כותב המגזין, פעיל עיר יער, ממייסדי עמותת ונטעת
איך נוטעים 100 אלף עצים בערים של ישראל?
נשמע בלתי אפשרי? ממש לא. אפשר גם מיליונים.
ידעתם שרוב העיר היא בידיים פרטיות? ידעתם שאפשר לגדל עצים על גגות? ידעתם שעצים מקררים את העיר ואפילו גורמים ליותר גשם בטווח הארוך?
בעיר של חמישים אלף אזרחים – כל אחד מאיתנו יכול לגדל לפחות שני עצים – תעשו את החשבון!
יצרנו מערכת – פשוטה וחכמה – שעוזרת לעצים למצוא אדמה, לאדמה למצוא עצים, לאנשים למצוא אחד את השני – ולעיר להפוך ליער
היום אנחנו יוצאים למבצע הנטיעות העירוני הגדול של ישראל – "עצים מחפשים אדמה" ואנחנו מזמינים אתכם – לקחת חלק בנטיעת 100 אלף עצים בערים של ישראל.
הכל עניין של שיתוף פעולה!
אנחנו מזמינים אתכם להיכנס, לראות במה אתם יכולים לתרום, לקחת חלק,
ולהגשים חלום ירוק.
כל עץ שנכניס לאדמה הוא הבחירה בגן עדן – כי כל עץ שצומח מביא שפע לסביבה שלו. אנחנו בוחרים כולנו ביחד ליצור את המציאות הטובה והמיטיבה שמגיעה לנו ולילדינו.
המגזין שלנו – עוסק ממש בזה – איך בוראים תרבות עדן כאן בישראל.
תהנו מהקריאה – בואו נצמיח את העולם שלנו!
כותב המגזין, פעיל עיר יער, ממייסדי עמותת ונטעת
אנחנו הולכים לנטוע ביחד 100 אלף עצים! 
רוצים לקחת חלק במבצע הנטיעות העירוני הגדול בישראל? יש לכם אדמה לנטוע בה? עצים לנטוע? תשוקה לנטיעה? רצון לארגן? רוצים לתרום? רוצים להביא את האמנות שלכם לנטיעות? יש לנו מקום לכולם בפרוייקט! כנסו לעמוד הנחיתה והצטרפו למהפכה הירוקה שמשנה את כל חוקי המשחק העירוניים – עיר הופכת ליער וזה תלוי בנו!
כותב המגזין, פעיל עיר יער, ממייסדי עמותת ונטעת
לפני כחודש ג'ון חתם על הסכם עם ממשלת מצרים לתחילת השיקום של חצי האי סיני לגן העדן המיתולוגי שהוא היה – מדובר בפרוייקט בעל השפעה אקלימית על היבשת כולה ואנחנו נשמע ממנו עוד רבות על הפרוייקט.
אנחנו זכינו לארח את ג'ון לראיון מרתק – נסענו עד סיני כדי לפגוש אותו בועידת האקלים בשארם ואנחנו הולכים לארח אותו לשיחה בלייב כדי לראות מה נוכל לעשות ביחד כדי לשקם את המזרח התיכון – שסובל מכל האתגרים שכתבנו עליהם – כריתת עצים, רעיית יתר, ושטפונות – תרבות של שפע היא תרבות של שלום ושגשוג.
לפת – בעלת טעם עדין ומתוק עדיפה לאכילה בגודל 5-8 ס"מ, גם השורש וגם העלים הם מקור מצויין לויטמין C את העלים ניתן לבשל כמו תרד.
כוסברה – השימוש העיקרי נעשה בעלים של הצמח להכנת מאכלים שונים, ניתן גם להשתמש בזרעים בדרך כלל כתבלין או מרכיב נוסף במזונות.
אפונת קלבדון – בעלת טעם מתוק ועסיסי. גם התרמילים נאכלים ניתן לאדות או לטגן.
לפת – זן מורשת מהמאה 19, ירק-שורש הגדל בייחוד בארצות של אקלים נח וממוזג. יש לשמור על אדמה לחה עד לנביטה. (אך לא רטובה מידי)
כוסברה – שמו העברי הוא גד השדה, ושמו הערבי כוסברה. מקור הירק בדרום אירופה ובמזרח התיכון כולל בישראל. כיום, צמח זה נפוץ כגידול תרבות בעולם כולו. יש לזרוע בשמש מלאה, כדאי להשקות פעם ביום עד פעם בשלושה ימים (תלוי בעונה).
