החודש אנחנו מקדישים את המגזין שלנו לשיח אברהם. אברהם היה ללא ספק אדם נחרץ ולא מתפשר. הוא האבא של העם העברי ודמות מרכזית בהיסטוריה של כל העמים כאן באיזור. אך הנחרצות וחוסר הפשרות הן תכונות שמאפיינות כל אמא שרוצה לשמור על הילדים שלה.
כשאברהם כמעט הקריב את בנו יצחק על המזבח – שיח האברהם תפס את האייל בענפיו והגיש אותו לאברהם. בכל מיני מובנים אני מרגיש שהשיח הזה מייצג את האמא שמוכנה לעשות הכל כדי להגן על הילדים שלה. וכיום שיח האברהם ידוע בעיקר כתרופה למחזוריות הנשית (מוזמנים לקרוא עוד בהמשך המגזין).
אך העניין שלנו כאן הוא קצת רחב יותר. התרבות שלנו סובלת ממחלה נוראית. מחלה שתסמיניה הם כריתה, גירדום, גירוף וגילוח של אמא אדמה והיערות שלה.
לפני כחודש בערך אמא אחת מצפון הארץ (שהיא במקרה העורכת של המגזין) התעוררה בבוקר וגילתה שהיער האהוב עליה ועל ילדיה עומד בפני כריתה. קודם כל היא נתקפה פחד איום. ואז היא דיברה איתי על הפחד לצאת למאבק. לצאת לקרב. פחד מוצדק בכל קנה מידה. להגן על עצים בארץ שלנו זה סיכון אמיתי. בשנה האחרונה קבלנים הגישו תביעות גדולות כנגד אקטיביסטים. (זה מנוגד לזכות להגיש התנגדות חוקית, כך שאין באמת עילה לתבוע מגישי ערר, אז אל דאגה) המאבקים לשמירה על העצים גובים מחיר רגשי כבד. וחלקם מסתיימים באכזבות עגומות.
אותה אמא הצליחה להחתים 3400 אזרחים על ערר שכתבה והפיצה. מדובר בתקדים – הערערים הגדולים ביותר שהוגשו הם של 400 חתימות עד היום. ההירתמות הציבורית יצרה התרגשות והד תקשורתי ואחרי כמה שבועות התקבלה התוצאה של המאבק. הוחלט להעתיק 9 עצים מתוך 250 שיכרתו. אין אפילו עץ אחד שהוחלט שלא יפגע בכלל. על העצים הוסבר כי רובם "פולשים" ואחרים "אינם בעלי ערך נופי".
באותו החודש מספר עררים שהוגשו התקבלו במלואם או באופן חלקי – נמנעה כריתה של למעלה מ300 עצים בגלל אזרחים מעורבים ובגלל שיקול דעת של פקידי היערות.
תנועת עיר־יער היא תגובה חזונית. מדובר בהתעוררות מתרדמת. בהתרחשות רוחנית בעולם הגשמי. אמא אדמה מסתכלת עלינו עם פה פעור ועיניים דומעות –
אל תכרות
אל תגלח
אל תעקור
ונטעת
וזרעת
ושמרת
3400 חתימות הן הישג מרשים אך הן טיפה בים. הגיע הזמן של היער. מאות אלפי חתימות. מאות אלפי אזרחים שאומרים לא לכריתות וכן לאדמה. יש לנו קפיצה לעשות כתנועה – מוכנים?
הנה קישור לעצומה שיצרנו – על מנת לשמור על חוף אמנון כמרחב טבעי – ציבורי ושליו – מוזמנים להצטרף וליצור כאן תקדים – כיצד יוצרים מרחבים טבעיים שכוללים את האדם בתוכם יחד עם שאר היצורים החיים – https://venatata.vp4.me/saveamnonbeach
שלכם – אביב בייליס לרנר
רוצים להירשם ללא עלות? – הנה קישור להרשמה
מענפיו קולעים סלים, ופירותיו משמשים תבלין. ברפואת הצמחים המודרנית נחשב שיח אברהם לצמח ייחודי במנגנון השפעתו ההורמונאלית. הוא משפיע על המאזן ההורמונאלי דרך התערבות בהשפעת ההיפותלמוס על פעילות בלוטת יותרת המוח, דבר הגורם להגברת הפרשה של LH והפחתת FSH, ובכך משפר את פעילות הגופיף הצהוב ומגביר הפרשת פרוגסטרון בשחלה.
לפני שלושים שנה הקים ציון סימן טוב את משתלת "זרעים מציון" אשר עוסקת בשימור והפצה של זרעים, פקעות וצמחי בר ארץ ישראלים. בכל פעם שמסילת רכבת חדשה נסללת – ציון והצוותים שלו יוצאים לשטח – מצילים אלפי פקעות וצמחים נדירים ומוצאים להם בית חדש. המשתלה שלהם בכרם מהר"ל היא קסם אמיתי עם פקעות של רקפות בנות מעל למאתיים שנה ועוד הפתעות מהטבע. ציון והבת שלו הילה בחרו לצאת לדרך משותפת עם תנועת עיר-יער ולתמוך בנו דרך הפצה של זרעים לאלפי אזרחים ברחבי הארץ!
