עורכת ראשית במגזין, פעילת עיר יער, צוות מדיה עמותת ונטעת
הפעם נקדיש את המגזין לדמויות גיבורות שהאמת בדמן – אשר המילים, המעשים והחזון חזקים מהן: באמצעות מעשיהן הצנועים והנחושים התרחשו שינויים בלתי נתפסים המשפיעים באופן מרחיק לכת על כולנו.
חולמת חלומות עוברת לקדמת הבמה ומגשימה מציאות, סופר מוערך לוחם צדק שנגע בלבבות של רבים, עיר שהובילה שתי מהפכות משמעותיות -האחרונה- בהובלת שלוש נשים עיקשות ונחושות, אדריכלית מרגשת שמפריחה את השממה, מפתחת תוכנה המצילה עצים, חוקרת המשמיעה את קולן האילם של הצמחים ולוחמת חופש שמובילה מאבק בלתי אפשרי ומצליחה. בגדול! בזכות אמונתה בטבע ובנשים סביבה.
אין גבול ליכולות שאפשר ללמוד ולהעזר בכולם, גם בצמחי בר הלכאורה שוליים ואף לייצר גן עדן עצום מיימדים בשלהי הקומה הרביעית.
תקופת חילופי העונות המקודשת מפגישה אותנו עם עצמנו, מזג אויר הפכפך, במקביל לתקופה של מועדים בלוח השנה בהם אנו עורכים חשבונות נפש ומתכנסים לבחינה מעמיקה בתוך עצמנו.
הזרעים שבזמנו נסחפו בעוצמה עם רוחות הסתיו העזות כיום מנקדים וצובעים לנו את הדרכים וההרים בפרחים צבעוניים שמברכים את כולנו בשלום ובחיוך עדין ונינוח, הריחות של הפריחות השונות ממתיקים את צעדינו.
הרי בזכות הרוחות החזקות שנושבות היום ינבטו הפרחים היפים של מחר.
תודה. ובואו נזכור שהכל לטובה.
הנחישות והאמונה ביכולת לייצר עולם ירוק ומרשים משתלמים.
פרטי הקורס:
קורס גידול דבורים ושמירה על מאביקים
מתי?
9.6 , 2.6 – 9:00-14:00
איפה?
כפר פינס ובחוות החופש בהרי ירושלים
כותבת תוכן במגזין, פעילת עיר יער, צוות עמותת ונטעת
ספרי לנו על עצמך, איך הכול התחיל?
אני מאיה גלנץ, ממייסדי העמותה והמנהלת המקצועית של העמותה.
מאז שאני זוכרת את עצמי הרגשתי מחוברת ליער וליצורים החיים ביער.
גדלתי בבית להורים שחזרו בתשובה והביאו עשרה ילדים, למדתי במסגרות חרדיות עד לתיכון.
חיינו בעיר והיה חסר לי טבע ופרא.
בערך בגיל 20 וקצת הבנתי שצורת החיים שכולם חיים סביבי לא נראית לי הגיונית.
התרבות מאדירה כוח וכסף על חשבון משאבי טבע כאשר על הדרך פוגעת באדמה במים באוויר, בקשר שלנו עם הטבע ובאיכות חיים של כולנו.
אז ישבתי וכתבתי תוכנית לעיר ירוקה;
תכננתי את העיר הזאת כשקודם כל במרכז שלה יש פארק יער ענק עם אגמים ומפלים עם מרחבים ירוקים ופינות קסומות,
את הפארק הזה עוטפות חנויות למוצרים טבעיים וחנויות שמוכרות אוכל איכותי ומזין.
הבתים מתוכננים מחומרים טבעיים שנמצאים בסביבה ובנויים במקבצים מרווחים, כשבין כל קבוצת בתים יש מרכז קהילתי קטן שבו יש לקהילה מקום להיפגש.
בכל מקבץ כזה יש בית ספר, גן ומרחבי עבודה.
עצים עוטפים כל בית ומשאירים מקום לאדמה לנשום, לספוג את המים ולצמחים לגדול.
הכבישים נמצאים במנהרות תת קרקעיות, אנשים מתניידים בתוך העיר בקלאב-קאר, קורקינטים ואופניים במקום במכוניות מזהמות.