אפונת קלבדון – עונת הגידול נמשכת 50 יום, רצוי לקשור את הגבעול לתמיכה, הגבעול גדל עד 70 ס"מ.
בסוף העונה או לאחר חימום- הזרעים מתקמטים לצורת מוח, ולכן הצמח שייך לזני אפונה מוחית, חשוב לשמור על האדמה לחה ולא יבשה כדי לשמור על כמות תרמילים גבוהה. הצמח עמיד בפני מזג אוויר קר.
ארגון זרעי מורשת מאמין בחשיבות של שימור המורשת התרבותית שלנו באמצעות זרעים.
בזרעי מורשת המטרה היא לזהות, לשמר ולקדם זרעי מורשת המגיעים מארץ הקודש. אנו מוכרים זרעי פירות, פרחים וירקות אשר נחשבים נדירים ובסכנת הכחדה באזור המזרח התיכון, על מנת לקדם את המורשת התרבותית הקשורה בזרעים הללו. אנו נתמכים על ידי החברים בארגון שאוספים, מגדלים ומשמרים זרעים יקרים אלו.
כותב המגזין, פעיל עיר יער, ממייסדי עמותת ונטעת
בואו להוביל איתנו את קמפיין ה-100 אלף נטיעות בערים של ישראל!
חברים – כדי לנטוע 100 אלף עצים – נדרשת מאיתנו רמה מאוד גבוהה של שיתוף פעולה. אני מתאר לעצמי שכבר רבים מאיתנו צללו למערכת דפי הנחיתה – והבינו איך הקמפיין הולך לעבוד. יצרנו כאן כמה קבוצות וואטסאפ שהולכות לפתח ולפצח את הצדדים השונים של האתגר המופלא הזה🌳
הקמנו קהילת וואצאפ ראשית שמאגדת את כל קבוצות הקמפיין! כנסו לוואצאפ הראשי של קהילת הקמפיין
בצוות נפצח ביחד בכל מיני צורות את קידום פרוייקט הנטיעות, את ההפצה ברשתות, ואת פיתוח האופרציה (המשוגעת) הנדרשת תנטיעת 100 אלף עצים
מוזמנים להפיץ לכל עבר
פירוט הצוותים של קמפיין ה100 אלף
צוות אופרציה – מתעסק בצד הטכני – מאיפה מביאים עצים, איך מחברים ומשנעים את כל החומרים, איך מוודאים שאנשים נוטעים בצורה איכותית – וכו'…
צוות תקשורת – כל עולם היח"צ, הבאז, הפצת פוסטים וסרטונים – ובעיקר הגדלת החשיפה לנושא המטורף והחשוב שאנחנו הולכים להתמודד איתו!
צוות שגרירי גיוס כספים – אנחנו הולכים לגייס היחד המון משאבים כדי שנוכל לפתח מערכת איכותית, לקנות מלא עצים, וליצור תשתית טובה לפרוייקט הזה
צוות טכנולוגיה – ניהול מידע – ועיצוב אתרים – יפתרו את כל הצדדים הוירטואלים והדיגיטליים של האופרציה
כנסו לאחת הקבוצות או
יותר בואו ננטע 100 אלף עצים
הפרוייקט שלנו צומח מלמטה למעלה – בואו ניתן ליער לעשות את שלו
כותבת תוכן במגזין, פעילת עיר יער, צוות עמותת ונטעת
ספרי לנו על עצמך
אני סהר שמעון, בת 30. נולדתי פה, בנווה ירק. כשגדלתי הסתובבתי בשליחויות בעולם אבל תמיד פה היה הבסיס שלי.
לפני כמה שנים התחלתי לעבד את המשק החקלאי שלנו בשיטה שנקראת אגרופורסטרי- חקלאות יערנית שאותה למדתי באוסטרליה. זו גישה שהיא חלק מ"חקלאות מחדשת" ודוגלת בשילוב מגוון גידולים ובעלי חיים על אותו שטח. התחלתי לפתח את החלקה שלנו שעד אז גודלה בה חיטה בצורה קונבנציונלית ומתוך כך הבנתי שיש צורך לפתח את התחום הזה בישראל ולכן הקמתי עמותה שמקדמת חקלאות מחדשת ואגרופורסטרי, לצד פיתוח השטח שלי שהפך בעצם לחלקת המודל של העמותה.