אנג'י בן-עמי ועקנין – מגנת העצים
אנג'י, בת 40 מקיבוץ בעמק הירדן, מגדלת את ילדיה בחינוך ביתי ושומרת על הסביבה באמצעות מיחזור, קומפוסט, שימוש בחפצי יד שניה, טיפוח גינת ירק והקשבה ללב.
חשוב לה להיות קרובה לטבע וגם לחברה וחזון עיר יער מאוד מדבר אליה.
היא עורכת ראשית של המגזין שלנו, אחראית על קבוצות הוואטסאפ, אזרחית עיר-יער ולאחרונה הגישה ערר נגד תכנית כריתה בחוף אמנון בכנרת, אליו הצטרפו מספר שיא של 3400 א.נשים ואנחנו גאים להקדיש לה את המדור החודשי שלנו.
איך הגעת לעיסוק בהגנה על עצים?
תמיד דגלתי בבקשת משאלות וחלימת חלומות – הנפש משתוקקת לכך, וזה כל כך מספק לראות משאלות מתגשמות!
דרך החינוך הביתי הבנתי שעלי ליזום את העשייה של מה שחשוב לי כדי שהוא יתממש. ויחד עם זאת ללמוד לא ללחוץ חזק מידי, כי משהו בגוף או בנפש עלול להתפקע. הכול מערכת של איזונים עדינים.
לפני שנתיים בערך גירדמו את רוב הפיקוסים הענקיים שנמצאים בלב הקיבוץ הקטן בו אנחנו גרים. (גירדום- גיזום אגרסיבי שמשאיר לעץ גזע ופיצול, עם הזמן העץ מתחדש אבל הענפים כבר לא יגדלו באופן בריא או בטיחותי) הבת שלי הבכורה זעמה ותססה מכאב, היה קשה להסביר לה את השרשרת האנושית שהובילה לקבלת החלטות ואת המניע העיקרי שהוא חיסכון בכסף או מכירת הגזעים לקבלנים.. הבטחתי לעצמי ולה בלב שכשאגדל אדע כיצד לעצור את ההחלטות טרם התקבלותן ולהגן כמה שיכולה על העצים ועל הנוף.
וכך עם הקורונה והזומים התחלתי לצלול לעולם התוכן ולצפות בכמויות של הרצאות על ליקוט למאכל, גיזום נכון לעצים, כנסיי אקולוגיה מחוזיים, פרמקלצ'ר על גווניו, שפת הציפורים ועוד, כמובן שגם ההרצאה החודשית של ונטעת הייתה חלק בלתי נפרד מההעשרה שגמעתי.
לאחרונה גיליתי את נאמני עצים וממש שמחתי לגלות שיש דרך להגן על עצים, למרות שיש מקום לשיפור- זו התחלה טובה.
מה הסיפור עם חוף אמנון בכנרת?
לפני שנה התחלתי להיות פעילה בעמותת ונטעת ומשם נחשפתי לקבוצת הפייסבוק "רחובות של עצים" שהודפים תדיר כריתות והתעללויות בלתי פוסקות בעצים, מורן ברגר יניב הקימה וואצאפים של נאמני עצים – (תושבים שעוקבים אחר התראות כריתה ומחליטים אם להגיש התנגדויות לכריתה) למדתי שאפשר להגן על עצים (!) ישנו חלון של שבועיים בו מתפרסם רישיון כריתה לפני שמתקבל אישור ונכנס לתוקף- בזמן זה ניתן לברר להחליט ולהגיש ערר, אשר מקפיא את הכריתות וההעתקות עד לדיון נוסף בנושא.
מיד הקמתי קבוצת נאמני סובב כנרת, לתת מענה צפוני לאור כמויות הגרדומים, כריתות והעלמות האקליפטוסים באזור.
לאחר מספר חודשים התקבלה בקבוצה הודעה מגליה רופין (ממקימיי אפליקציית מעירים המדהימה- שלמעשה שולחת התראות על פי הגדרות מיקום גאוגרפי על תוכניות בנייה עתידות, ובשנתיים האחרונות גם על רשיונות כריתה לפני אישור סופי)בהודעה נכתב: על 254 עצים שמיועדים לכריתה בחוף אמנון – פינת גן עדן קסומה שהילדים שלי מגיעים אליה על בסיס שבועי, במסגרת חוג.
גייסתי את כל מי ומה שיכולתי כדי לברר מה מתכננים שם וללמוד איך כותבים ערר, בעזרת הרצאה ופעילים מנוסים ואופיר קירי אחד ויחיד שסייע לי במומחיות באיתור המידע שלא הצלחתי להוציא מהרשויות והיזמים למרות חופש המידע, כתבתי טופס איסוף חתימות -שהוגש יחד עם הערר, כי לא יתכן להרוג מקום כל כך יפה טבעי ומיוחד בשביל עוד מלון.
ואז זה קרה אלפי אנשים הצטרפו לטופס התנגדות וקראו להצלת העצים ולשינוי המצב.
ידעתי שאני מוכרחה להיות השינוי אותו אני רוצה לראות, אחרת, עלול כבר לא להיות. היה לי חשוב להביא לפעולה- להעלות מודעות, לייצר תנועה -להבין שאפשר ורצוי להתנגד ולקרוא להתייחסות. ובזכות כל ההתנגדויות (3400 אנשים הצטרפו לערר) יצאה החלטה רשמית: התוכנית בנייה נשארת ללא שינוי אך יועתקו 9 עצי פיקוס גדולים ולא יכרתו (בתקווה שבאמת ישרדו..). כי כל המציל עץ אחד, כאילו הציל עולם ומלואו! וזה ממש כך! כל עץ מכיל אקו-סיסטם שלם ומושלם.