מים טהורים וזכים באופן טבעי יוצאים מהברזים שבנויים בטכנולוגיות ששומרות על תדרי המים, ועל המים חיים.
אני מתפללת שאזכה להיות בעיר הזאת בגלגול הזה…
בגיל 16 למדתי חקלאות אורגנית.
ובמהלך השנים עבדתי בכל מיני עבודות שקשורות לאדמה וטבע.
בטיול דרום אמריקה שלי, התנדבתי בחווה בקולומביה ובניתי בית מבוץ.
שנה אחרי הטיול בדרום אמריקה הכרתי את אביב ומהדייט הראשון ידענו שנביא ילדים יחד ושיש לנו יעוד גדול.
מאז שאנחנו אחד עם השני עשינו כל מיני פרויקטים משותפים, הפקנו אירועים ובגדול היינו יחד בהכל.
ואז הגיע ריי הילד הבכור שלנו ונכנסתי לתפקיד אמא במשרה מלאה.
הרעיון של העמותה הגיע בעקבות פוסט שאביב כתב בפייסבוק שעל כל לייק ננטע עץ. עשו לפוסט הזה 4000 לייקים, אז החלטנו להקים עמותה.
אספנו שותפים ויצאנו לדרך.
בתקופה הזאת לקחתי בייביסיטר בשביל לשבת בישיבות עמותה. בשלב מסוים לאחר כמה חודשים מאז שהקמנו את העמותה נכנסתי להריון שוב והחלטתי לעשות הפסקה ולצאת מהמרוץ שהיינו בו בתוך העמותה, כדי להיות פנויה לגדל את הילדים שלנו.
בשלב מאוחר יותר כשפרויקט המאה יצא לדרך מצאתי את עצמי בהובלת פעילויות התנדבותיות עם תינוקת בידיים.
לפני חצי שנה הילדים התחילו גן ואני הרגשתי בשלה לחזור לעניינים.
התחלתי לפתח את התפקיד המקצועי שנקרא "משקם אקו קהילתי" שזה שילוב של גנן טיפולי ושומר האדמה, יחד עם ניהול קהילת מתנדבים ויזמות שקשורה לפיתוח וטיפוח האדמה והגינה במוסדות. זה תפקיד שדורש מספר מיומנויות מקצועיות ואנחנו בתהליך פיתוח ודיוק של התפקיד וההכשרה שלו, ללמוד את הנושא של הקמת הגינות הטיפוליות והמשך הטיפוח שלהן באופן מקצועי וכמרחב טיפולי.
מה את עושה היום?
לאחרונה נכנסתי לתפקיד של המנהלת המקצועית.
ספרי לנו על התפקיד החדש
אני בונה עכשיו מחדש את ההכשרה של המובילים שמקימים את הגינות, עובדת על פיתוח המוצרים של עמותת "ונטעת" – מה זה אומר גינה טיפולית של עמותת "ונטעת", איך היא נראית, מה מתקיים בה? אני רוצה להעלות את רמת הנראות והאסתטיקה וליישר קו בין כל הגינות שאנחנו מקימים ומתחזקים.
אני מעדכנת את חוברת ההפעלה שלנו גם למובילי הפעילות וגם ביחס להעברת הידע שנדרש למתנדבים.
איך מתכננים גינה ואיך בונים כל דבר בה,
איך נוטעים עצים, איך יוצרים מערכת השקיה טובה – גם מבחינה אסתטית וגם מבחינת השימוש ה"נכון" במים, איך להשתמש במשאבים בצורה יעילה, לנהל את הספקים, לגייס משאבים.
אני רוצה לייצר עוד מוצרים שקשורים לפעילויות יחד עם חברות, יחד עם קבוצות מתנדבים. ובגדול אני רוצה שעמותה תצליח לקיים את הפעילות שלה בצורה מיטיבה ומקצועית עם כל המעורבים.
איפה את עובדת בפועל, תוכלי לספר לנו על משרדי העמותה, הגינה, הקשר עם הקהילה
כיום משרדי העמותה נמצאים במרכז הקהילתי הגר"א
אני מסתובבת בין מוסדות השיקום שבהם אנחנו מקימים גינות.
