אני מתרגש לפתוח את שנת הזרעים החדשה של תנועת עיר־יער – ולסיים את שנת השמיטה. אחרי שנה נפלאה שבה עשרות אלפי זרעים של צמחי בר ארץ ישראלים הגיעו לאזרחים בכל הארץ – אנחנו עומדים להקדיש את השנה הקרובה שלנו – למשפחה מרתקת של צמחים שנקראים "זני מורשת".
אך מהם בעצם זני מורשת?
בני האדם הראשונים יצאו מהיער ומהסוואנה – ציידים לקטים – ילדים של הטבע. הסבים והסבתות שלנו – כבר לא יצאו משם – הם הילדים של תרבות חקלאית עשירה וענפה – שבמשך אלפי שנים פיתחה עולם משקי מורכב מאוד שיודע כיצד לעבוד עם הטבע, עם החיידקים, עם החיות ועם העצים. לכל משפחה מסורתית יש מטבח עשיר מלא בצמחים, זרעים, מתכונים, מחמצות, משקאות תוססים, בוסתן עוטף וארון שלם של תרופות סבתא – לכולנו יש את הריחות האלה שלוקחים אותנו ישר לבית של סבתא.
אז מה קרה בדורות האחרונים? לאן הלך הידע הזה? מה קרה לבית שלנו? לשבט שלנו? לגוף שלנו? ולאדמה שלנו?
בדורות האחרונים נוצר שבר מסוים – ריק מסוים – את מרק המלוכייה, האינג'רה, החריימה, תבשיל החובזה – החליפו מגוון של קורנפלקסים, שמרים תעשייתיים, ארוחות ילדים, המבורגרים, ומנות חמות – ולאט לאט נהיה יותר ויותר נדיר למצוא עגבנייה בלאדית, תירס צבעוני, או ירוקים שהם לא בניילון.
הצמחים המסורתיים הם לא רק טעימים ובריאים – הם גם מותאמים לאדמה המקומית – מלפפון בלאדי(פאקוס) פחות רגיש למזיקים, יותר עמיד ליובש – ובגדול הוא גם טעים ועסיסי יותר. כך גם עגבנייה בלאדית, חציל בלאדי ושעועית מסורתית – הם גדלו בבוסתני הארץ שלנו כמעט ללא השקייה, ללא דישון כימי – ובטח שללא ריסוסים. והטעם והמרקם – או שאתם יודעים – או שאתם יכולים לדמיין.
מתקיים היום דיון סוער ברחבי העולם – בין חקלאות מסורתית וקטנה שפועלת כמחזור מעגלי עם החיים שיש בשדה – לבין חקלאות תעשייתית – עם הנדסה גנטית, ריסוסים שונים, ומגוון דשנים כימיים – שעושה שימוש באוסף שלם של משאבים שמגיעים מכל קצוות העולם.
במהלך השנה הקרובה אנחנו נצלול כתנועה – לתוך הדיון הזה – לתוך השדה המאוד טעון הזה – ואנחנו הולכים להכניס את הידיים שלנו אל תוך עולם זרעי המורשת – זרעים מסורתיים שעוברים כבר מאות שנים מדור לדור – מסבא לאבא לנכד – כל שנה משתבחים עוד קצת – בהתפתחות משותפת – בריקוד משותף סביב משק הבית המקיים.
היו תקופות בהיסטוריה שזרעים של עגבנייה היו שווים יותר מזהב – כי הן כמעט ונעלמו מהעולם. אנחנו לא רחוקים משם כיום – זני המורשת שלנו כמעט ונעלמו במקומות רבים בעולם – רק בארץ היו מאות של זני מלפפון בלדי – שהיום הצטמצמו לזן או שניים שמגיעים לחקלאים ולרשתות השיווק. בעולם שלנו היו עשרות אלפי זנים של ירקות בגדלים צבעים וטעמים שונים – שלאט לאט מפנים את מקומם ל4 יבולים מרכזיים – תירס, חיטה, תפוח אדמה, וסויה. זה נשמע שהעולם נהיה פשוט יותר – אבל הוא בעצם מסתבך ונהיה פגיע יותר.