גודל החווה הוא כ-20 דונם. כרגע 5 דונם מנוהלים בגישת אגרופורסטרי. 3 דונם מוקדשים לחורשה לטובת צועדי שביל ישראל ומטיילים באזור הירקון ולבע"ח העוברים במסדרון האקולוגי. בשאר החלקה, שזה בערך 10-13 דונם התחלנו לפתח את האדמה, להכניס לה חיים וחומר אורגני ובהמשך נעבד גם אותה.
איך הגעת אל התחום הזה ואיך לומדים אותו?
היה לנו את השטח החקלאי, את המשק ותמיד רציתי לעשות אתו משהו. אהבתי מאוד טבע ואהבתי מאוד חקלאות וראיתי שהם לא באמת מתחברים.
כשהייתי באוסטרליה, שם התפתחה החקלאות הסביבתית והפרמקלצ'ר נחשפתי לרעיון וכשחזרתי התחלתי ללמוד באקדמיה חינוך סביבה וחקלאות. לאחר שנה עזבתי וטסתי לאוסטרליה ללמוד בפועל איך לשלב בין הטבע לחקלאות. עברתי בין חוות שונות ופגשתי שני חבר'ה שמתעסקים בחקלאות מחדשת ובאגרופורסטרי ונצמדתי אליהם במשך שנה. למדתי מהם כל מה שיכולתי. השתתפתי בכל הפרויקטים שהם עשו וקידמו. יצרנו שם קבוצת למידה העמקנו וחקרנו.
חזרתי לארץ והתחלתי ליישם את כל הידע כאן. להכיר את התנאים המקומיים. להבין מה קורה פה ולמה הדברים קורים כמו שהם קורים. לבחון מה מתוך הגישה הגדולה והרחבה ניתן ליישום פה ומי שחקני המפתח שיכולים לעזור לי.
חיפשתי בכל הארץ ולא מצאתי אף אחד שהכיר חקלאות מחדשת או אגרופורסטרי. נדרשה לי עזרה לניהול וטיפוח האדמה בשטח שלי והתחלתי להתייעץ עם חקלאים מקומיים, עם מדריכים ממשרד החקלאות, עם חוקרי קרקע ואקולוגיים. עטפתי את עצמי במערך של אנשים שעוסקים לאו דווקא בחקלאות מחדשת אלא בתחומים ספציפיים שרלבנטיים לעשייה שלי. נעזרתי בהם ולמדתי מהם והיום האנשים הללו חברים בפורום המקצועי של העמותה ומלווים את העשייה שלנו.
איך היה המעבר במשק שלך משטח שעובד בצורה קונבנציונלית לדרך החדשה שהבאת. נדרשה תקופת צינון או שיקום? איך נוצר הרצף?
הכל תלוי בשטח עצמו. אצלנו גודלה חיטה שמרוססת מעט ולכן השיקום היה פשוט יחסית.
הדבר הראשון שעשיתי היה לזרוע מיקס של זרעים, בעיקר קטניות כצמחיית כיסוי לפני החורף.
השורשים של הצמחים מזמינים מיקרו אורגניזמים לאדמה, מתחילים לפתח תהליכים בתוכה ולהחיות אותה. השארתי את הצמחייה הזו לאורך החורף וכך הייתה לי התחלה של חומר אורגני, מזון לחיים בתוך האדמה.
בהמשך שתלתי, נטעתי ופיתחתי את החלקה על פי עקרונות הגישה שדוגלים ב:
– עיבוד מינמלי של האדמה על מנת לא להפריע לה ולשמור על המבנה שלה והחיים בתוכה
– אי שימוש בחומרים כימיים
– יצירת מגוון בשטח ועוד..
האם יש בעלי חיים שמגודלים בשטח?
הלוואי. ניסיתי להביא עיזים אבל זה בעייתי מבחינה בירוקרטית. אני ממשיכה לנסות. יש כאן גם עניין בטיחותי של גניבות. לכן כרגע אין. מבחינתי יהיה אידאלי לשלב בעלי חיים.
מה החזון שלך? איך את רואה את עצמך בעוד 5 שנים?
זו שאלה קשה. יש לי שני כובעים. אני גם מנכ"לית העמותה וגם עוסקת בחקלאות.
מבחינת השטח, העצים יתחילו להניב בקרוב ואני מאוד מקווה שהוא יהיה רווחי, בריא ויתמוך את הסביבה. זה החזון הכללי, ליצור מערכת חקלאית מצליחה שתומכת את סביבתה.
מבחינת העמותה השאיפה –
שיהיו כמה שיותר חקלאים שיתחילו ליישם גישה של חקלאות מחדשת, כל אחד בהקשר שלו.