הכי מרגש אותי שלקראת החג אני מקבלת מלא הודעות חג שמח מהמוסדות ואפילו הזמינו אותנו למסיבת בר/בת מצווה של אחד מפנימיות הילדים שאנחנו עובדים איתם.
איזה פרויקטים חדשים עומדים בפתח?
אז כרגע עובדים על פרויקט המאה ומודל תחזוקת הגינות שאנחנו מקימים.
מה החלום שלך בנוגע לעמותה ולעשייה שלך?
החלום שלי זה שנצליח לקיים את ההבטחות שהבטחנו, שנצליח לפתח מודל תחזוקה לגינות שלנו ושהגינון הטיפולי יהיה רווח במוסדות השיקום. שבריאות האדמה תהיה בעדיפות גבוהה והטיפול בה יעשה מתוך חיבור ואהבה אליה.
שנסתכל על אדמה כעל ישות שצריכה טיפול ולא כעל משאב שצריך לנצל.
איפה את רואה את עצמך בעוד חמש ועשר שנים?
אני אשמח לפתח את עמותת ונטעת העולמית ולפתוח סניפים בכל העולם.
אוֹרִ פרגמן ספיר המדען הראשי של הגן הבוטני בירושלים כותב:
הגן הבוטני מרכין את ראשו עם לכתו של הסופר ואיש הטבע מאיר שלו
מאז ומתמיד הטבע ליווה והקסים את מאיר שלו, הוא קיים בספריו והיה חלק בלתי נפרד מההוויה שלו.
ב-2017 שיתף מאיר את כולנו באהבתו לפרחי הבר בספרו הנהדר גינת בר. מאיר גידל בגינתו פרחי בר שנים ארוכות, למד איך להנביט את הזרעים ואיך לגדל את הצמחים כדי לקבל מהם מופעי פריחה יפים.
הוא וחבריו החליפו זרעים וידע וכך הגיעו לקשר עם הגן הבוטני בגבעת רם.
כשהצגנו לו את מיזם פרחי הבר שלנו, הוא מאד התלהב והחלטנו על שיתוף פעולה, הענקנו לו זרעים והוא הבטיח להחזיר זרעים רבים במהלך השנים ולא פחות חשוב להפיץ את הבשורה – מחזירים את הטבע לגינות.
מאיר התלהב במיוחד מהפרח אגרוסטמה, צמח בסכנת הכחדה בעל פרחים ורודים גדולים ויפים, שאותן שנים היה קשה למצוא זרעים שלו, שמחנו לתת לו כמה מהם.
מיזם הזרעים של פרחי הבר "מחזירים את הטבע לגינות" התפתח בגן ומאז עשרות אלפי שקיות זרעים הופצו בבתי-ספר, גנים בוטניים והקהל הרחב.
נתגעגע להתלהבות של מאיר מכל פרח חדש שפורח לו בגינה, יהי זכרו ברוך
האזינו למיקי ודניאלה בפודקאסט ירוקות:
המדברות על לכתו של מאיר שלו ומצטטות מספרו גינת בר.
יזם ופעיל עיר יער
חייב להיות פתרון אחר – העיר הראשונה ששמעתי עליה שהפכה לעיר שמתמקדת בחקלאות עירונית ועצי פרי היא טודמורדן, והם נמצאים ביורקשייר בריטניה (17 ק״מ ממנצ׳סטר). זו עיר שיש בה שיעור עוני גדול יחסית ואבטלה בגלל מעבר המיקוד של הכלכלה הבריטית ממגזר התעשיה לשירותים.
בשנת 2015 עברתי קורס ליזמות חברתית באינטרנט באוניברסיטה בקופנהגן. הקמנו קבוצת עבודה סביב חקלאות עירונית. הבנתי כבר אז שחקלאות זה עולם שהולך ומתכווץ והעולם עובר יותר לשירותים ומתנתק מהחקלאות. ככלכלן היה לי ברור שהחקלאים לא יוכלו לשרוד לעד עם פערי התיווך בין המחיר שהם מקבלים מהקמעונאים והתייקרות המתמשכת של מחירי הנדל״ן והצפיפות, שמאיימים על השטחים החקלאיים הפתוחים.