למה?
מה יקרה לחקלאי שהמערכת הגדולה לא יכולה פתאום לספק לו – דלק לטרקטור, טרקטור, זרעים מהונדסים, דשן כימי, חומרי ריסוס, מרססת, צנרות השקייה, סל של הורמונים מיוחדים, ומגוון של חומרי אריזה.
מה יקרה לחקלאי שעובד עם מה שיש לו בשדה? את הדשן הוא מייצר בעצמו או מהשכן, את הזרעים הוא מגדל שוב ושוב כל שנה, את ההשקייה הוא עושה בצורה מסורתית, את עיבוד השדה הוא עושה עם הגוף שלו או עם בעלי חיים שגם מעשבים, מדשנים ומזינים את המשק.
ידעתם ששמונים אחוז מהמזון משדה של חקלאי הודי מסורתי – הוא צמחיית הבר שגדלה בין הצמחים שהחקלאי שתל? החקלאי המסורתי הוא בעצם לקט. והשילוב הזה מייצר עמידות וחוסן ארוך ועתיק.
אני רוצה להזמין אתכם לצאת איתי להרפתקאה – להציל את הזרעים שכמעט נעלמו מהעולם שלנו – לשמור על זרעי המורשת – על ההיסטוריה העשירה שלנו – שהולכת להגיע בדואר לקהילת התורמים שלנו – בכל עונה תקבלו 4 שקיות זרעים – של זני מורשת מהארץ ומהעולם – שעל ידי הגידול שלכם אותם – אתם תצילו אותם מלהיעלם + תאכלו אוכל פשוט ומדהים. זני מורשת רבים ממדינות שונות מתאימים גם לאיזורים אחרים – כמו הקייל, התרד הניוזלינדי והבננות.
אז אם אתם עוד לא אזרחי עיר־יער – ועוד לא קיבלתם את מנוי הזרעים – כנסו לכאן – ותצטרפו למהפכה!
ארטישוק – ניתן לאכול את העלים בבישול, ואת הפרחים כשהם מתחילים להיות נפוחים.
תרד ניו זילנדי – הצמח מעולה כצמחיית כיסוי למניעת עשבייה, העלים עסיסיים ורעננים למאכל בסלט, בבישול ובאידוי.
קייל דינוזאור – העלים, הפרחים והתרמילים אכילים – ניתן לאכול טרי, בשייק, ובבישול. העלים מלאים בנוגדי חימצון ושפע של מינרלים.
ארגון זרעי מורשת מאמין בחשיבות של שימור המורשת התרבותית שלנו באמצעות זרעים.
בזרעי מורשת המטרה היא לזהות, לשמר ולקדם זרעי מורשת המגיעים מארץ הקודש. אנו מוכרים זרעי פירות, פרחים וירקות אשר נחשבים נדירים ובסכנת הכחדה באזור המזרח התיכון, על מנת לקדם את המורשת התרבותית הקשורה בזרעים הללו. אנו נתמכים על ידי החברים בארגון שאוספים, מגדלים ומשמרים זרעים יקרים אלו.
עמית פומפן, אזרח עיר יער, מחדש בוסתנאות מסורתית
ספר לנו על עצמך. מי אתה?
אני גר יותר מעשור בצבעון בגליל העליון והקמתי את "ילקוט הרועים" שמתעסק בעצי פרי מקומיים, ידע חקלאי מקומי וגינון וחקלאות בר קיימא.
התחלנו את הדרך בהרבה מאוד מחקר על כרמים ומטעי בעל בארץ כולל באזור בית לחם מול חקלאים פלסתינים ועד היום אנחנו ממשיכים להגיע וללמוד מהם על גידול עצי פרי מקומיים באופן מסורתי ועל גידולי בעל ללא השקייה
איך התחלתם?