שיהיה מערך של הדרכה. אנשים שיכולים לסייע וללוות חקלאים במעבר-
שתהיה מודעות גם של החקלאים וגם של הצרכנים וכך הביקוש יעלה.
השאיפה היא שהתמיכה תגיע מכל הכיוונים כולל מהממשלה שתיתן תמריצים לחקלאים.
מה ההבדל בין חקלאות אורגנית לחקלאות המחדשת ולאגרופורסטרי?
חקלאות מחדשת מסתכלת בצורה הוליסטית על השטח וההשפעות הסביבתיות שלו. יש לה השפעה חיובית על הסביבה גם בזמן הגידול עצמו.
המטרה היא לייצר מערכת חקלאית שהיא חלק ממערכת אקולוגית ותומכת בה, שהתוצרת שלה איכותית ומבחינת הכמות היא זהה או לפחות דומה לזו שבחקלאות הקונבנציונלית.
חקלאות אורגנית היא שיטה פחות פוגענית מהחקלאות הקונבנציונאלית. במקום בחומרים כימיים מזיקים משתמשים בחומרים אחרים, לעומת חקלאות מחדשת שבה מניעים תהליכים אקולוגיים טבעיים לצרכים האלה. במקום להביא דשן, אפילו בצורה של קומפוסט מייצרים מצב שבו המערכת מייצרת לעצמה את כל הצרכים. זה המצב האידאלי, שכמובן לוקח זמן להגיע אליו. בגלל המגוון היא מזמינה סוגים שונים של חרקים והשורים בתוך האדמה שומרים על המבנה של הקרקע. ההסתכלות היא איך המערכת מתחזקת את עצמה. אנחנו החקלאים מארגנים ומנהלים אותה. זה WIN-WIN
זה לא במאה אחוז, עדיין נדרשים תוספים ביולוגים שעוזרים לשמור על החיים בתוך האדמה ומייצרים מערך הגנה על הצמחים. אבל המערכת היא אקולוגית ויכולה לתחזק אותם. ניתן להפחית את התשומות החיצוניות וכך המערכת גם חסינה וגם חסכונית מבחינה כלכלית.
התוצרת מלאה בערכים כי התפוח שתאכלי מקבל חנקן, נתרן ועוד מינרלים ספציפיים שנתת לו אבל הוא מקבל הרבה יותר מעצם הפעילות הביולוגית שמתרחשת בתוך הקרקע.
ספרי לנו בכמה מילים על הכנס שאת מארגנת?
זה מפגש ראשון בתחום החקלאות המחדשת, על מנת שאנשים יבינו במה מדובר וגם את ההקשר המקומי, את האתגרים, היתרונות הפוטנציאלים ומה נדרש בשביל לקדם את התחום, למשל כמו- תמריצים ותמיכה לחקלאים על מנת שיתחילו ליישם את הגישות.
אחת השאלות המרכזיות היא מי יתמוך בדבר הזה. האם זו צריכה להיות תמיכה מדינית או של חברות ועסקים פרטיים. בשביל לענות על השאלה הזו הזמנו קהל מאוד מגוון של חקלאים, חוקרים, נציגי משרדי ממשלה, בעלי עסקים, יזמים ומשקיעים.
ההיענות לכנס גדולה. ציפינו ל-300 משתתפים ובפועל נרשמו יותר מ-700. אנחנו מתכוונים לסכם ולצלם אותו בצורה מסודרת ולהפיץ את החומר לכל מי שמעוניין ולא הצליח להגיע.
הכנס יבסס את השלב הראשון – להכיר את השטח המקומי ואת השותפים שלנו לעשייה.
איזה שירותים החווה מספקת?
עד כה עשינו שני בצירים של ענבים ליין שעכשיו מתבשל ביקב במושב שלנו; יקב נווה ירק.
אני מוכרת ירקות עונתיים בדוכן במושב. עוד שנה עצי הזית יתחילו להניב ונוכל להכין שמן זית וגם עצי ההדרים.
יש לנו אתר פעיל של העמותה וגם דף פייסבוק שבו אני מפרסמת עדכונים. בהמשך השנה אני מאמינה שנתחיל לעשות פעילות מסודרת של סיורים וביקורים.
איך ניתן לשלב את חזון החקלאות המחדשת עם חזון עיר יער? יש לך טיפים ורעיונות איך ניתן ליישם את הגישה הזו בעיר, כל אחד במרחב שהוא חי בו?