בכתבת הגארדיין הבריטי (כאן קישור לכתבה באנגלית) מסופר שב-2008 התחילו שלוש אזרחיות- המשוגעות לדבר: אסתר בראון, מארי קליר, ופאם וורהורסט התארגנות בכדי להשתמש בקרקעות לא מנוצלות ברחבי העיר בכדי לשתול גני ירק קהילתיים ולשתול עצי פרי.
עברו להם 15 שנים. מאז זה הפך לחלק בלתי נפרד מן העיר. העיר התמלאה בעצי פרי, ירקות, עשבי תיבול והכל ללא גדרות ובקלות רבה עבור כל התושבים של העיר, וכל זאת ללא כל מימון חיצוני! בלי מבנים, ללא שכר עבודה ולא תקציב מהרשויות.
אם אתה יכול לגדל בטודמורדן אתה יכול לגדל בכל מקום
השמועה פרסה כנפיים במהירות ומבקרים מכל רחבי בריטניה ומהעולם כולו התחילו להגיע לטיולים בעיר שרק לפני כן היתה במצוקה ותיירים כלל לא פקדו אותה. אלפי קבוצות בעולם הוקמו בהשראת הפעילות שלהם עם שם המותג שלהם – Incredible edible, שמשמעותו אכיל מופלא.
הן לא רצו לעשות מהפיכה. הן בסה״כ ניסו לאחד את העיר שלהם בתקופה של מצוקה. ״לפני 15 שנים היה משבר גדול בכלכלה העולמית והמון דיבורים על משבר אקלים צפוי, אבל הרגשתי שאף אחד לא עושה עם זה כלום, אז פשוט החלטתי לעשות״ אומרת מרי קליר, אחת המנהיגות של הארגון. ״הרגשנו דעיכה בשירות הציבורי וחשבנו שגידול ירקות , פירות ומיחזור שלהם חזרה לאדמה יכולים להיות הפתרון״.
מה שאותי מרגש במיוחד זה הפתיחות שמארי וחברותיה שידרו לקהילה מסביבן. הם לקחו את הערכים 'ערבות הדדית' ו'יחד' ותירגמו אותם לעשיה.
קליר, כיום בת 66 שבעברה עבדה בהגנה על ילדים החליטה להנמיך את הגדר בגינה שלה, העתיקה שיחי ורדים שאהבה ופינתה מקום לערוגות עם עשבי מאכל והוסיפה לצידם את השלטים ״התכבדו״ ״אתם מוזמנים לקחת״, משם עברו לחלקות שיש בהם עשבים ומשכו בעיקר כלבים לעשות בהם את הצרכים שלהם, והחליפו אותם בערוגות ירקות. כיום יש כ-70 אתרים שהם מטפחים בעיר שאוכלוסיתה רבע מגבעתיים! מערוגות ירקות ליד תחנת המשטרה לערוגות לעשבי מאכל ליד תחנת הרכבת. כ -2% מתושבי העיר מתנדבים במיזם ולמעלה מ-57% מגדלים אוכל לעצמם!
״אכיל מופלא״ מונע מהעיקרון המנחה שעדיף לבקש סליחה מלבקש רשות
כל שבועיים בימי ראשון 300 המתנדבים במיזם בכל תנאי מזג אויר מתייצבים לאירוע קהילה משותף שבו הם מנקים את התעלה העוברת בעיר מבדלי סיגריות ועטיפות של ממתקים . אנשי התנועה הציבו מאות שלטים בעיר בלי לבקש אישור מהרשות המקומית. אפילו את הערוגה ליד תחנת המשטרה הם הקימו בלי לבקש לכך אישור וכל זה בבריטניה שכל כך מכבדת חוק וסדר. ״אתה יכול לא לעשות כלום כל היום, לצפות בחדשות ולקטר או שאתה יכול לעשות משהו טוב״
העיר כבר גרמה בעבר לשינוי גדול בחוקי העבודה להעסקת ילדים בשנת 1847:
בכך שהובילה מהפיכה למען זכויות ילדים יחד עם ערים אחרות בבריטניה- היה מקובל שילדים היו עובדים במכרות הפחם מהבוקר עד הערב במקום ללמוד ולשחק ולעיר היה תפקיד מרכזי של יצירת מגבלה של גיל ותנאים לעבודת ילדים.
