בשני המאמרים הקודמים שלחנו אתכם לטייל ולבקר עצים ותיקים ברחבי הארץ. קבלנו תגובות רבות שעודדו אנשים לבקר בעצים אלו.
הפעם בחרתי לקחת אתכם לשני קיבוצים: מעלה החמישה בהרי ירושלים וקיבוץ הזורע בעמק יזרעאל. בכל קיבוץ אפנה אתכם לעץ ממין אחד הראויים לביקור. אבל האמת שבשני הקיבוצים נטועים עשרות ומאות עצים המשפרים את האקלים הסביבתי בקיבוץ וגורמים לתחושת הנאה אקלימית, סביבתית ותרבותית.

ארז אטלנטי Cedrus atlantica | מעלה החמישה

עצי הארז במעלה החמישה מפוזרים ברחבי המשק רובם ניטעו בשנות הארבעים לאחר הקמת הקיבוץ. עצי הארז שייכים למשפחת האורניים. גובהם של העצים הותיקים כ- 18 מטר ורוחב צמרתם כ-14 מטר. קוטר גזעם בגובה 1.3 מטר הינו כ- 60-80 ס"מ דבר המעיד על גילם כ-70 שנה ויותר.
רוב עצי הארז בקיבוץ הינם ארז אטלנטי אך בגן נטועים גם עצי ארז הימלאי וארז הלבנון.
הארז הינו עץ מחטני פירמידלי וזקוף, בעל ענפים אופקיים ושמוטים מעט. עלוותו מחטנית הצומחים בקבוצות בצבע ירוק-אפור מכסיף. ההבדל בין המינים השונים הינו צפיפות המחטים, אורכם וצבעם.

סיפורם של העצים:
ליד חדר האוכל הישן נטעו ותיקי היישוב והגננית הראשונה חנה, ארבעה ארזים: שני ארזים אטלנטיים ושני ארזי הלבנון. אחד מארזי הלבנון הועתק והועבר להר הרצל כאשר ארונו של הרצל הועבר למקום – כך סיפר עוזי וילנסקי, מראשוני ילדי הקיבוץ שהיה גנן במשך שנים רבות והשתתף בסקר עצים בוגרים בשנת 1997. העצים שרדו רוחות ושלגים, פרט לאחד אשר נשבר כנראה מעומס ומשלג.
העצים היו והינם מקום השראה לחברי הקיבוץ, ובמיוחד לילדים ולפעוטות, החוגגים בצלם ימי הולדת ואירועים שונים. לאחרונה במבצע של שיתוף הנוער בפעילות סביבתית שולטו העצים.
איך מגיעים:
קיבוץ מעלה החמישה נמצא סמוך לירושלים. מגיעים אליו מכביש 1 דרך כביש 425 המוביל לאבו-גוש, ומשם – למעלה החמישה. משער היישוב ממשיכים ישר כ- 500 מטר, שם מחנים והולכים ברגל לאזור בתי הילדים וחדר האוכל הישן. מהכביש נראה לשמאלנו, בצד דרום, את שלושת הארזים המרשימים.

על הקיבוץ:
הקיבוץ נמצא בהרי יהודה, צפונית-מערבית לירושלים, ושייך לתק"ם. הוא הוקם ב- 1938 ונקרא על שם חמשת חברי הקיבוץ שנרצחו במאורעות 1938. במלחמת העצמאות שימש בסיס לגדוד של הפלמ"ח מחטיבת הראל. באזור היו קרבות קשים לפריצת הדרך לירושלים, קרב הקסטל. הקיבוץ מפורסם גם בזכות בית ההארחה שבו והאנדרטה לזכר הנספים בשואה.
עצים נוספים בקיבוץ:
כשתגיעו לקיבוץ מומלץ מאוד לטייל בקיבוץ ולהתרשם מעצי ארץ ישראל מרשימים, כמו חרוב מצוי, אדר סורי, מיני אלון מצוי ואלון התבור הנטועים בקיבוץ. החל משנות החמישים גן הקיבוץ היווה חלקת ניסיונות לאקלום צמחים חדשים. יצחק יפה, מוותיקי מחלקת הנוי בשה"מ, וגננית הקיבוץ חנה, הפיצו ברחבי הקיבוץ צמחים שונים למעקב.
בסיור בקיבוץ ניתן לראותם: מילה ירוקת עד, גדולה ונאה ליד המועדון, מילה פנסילוונית עם צבעי שלכת צהובים ומרשימים בכניסה לחדר האוכל, ארזי הימלאיה המפוזרים ברחבי הקיבוץ, עצי ספיון השעווה יפים.
כמו כן, מומלץ לגשת לבית ההארחה הסמוך לקיבוץ ולטייל בגן הנאה שבו עצים מרשימים רבים: שלושה עצי אלון הגלעין מרשימים, ברושים וארזים, עצי אלה אטלנטית וקטלב מצוי. העצים והנוף המדהים לכיוון ירושלים מצדיקים
ביקור חווייתי במקום.