יש עקרונות נלווים לחקלאות המחדשת שניתן ליישם אותם בכל מקום. לדוג' להפחית ריסוסים ולמצוא דרכים אחרות שיכולות לשמור על בריאות האדמה והגידולים, וגם על החיים מתחת ומעל האדמה.
אנחנו צריכים לעודד חיים, דבורים, פרפרים, ציפורים, חרקים, זוחלים ותולעים וגם בני אדם סביבתיים. לשם כך צריך לייצר מקום נעים. בקיץ למשל, אם השמש יוקדת על האדמה החרקים לא יישארו שם ויברחו למקומות מוצלים, אז במקום שיברחו מהגינה שלנו, כיוון שיש להם תועלות לגינה אנחנו יכולים לחפות את הקרקע, לפזר עלים, רסק, גזם. זה יכול להיות באדנית או עציץ על אדן החלון וגם בגן השעשועים של הילדים או בפארק העירוני.
בכל מקום אנחנו יכולים לשמור על האדמה מכוסה ולשמור על מגוון של גידולים.
כדאי לנו להשתמש בצמחייה רב שנתית וכך נקבל צמח שחי כל העונות ויכול לשמש מקום לחיים וגם לשמור על האדמה. לאפשר למים בחורף לחלחל לעומק יותר.
תמיד נרצה להסתכל על התמונה השלמה כשאנחנו מקבלים החלטות בשטח, גם אם זה ברמת אדנית, וגם ברמה של גינה או חצר. נסתכל על כל מי שנמצא שם, לא רק על בני אדם ומי אנחנו רוצים שיהיה שם או לא רוצים שיהיה שם וכך ניצור תמונות שלמות והוליסטיות.
לעץ העתיק הזה בפארק בננינג, עיר הבירה של מחוז גואנגשי שבסין, יש גזע שנראה כמו קורי עכביש- עם רשת מסובכת!
מתכנן ומוביל פעילויות בעמותת ונטעת.
חוזרים מפעילות הקמה של גינה במעון רוגלית במושב נווה מיכאל על יד בית שמש.
זהו קשר חדש שנרקם עם המקום. פגשנו בצוות של אנשים מסורים ברמות עילאיות לעבודתם.
המקום מאכלס דיירים קבועים, אנשים המגיעים יום יום אבל חוזרים ללון בביתם בתוך הקהילה. כמו כן המעון הוא כתובת למקרי קיצון בהם אין שום מקום אחר המוכן לקלוט אותם- ושם הם נקלטים לתקופת מעבר – כולם על קשת רחבה של תשושי נפש, פיגור, אוטיזם ותסמונת דאון ברמות תפקוד משתנות.
הגענו ליום עבודה יחד עם כ-32 מתנדבים ומתנדבות – קבוצה צעירה ובעלת מוטיבציה גבוהה מאוד לנתינה ולעשייה בקהילה.
אחת המחשבות שהובילה אותנו בפרוייקט הייתה הנגשה של קטיף של פירות בעונת החורף -אז הלכנו על כיסוי חלק מהגדר בצמחי פסיפלורה ויצירת ערוגות של תות שדה. בנוסף יצרנו מרחב ערוגת צמחי תבלין ועצים ארץ ישראלים שמעוצב בצורה של גל ובתוכו ניתן להיכנס ולהסתובב. המפגש של המתנדבים עם העשייה באדמה בהדרכת הצוות שלנו – היה מאוד מאוד משמעותי – אנשים נתקלו לראשונה בפעולות של הוצאת שתיל מהמיכל שלו, עירבוב קומפוסט עם האדמה, יצירה של ערוגה מ0 עד 100 כולל מערכת השקייה ודפנות מחומרים טבעיים שנמצאו במקום כמו סלעים וגזעי עץ.
לפני תחילת העבודה – נאספנו כולנו במעגל גדול בשטח ולקחנו רגע של נשימה של ביחד, אחד עם השני ושל הקבוצה עם המקום – מעין בקשת רשות להתערב שכן זה אינו דבר מובן מאליו להתערב באדמה ובתהליכים המתרחשים בה ועל פניה.
בתרבות המערבית – זה מובן מאליו אבל בהתבוננות שלמה יותר – אנו יכולים לבקש לראות שאנחנו אורחים על האדמה וניתן לסגל תכונות של ענווה מול הפעולות שלנו איתה.
נשמנו איתה כמה דקות בתוספת תנועה של החלפת אנרגיה מעלה ומטה פנימה והחוצה וע"י כך העצמנו את החיבור איתה….