היוזמה הזו להפוך את העיר למגדלת ירקות ופירות היא המשך של פעילות למען הקהילה. עיר קטנה יכולה לעשות שינוי גדול!
התושבים מכנים את העיר אודמורדן במקום טודמורן תוך שימוש במילה שמשמעותה באנגלית מוזר. העיר של האנשים המוזרים. והם לא מתביישים בכך. מרגש אותי כמה רוך יש בשם המקסים הזה. העיר עדיין מצולקת מעברה התעשייתי שנכחד. 20% מתושבי העיר חסרי הכנסה, 28% מן הילדים חיים בעוני. המתנדב ג׳ון רייס בן 56 שעבר לעיר לאחרונה אומר ״לא ידעתי שעוני כזה בכלל קיים. זה טוב להם לגדל ירקות ופירות. הם מרגישים שהם שייכים למשהו משמעותי. ״דברים השתנו באופן משמעותי בשנים האחרונות״ אומרת קליר כשאצבעותיה עדיין מלאות בבוץ ״אבל השינוי הכי גדול הוא מבחינתי החסד שאנשים עושים זה עבור זה. קצת אושר שכל אחד גורם עבור האחר מצטבר והופך למשהו מאוד משמעותי בתרבות שלנו״.
עיר קטנה שכבר חוללה שתי מהפיכות גדולות עם השפעה על כל העולם. אחת בוצעה ב 1847 והשניה ב 2008. את ההדים למהפיכה בזכויות הילדים כולנו מרגישים היום. ילדים יכולים לשחק וללמוד במקום לעבוד בפרך. את ההדים של המהפיכה שהחלה בבריטניה ב 2008, והמשיכה בתנועת עיר יער ב 2021, נוכל רק למדוד בפרספקטיבה של עוד 50 שנים ויותר. לדעתי לשתיהן תהיה השפעה ניכרת על האנושות כולה. אנחנו עוסקים בעשיה ירוקה חיובית שמשנה את הסביבה של כולנו, מפחיתים סטרס, חרדה ומפיחים תקוה במקומות שחייבים זאת כמו קרן שמש לצמח נובל.
אני כותב ומתרגם את זה על בסיס כתבה שנכתבה בעיתון ברייטווייבס הגארדיין הבריטי, ולא יכול שלא להתרגש כמה העשיה שלנו בעיר יער דומה לכך. כמה זה חשוב בישראל של 2023 לאחד את האנשים והקיטוב בישראל עם חזון משותף. מאחל לנו שנצליח לקבל השראה מן המודל של העיר הקטנה הזו בבריטניה ולאחד את השורות סביב גידול ירקות, פירות ועשבי מאכל והכי חשוב שנהיה נחמדים זה לזה ונגביר את הנתינה כמעיין המתגבר״.
עורכת המגזין, פעילת עיר יער, צוות מדיה עמותת ונטעת
כריתת היערות ומשבר האקלים הותירו את ירדן המדברית עם כיסוי עצים של 1% בלבד. אך האדריכלית אסף דימה, מאמינה שעם הזמן, הסבלנות וטכניקות שימור חדשות היא יכולה לעזור להפוך אותו לירוק שוב.
"פעם היו לנו יערות עבותים", היא אומרת. "היו שם פילים, קרנפים והאריה האסייתי.."
היא המייסדת והמנהלת של תיון 'Tayyun', ארגון שבסיסו בעמאן, החוקר חידושים עירוניים והתחדשות מערכות אקולוגיות בערים.
לאחר 10 שנות עבודה כאדריכלית היא הפכה מעורבת בעיצוב נוף מתחדש ויצירת יער מקומי – בשיטת הפרמקלצ'ר – לאחר שקיבלה השראה מסרטון של יועץ הפרמקלצ'ר ג'ף לוטון על יער בן 2,000 שנה במרוקו. באותו סרט מוצג יער מרשים בנוף צחיח- חופת עלים גבוהה מתנשאת עם דקלים ועצי פרי, אדמת היער מכוסה שטיח דשא ושיחים. לא היתב דרך חזרה- היא היתה מוכרחה לשקם וייער מחדש את מולדתה.
