ימי סוף הקיץ.

ימים קשים של טלטלה אובדן וחוסר יציבות..
אנו כואבים ומחבקים, ולצד זה חולמים ונושמים,
לוקחים כל יום ביומו.

התרגשות של תחילת שנה -האחזות בשגרה
כמו מטופפים בצעדים נחושים ונמרצים
בין ערוגות ותלמים, פרחים ועצים,
חולמים ויוצרים, הוגים ואוהבים.

התפר בין הישן והחדש,
בין הסוף להתחלה, שגרה ושכול.
בין ימים ולילות, תקווה ושמחה,
המתנה קפוצה, דמעה, השראה ומנוחה,
למידה ועשיה, מנשיפה לשאיפה.

סיפור וריקוד, שיר ושתיקה,
מערכות יחסים, תמיכה ועזרה,
אמונה ויצירה – אמנות ובריאה.

שהעיר תהיה גם ליער,
כל מרפסת לירוקה,
כל גינה עשירה במטעמים,
בניחוחות נדיבים ומרגיעים
לרוות נחמה.

נאחל לעתיד בהיר יותר,
לסיום המלחמה,
לחזרתם של החטופים והחטופות.
לשיקום. למנוחה.
נזכור כי כוחם של החיים – פורחים וצומחים,
גם ברגעים של חוסר ודאות.

לזרוע לא רק באדמה
אלא גם בלב
לנטוע תקוה.