בשלב הראשון יצרנו ב"ילקוט הרועים" קטלוג זני מורשת של עצי הפרי שמופיע באתר ובשמונה השנים האחרונות אנחנו ממפים ומרבים את הזנים המקומיים, בעיקר של גפנים, תאנים, חרובים, שקדים, רימונים, זיתים וכו'.
מה עוד אתם עושים?
בהמשך עברנו ללמוד את שיטות ועקרונות הגידול של הבוסתנאות המסורתית איך בן אדם היה נוטע עץ בארץ שלנו, לפני העידן המודרני. חלק מכך זה הזנים, אבל הרבה תלוי שיטת שתלנות: כיצד מכינים את האדמה ואת כלל השטח לקראת נטיעה וכיצד משקים את העצים בשנים הראשונות באופן שמעודד את עצמאותם וקיימותם.
היום הדגש הוא חיבור למסורת ולידע. אנחנו בשלב שיש לנו גירסה נגישה ואנחנו מעבירים את הידע הלאה, מייעצים לחקלאים וייזמים איך להשביח את האופן שבו מכינים מטע או בוסתן או סתם רוצים לגדל עץ. אנחנו רואים תוצאות טובות בשנים האחרונות גם בפרויקטים גדולים.
יש לך דוגמא?
אנחנו מדריכים חקלאים איך להקים מטע בר קיימא של תאנים, כלומר תאנים לייבוש. זה מודל שלם שלקחנו מהמטעים המסורתיים של עצי הפרי ואנחנו מנסים להנגיש ולהתאים כדי שאנשים יוכלו לעשות את זה היום באופן שמאפשר להם להתפרנס.
כמו כן, אנחנו מפתחים מודלים נוספים כמו מטע תות לבן לייבוש, מטע סומאק להפקת תבלין ומוצרים נוספים.
ראיתי בקטלוג שפע של זני תאנים מקומיות, מרביתם לא זמינים לקנייה ובמקומם מציעים לנו זני מטע מיובאים. למה זה קורה לדעתך?
ישנן כמה סיבות שאת לא רואה את הזנים האלה במשתלות, ראשונה זה שהם נדחקו מהתודעה לאורך העשורים האחרונים, לפחות בתחומי ישראל. רוב האוכלוסיה שעבדה עם הזנים האלה (המגזר הערבי) כבר אינם חקלאים ואינם מחוברים לאדמות ולעבודת האדמה כפי שהיה בעבר וזה הביא ל"שכחה קולקטיבית" של הזנים הנפלאים והחוויות הקשורות בהן.
הסיבה השנייה היא שבעשורים האחרונים למשתלות הרבה יותר נוח לקנות במחיר מאוד מאוד נמוך שתילים מעודפים של שתילות של חקלאים, במקום לטרוח לייצר שתילים מושקעים יותר מהזנים המובחרים הללו. זה נתפס כמשהו מיותר והאפשרות לייצר "סתם תאנים בזול או לקבל עודפים משתילות חקלאיות מאוד קורץ למשתלן. לשמחתי, בשנים האחרונות אנחנו מתחילים לראות שינוי מגמה, אבל עדיין ממש ממש בקטן ויש עוד דרך ארוכה כדי להחזיר את קטלוג הזנים המסורתיים לקדמת הבמה של הגינון והחקלאות בארץ. יש הרבה הסברה וכמה התאמות לעשות כדי שהמהלך הזה יתפוס תאוצה. כרגע זה עדיין הולך קשה ואין הרבה היענות לידע הזה ולקטלוג הזנים העשיר הזה, למרות ההבנה העקרונית שזה הדבר הנכון יותר לכולם…
מה הערך שאתה רואה בטיפוח הזנים המקומיים ומה עמדתך בנוגע לשימור מגוון ביולוגי והתייחסות ל"מינים פולשים"/מיובאים, מה המשמעות שיש לגידול עץ בסביבתו המקורית, האם זה משפיע על מרקם החיים הביולוגי?