המחקר שלה הוביל אותה לשיטת Miyawaki מיפן, שתילת שתילים באופן שנוצרים יערות ילידים צפופים במיוחד ורב-שכבתיים מהר פי 10 ממה שהם יתחדשו באופן טבעי.
הקרקע מנותחת ומשופרת, ולאחר מכן שותלים ארבע קטגוריות של שתילים מקומיים: מיני עצים עיקריים, תת-מינים, שיחים וצמחייה לכיסוי קרקע תהליך שבדרך כלל ייקח מאות שנים.
במקום לנטוע עצים בודדים. מדובר בהקמת "קהילה" צמחית באדמה חיה, חיבור בין מינים מקומיים שידוע שהתפתחו יחד במשך אלפי שנים.
ירדן ברובה צחיחה- כ-75% ממנה מדברית, הגשמים מועטים והיערות בירדן מכסים בקושי 1% מהמדינה.
"זו לא הבצורת שגורמת לאדמה חשופה – זו האדמה החשופה שגורמת לבצורת", היא אומרת.
"אנחנו כל הזמן לומדים ומשתכללים. עד כה, הארגון תיון יצר ארבעה יערות בהתהוות וננטעו יותר מ-2,700 שתילים מקומיים. הארגון גם אוסף זרעים כולל מינים בסכנת הכחדה בירדן.
כרגע אסף עובדת על היער החמישי שלה שיכיל 1,100 שתילים מקומיים. לשאלה כיצד היא בוחרת אתר, היא אומרת: "זה די פשוט: אם זה היה פעם יער, זה יכול להיות שוב יער. זה ב-DNA של הארץ".
לקריאת הכתבה באנגלית במלואה כנסו לקישור
היום האנושות מייצרת מעל 1,400 טון של פחמן כל דקה. אז מה העצים יכולים לעשות במאבק הזה?
מוזמנים לצפות בסרטון
כדי להילחם בשינוי האקלים, עלינו להפחית פליטות דלקים מאובנים, ולהפחית את עודף הפחמן הדו חמצני בכדי לשקם את האיזון בגזי החממה. כמו כל הצמחים, עצים צורכים פחמן אטמוספירי דרך פוטוסינתזה.
שיעור מאת ז'אן פרנסואה באסטין, בימוי של סטודיו לובסטר.
כותב תוכן במגזין, אזרח עיר-יער
כל מי שמבלה לפעמים בחיק הטבע יודע שכל חורשה, יער, שדה, ואפילו סתם עץ ברוש בחצר, הם, כמאמר השיר: מקהלה עליזה ביותר.
אך מה אם היו אומרים לכם שאתם לא יכולים לשמוע את אחד הכלים הכי משמעותיים בתזמורת?
האם העגבניות צורחות? האם אנחנו אוטמים אוזניים?
מחקר ישראלי מראה שגם צמחים משמיעים צלילים וקולות. אז איך גילו את הדבר המפתיע?
במחקר שערכו באוניברסיטת תל אביב , בראשם של הפרופסורים לילך הדני ויוסי יובל, הציבו את הצמחים בחדר אקוסטי מבודד וליידם מיקרופונים המסוגלים לקלוט תדרים גבוהים ביותר, וכך מצאו שצמחים משמיעים צלילים המזכירים קליקים, קצת כמו של פופקורן, בווליום של דיבור אנושי אך בתדר הנמצא הרבה מעל טווח השמיעה שלנו.
המחקר מצא שצמחים במצב מצוקה משמיעים הרבה יותר צלילים, וישנם בעלי חיים המסוגלים לשמוע את הצמחים, ביניהם עטלפים, עכברים וחרקים.
המחקר פורץ הדרך יכול לעזור לנו לדעת בהמשך אם הצמחים גם אולי מתקשרים אחד עם השני באמצעות צלילים אלו, ואולי אף לעזור למגדלים וחקלאים לענות על צרכי הגידולים לפי הקולות, וחשוב מהכל, מזכיר לנו שוב עד כמה מעט אנחנו יודעים על הטבע הכה מורכב, מפליא, חי, ומסתבר, גם מנגן.
