עמותת ונטעת מאמינה בדרך הוליסטית המחברת בין אדם לאדמה, בין עיר ליער, בין הפן הפיזי לרוחני, בין רגש למחשבה, בין מאמץ לשחרור, המעודדת קבלה וחמלה כלפיי הסביבה והעצמי.

ליקטנו עבורכם החודש מגזין מיוחד המאיר את הקסם והמקום בו אנחנו משחררים ומאפשרים לעצמנו פשוט להוות ולתת ביטוי לרוח הפנימית הזורמת בתוככנו, ורואים שלפעמים פחות זה הרבה יותר.

מזכירים לקחת נשימה ברוך, גם ברגעים מורכבים.
לטוב ולרע. גם זה, יעבור ויחלוף.

בברכת עוצמה פנימית, חמלה עצמית ואמונה בדרך.
תנו לעצמכם חיבוק כזה גדול מכל הלב, ובואו נמשיך במסע.

*והנה, ממש במקרה, הרגע, התנגן לי ברקע השיר:

'סוף זו תמיד התחלה/ לאה נאור'

סוֹף זֶה תָּמִיד הַתְחָלָה שֶׁל מַשֶּׁהוּ אַחֵר.
טוֹב יוֹתֵר?
רַע יוֹתֵר?
לֹא יֹוֹדַעַת מַה יוֹתֵר.
מַשֶּׁהוּ אַחֵר.

כְּשֶׁהַדֶּרֶךְ נִגְמֶרֶת מַתְחִיל אֵיזֶה שְׁבִיל,
כְּשֶׁהַלַּיְלָה נִגְמָר אָז הַבֹּקֶר מַתְחִיל.
כְּשֶׁנִגְמֶרֶת שָׁעָה עוֹד שָׁעָה מַגִּיעָה,
רַק בְּסוֹף הַיְּדִיעָה מַתְחִילָה הַשְׁגִיאָה,

כִּי סוֹף זֶה תָּמִיד הַתְחָלָה…

יֵשׁ תָּמִיד יוֹם מָחָר לְכָל יוֹם שֶׁעוֹבֵר,
כָּל חֲלוֹם מְשֻׁמָּשׁ מַחֲלִיפִים בְּאַחֵר.
כְּשֶׁנִּגְמֶרֶת שָׁנָה – עוֹד שָׁנָה מַתְחִילָה,
כָּל תְּשׁוּבָה מַתְחִילָה רַק בְּסוֹף שְׁאֵלָה.

כִּי סוֹף זֶה תָּמִיד הַתְחָלָה…

כְּשֶׁהַסֶּרֶט נִגְמָר הַחַיִים מַתְחִילִים,
הַצְּלִילִים מַתְחִילִים כְּשֶׁאֵין כְּבָר מִלִּים.
כְּשֶׁנִּגְמֹר אֶת הַצְּלִיל אָז נַתְחִיל צְלִיל אַחֵר.
כְּשֶׁנִּגְמֹר אֶת הַשִּׁיר אָז נַתְחִיל לְדַבֵּר.

כִּי סוֹף זֶה תָּמִיד הַתְחָלָה שֶׁל מַשֶּׁהוּ אַחֵר.
טוֹב יוֹתֵר?
רַע יוֹתֵר?
לֹא יֹוֹדַעַת מַה יוֹתֵר.
מַשֶּׁהוּ אַחֵר.