טכסודיון דו-טורי [ברוש הביצות] Taxodium distichum | קיבוץ הזורע עמק יזרעאל

כבר בחנייה שליד בית הספר האיזורי וליד חדר האוכל נפגוש את העצים הגדולים הבוכתיים מצלים על סביבתם. בדשא המרכזי בולט עץ טקסודיון גדול מאוד ומרשים שגובהו כ-14 מטר קוטר צמרתו כ-16 מטר וקטר גזעו בגובה 1.3 הנו מעל מטר. העץ נשתל בשנות החמישים וגילו מעל 80 שנה.
העץ מחטני ושייך למשפחת הטכסודיים, העץ נשתל במדשאה המרכזית של הקיבוץ בשנת 1952.
תנאי הגידול במקום שבו נשתל העץ אפשרו את התפתחותו (קרקע "כבדה" האוצרת מים). לפרט המרשים הגדל בלב המדשאה, ענף ארוך במיוחד (כ-10 מ' אורכו) המקנה לעץ צללית פיסולית. עם השנים נשתלו בקיבוץ עצי טכסודיון נוספים, ואף שעץ זה אינו נפוץ בגני הארץ, בקיבוץ הזורע מצויים פרטים רבים ונאים ממין זה.
איך מגיעים:
קיבוץ הזורע ממוקם על כביש 66 בין צומת מגידו לצומת התשבי. יורדים מכביש 66 בדרך המובילה אל הקיבוץ ומגיעים לצומת T. בצומת זה פונים ימינה ולאחר כחמישים מטר פונים שמאלה אל מגרש החניה המרכזי של הקיבוץ. יורדים מהרכב וצועדים לעבר המדשאה הנמצאת בין חדר האוכל למוזיאון וילפריד לאמנות.
על הקיבוץ:
קיבוץ בדרום-מערב עמק יזרעאל, מדרום ליקנעם. שטחו כ- 6,500 דונם.
הקיבוץ הוקם ב- 1936 ונאלץ להתגונן מתוקפים ערבים במאורעות שהתרחשו בין השנים 1939-1936.
בשנים שלפני הקמת המדינה שימש בסיס של הפלמ"ח. שייך לקיבוץ הארצי [השומר הצעיר].
עצים נוספים בקיבוץ ואתרים נוספים לביקור:
במדשאה המרכזית של הקיבוץ מצוי עץ בוקיצה שעירה (אולמוס שעיר) המאפיין את צומח הבר באזור. עץ זה נפגע ממזיק שנובר בגזע ובענפים, נשבר ונגזם ומצבו אינו טוב. מול חדר האוכל, בכיוון צפון-מזרח, מצויים עצי בוקיצה אמריקנית (אולמוס אמריקני) מרשימים וכן עץ גדול מימדים של פיקוס השדרות שקפא בעקבות השלג שירד בקיבוץ בתחילת שנות החמישים, והתחדש עם שישה גזעים היוצאים מאותה נקודה.
במקום קיים מוזיאון על שם וילפריד ישראל לאמנות ולידיעת המזרח הרחוק. מול המוזיאון במדשאה המרכזית של הקיבוץ מצויים שני פסלים של הפסל דן זרצקי: "דון קיחוטה וסנצ'ו פאנסה" (דון קישוט וסנצ'ו פנצ'ו). סמוך לקיבוץ הזורע מצוי אתר נחל השופט שבו קיים גם מסלול טיול המותאם למוגבלי תנועה.
על העץ:
טכסודיון דו-טורי גדל בביצות שבאזור מפרץ מקסיקו בדרום ארה"ב, ולעתים אף במים עומדים. עלי העץ דמויי מחט, פריחתו אינה בולטת ופריו אצטרובל. לעץ צללית בכותית, גזע בצבע חום קינמון וצבעי נשירה בגוונים חלודים, ההופכים אותו לעץ ראווה פיסולי. העץ יכול להגיע למימדים גדולים (עד גובה של 40 מ') וזקוק לקרקעות רוויות במים. בתנאים אלו הוא יכול לגדול במרבית אזורי הארץ (חוץ מאזורי הבקעה והערבה).

_{עמותת ונָטַעְת פועלת להגשמת חזון עיר-יער בישראל להפיכת הערים בישראל לירוקות, מוצלות ומיטיבות.  פרויקט הדגל שלנו הוא הקמת 100 גינות טיפוליות ב-100 מוסדות שיקום ברחבי הארץ והפיכת הריפוי באמצעות הטבע לכלי טיפולי ושיקומי רווח בכל מוסדות השיקום בישראל. הכנסו לקישור.}