מה את מרגישה בנוגע להחלטה?
הבנתי שהמלון הענק יבנה בסמוך לפינת החמד ולא עליה, זו חצי נחמה. אבל בקרוב מאוד לא תותר יותר גישה לחופים שם במהלך ולאחר הבנייה. האמת יצאתי ממש מבואסת מכל העניין. עם כל ההתלהבות המודעות והכוונות הטובות, נכנסתי עמוק לתוך כל הג'יפה שמעתי והבנתי הרבה דברים שקשורים בהון שלטון, עצלנות ותאוות בצע ובהתחלה יצאה לי רוב הרוח מהמפרשים, אני שמחה שבדרך פגשתי אנשים מדהימים- לוחמי חירות וטבע ואני מאוד מודה על כך, מקווה להחזיק את הכוחות הנפשיים להמשיך במאבק המחודש שיצאנו אליו בעקבות תחקיר שרואיינתי אליו שחשף תמונה גדולה בהרבה וכעט אנחנו בעיצומה של מחאה כנגד הקמת עוד מפלצת נופש לעשירים שעלולה לגרום לנזק בלתי הפיך לסביבה עם מעגן לסירות מזהמות ועוד. כרגע אני אשתדל לראות את היש ולא את מה שבקרוב עלול להפוך לאין. מקווה שנוכל לשנות את כל החלטות הפיתוח המוגזמות ויחד עם זאת מזכירה לעצמי שהטבע חכם וחזק ובבעלותו אינטליגנציה גבוהה שיודעת לשקם את עצמה. אנחנו, פשוט עלולים כבר לא להנות מזה..
איך את רואה את העתיד?
אני נמצאת במעין תקופה של חשבון נפש, אולי זה החלפת הקידומת לפני שבועיים, אולי רצף ההתרחשויות, יחד עם הקושי והייאוש אני כן אמשיך להגן ולשמור על הסביבה, כרגע ההגנה על אמנון התרחבה לרצועת החוף כולה- משהתברר שהתוכניות הרבה יותר מקיפות והרסניות משחשבתי, והעצים היו רק קצה הקרחון. שבתי למערכה- ובגדול! הקמנו ועד פעולה המורכב מאנשים סופר איכותיים ויחד אנחנו פועלים להצלת החוף מפגיעה אקולוגית חמורה, בין היתר יבוש חלק מהכנרת (דונם וחצי) לצורך בניית מעגן לתחבורה ימית מזהמת שעלולה לסכן את הדגה ומי השתיה, ומחטף ציבורי להקמת פיתוח לטובת העשירון העליון במסווה תיירותי.
יום לפני ועדה חשובה שמאשררת את ההחלטות -אנחנו יוצאים בקריאה להצלת המפרץ!
ביום שלישי ה2.8 יערך מפגש משפחות גדול בחוף להתכנסות חירום.
(קישור לוואצאפ ייעודי להצלת חוף אמנון. וכן קישור לאיוונט בפייסבוק). ממש מייאוש לתקווה.
במקביל לכל זה חשוב להגן גם על הנפש והמשפחה שלי- הכל מערכת של איזונים, ולבסוף הכל משפיע. ומצד שני אולי גם לא- אנחנו בסה"כ גרגיר קטן מהיקום ואל לנו לקחת את עצמנו יותר מידי ברצינות..
בתוך כל הטירוף יש לשמור על השפיות בגבולות העצמיים ולשמור על החיוך, לזכור לצוף על המים עם הזרם- להספיק לשמוח מציוץ הציפורים ולא לשחות כנגד ולכלות את כל הכוחות במלחמות בתחנות רוח. כי מה שאנחנו מתרכזים בו גדל. ולכן אני פונה להביט ולשמר את מה שמסב לי אושר.
