמו אוויר לנשימה. היא מורידה טמפרטורה, מנקה את האוויר, מונעת שיטפונות ונגר, עוצרת רוחות ואבק.
יש לה גם השפעות רגשיות מייטיבות של הורדת מתחים ועומסים. מחקרים רבים מוכיחים את תרומת הצמחייה לרווחה שלנו. יש גינון טיפולי ומקלחת יער ביפן שמאפשרות לבני האדם לחזור לאיזון.
חינוך יער למשל חושף את הילדים לצמחייה ולטבע ובכך מפחית בעיות של השמנה, קשב וריכוז ומפחית מתח ולחץ.  ניתן לתכנן אזורי יער עירוניים שיאפשרו משחק, למידה והירגעות.
צמחים גם משביחים את איכות האוויר בבית ומפחיתים  את השפעת המזהמים שלא תמיד אנחנו מודעים לקיומם כמו חומרים שנפלטים מצבעים, דבקים, ריפוד, רהיטים וכד'.

מה האלטרנטיבה לריסוסים בגינון הציבורי?
הזכרתי תכנון עירוני ובחירה בצמחים מקומיים חסכניים במים. בנוסף אני ממליצה על:
– שימוש בחיפוי של רסק עץ/ גזם.
– שתילת צמחי כיסוי
– חירמוש נכון של העשבייה במועדים הנכונים
– שימוש בכלים גדולים לכיסוח קל של שטחים גדולים. לדוג' מכסחות שנרתמות לטרקטור
– שימוש בזרעים של פרחי בר. הם פורחים בחורף ובאביב,  ובתחילת הקיץ אפשר לכסח אותם וזה ימנע צמיחה של עשביית קיץ.

רוב העשבייה יוצאת מפברואר עד תחילת אפריל, זה הזמן שבו יש לנו הרבה עשבים בגן. אם נכסח את העשבייה עד סוף מאי ובעזרת ניהול וטיפול נכון, יהיה לנו גן נקי כמעט מעשבים, עד דצמבר.

 כלומר, בגינון בר-קיימא במרבית השנה אין לנו כמעט התמודדות עם עשבייה. לעומת זאת, אם נרסס כל השנה ולא נשאיר חיפוי על האדמה  יצאו לנו יותר עשבי קיץ.

איזה גוף אחראי על הריסוס במרחב הציבורי?

 כל רשות מקומית אחראית על האזור שלה. אדם טבע ודין עשו קמפיין גדול לפני יותר משנה להעלות את מודעות  הציבור לריסוסים במרחב הציבורי.
אין חוק שניתן לאכוף. משרד החקלאות, משרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה מאשרים את חומרי הריסוס המותרים לשימוש בגן הנוי. הרשויות חייבות להשתמש בחומרי ריסוס המותרים לגינון ועל פי ההנחיות הכתובות.

בפועל, ההנחיות לא מתקיימות. לדוג' אמורים לסגור את השטח אחרי הריסוס ל-12 שעות או לפי מה שכתוב על המיכל,  כדי שאף אחד לא יסתובב באזור. בפועל זה לא מתבצע.

יש רשויות שבחרו להפסיק לרסס ולעבור לגינון בר קיימא?
כן. יש מפה שאדם טבע ודין עשו שמתארת יפה איזה רשויות בחרו לעשות שינוי והיכן עדיין מרססים.
רשויות רבות בחרו בגינון בר קיימא. כפר סבא הייתה הסנונית הראשונה. גם כרמיאל עשתה שינוי גדול.  בעיר החדשה חריש ממש מיום היווסדה אימצו את העקרונות של גינון בר קיימא גם בתכנון המרחב העירוני וגם בשימוש בצמחים ארצישראליים וללא ריסוסים כלל.
קריית אונו, הרצליה, יהוד ורמת השרון עשו שינוי. רעננה ותל אביב הפחיתו ריסוסים.  
מועצות אזוריות כמו גזר, יזרעאל, עמק חפר וחוף כרמל התחילו את השינוי כמו גם יישובים וקיבוצים רבים. זה תהליך שלוקח זמן ואני מקווה שהמעבר לגינון בר קיימא יתפשט יותר ויותר

מה חלום הגינון הציבורי שלך?
אני חולמת לשנות את תרבות הגינון בארץ מתרבות של גינון מהיר וקצר טווח לגינון בר קיימא שמסתכל שנים קדימה בהסתכלות ארוכת טווח.