זו שאלה קצת רחבה ועמוקה מדי לראיון הזה. אני יכול להגיד שאני מאוד בעד גמילה מעצים לא מקומיים, במיוחד כאלה שגם אינם מותאמים ודורשים יחסית הרבה השקייה ותשומות אחרות. ברמת העיקרון, צריך להבחין בין מינים פולשים למינים לא-מקומיים למינים מקומיים.
המקומיים מוגדרים כמינים/זנים שנמצאים בשימוש האדם בחבל ארץ מסוים לפחות מאה שנה.
הלא-מקומיים מוגדרים כמינים/זנים חדשים, אינטרודוקציות, שנמצאים בבחינה והתנסות לגבי גידולים באזור מסוים ועוד אין להם ותק של מקומיים. כל עוד הם אינם מהווים גורם מפר ברור למגוון הביולוגי המקומי וליציבות בתי הגידול המקומיים, הם אינם נחשבים מינים פולשים.
מינים פולשים הם כמובן מינים שאנחנו רואים בברור שהם מפרים באופן חריג ובוטה את בתי הגידול המקומיים והמגוון הביולוגי הקיים, וזה כמובן כתוצאה מהתערבות אנושית, כלומר הפצה של בני אדם, להבדיל ממינים שמתחזקים ונהיים דומיננטיים יותר כתוצאה משינויי אקלים ושינויים אקולוגיים רחבים יותר של בתי הגידול עצמם.
מה התכניות לעתיד?
מעבר להפצת הזנים והידע אנחנו רוצים למצוא את החקלאים, היזמים ובעלי אדמות עם ראש קצת יותר פתוח שרוצים לעשות משהו אקולוגי ובר קיימא ולהקים שטחים כאלה.
אנשים שמוכנים לאמץ את העקרונות והידע שקיבלנו מכל אותם פלחים, שנתנו לנו אותו בלב רחב ובאמצעותו לשפר ולהשביח את הגידולים שלהם.
אנחנו מאוד רוצים לשפר את החקלאות האורגנית שיש לה אתגרים ונקודות קושי במיוחד בגידול פירות אורגנים בארץ. זה מאוד מאתגר. מצומצם והתוצרת יקרה.
אנחנו מנסים ללמוד לעשות את זה בצורה יותר יעילה ונכונה, כאשר אחד המפתחות המרכזיים בדרך הוא הישענות על הידע המסורתי העשיר שעולה מהשטח.
אנחנו מנסים ללמוד, ללמד ולהתנסות איך לעשות את זה בצורה יותר נכונה. יעילה כזה שנשען על הידע המסורתי.
הידע שעולה מהבוסתנאות המסורתית מאוד רלוונטי גם לפרויקטים קהילתיים וציבוריים כמו פארקים, בוסתנים קהילתיים ופיתוח שטחים פתוחים ברחבי הארץ באופן מקיים ובעל תועלת לאדם ולסביבה.
מה החלום שלך לגבי עשרים שנה מהיום בעשייה שלך?
אין לי ממש חזון, בטח שלא חזון מפורט עם מטרות ומדדים. אני לא כל-כך מתעסק בעתיד באופן הזה כיום. יש לי כוונות ותקוות לעתיד כמובן, אבל הן בלי ספק אותן כוונות שיש לי לרגע הזה ולרגע הבא אחריו.
אני מתבונן במציאות ויכול להבין מה נחוץ עכשיו ומן הסתם גם בעתיד, אבל האמת שאת מירב הדגש אני מבקש לשים על חיבור אמיתי, מעמיק ויומיומי לעשייה ולהתבוננות מתמדת במעשים שלנו וביחסים שלנו עם הסביבה.