הנה קישור לעצומה שיצרנו – על מנת לשמור על חוף אמנון כמרחב טבעי – ציבורי ושליו – מוזמנים להצטרף וליצור כאן תקדים – כיצד יוצרים מרחבים טבעיים שכוללים את האדם בתוכם יחד עם שאר היצורים החיים – https://venatata.vp4.me/saveamnonbeach
"מרעיון למציאות פודקאסט למגשימים" בניצוחה של שנהב גונן
אז נראה שהגיע האביב
על המסע בדרך להגשמת הרעיונותמודלים ליצירת התארגנויות אנושיותלרתום אנשים לרעיון שליגיוס משאבים דרך מימון המוניםחיבור רוחני וידיעה שאתה בדרך הנכונהעל זיהוי התפקיד שלנו בתוך הרעיון שלנו, היכולת לשחרר תפקיד ולהביא מישהו מתאים יותר
אז מה בעצם עשינו בחצי השנה שמאז קמפיין עיר־יער?!? חשבנו לספר לכם – הקהילה שלנו – כי אתם הולכים איתנו את הדרך כבר הרבה זמן – הנה עשרה דברים שעשינו בחצי השנה האחרונה – 1. נשלחו עשרות אלפי זרעים – למאות התורמים שלנו – בכל חודש יצאו מעטפות זרעים שהגיעו לפעילים שלנו בכל הארץ – מעטפות זרעים מדהימות – אחת בכל חודש – של צמחי בר שנבטו על הגגות, המרפסות וברחבי השכונות בערים שלנו. לקח לנו קצת זמן – אבל יש לנו מערכת מענה זריזה וחביבה שפותרת כל תקלה של כל אזרח שלא מצליח להנביט או לא מקבל מעטפה בדואר – ובקרוב אנחנו עומדים לשדרג את המנוי בצורה משמעותית – לעבור לחבילות רבעוניות עם ערכת הצטרפות משודרגת! 2. יצאו מגזינים מדהימים בכל חודש! – של עיר־יער – עם סרטונים בהפקה ברמה גבוהה על הזרעים שנשלחו, על אתגרים חודשיים משגעים להפיכת הבית שלנו לירוק, על יוזמות עיר־יער ועל מאבקים מדהימים ששומרים על העצים שלנו שהם החיים שלנו. יש לנו צוות מתנדבות מושלם שכותבות תכנים, יוצרות כתבות, עורכות את המגזין ומפיצות אותו לכל עבר 3. נערכו 4 סלוני עיר־יער – תכנית אירוח מרגשת שגם בה השתתפו כבר אלפי אנשים שלמדו ולומדים כיצד עושים מהפכה ירוקה עם האמצבעות של הידיים והרגליים. התארחו ד"ר דני נווה שחי עם ציידים לקטים, סטיפן ריץ שעשה מהפכה ירוקה בכל צפון אמריקה, איתמר ויצמן המשקיע הירוק ומאיה יעקבס שבאמת מצליחה לבצע מאבקי סביבה עם אימפקט – ובקרוב גיבורה אמיתית שמצילה אלפי עצים ברחבי הארץ – מורן ברגר! 4. נכנסנו למעל 70 גינות של מוסדות שיקום להקמת גינות טיפוליות – ערכנו מעל 220 ימי פעילות עם המתנדבים שלנו – בחלק מהגינות היינו יותר מעשר פעמים כבר – עם פעילים נפלאים מכל הארץ ששותלים מסדרים ומבעיקר מביאים אהבה לאדם ולאדמה. הנה סרטון שבו נתי – אחד מהדיירים בפרוייקט שיקומי שאנחנו עובדים בו – מדבר על ההשפעה של הפרוייקט עליו. 5. העברנו תכנים עשירים וימי גיבוש מדהימים לאלפי מתנדבים מחברות הייטק, תעשייה ורשויות – אתגר עיר־יער של 22 יום, סדנאות הנבטה למאות משפחות, ימי שטח בגינות, ופסטיבלים ירוקים נפלאים – פיתחנו מודל ורשת שיתופי פעולה שמאפשרים לאלפי משפחות להחשף ולקחת חלק בהפיכת הערים ליערות! 6. אנחנו עובדים כבר חצי שנה על אפליקציה שתעזור לפעילי עיר־יער למצוא אחד את השני ואת האדמה – להגיע לאירועי שטח ולהגיע למקומות הנכונים שיהפכו את העיר ליער. האפליקציה עברה סדרה של תהליכי פיתוח – ואנחנו מקווים שבשנה הבאה נוכל להתחיל לעשות בה שימוש כדי לעשות קפיצת מדרגה בעשייה שלנו. 7. נפגשנו עם השרה להגנת הסביבה, המנכ"לית של משרד הרווחה. עם ראשי ערים, מנכ"לים של תאגידים, ובעוד כמה ימים עם פקיד היערות הארצי – למה? כי אנחנו עושים עיר־יער – זה למה! וכולם צריכים לדעת על זה ולהיות מעורבים. 8. ערכנו כנס אנשי האדמה – כנס עשיר לאזרחי עיר־יער שלמדנו בו על הגנה על עצים, על מנהיגות עיר־יער, על מעקב אחרי ערערים, על איך משכפלים עצי פרי בעזרת "הברכות אויר", ועל סוגים שונים של חקלאות עירונית. 9. אנחנו מנהלים מלא קהילות – דפי פייסבוק, קהילות רשת, אינסטוש, מערכת וואטסאפ וסמס, מערכת דיוור סבוכה, דפי נחיתה, אנשי קשר, ומערכת ניהול ידע מורכבת שעוזרת לנו להביא אלפי אלפי אנשים לגעת באדמה – בכל הארץ ובכל הזדמנות. 