מאז ראשית ההתיישבות בארץ ועוד יותר מאז קום המדינה, היה ברור למתיישבים מהי חשיבות נטיעת עצים וטיפוחם בעיר ובכפר. מצד אחד לעצים תרומה אדירה לעיר וככל שהם גדולים יותר תרומתם גדולה יותר. מצד שני עקב תהליכי גידול האוכלוסייה בערים, פיתוח ובנייה, העצים מהווים לעיתים גורם מגביל ומתחרים על משאבי הקרקע.
האם באמת העצים בישראל בערים וביישובים נשמרים? האם החוקים הקיימים לשמירת עצים על פי פקודת היערות 2014 וחוק התיכנון נשמרים ומסייעים לשמירה על העצים או שקיים פער בין החקיקה למציאות בשטח?
במהלך עשרים שנה האחרונות ובמיוחד בעשור האחרון, קמו בארץ קבוצות רבות של נאמני אילנות וקבוצות אזרחים הפועלים למען שמירת העצים. הם מנהלים מאבקים עם הרשויות, יזמים, קבלנים ופקידי היערות האמורים להגן על העצים.
מעל 250 אלף רישיונות כריתה ניתנו ב 2020- מתוכם כ 50- אלף עצים נכרתו לטובת פרויקטים של נדל״ן ותחבורה. ברוב המקרים הלחצים והאינטרסים הכלכליים גוברים על האינטרס הציבורי ליהנות ממה שהעצים מעניקים לנו״ (תחקיר של אביב לביא, ״זמן ישראל״. 24.5.2021)
חשוב לציין שיש בארץ מספר יוזמות חינוכיות יפות, כמו יוזמת האנרגיה הטובה המובילה ומעודדת נטיעות עצים במסגרות חינוכיות וממש מזה כחודש רץ קמפיין ״מאה אלף נטיעות עצים״ של עמותת ״ונטעת״
הניסיון מלמד, שחלק גדול מעצים אלו אינם מחזיקים מעמד לטווח רחוק. אין ספק שזו פעילות חינוכית חיובית אך ספק אם היא תוביל לשינוי המצב. חשוב גם לציין שמזה שנים, בכל פרויקט ציבורי של משרד השיכון והבינוי , בפרויקטים של פינוי בינוי, בבניית שכונות חדשות, בסלילת כבישים וכדומה, מתבצעות נטיעות של עשרות אלפי עצים חדשים בכל שנה.
שמירה ושיקום מאות אלפי העצים הבוגרים הנטועים במגזר העירוני והכפרי הם הגורם המשמעותי ביותר בהתמודדות עם משבר האקלים. זה מחייב הגברת השמירה על החוקים הקיימים, הגברת האכיפה מצד המשרד הממונה על הנושא והגברת המודעות והאיזון לשימור עצים בתהליכי פיתוח ובנייה.
בעיניי כלי משמעותי בשמירה על היער העירוני הינו הצטרפות של אזרחים לקבוצות נאמני אילנות בכל הארץ במאבקים על שמירת עצים והגברת מודעות נבחרי הציבור, המתכננים והמהנדסים למשאב חשוב זה.
לכתבה המלאה לחצו על יער עירוני טו בשבט תשפג