חזון יכול להיות אמיתי ואף חשוב לתהליכים מסוימים שאנחנו עושים כבני אדם, אבל האמת שאני יותר חושש מהאפשרות שחזון והעיסוק בו משמשים לנו תירוץ ומעקף מסביב לאתגר האדיר של אותו חיבור ועשייה שלמה.
באלטרנטיבה מס 14 מה26 למרץ 21 – מראיינים את אביב ביליס לרנר – מעמותת ונטעת, אקוטופיה –
איך עושים שינוי בעולם? נחים ועושים 2 אמבטיות ביום
אבא ואיש משפחה, חוקר את הקצוות הפראיים ביותר של החזקת מרחב ויחסי אנוש
"אי אפשר לרפא אדם בלי קהילה במצב טוב, אי אפשר לרפא קהילה בלי אקולוגיה ואדמה במצב טוב- אתה עושה טוב לאדם והקהילה – אתה עושה טוב לאדם הפרטי"
הכנסו לקישור ישיר להאזנה
קהילת ונטעת עיר־יער היקרה – אנחנו רוצים להזמין אתכם להצטרף לקבוצות וואטסאפ מיוחדות שמיועדות לעדכונים בנוגע לפעילויות שטח ואירועי נטיעות – מדובר בקבוצות שקטות להודעות בלבד ודרכם תוכלו להיחשף לאירועים הנפלאים שמתרחשים ברחבי הארץ –
קבוצת עיר־יער צפון
קבוצת עיר־יער מרכז
קבוצת עיר־יער דרום
אתם כמובן יכולים להצטרף ליותר מקבוצה אחת – ולהזמין את כל החברים להצטרף לקבוצות – במקרה שתרצו להציע אירועי שטח מקומיים משלכם – תוכלו לשלוח בקשה לפרסום בהודעה פרטית לאדמינים של הקבוצות.
מוזמנים לקחת חלק בריפוי השכבות העמוקות בחברה שלנו ולהתנדב איתנו בימים פתוחים במוסדות שיקום ברחבי הארץ – לייצר גינות טיפוליות שיתמכו ויתרמו לבריאותם של המבקרים והנמצאים בעצם השהיה במרחב ירוק.
להלן התאריכים הקרובים:
כפר הנוער עלומים, כפר סבא- 8/9 16:00-19:00: כפר הנוער מהווה בית חם לילדות ולילדים בסיכון ברחבי הארץ. הפנימיה היא בית חם לילדים וילדות בסיכון בגילאי 6-18
ומהווה עבורם קרקע תומכת ובטוחה ובית בו הם חיים, גדלים ומתחנכים.
יחד איתכן נמשיך את העבודה בגינה, נעשב, ונוסיף עוד פינות ירוקות לשמח את השוהים בכפר.
קישור לקבוצת וואצאפ ייעודית
המרכז לבריאות הנפש, באר שבע – 15/9 16:00-18:00: מוסד המספק שירותי בריאות הנפש לאוכלוסיית הנגב. בתוך המרכז ממוקם ההוסטל הקסום, אשר מיועד לאנשים המתמודדים עם בעיה נפשית. נשמח שתצטרפו אלינו להמשך טיפוח הגינה במקום ולהוסיף צמחיה חסכונית במים שתתאים לאקלים החם באזור.
קישור לקבוצת וואצאפ ייעודית
מרכז הגר"א בשכונת נווה שאנן, תל אביב – 11/9 10:00-13:00: מרכז קהילתי באחת השכונות המורכבות של תל אביב – המרכז מהווה מקום הכשרה, חקלאות עירונית והאב קהילתי ליצירת שכונה ירוקה ומזינה. בואו נעבוד ביחד – נשתול, נקצור, נעשב ונטפל במקום המופלא הזה ביחד!
קישור לקבוצת וואצאפ ייעודית
תיכון בית אקשטיין, פרדס חנה – 15/9 10:00-13:00: בית ספר מיוחד לנוער מתמודד נפש. ביחד עם תלמידי התיכון אנחנו נפרוס מערכות השקייה, ניצור גינת ירק, נטפל בגינה הקיימת ונקצור את היבולים הנפלאים!