10. עברנו תהליך פיתוח חזון, אסטרגיה ותכניות עבודה במשך חצי שנה – שהפך אותנו מהתארגנות לארגון עם יעדים ברורים, סדר מערכתי והתנהלות רצינית ברמות. אנחנו בקרוב אמורים לקבל טופס 46א. הבטחנו עשרה – אבל לא התאפקנו  הנה עוד שלושה!11. אנחנו עובדים על תכנית להקמת 60 גינות ב60 יישובים ערביים ביחד עם תנועת נוער מדהימה – מאוד מאוד מתרגשים מהפרוייקט הזה. בסופו של דבר מה שמחבר בינינו – היא האדמה. 12. אחרי שנה במשרדים שכורים בהרצליה – הצלחנו ליצור שיתוף פעולה מדהים עם עיריית תל אביב ומחלקת הקיימות שלה – אנחנו מאמצים מרכז קיימות עירוני ברחוב הגר"א בדרום תל אביב והופכים אותו להיות מטה הפעילות ומרכז הפעולה שלנו – חקלאות עירונית, סלי ירקות למשפחות נזקקות, חינוך לקיימות, כנסים ארציים, ותכלס – כל מה שכתבתי כאן למעלה – יעלה מדרגה רצינית של עשייה – והכל בשכונה שבאמת באמת צריכה את זה. 13. בחודש האחרון המאבקים להגנה על העצים עלו מדרגה בישראל – תנועות מדהימות כמו רחובות של עצים, צבא להגנה על העצים – ואלפי אלפי פעילים יוצאים ברשתות וברחובות ושומרים על הטבע שלנו בכל הכוח. החודש הצלחנו אוהבי העצים למנוע כריתה של 333 עצי ברוש וחורשה שלמה של 130 אורנים. הערער הכי גדול שהוגש עד היום(על ידי העורכת הראשית שלנו) כחלק מהמאבק להצלת העצים בחוף אמנון הוגש עם יותר מ3400 חתימות – וזו רק ההתחלה – הגיע הזמן למהפך תרבותי בנוגע לעצים – לא יכול להיות שכולם מדברים על קיימות – אבל מאות אלפי עצים נכרתים כל שנה. אנחנו החלטנו לחרוט על דגלנו את השמירה על הטבע הקיים – תוך כדי שאנחנו נוטעים ומטפחים את החדש. |
את כל זה עשינו בזכותכם! הקהילה שלנו. שצועדת איתנו כל הדרך. תורמת. נוטעת. זורעת חלומות. |
קהילת ונטעת עיר־יער היקרה – אנחנו רוצים להזמין אתכם להצטרף לקבוצות וואטסאפ מיוחדות שמיועדות לעדכונים בנוגע לפעילויות שטח ואירועי נטיעות – מדובר בקבוצות שקטות להודעות בלבד ודרכם תוכלו להיחשף לאירועים הנפלאים שמתרחשים ברחבי הארץ –
קבוצת עיר־יער צפון
קבוצת עיר־יער מרכז
קבוצת עיר־יער דרום
אתם כמובן מוזמנים להצטרף ליותר מקבוצה אחת – ולהזמין את כל החברים להצטרף לקבוצות – במקרה שתרצו להציע אירועי שטח מקומיים משלכם – תוכלו לשלוח בקשה לפרסום בהודעה פרטית לאדמינים של הקבוצות.
שתהיה לנו עיר־יער! בברכת ונטעת!
מוזמנים להכנס לכתבה ולצפות בסרטון הקצר על מייפל (אזרחית עיר יער) המספרת קצת על עצמה ועל התרומה האדירה של העצים לכדור הארץ, למה העצים הם החברים הכי טובים שלה וגם למה היא שרה להם.
"הייתי רוצה בחזון שלי לראות אנשים הופכים את העץ מ-IT ל-YOU.. אני רוצה שתהיה הרמוניה בין כל היצורים. והייתי רוצה להאמין שהמוסיקה שלי תעזור לנו להגיע לשם, ותעזור במאבק להצלת עצים"
החודש יצא לכנסת דוח על קידום צל במרחב הציבורי של מרכז המידע והמחקר של הכנסת, שהוזמן על ידי ח"כ פרופ' אלון טל.
ונושא העצים עלה לכותרות השונות עם נתונים מדאיגים אך עם נקודות של תקווה מאזרחים ערניים שמונעים כריתות באמצעות עררים והכנסת הנושא לשיח הציבורי.
בפתח מסמך הדוח מובא רקע קצר על חשיבות ההצללה, אמצעי הצללה שונים והאתגר במדידת הצללה.
עיתון גלובס סקר את המסמך בכתבה מעיתון גלובס:
מאז 2013 איבדו ערי ישראל יותר מ־720 אלף עצים, כך לפי אישורי כריתה והעתקה שניתנו על ידי משרד החקלאות.
כמה עצים ניצלים בשנה על ידי משרד החקלאות מפני כריתה? קשה לומר. במשרד החקלאות אין רישום מסודר של הנושא, אך לפי מרכז המידע והמחקר של הכנסת, רק 15% מהבקשות לכריתתו או העתקתו של עץ בוגר נדחות. מבקר המדינה מצא ליקויים בפיקוח ובאכיפה, וקבע שהתחום נופל בין הכיסאות. "העצים הם 'טכנולוגיית הקירור' הזולה, הסביבתית והיעילה ביותר. אין לנו יכולת להתמודד עם משבר האקלים ללא חופה גדולה של עצים בערים.
עוד זווית / כך מתגוננות ערים בעולם מפני החום:
במדריד, ספרד, העירייה החליטה על הצללת רחובות שלמים ויצרה בכך אזורי מדרחוב נוחים לציבור.
מדריד אף בונה ״חומה ירוקה״ סביב העיר. מדובר ביער עירוני באורך 75 ק״מ, עם כמעט חצי מיליון עצים חדשים.
במלבורן, אוסטרליה, הוחלט להשתמש בהצללה טבעית מעצים כדי להתמודד עם תופעת החום העירוני לנוכח שינויי האקלים. עד שנת 2040 יינטעו בעיר 70 אלף עצים,
סקרמנטו, קליפורניה, פועלת תוכנית לעידוד התושבים לטעת עצים בבתיהם, והיא כוללת אספקה חינם של עצים לתושבים.