לקריאת הכתבה בווינט לחצו כאן
קרדיט לצלם מרכוס אורליאוז
בתמונה רואים את פארק הגג Salesforce של קניון TJPA בסן פרנסיסקו. כנסו לסרטון שמראה את הפלא!
הסרט המומלץ שלנו להחודש – להכות שורשים- חזונה של וואנגרי מאאתיי
סרט באורך מלא על פועלה של וואנגרי: שהביאה לנטיעת 40 מליון עצים
על ידי מאות נשים כפריות ובכך הן גם הבינו שהן יכולות לדאוג בעצמן לגורלן ולגורל ילדיהן. הן הבינו שהן יכולות לפתור את בעיית הרעב והצמא ואינן צריכות לחכות שמישהו אחר יעשה זאת עבורן.
בעקבות זאת וואנגרי היתה לאישה האפריקאית הראשונה שזכתה (בין היתר) בפרס נובל לשלום.
בסיום הסרט היא מסכנמת: "עלינו להתייצב ולהגן על הדברים בהם אנו מאמינים, לא ניתן שיפחידו אותנו."
גם אני אזרחית עיר יער!
בכל רבעון, תורמי עמותת 'ונטעת' – אזרחי עיר יער, מקבלים 3 מעטפות זרעיי מורשת מרגשות בדואר!
בואו תראו איך לגדל איפה ומתי!
שלפח – ניתן להשתמש בפרי לעוגות, גלידה, סלטים טריים או לאכול טרי ישר מהשיח. פירות קטנים עטופים בקליפה דקה שהופכת לצבע חום כאשר הם מבשילים.
3-2 זרעים למ”ר- כ-70 ימים לבגרות.
הוראות הנבטה: שלפח גדל בצורת שיח, קצב הצימוח מהיר וקל לגדלו. עונת השתילה המומלצת לשלפח היא באביב בין חודש מרץ לאפריל אבל אפשר גם עד ספטמבר, הוא מניב פירות ברוב השנה. את השלפח קוטפים כאשר המעטפת של הפרי חומה ויבשה.
פאקוס – מלפפון פקוס חברון הוא זן מיוחד במינו שגדל בארץ במשך דורות רבים.
55-70 ימים לבגרות.
הוראות הנבטה: יש לזרוע ישירות באדמה או להכין שתילים מראש ולהעביר החוצה לאחר שהאדמה התחממה. צריך לקחת בחשבון כי הצמח בעל נטייה להשתרע ומגיע למרחקים רבים.
עגבניה שאמי – פירות יפים בעלי טעם מתוק ועשיר מאוד, אשר בולטים בטעם יוצא מן הכלל.
70-85 ימים לבגרות.
הוראות הנבטה: מומלץ להכין שתילים. העגבניות רגישות לטמפרטורות נמוכות, לכן יש להמתין לבוא האביב, כאשר הקרקע חמימה, על מנת לשתול. לגדל בשמש מלאה, שימוש בכיסוי קרקע מאיץ את הצמיחה.
שלפח – גולדן ברי/ דובדבן היהודים – הוא צמח רב שנתי ממשפחת הסולניים, קרוב משפחה של העגבנייה. צבע פרי צהבהב עד כתום, בעל טעם סופר מתוק, מעט חמצמץ,
הצמח גדל באופן טבעי בדרום אמריקה.
פאקוס – זן מסורת תרבותי, פרותיו ייחודיים וטעמו אטרקטיבי. הצמח חזק, הפירות לבנים בעלי פסים ירוקים כהים. הטקסטורה פריכה והטעם מתוק.
עגבניה שאמי – עגבניה בלדי מקומית, מקור השם הוא האזור הצפוני של ישראל. עגבניה מעולה, הצמח חזק, הפירות קטנים יחסית עבי קליפה, בעלי אונות, עגבניות "גפנים" ממשיכות לגדול ולהבשיל פרי לאורך כל עונת הגידול עד שהכפור הורג את הצמחים. עגבניות אלו זקוקות לתמיכה בהדלייה.
ארגון זרעי מורשת מאמין בחשיבות של שימור המורשת התרבותית שלנו באמצעות זרעים.