כשאנחנו שותלים עצים שהם הדבר הכי חשוב בגן, הם מגיעים לשיא יופיים לאחר עשור או יותר.
הייתי רוצה לראות את המדרכות שלנו מוצלות בעצים יפים וגדולים ואותנו הולכים ברגל או נוסעים בכיף באופניים. הייתי רוצה לראות הרבה פארקים עירוניים שיש בהם מגוון של צמחיה מקומית שופעת.
גנים עם הרבה יותר עצי פרי עמידים כמו חרובים, תותים, שסק, תאנים, גויאבות, אגוזים, פיטנגו, פיג'ויה ועוד.  
אני חולמת עבורנו על נגישות לעצי פרי וצמחי תבלין ועל צמחייה שופעת שתומכת בציפורים, פרפרים, דבורים, מאביקים וחיות קטנות אחרות.  

גם היום, צמחים רבים בגן הנוי יכולים להוות מערך תמיכה לציפורים ומאביקים אם רק יפסיקו לגזום אותם בצורה מוזרה ולהפוך אותם למרובעים ועיגולים ואז הפריחה שלהם תוכל לתמוך בשלל של חרקים.

הייתי רוצה לראות שכל הפסולת האורגנית מהמטבחים שלנו תשמש להכנת קומפוסט שלאחר מכן יוטמן באדמה ויצור שפע של אדמה פוריה לגינה.

הייתי רוצה שנתחיל לחשוב על גינון כעל מערכת הוליסטית ושהתפישה שלנו תשתנה. שנבדוק איך ליצור לעצמנו מערך תומך חיים ולא מושפע רק משיקולי יופי וצבע. שנלמד איך ליצור מערך אקולוגי בשטחים הירוקים מסביב.
זהו.. כזה מין חלום קטן וצנוע..

הוא נפל לפני המון שנים – אבל הוא לא ויתר🌳
וכך גם אנחנו – ממשיכים וממשיכים. 
 
יפית בסביבה

יפית בסביבה

רכזת מיזמי קומפוסט במרכז

הכנס המקצועי שהתקיים בספטמבר בגבעתיים בחסות ובאדיבות העיריה נקרא "קומפוסט ישראלי ושאר ירקות". שם הכנס נגזר מהמותג החדש שיזמנו במטרה לקדם ולהעלות את המודעות לנושא הקומפוסט בארץ: "קומפוסט ישראלי".

בערים וביישובים רבים, קיימים מיזמים המעודדים תושבים להציב בחצר הבית או הבניין קומפוסטר ולהשליך אליו את פסולת המטבח שלהם.

הרעיון מאחורי המיזמים הוא שבמקום שהזבל האורגני שלנו יגיע למטמנות בפריפריה ויגרום אגב כך לזיהום אוויר, זיהום קרקעות ומי תהום ופליטות גזי חממה, הוא יישאר אצלנו בחצר ויהפוך, בתהליך טבעי לגמרי, לקומפוסט – דשן איכותי שנוכל להשתמש בו לדישון האדמה או העציצים שלנו.

על הדרך, העיריה חוסכת במשאבים הדרושים לטיפול בפסולת הזו.

לכאורה WIN-WIN, אז איך יכול להיות שזה עדיין לא קורה בכל יישוב ובכל עיר?

כדי לשנות את המצב, נפגשנו לפני כשנה וחצי…. 