בטוקיו, יפן תוכנית להכפלת העצים בעיר לכדי מיליון עצים במהלך 10 שנים כללה יוזמות לעירוב הקהילה ובכלל זה חלוקת שתילים לנטיעה במגרש הפרטי.
בלונדון, בריטניה, תוכנית אסטרטגית לקידום היער העירוני כוללת מימון עירוני לנטיעתם של מאות אלפי עצים ברחבי העיר.
בפריז, צרפת, העיר מתכננת לשתול 170 אלף עצים חדשים, ולהפוך נקודות מפתח בעיר ל״יער עירוני״. עד שנת 2030, שואפת העירייה לכסות בשטחים נטועים וירוקים 50% מהעיר, לעומת כ־10% כיום.
בכתבה הבאה מהעיתון האינטרנטי "המקום הכי חם בגהנום" אפשר לראות עוד על המצב הרעוע שאנו נמצאים בו: שרשרת של מקרים ברחבי הארץ, בשנים האחרונות- מספרת את סיפורם של מאות עצים הנכרתים "בשוגג" על ידי עיריות וקבלנים פרטיים.
כל זה אינה גזירת גורל אלא שאלה של מדיניות. את המדיניות יש לשנות, ובדחיפות.
בעוד ישנן בשורות משמחות מהיחסי ציבור של פקיד היערות הארצי על הצלת עצים בעמק חפר-נמנעה כריתה של 333 עצים במסגרת פרויקט הקמה של המסילה המזרחית באזור מושב אחיטוב שבמועצה אזורית עמק חפר. קישור לכתבה מווי נט: יש גם בשורות עצובות.. כי במקביל אותו פקיד משנה החלטותיו בגרנות הגליל בכתבה הבאה מעיתון דהמרקר ומורה לכרות 2000 עצים למרות ששנה שעברה אותם 2500 עצים קיבלו חנינה בעקבות ערר.
עד שלא יהיה שינוי באופן שהדברים מתבצעים נותר לנו להתמקד ב500 העצים שיוותרו כחלק מהפשרה וב333 העצים בעמק חפר, ובעררים נוספים שצלחו (פירוט בהמשך)
נציין שבין היתר התכוונו לכרות חורשה יפהפייה בקרבת האקדמיה ללשון העברית: בחורשה הוקם דק על שביל לרווחת ההולכים שם, והטענה המופרכת הייתה שהדק נחשב למבנה וכי העצים קרובים אליו. חלם בהתגלמותה: הרי הדק הוקם למעבר בתוך החורשה, מה הטעם בו אם כורתים את העצים? האיוולת הזאת בוטלה, והחורשה תישמר.
בזכרון יעקב 13 עצים מ 15 ניצלו בחצר היקב- בזכות ערר שמיכל שתקאי הגישה
עוד ערר שנכתב ע"י רונית זקס ומיכל שתקאי: במיסדים 14 בזכרון יעקב – 3 עצים אבל משמעותיים (כמובן כל עץ משמעותי) והחלטה עקרונית חשובה."
התקבלה ההחלטה בנוגע למפרץ אמנון, מתוך 254 העצים 9 פיקוסים גדולים יועתקו אך לצערנו כל היתר יכרתו. עוד על המחדל שבאמנון אפשר לקרוא בכתבה של המקום הכי חם בגהנום
עם כל הקושי והייאוש שבדבר עלינו לזכור
כל המציל עץ אחד, כאילו הציל עולם ומלואו!
מהרשת הירוקה בפייס
בניסיון להגיע ממש "למקור", למי שעוסקים במלאכת הכריתה והגיזום, הרצתה השבוע Galia Hanoch Roe מהרשת הירוקה בפני המשתתפים ב"קורס גוזם מומחה" של משרד החקלאות. הגוזמים המקצועיים שמעו ממנה על משבר האקלים ועל החשיבות היתרה שיש לעצים בעידן של התחממות והתייבשות, בנוסף על כל מה שאנחנו כבר יודעים: פולטים חמצן, סופחים פד"ח, מייצבים קרקע ומונעים סחף, מהווים בית גידול למגוון מינים ומביאים רווחה בריאותית ונפשים לאדם, נוסף על היותם פשוט כל כך יפים. במקום התפתח דיון נסער ומעניין על תחומי אחריות, ואיך אפשר לעמוד בפני דרישות של קבלנים ושל רשויות ועדיין לעשות עבודה מקצועית. אז אולי זו רק טיפה בים, אבל הי, זו התחלה ואולי בעתיד הקרוב כבר לא נראה עצים בוגרים מושמדים, בטח שלא בתוך ערים.
רציתם להגיש ערר על רישיון כריתה/העתקה ולא ידעתם איך?
לא ידעתם מה לעשות, ולא היתה לכם שעה וחצי לצפות בסדנת הגשת העררים משנה שעברה?
אז במיוחד בשבילכם הכנו מצגת/ מסמך הסבר- שממש מפשט את הכנת טופס ההצטרפות לערר ואת מילוי והכנת טופס הערר עצמו.
🌳🌳🌳🌳🌳🌳🌳🌳🌳🌳
במסמך מוסבר איך להכין טופס הצטרפות לערר שאותו אנחנו מפיצים לכל עבר להצטרפות אנשים נוספים לערר וגם איך להכין ולמלא את טופס הערר עצמו. כולל כל התהליכים, מאיפה לוקחים את הנתונים, למי שולחים, מה קורה עם זה ועם מי יוצרים קשר, לאילו קבוצות שולחים וכו'.