בתום העבודה כאשר התרכזנו חזרה בקפה – הצעתי לקחת דקה של התבוננות במרחב.
אנשים דיווחו שזה מרחב אחר לגמרי – מזמין הרבה יותר – אינטימי יותר ומסקרן לביקורים תכופים של גילוי התפתחויות בתותים ובפסיפלורה…
היה כה מקסים כבר בשלהי הביקור שלנו שם לחוות את חלק מדיירי המקום והצוות ניגשים – נמשכים למרחב החדש – לצמחים, לפריחה, לטקסטורות ומאכלסים אותו…
סיימנו בהודייה והתרגשות ענקית ממה שהתרחש שם באותן שעות…
ולכולם הייתה הרגשה שהקשר רק התחיל וכמה יהיה נכון להמשיך אותו לאורך זמן ממושך ולחזור שוב באביב, בקיץ ובעצם בכל עונה.
מעון רוגלית תודות:
איציק מנהל המקום ששיתף פעולה מהרגע הראשון בצורה פלאית בחיוך ובציוד.
יהודה – איש האחזקה שהביא מביתו כלי מיוחד לחפור בורות, דאג לנקות את השטח לפני שבאנו ולציוד נוסף שהיה נחוץ לנו – כמו מריצה וכלי עבודה נוספים.
שלומי – שהיה צמוד אלינו כל משך הזמן ודאג לפנק במים קרים, בורקסים וקפה מעולה.
ג'ובראן – הגנן שבא עם עוד צינור טפטפות ועוד יתדות בדיוק ברגע הנכון.
עמותת ונטעת – תומכי הפעילות דן ודובידאס -שני אנשי טבע וחקלאות בעלי ידע מעמיק ויכולת עבודה והובלה מצויינת עם אנשים.
אני שזכיתי להוביל את הפעילות – עילי אלפרוביץ'.
מתנדבי חברת Wix המהממים. ואשת הקשר של הקבוצה מורן.
אלף אלפי תודות – 100 אלף עצים – עץ אחרי עץ!
שני עצי אלון
כליל החורש
עץ פיטנה
מורינגה.
+ שימור עץ אלון אשר נבט בעצמו בשטח .
ומעל מאה שיחים, שתילי תות וירקות שונים!
עורכת המגזין, חברה בועד הפעולה להצלת חוף אמנון, צוות מדיה עמותת ונטעת
מה קורה עם המחאה באמנון?
שלחנו את הערר הציבורי כתגובה להחלטת ועדת השמירה על הסביבה החופית (הולחוף) לאחר שזו אישרה את תוכניות הבניה באוקטובר.
גם אדם טבע ודין (אט"ד) הגישו ערר ברוח משפטית. בהצלחה לנו!
ניתן לקרוא עוד בנושא בכתבה מעמיקה נוספת של דור זומר מהמקום הכי חם בגהנום-
המראה באופן מפורט כיצד מחאתנו מעלה פרי.
(למי שזקוק לרענון- בתוך הכתבה שזורים קישורים לכתבותיו האינפורמטיביות הקודמות בנושא.)
אנחנו, ועד הפעולה להצלת חוף אמנון – מאוד נשמח להגדיל את המעגל של העושים והפועלים בנושא החוף בכדי שנוכל להפיק את כל התכנונים שלנו באופן האופטימלי-
(כגון לחקור – לכתוב – להרים הפגנה גדולה ומשמעותית בסוף דצמבר-ינואר, פעילים למשמרות מחאה שהן ממש קריטיות והמשך הסברה בחוף ובכלל.
מעדכנים שנפגשנו לסופ"ש חווייתי בחוף,
היה מעולה – אינפטרמטיבי, אמנותי וכן אספנו עוד חברים לשיתופי פעולה!
נשמח לעוד אנשים לפעילויות השטח.
הרבה מידי אנשים פשוט לא מודעים לאסון שאט אט מקבל עוד ועוד אישורים סופיים.