קישור לקבוצת וואצאפ ייעודית
מרכז שפיצר, חיפה – 29/9 10:00-13:00: המכון הלאומי לשיקום נוירופסיכולוגי.
במרכז אנשים המתמודדים עם פגיעת מוחית כתוצאה מתאונות, אירועים מוחיים וגידולים מוחיים. ביחד עם דיירי המקום ואתכם אנחנו רוצים להמשיך לטפח את הגינה, ולהנגיש אותה גם לכסאות גלגלים שיוכלו לעבוד באדמה.
קישור לקבוצת וואצאפ ייעודית
שתהיה לנו עיר־יער! בברכת ונטעת!
עררים שהתקבלו וביטלו את הגזרות בזכות נאמנות עצים חרוצות וחרוצים:
ההצלחות של נאמני עצים רעננה בחודשי יולי – אוגוסט
ערר בזכרון יעקב : הערר הוגש כנגד בקשתה של מועצת זכרון יעקב לכרות ולהעתיק את כל העצים בשטח המיועד לחניון במרכז היישוב (לכרות 8 עצים ולהעתיק 4).
לאחר שפקיד היערות הארצי קיבל את מרבית ההשגה, המועצה עירערה ופקיד היערות ביקר בשטח. בהחלטתו הסופית ה 21.8.22 קיבל חלק מהטענות בערר, אסר על כריתת 2 ברושים ותיקים, אחד בכניסה לחניון ואחד בתוכו, וכתב דברים ברורים:
"עצים אלו הם עצים משמעותיים בנוף, בריאים, ובעלי תרומה נופית וסביבתית רבה ביותר. יש לבצע את כל השינויים התכנוניים והגיאומטריים על מנת לשמר את העצים הללו"
לנוכח ההחלטה יהיה על המועצה להכין תוכנית חדשה לחניון תוך שימור העצים.
ההשגה הוגשה על ידי נאמנות העצים בזכרון יעקב, רונית זקס, מיכל שתקאי וליאור עידן, ובעזרתו של תושב זכרון יעקב הפעיל למען עצים, האגרונום אופיר קירי.
האו"ם העניק תעודת הוקרה לכפר סבא על עמידתה באתגר שתילת העצים לשנת 2020
בכתבה של חדשות כפר סבא מסופר שנשתלו בשנת 2020 ברחבי העיר 1456 עצים! 455 עצים מעל היעד! ברחבי העיר נטועים מעל 50,000 עצים מ-56 זנים שונים, כשמרביתם הם עצים מקומיים.
כשהערים המודרניות שלנו עשויות מזכוכית, בטון ומתכות ניכרת ההתחממות הגלובלית, בתוך הבועות האורבניות בהן רוב האנושות מתגוררת. ממש אפשר לראוות מהחלל את המקומות בעולם שבהם חם יותר או פחות וכמובן היכן יש יותר או פחות צל.
מצאו שה"הנשק" הכי חזק להורדת הטמפרטורות אלו העצים, ומסדרונות ירוקים של טבע בין הערים.
באתר זה ניתן לראות את הערים והשכונות שסבלו מהחום הכי כבד, את האזורים שהצליחו למתן את החום ובאיזה אופן, ותוכניות אקולוגיות עתידיות לקרור העיר והסביבה כולה.
כנסו לקישור לכתבה במגזין פפירוס האם העצים מסוכנים?
כאן נקבל מידע חשוב לגבי משמעות הגרדומים, אופי הגיזומים, הצורך לטפל בעץ באופן המיטבי בצעירותו ועד בגרותו בגיזום נכון ולאילו אנשי מקצוע עלינו לפנות.