🌳🌳🌳🌳🌳🌳🌳🌳🌳🌳
מקווה שתעשו שימוש רב במסמך, שזה יקל עליכם בהבנה איך מגישים עררים ומה התהליך, ושכל אחד מאיתנו יוכל להגיש ערר בקלות ושיהיו לנו מומחי כתיבת עררים רבים.
כתבה במיומנות תמציתית מורן ברגר יניב
בלב ליבה של חווה אקולוגית רחבת ידיים ומוריקה, שוכן חדר פשוט, חשוך, קריר וקומפקטי, מלא בארונות ושקיות ניילון, בקבוקים ופחיות, זהו חדר הזרעים של קושסצו. גודלו הקטן עשוי לתעתע, אך זהו אחד מהאוספים הגדולים ביותר ולב ליבו של פרויקט Narköy שהחל מהאובססיה של קושסצו להגשמת חלומה מגיל חמש.
Nardane Kuşçu (קושסצו) מחזיקה כיום מעל 1,200 זני זרעים, זהו כנראה הגדול שבאוספים של זרעי מורשת בטורקיה. את הזרעים היא אוספת בחווה אורגנית בדרום טורקיה אותה הקימה לפני עשרות שנים, יחד עימה עוסקת כל משפחתה באיסוף, שימור, חלוקת זרעים וחינוך הדורות הצעירים.
שתי מסקנות מהחשובות ממשנתה של היזמית קושסצו כדאי לזכור –
"יש לנו הרבה מה ללמוד מאנשים אחרים, בעיקר, מנוודים,
ויש הרבה מה ללמוד גם מצמחים, להם יש את הידע להסתגל לשינויי האקלים״
"אם לא תהיה חקלאות-משפחתית בראשות נשים – העולם ירעב אל קיצו".
כיום רוב הזרעים נמצאים בסכנת הכחדה בשל שינויים בשיטות החקלאיות, שימוש יתר בזרעים תעשייתיים, ושינויי אקלים קיצוניים. קושסצו אוספת זרעים, המתאימים למערכת האקולוגית היחודית של טורקיה.
בתור ילדה גדלה והתחנכה בחווה בדרום טורקיה, אצל סבתה עימה היה לה קשר מיוחד.
קושסצו הוקסמה מכל מה שצמח והנביטה בפחיות כל זרע שמצאה. מה שהחל כסקרנות ילדותית כבר בגיל חמש, נכתב כחלום במחברת – להציל את הזרעים, הפך במהרה כשהתבגרה לאובססיה, ואחר כך לכורח מציאות ולעסק משגשג ומפעל חיים, עליו קיבלה הכרה כאחת היזמיות המובילות בטורקיה.
בילדותה, ממשלת טורקיה החלה לקבל סיוע מתוכנית מרשל האמריקאית וקושסצו הבחינה בשינוי המיקוד של החקלאות הקהילתית. כבר מגיל צעיר זיהתה את השינוי שעובר העולם סביבה, יחד עם סבתה ראתה את מטוסי הריסוס חגים מעל היבולים ומפזרים חומרי הדברה בשדות ונמנעו מלצרוך תוצרת זו.
קושסצו שגדלה במשק בית בין דורי, ראתה הבדלים משמעותיים בדרכי שתילה של נשים וגברים. הנשים בחוות הרריות השתמשו באותה החלקה לשתילת מגוון יבולים, בסגנון שנקרא el altı bahçesi (הכל בערבוביה). לעומתן, הגברים, התמקדו במקסום התפוקה על ידי שתילה חד-זנית, שיטה שעם הזמן, הביאה לתחלואה ולרגישות מוגברת למזיקים.
כשהתבגרה, הרחיבה את איסוף הזרעים לכל רחבי טורקיה, אחרי נישואיה עברה לאיסטנבול והמשיכה לאסוף ולאחסן זרעים בכל מקום וצורה: בסלון, במרפסת, בפחיות קטנות ובבקבוקים בכל הבית, בעלה הרבה לצחוק ״עוד תשתלי זרעים בנחיריים ובאוזניים שלי״.
בעודה משמשת כמורה בשנת 1996, זכורה לה תקרית מצערת, תלמיד מעד תוך כדי ריצה במגרש משחקים ונחבל קשות בברכו. היה לה ברור שהילד לא היה נפגע כלל לו מדשאות ואדמה היו במקום הבטון.
ביום שחל יומהולדתה קיבלה מביתה במתנה מחברת – שם כתבה: ״ יום יבוא, אקים חווה אורגנית ואעסוק בחינוך בחווה כפי שחונכתי בילדותי", החלום התגשם וכיום משפחתה עוסקת יחד בעבודת קודש זו של איסוף זרעים וחינוך.
בשנת 2006, כדי להתאים את החקלאות לנורמות הרגולטוריות של האיחוד האירופי להגבלת זרעים בלתי מוסדרים, הוציאה טורקיה מחוץ לחוק מכירת זרעים זו והחלה בקידום זרעים תעשייתיים ובתיעדוף על פני זרעי המורשת. החוק לא עצר את קושסצו שפתרה את הקושי ועקפה את החוק על ידי חלוקת ״מתנות״.