קבוצה של רכזים של מיזמי קומפוסט מערים מרכזיות בארץ (תל אביב, ירושלים, הרצליה, גבעתיים, באר שבע, רמת השרון ורמת גן) וחשבנו יחד:

איך ניתן לקדם את הנושא החשוב הזה?

איך אפשר לאחד כוחות ואג'נדות כדי לגרום לקומפוסט לקבל את המקום הראוי לו כאמצעי משמעותי לטיפול בפסולת האורגנית העירונית?

כנס הקומפוסט בגבעתיים הוא אחת התוצאות של שיתוף הפעולה שלנו.
זהו הכנס השני (הראשון התקיים ב 2021 בירושלים) והוא עמד בסימן של חדשנות בעולם הקומפוסט במקביל לעשיית קומפוסט בשיטות מסורתיות.

במסגרת ההרצאות, סיפרו פעילים משכונת שפירא בתל אביב כיצד קומפוסט הפך למטבע מקומי בשכונה. מרצים נוספים הציגו פתרונות טכנולוגיים לפירוק פסולת אורגנית ואחרים דיברו על האתגרים וההזדמנויות החברתיות והכלכליות שמעלה הטיפול בפסולת העירונית על ידי התושבים עצמם, באמצעות קומפוסט ביתי.

באי הכנס אף השתתפו בשורת סדנאות – על Biochar, בוקאשי, תולעים אדומות, ערוגות בשיטת No-dig.
למעוניינים להקים ביישוב שלהם מיזם דומה, הייתה הזדמנות להתייעץ עם רכזי קומפוסט ותיקים ששיתפו בתובנות ובניסיון שלהם מפרויקטים פעילים. 

בכנס השתתפו נציגי רשויות מקומיות, מורים ומורות, משתמשים ותיקים וחדשים ואנשי מקצוע מ-29 יישובים, בהם תל אביב, רמת גן, קריית אונו, ראשון לציון, לוד, חולון, בת ים, באר שבע, נס ציונה, פרדס חנה, כרכור, יוקנעם, קריית עקרון, זכרון יעקב, עמק יזרעאל, חיפה, בנימינה וגבעת עדה, הרצליה, רמת השרון, הוד השרון, חוף השרון, רעננה, ירושלים, מבשרת ציון, שהם, כפר אדומים וקרני שומרון.

אה, ועוד לא אמרנו שהיה אוכל טעים ממש וטבעוני, ושהכנס היה "אפס פסולת" אמיתי – בלי חד פעמי ועם תגי שם בשימוש חוזר😊.

היתה זו התגשמות חלום שרקמנו לפני שנה וחצי והניב שני כנסים חלוציים בארץ בנושא הקומפוסט ומה שמסביבו. אני מקווה מאד שתהיה המשכיות ושנצליח להעלות את המודעות ולקדם את הנושא החשוב הזה.

יפית בסביבה

רכזת מיזמי קומפוסט בערים רמת גן, קרית אונו ורמת השרון

צילם את התמונות שי ברקאי

רוצים לתמוך בהקמת גינות טיפוליות במוסדות שיקום ולקבל את מנוי הזרעים?

הצטרפו לחזון עיר-יער וקבלו בכל עונה מעטפת זרעים לשתילה, מגזין דיגיטלי ואתגר!

פודקאסט על עצים פטריות ופוטו-סינטזה

הגורם האנושי – פודקאסט ידידותי על חברה, תרבות וסביבה מבית חיים וסביבה.

🌳 האם עצים מעלים את ערך הדירות?
🌲 מה יקרה ביום שנכרות יותר מדי עצים?
🌳מה זו פטריה? ומה הקשר של פטריות לצמחים ועצים?

והאם עצים מדברים ביניהם?