בשנים האחרונות יש התעוררות רבה בקרב גורמי בטיחות בגופים שונים – ברשויות, ברט״ג, בקק״ל, במערכת החינוך ועוד – לגבי מידת הסכנה העלולה להיגרם מעצים: נפילת ענפים או קריסה של עצים שלמים. ההתעוררות באה בעקבות מקרים בהם נגרמו נזקים, לרכוש בעיקר, ובאופן נדיר גם לאדם, שהביאו לפאניקה שגררה גיזום חריף של עצים, שלא בהכרח ימנע נזקים דומים בעתיד. גם חברת חשמל היא גורם משמעותי בגיזומים כאלה, מחשש לנזקים ברשת החשמל.
לדעתי, אומר י. גלון- יש הגזמה בנושא ויש פתרון פשוט לנושא לדעתי, יש הגזמה בנושא ויש פתרון פשוט לנושא: טיפול שוטף מגיל צעיר, שיקטין באופן משמעותי את הנזקים.
אם נבחן כמה נזקים לאדם נגרמו כתוצאה מנפילת ענפים או עצים מתחילת קום המדינה ועד היום, נראה שהיו בסך הכל כעשר פגיעות כאלה בגוף, שחלקן עלו בחיי אדם. כל פגיעה באדם הגורמת לפציעה או חס וחלילה למוות היא דבר נורא וצריך לפעול שזה לא יקרה, אך צריך לבחון מה ההסתברות לנזק בהשוואה לכמות העצים בארץ. מי שמכיר הכי טוב את העצים אלה אגרונומים ו/או הנדסאי נוף המתמחים בעצים ובגידולם – סקר עצים שיעשה על ידי יועץ אגרונומי בשילוב מהנדס חוזק יהיה הדבר הטוב ביותר.
הדרך הנכונה ביותר להקטין את הסיכונים מעצים הינה לטעת עצים איכותיים שעוצבו בצעירותם, לספק להם בית גידול בעל נפח מתאים, לגדל את העצים באופן מקצועי תוך טיפול בעץ וגיזומו במהלך חייו. בניית שלד חזק וטיפול נכון בהמשך יכולים להקטין מאוד את הסיכונים העתידיים.
כדי למנוע נזקים של עצים ונזקים לעצים אני ממליץ לבעלי גינות פרטיות ולאחראים על גינון ציבורי לבצע סקר מהיר לקראת החורף. סקר שיאתר סכנות צפויות ויוביל לטיפול בעצים לקראת עונת החורף ויפה שעה אחת קודם – אבל שיהיה גיזום מקצועי, לא גירדום עצים.
נשמח להפצה ושיתופים!
פודקאסט על גינון עירוני בר קיימא, קהילתיות, שינוי תפסות ועוד… בשיחה עם דבי לרר המקסימה
גנן טוב משאיר אחריו גינה שלא רואים שהוא היה בה. יש גננים שמכסחים צמחים רק כדי להראות עבודה. לא על כל כאב ראש לוקחים כדור – ולא על כל דבר שמפריע בגינה נותנים ישר בראש״
וטיפ איזה צמח כדאי לשתול כדי למשוך צופיות לגינה..
דבי לרר, מתכננת נוף ומחלוצות הגינון בר הקיימא.