בשנת 2007 הקימה קושסצי את Narköy ("כפר הרימונים"), בו היא מארחת עד היום סדנאות ותוכניות חינוכיות לכל הגילאים. לדעתה, הדרך הטובה ביותר ליצור עתיד חקלאי בר-קיימא, היא לחנך וללמד את הדורות הבאים על נושאים כמו:
· הקשר בין המגוון הביולוגי ומערכות מזון עמידות.
· החשיבות של גידולים מסורתיים וזרעים לא תעשייתיים ו לשימור התרבות והמורשת הטורקית.
· טבעם בר-הקיימא של הצמחים המקומיים. (צמחים מקומיים התפתחו כדי לשגשג בסביבתם המקומית – בניגוד לגידולים מיובאים, שבדרך כלל זקוקים ליותר דשן, חומרי הדברה ומים.)
בכל שנה קושסצו חולקת זרעים דרך רשת של אספנים, חקלאים ופעילים סביבתיים שעוקפים את החוק על ידי החלפת מתנות באופן חופשי בפסטיבלים.
את מרבית זרעי המורשת קושסצו אוספת מאנשים מבוגרים בכפרים ברחבי טורקיה, ומתעדת הכל בסרטונים. ״זמן רב נדרש ללמוד על כל זרע אבל לא פחות חשוב ללמוד על האדם שטיפל בו״.
עד היום אלפי אנשים השתתפו בחילופי זרעים, אלפים אחרים ביקרו ועבדו ב-Narköy, או בגנים שנשתלו בבתי ספר או באוניברסיטה בפרוייקטי השתילה. על פועלה ותרומתה בשימור הזרעים ועל עבודתה החינוכית, הוכרה קושסצו כאחת היזמיות המובילות בטורקיה בשנת 2016 על ידי Garanti BBVA וזכתה בפרס המקומיים הבולטים בשנת 2020.
תודה למריאן על התרגום הנפלא!
בסרט – אדמה – נצא למסע בעקבות האדמה עצמה – היצור החי הגדול ביותר בעולם הזה – כיצד היא עובדת? מי עובד איתה? מי משקם אותה? ומי מפרק אותה?
אנחנו מאוד מאוד ממליצים לצאת למסע הזה – ללמוד על הדבר הכי בסיסי בחיים שלנו – אדמה!
טבע ופיתוח יכולים לצעוד יד ביד- הכביש הזה בהודו הוא כביש ראשי תלת מימדי ורב קומתי- מאות אלפי יצורים חולפים עליו ומעליו בכל יום ובכל שעה- קופים, משאיות, ציפורים, נמרים, אופנועים, חרקים מכל מני סוגים, סוחרים , ריקשות, נוודים, פרות, תיירים, פרפרים והכי חשוב- מורכב מעצים גבוהים ומלאים במיוחד
Mettupalapalayam Road, Coimbatore India
בהרצאה דובר על –
טכנולוגיה ביולוגית מאינדונזיה להפקת סוכר, דלק ומי שתייה מהשמש בצורה ידידותית לסביבה.
על איך איסלנד מייצרת חשמל, גז ודשן משאריות המזון והביוב של תושביה.
על איך יישוב בישראל מטהר מי שופכין של עיר שלמה בתוך פארק עירוני מלא ציפורים ופרחים.
ואיך אחרי כל כך הרבה שנים הטכנולוגיה המדהימה של היער עדיין עובדת בצורה יותר אקולוגית ויעילה מכל שיטה חקלאית שמוכרת לאנושות.
נדבר על מה אנחנו יכולים לעשות כדי להשתמש בטכנולוגיות אקולוגיות ואיך לפתח עוד כאלו!
קטע קצר על בננות היסטוריה כלכלה וסביבה, תומר אבידן ואורי מאיר צ'יזיק
האם הבננות כפי שאנו מכירים אותן בסכנת הכחדה?
לקח קצת זמן אבל הנה הוא כאן!
סיכום הכנס השנתי החמישי לטיפול בפסולת ע"ש דני שטרנברג
"Wasted Climate – "השפעת ניהול הטיפול בפסולת על משבר האקלים
שהתקיים במרכז לחינוך סביבתי בפארק המיחזור חירייה ב 6.4.2022.
כל ההרצאות מוקלטות, מתומללות ומתורגמות!
מוזמנות ומוזמנים לצפות בהרצאות הכנס בקישור
לאוהבי ה "עשה זאת בעצמך"! הכינו בקלות ובכייף ג'ל כביסה אקולוגי טבעי לא אלרגני בעזרת הערכה הייחודית הזאת! הערכה מכילה חומרי גלם שיספיקו ל 450 (ארבעמאות וחמישים) כביסות. זמן הכנה- חצי שעה. הערכה מגיעה בשקית יפה מנשיונל ג'אוגרפיקס ממוחזר (מיוצר במפעל מוגן) ומכילה 30מל שמנים ארומטיים לבישום. כל היופי הזה ב 95שח בלבד! 20 אג לכביסה. משלוחים לכל הארץ בתוספת 20שח.
לפרטים והזמנה: אוריה, שלנו, שגרירת עיר יער, אקו-בית 052.7877283
יש למלא את השאלון הזה פעם נוספת ולמלא את הכתובת החדשה
יש ליצור איתנו קשר ולצרף את הקבלה. אנחנו נעשה סדר :).
יש ליצור איתנו קשר ולצרף את החיוב או הקבלה ששלחנו אליך. אנחנו נעשה סדר :).