הצטרפו אלינו! – ודברו איתנו – כל עזרה מבורכת –
אפשר להתעדכן ולמצוא אותנו בפייסבוק ובוואצאפ
מוזמנים להאזין לראיון מצויין עם מיכאל חבר ועד הפעולה:
מייסדת רחובות של עצים, מסתערים על עררים ונאמני העצים
עורכת המגזין, נאמנת עצים, צוות מדיה עמותת ונטעת
עצים שניצלו בזכות השגות של תושבים ונאמני עצים ערניים:
סיפורם של 43 עצים משמעותיים ברחבי הארץ שגורלם היה נחרץ עילוליי התערבותם של מגישי ההתנגדויות על רשיונות כריתה:
בבית קשת : הוצלו החודש 17 עצים על ידי ד"ר מלי נבו – שבמקרה נתקלה באישור זה שכלל לא בסביבתה, כשחיפשה מספר סידורי דומה על כריתות בבית ספר באזורה והבינה שלא הגיוני שיבנה גן משחקים במקום חורש טבעי. זו הגישה מהר את הערר ברגע האחרון והערר התקבל במלואו!!
בזכרון יעקב: ניצל ברוש גדול בריא ומרשים ע"י רונית זקס ומיכל שתקאי – אם ההשגה הייתה נדחית והרשיון מאושר, אזי כל תושב היה יכול להודיע שהוא מפחד שעץ במרחב הציבורי ייפול עליו ולזכות בשיתוף פעולת הרשויות בכריתה. אילו העץ אכן היה מהווה סיכון ניתן היה לפתור זאת על ידי קשירתו לחומה לאיבטוחו.
בבית שמש: ניצלו באופן זמני 4 עצים ענקיים ומשמעותיים בחניון שיבנה בסמוך לרכבת על ידי 'שומרים על העצים בבית שמש' ומאות מצטרפים מכל הארץ שחתמו על הערר, בעקבות ההשגה שאושרה חלקית על ידי פקיד היערות מערך החניון אמור להשתנות ומספר החניות יצטמצם. המתכננים הגישו מכתב תגובה שלא ניתן לבצע שינויים וכל שינוי יגרור השלכות כספיות ופיצויים…כעת המצב בבדיקה. העוררים מקווים שההחלטת פקיד היערות תעמוד בעינה ולהבא למצוא פתרון לערור בשלב התוכניות ולא לאחריו.
בתל אביב: בבניית פארק אקולוגי חופי, התקבלה השגה באופן חלקי וניצלו 6 עצים בוגרים על ידי טניה דדון צור ושלומית בליך, כאשר 5 עצי אשר סומנו כעץ בודד הוחלט שיש לתכנן את הפארק אחרת ולשנות את תוואי השבילים והשיפועים לטובת העצים.
עוד בתל אביב: רשיון כריתה לפרויקט אופני דן שביל אופניים ראש ציפור בוטל ברובו 13 עצים מתוך 18 ניצלו בעקבות מספר טפסי השגה וחתימות רבות.
בהוד השרון: התקבלה השגה על כריתת עץ כוריזיה הדורה בוגר הנטוע במדרכה ציבורית, ציטוט פקיד היערות ברקאי:" עמדת פקיד היערות במשרד החקלאות היא כי אין לאשר כריתה של עצים ציבוריים בשל גרימת קושי, או מטרד הנגרם לפרט. כריתת העץ תהיה המוצא האחרון, ואיני סבור כי זהו המצב".
בפרדס חנה כרכור: הוצל עץ אקליפטוס המקור מרשים וגדול ממדים בן מאה שנה, הנטוע בחצר פרטית. הדיירים ביקשו לכרות מטעמי בטיחות, לאחר בדיקת העץ ע"י שני אגרונומים נוספים הוחלט שהעץ בעל רמת סיכון בינונית ויש לנקוט בגיזום מותאם במקום כריתה.
כל הכבוד לכל העוסקים ופועלים בדבר! במלאכת קודש חוקרים ונותנים קולם לעצים בסכנת גדיעה ומאירים שאין שני לעץ בוגר במרחב! תודה רבה!
הצטרפו לקבוצת הוואצאפ והצטרפו להתנגדויות. הרשמו באפליקציית מעירים ותהיו בעניינים במידה ומתכננים להוריד לידכם עצים.
להלן תמונתו של הברוש הבריא והגדול אפשר לראות שהגזע צמח ממש מעל סלע ולכן חשבו שהוא מסוכן, (כאמור לאחר בדיקה נמצא שהכל בסדר) הברוש ימשיך לעמוד איתן בזכות אנשים טובים באצמע הדרך!
כתבה על קורס נאמני עצים שפעילי נאמני העצים במודיעין ארגנו, בהשתתפות תושבים, קבלי הגינון ומנהל מחלקת גנים ונוף.
הקורס נהדר ומועבר ע"י יוסי בן שחר – אגרונום משרד החקלאות ואחראי על מערך ההדרכה.