איך הופכים בעיה לפתרון טכנולוגי ומצילים אלפי עצים? הצטרפו אלינו לכנס בג׳רוז לשמוע את כל הפרטים:
בתחילת שנת 2021 השקנו את השלב הראשון של מערכת ההתראות והמעקב אחר כריתת עצים ומאז חלה עלייה של 30% בכמות העררים שהוגשו כנגד כריתות, אלפי עצים ניצלו מכריתה ועשרות פעילים חדשים נוספו למעגל של פעילי הסביבה כשהגישו ערר בפעם הראשונה בחייהם! יאללה, נעשנו רעבים לעוד הצלחות ולאור הביקוש – אנחנו מרחיבים את השירות לירושלים. הצטרפו אלינו לכנס עם מי שהוכתרה על ידי עיתון הארץ כ״זא׳ן דארק של העצים״, גליה רופין וליוסי סעידוב, מנכ״ל ברחובות שלנו, לשיחה 1:1 על המוטיבציה האישית שהפכה לכלי דיגטלי פורץ דרך, ולאלעד הוכמן, מנכ״ל מגמה ירוקה – Green Course, לשיחה על מעורבות ציבורית ואיך גורמים למקבלי ההחלטות לקדם מדיניות של הסתגלות למשבר האקלים. אה כן! ואם כבר הזכרנו רעב, אז אפילו דאגנו לכם לכיבוד והזמנו את חברות שלנו מג׳רוז, מצילות המזון ירושלים Food Rescuers JLM, שפועלות לצמצם בזבוז מזון בשוק הסיטונאי ומקדמות מערכת מזון עירונית בת קיימא בירושלים. ולחשוב שכל היופי הזה קורה במרפסת של מוסללה Muslala שזו הפינה הכי מלאת השראה בעיר – לא יודעים מה איתכם אבל לא בכל יום יש אירוע שהוא גם שיקי, טרנדי, רענן וחצוף וגם עם ערכים. אז יאללה, הכניסה חופשית אבל המקום מוגבל אז מהרו להרשם מראש בטופס שבקישור
הסרט מלכת העצים – לוקח אותנו למסע מרתק ואינסופי אל הממלכה של פיקוס השקמה – התאנה העתיקה שמתפקדת כמעין אמא של ערבות ויערות אפריקה. הסרט צולל איתנו לעשרות תת עלילות בתוך המערכת האקולוגית המופלאה סביב עץ אחד ענק – מילוני צרעות, לטאות, תנינים, דגים, קופים, פילים, ציפורים מעשרות זנים, דבורים וחרקים מכל הסוגים שכולם פועלים יחד ומנגד כחלק מהחיים הרוטטים והפועמים של היער. מעולם לא ראינו עדות כל כך מפורטת ויצירתית של עץ אחד שנרקם ונארג לממלכה שלמה.
מוזמנים לצפות בסרט כאן
שי דנון מסביר שנגיעה בעצים זה גם סוג של קרקוע (הארקה) וזו פעולה חשובה מאד לבריאות
תום בראון קלמונס מצפון קרולינה אסף בעצמו 1200 זני מורשת של תפוחים והצילם מהכחדה!
רצינו להכיר לכם פרויקט מיוחד ויוצא דופן בשם Carmel Bella Farm
מדובר בחווה ומיזם מלא חזון שמגדל זני מורשת ועוסק בהגברת היופי והמגוון בכל הקשור לאדמה ולמטבח שלנו.
מה הם זני מורשת? מדובר בזני הירקות המקוריים שהחקלאות המסורתית ברחבי העולם פיתחה והשביחה במשך אלפי שנים.
ישנם אלפי זני עגבניות שאנחנו לא נחשפים אליהם בסופרים שנהפכו נדירים מאז שזנים מסוימים שפותחו בחקלאות התעשייתית כבשו את השווקים. זני המורשת הם מתאימים לאקלים בהם התפתחו, והם פשוט יפים וטעימים בצורה יוצאת דופן.
כבר תקופה שאנו עדים ליצירות המופלאות מהיבולים שלהם ורצינו לשתף אתכם הקוראים שלנו ביופי הזה.
מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק – אקוטופיה
חווה ואדם מזמינים אנשי ונשות הוראה מכל הזרמים והגוונים להכשרה שנתית בפרמקלצ'ר – כיצד ליצור ולהוביל מרחב המאפשר צמיחה לכל מה שמצוי בו.
פרטים נוספים בקישור
יש למלא את השאלון הזה פעם נוספת ולמלא את הכתובת החדשה
יש ליצור איתנו קשר ולצרף את הקבלה. אנחנו נעשה סדר :).
יש ליצור איתנו קשר ולצרף את החיוב או הקבלה ששלחנו אליך. אנחנו נעשה סדר :).