לעצים וצמחים יש חשיבות קיומית עבורנו מהרבה מאד בחינות, אז למה אנחנו כורתים את העץ שמתחתיו אנחנו חיים??
אורחים: ישראל גלון, יונתן אייקנבאום, ד"ר סתיו ליבנה לוזון

הכנסו לקישור ישיר להאזנה

המלצה לסרט
"התקווה משנה את האקלים" - ג'ון די ליו

תקווה באקלים משתנה – מחדשת באופטימיות את הדיון על ההתחממות הגלובלית. הסרט התיעודי של BBC World,

ממחיש שניתן לשקם מערכות אקולוגיות גדולות ומרוסקות: חושף סיפורי הצלחה מאתיופיה, רואנדה וסין המוכיחים שהחזרת שטחים גדולים מהרס סביבתי כן אפשריים לייצוב האקלים של כדור הארץ באופן של מיגור העוני באמצעות חקלאות בת קיימא.

פינת הארכיון

הרצאת ונטעת:
מיקרוביום, המערכת החיסונית של העיר!

קורס דיגיטלי חינם

הטיפול והשמירה על העצים ​

רוצים/ות לקחת חלק במזעור השפעות משבר האקלים בישראל ולשמור על העצים בסביבתכם/ן?

רוצים/ות לשמור על טמפרטורה נמוכה יותר?

משרד החקלאות מזמין אתכם/ן להצטרף לקורס דיגיטלי חינם, בחודש נובמבר 2022 :

סדרת הרצאות בזום על עצים בנושא טיפול בעצים ושמירה עליהם-

יכלול 5 מפגשי הדרכה, שיועברו באופן דיגיטלי ומונגש לציבור הרחב.

במסגרת הקורס נעסוק ב:

– בריאות העץ, וכיצד ניתן לזהות טיפול לקוי בעץ.

– עקרונות העיצוב של עצים צעירים, שיביאו לצמיחה מיטבית של העץ;

– בחירה נכונה של עצים, ומניעת תמותה מיותרת של עץ אשר לא מתאים לסביבתו;

– עקרונות השתילה וההשקיה הנכונים;

– גיזום נכון של עץ ועוד.

ההרצאות ייערכו ב'זום' בימי רביעי, הן בשעות הבוקר – בין השעות 10:00 ל-11:30;

והן בשעות הערב – בין השעות 18:30 ל-20:00 (בכל יום רביעי – אותה הרצאה).

הפרטים בהזמנה.

יוצרי המגזין

אביב לרנר בייליס

אביב לרנר בייליס

כותב המגזין, פעיל עיר יער, ממייסדי עמותת ונטעת

אנג'י בן עמי ועקנין

אנג'י בן עמי ועקנין

עורכת המגזין, פעילת עיר יער, צוות מדיה עמותת ונטעת

שרית זיק חייט

שרית זיק חייט

כותבת תוכן במגזין, פעילת עיר יער, צוות עמותת ונטעת

שתפו את המגזין:

Facebook
LinkedIn
WhatsApp
Email

אנו מזמינים אתכם
להפוך לאזרחים, לתמוך בהוצאת המגזין ובשאר פעולות עמותת ונטעת ולקבל את מעטפת הזרעים העונתית

הצטרפו לחזון עיר-יער וקבלו ערכת הצטרפות מפנקת, מעטפת זרעים עונתית,
מגזין דיגיטלי ואתגר חודשי!

הצטרפו לניוזלטר שלנו!

הירשמו עכשיו לניוזלטר הכי שווה בסביבה וקבלו: מגזין עיר יער כל חודש, הזמנה לסלוני עיר יער, ועוד הפתעות!

תודה על ההרשמה!

צירפנו אותך לניוזלטר של ונטעת.

שלחתנו לך מייל ראשון – יש סיכוי שהוא הגיע לתיקיית הספאם או תיקיית ‘מכירות’ בג’ימייל.
כדי לקבל את המיילים העתידיים שלנו אנחנו מזמינים אותך להעביר את המייל לתיקייה הראשית, עושים זאת כך:

דילוג לתוכן