בזרעי מורשת המטרה היא לזהות, לשמר ולקדם זרעי מורשת המגיעים מארץ הקודש. אנו מוכרים זרעי פירות, פרחים וירקות אשר נחשבים נדירים ובסכנת הכחדה באזור המזרח התיכון, על מנת לקדם את המורשת התרבותית הקשורה בזרעים הללו. אנו נתמכים על ידי החברים בארגון שאוספים, מגדלים ומשמרים זרעים יקרים אלו.
שלום לכולכם 🌳
מזמינים אתכם לסדרת הרצאות זום בנושא גידול, שמירה וטיפוח עצים במרחב הפרטי בערים וישובים.
בסדרה תינתן התייחסות לתכנון והתאמת העץ הנכון למקום הנכון תוך התחשבות בצורכי הפרט, דגשים לטיפול בעצים צעירים ובוגרים, כללי עשה ואל תעשה בכדי לשמור על בריאותו ובטיחותו של העץ לאורך שנים רבות והיבטים משפטיים בשמירה על עצים בוגרים בשטחים הפרטיים.
המפגשים יתקיימו בזום ויהיו ללא עלות, אך ההשתתפות מותנית בהרשמה מראש.
פרטים נוספים בקישור להרשמה 🌱
אנחנו (אקרופוליס החדשה) רוצים להתחבר לעצמנו ולאדמה ובוחרים לפעול בעולם, ולעשות את זה ביחד.
בואו לחוות יומיים של מפגש עם הלב הפועם שלנו ועם האדמה בה אנו חיים.
שני מוקדים, בעיר ובכפר.
(תל אביב ולמחרת במנחמיה)
הכניסה חופשית רק צריך להירשם מראש בקישור זה כדי לשריין מקום.
הגנים הבוטנים בישראל בעידן של טבע משתנה:
בישראל 11 גנים בוטניים ומספר גנים נוספים שאמנם לא הוכרו רשמית, אך בהם שמורים אוספי צמחים מרשימים וצמחים נדירים ומיוחדים.
בכנס זה יוצגו המאפיינים הייחודיים של הגנים הבוטניים השונים והפעילויות השונות המתקיימות בהם,
בדגש על התמודדות עם שינויי אקלים ופתיחות לקהילה.
מושב א' פעילות מחקר בגנים בוטניים הקשורה לשינויי אקלים.
מושב ב' – פעילות הגנים הבוטנים בישראל בתחום הערכות לשינויי אקלים בגנים הבוטנים.
מושב ג' – חינוך ופעילות אל מול המרחב הסובב בארץ ובעולם.
הכנס הוא ללא עלות
יש להירשם באמצעות הקישור הבא
פרטים נוספים תכנית כנס גנים בוטנים 2.5.23 מקווה ישראל
הכנס השנתי של הקהילה הפועלת להגן על חיות הבר בישראל יתקיים זו השנה השנייה.
השנה הכנס בדגש על רשויות מקומיות ועל חיים משותפים בתוך יישובים ובסביבתם. הוא מיועד למי שעוסקים בסביבה ברשויות מקומיות, לארגונים מקומיים, לארגונים ופעילים למען חיות בר ולמען הסביבה ולכל מי שמתעניין בהגנה על חיות בר ובממשקים בין בני אדם וחיות הבר.
הכנס חינם יש להרשם כאן
לעמותת ונטעת דרוש.ה – רכז.ת קשרי קהילה
בעל.ת יכולת מכירתית גבוהה ותשוקה לעשייה ליצירת אימפקט סביבתי וחברתי.
עבודה מתוך שליחות לקידום ערכים של קיימות, צמיחה, נתינה ומעורבות חברתית.
חיבור לסביבה ולאנשים, הנעה ויצירת קשרים ושיתופי פעולה.
לפרטים נוספים והגשת מעומדות לחצו פה
כותב המגזין, פעיל עיר יער, ממייסדי עמותת ונטעת
עורכת המגזין, פעילת עיר יער, צוות מדיה עמותת ונטעת
כותבת תוכן במגזין, פעילת עיר יער, צוות עמותת ונטעת
כותבת תוכן במגזין, צוות מאה אלף, עמותת ונטעת