תם חודש העצים בניצוחו של אגף ההדרכה של משרד החקלאות. מוזמנים לצפות ולהפיץ את קובץ הקלטת ההדרכות המרתקות של יוסי בן שחר, פרופסור צביקה מנדל ועינת גרזון.
ונטעת: המיזם שהופך כל יום לט"ו בשבט
29/10/19
כתבה ממש מתחילת הדרך:
בישראל הקטנה קמה יוזמה יפהפייה של כמה אנשים שהחליטו לבוא בעדה ולעזור לה בדרך הכי טבעית – מיזם נטיעות המוני שמחזיר את כולנו לשורשים
כמה אוהבי סביבה וטבע ישראלים לא יכלו יותר לשבת יותר בחיבוק ידיים והחליטו לעשות מעשה עם השפעה מיידית ומתגמלת למען כדור הארץ – להתחיל כאן בישראל.
הכל התחיל בארגון "אקוטופיה", שמסייע לאנשים ליצור לעצמם סביבת חיים ירוקה בעזרת הקמת גינות, יערות מאכל, חצרות ובוסתנים, בנייה ירוקה ועוד. בייליס-לרנר וחבריו לארגון מצאו שהשטחים הנטועים באזורים המיושבים בישראל הולכים ומצטמצמים – והבינו כמה זה פוגע בנו. "מערכות שלמות בטבע יכולות לקרוס אם מוציאים חלק מהשותפים להן"
מייסדי עמותת ונטעת, שהוקמה לפני כחודש (29/10/19) הבינו שנטיעות לא יכולות להישאר מנהג נקודתי של ט"ו בשבט, ושמו להם למטרה לייער את העיר והכפר בישראל, ובהמשך גם את העולם. "בחזון שלנו, כשיצלמו ערים בצילומים אוויריים, הן ייעלמו מתחת לצמרות ירוקות", אומר אחד המייסדים, הגנן האקולוגי אביב בייליס-לרנר (30), "אנחנו רוצים לאזרח את נטיעת עצים. פעם זה היה עניין מקובל ופופולרי, אבל היום יש ניכור ופער בין האזרחים לעצים, מה שהוביל לאדישות מסוימת".
הכל התחיל בארגון "אקוטופיה", שמסייע לאנשים ליצור לעצמם סביבת חיים ירוקה בעזרת הקמת גינות, יערות מאכל, חצרות ובוסתנים, בנייה ירוקה ועוד. בייליס-לרנר וחבריו לארגון מצאו שהשטחים הנטועים באזורים המיושבים בישראל הולכים ומצטמצמים – והבינו כמה זה פוגע בנו. "מערכות שלמות בטבע יכולות לקרוס אם מוציאים חלק מהשותפים להן"
הזמנו בפוסט בפייסבוק כל אחד ככל יכולתו – לנטוע עצים, להפיק את אירועי הנטיעות, לתרום חלקת קרקע מתאימה, ללוות את האירועים בפן המקצועי, לתעד אותם ועוד. "הרעיון היה ליצור חוויה תרבותית סביב הנטיעות",
אנחנו עובדים בתיאום עם קק"ל, ורצינו להיות גורם ביניים, להנגיש את החוויה ולהזכיר לאנשים שיש להם זכות להתעסק בעצים ובנטיעות. מעין עבודה סוציאלית של עצים".
בעקבות הפרסום הציעו מאות אנשים את עזרתם, ותוך חודש וחצי הופקו יותר מעשרים אירועי נטיעות, שבהם ניטעו כ-250 עצים – שהפכו למעשה ליריית פתיחה. כשהיוזמים ראו את ההיענות הגדולה, הם החליטו להפוך את הפעילות המבורכת למנהג קבוע, וכך נולדה עמותת "ונטעת".
לכתבה המלאה
סרט נהדר על קבוצה של מטפסי עצים, נערים ונערות, שהלכו בעקבותיה של ביולוגית והתחילו לטפס על פיקוסים ענקיים במונטה ורדה, קוסטה ריקו.
הכנס יציג פרויקטים שכבר התמודדו באופן מעניין עם היבטים של יער עירוני, ניהול מי נגר, הליכתיות, שמירה על מגוון מינים, דילמות ונושאים נוספים.
כותב המגזין, פעיל עיר יער, ממייסדי עמותת ונטעת
עורכת המגזין, פעילת עיר יער, צוות מדיה עמותת ונטעת
כותבת תוכן במגזין, פעילת עיר יער, צוות עמותת ונטעת
