כתיבה בגוגל "עץ קרס" או "עצים נפלו" מובילה להרבה תוצאות על עצים שנפלו בסערה באופן מפתיע וגרמו לנזקים לרכוש ולאדם ולצערנו לעיתים רחוקות אף פגיעה בנפש:

"נס בחולון: העץ קרס על הרכב, האישה לקתה בחרדה בלבד"
"עץ קרס במקום בו ישבה משפחה מחיפה – בנס נמנע אסון"
"עץ קרס בגינת שעשועים ברובע ז', בשעה שבה שהו בה ילדים רבים. בנס לא היו נפגעים *קריאה לעיריה: לטפל בדחיפות בעצים לפני עונת החורף."
"נס גלוי: עץ קרס על תחנת אוטובוס בפתח תקווה, לא היו נפגעים"
"סערת הגשמים שמתחוללת משעות הבוקר הובילה לכריתת ענף מרכזי בעץ ענק שמסוכך על גג תנת אוטובוס ברחוב העצמאות, בה ממתינים מידי צהריים עשרות תלמידים מבתי הספר ביאליק וממ"ד כפר גנים"..

מקטעים אלו בתקשורת אנו מבינים גם, שבישראל קורים מדי חורף ואולי אף מדי יום ניסים רבים שעצים או ענפיהם אינם נופלים על בני אדם וגורמים לפציעתם ולנזקים.
האם מדובר בניסים?
או האם מדובר ברשלנות עקב אי טיפול בעצים?
והאם טיפול מקצועי בעצים יכול להקטין ואף למנוע את הצורך בניסים?

בשנים האחרונות יש התעוררות רבה בקרב גורמי בטיחות בגופים שונים – ברשויות, ברט"ג (רשות הטבע והגנים), בקק"ל, במערכת החינוך ועוד – לגבי מידת הסכנה העלולה להיגרם מעצים: נפילת ענפים או קריסה של עצים שלמים. ההתעוררות באה בעקבות מקרים בהם נגרמו נזקים, לרכוש בעיקר, ובאופן נדיר גם לאדם, שהביאו לפאניקה שגררה גיזום חריף של עצים, שלא בהכרח ימנע נזקים דומים בעתיד. גם חברת חשמל היא גורם משמעותי בגיזומים כאלה, מחשש לנזקים ברשת החשמל.

בנוסף, מוכרת בקרב אנשי המקצוע, תסמונת "העץ מסוכן". מדובר במקרה בו תושבים חוששים מעץ גדול בשטח ציבורי או פרטי שעלול לקרוס על ביתם, חצרם או ברחוב ופונים בתלונה ובבקשה לרישיון כריתה של אותו עץ. רישיון כריתה הינו הליך חוקי המחויב במסגרת פקודת היערות. את התלונה יבדוק נציג פקיד היערות העירוני או האזורי מטעם משרד החקלאות. לצערנו, הניסיון מלמד שברוב מוחלט של המקרים גם כאשר העץ לא באמת מסוכן וגם כאשר יש דרכים אחרות לשמור על העץ בתמיכה או בקשירה של ענפיו יינתן רישיון לכריתת העץ. וכך נעלמים מהנוף העירוני ואף הכפרי עצים משמעותיים שיתכן וניתן היה להצילם בטיפול מקצועי נכון.
חשוב לציין שנוהל מתן רישיון לכריתת עץ מסוכן של משרד החקלאות מחייב לצרף לבקשת הכריתה של עץ מסוכן, חוות דעת מקצועית באחת משתי השיטות המופיעות בחוברת משנת 2019 ניהול סיכונים במשאב העצים העירוני. (לחצו כאן לעיון במסמך).
שיטות המומלצות ע"י אגף יער ואילנות, אך בפועל דבר זה כמעט ואינו מתבצע ובשטח כריתת עצים מסוכנים נעשית כמעט בלי קבלת חוות דעת מקצועית המתבקשת על פי הנוהל.

לדעתי, בארץ אנחנו מגזימים בהתנהלותנו בנושא זה.
העץ הינו יצור חי, המחייב טיפול מקצועי, מנטיעתו ובמהלך חייו עד זקנתו, כדי להתאים אותו לסביבה עירונית וכפרית.
קשה לתת בטחון מלא לכך שעצים או ענפי עצים לא יפלו בתנאי אקלים קיצונים. אך,
יש פתרון פשוט לנושא: טיפול מקצועי שוטף בעצים מגיל צעיר, שיקטין באופן משמעותי את הסיכוי לנזק.

ברצוני לידע אתכם שבשנת 2016 ובהמשך ב- 2020 נכתב והופץ פרוטוקול ניהול סיכונים בעצי נוי שנכתב ע"י צוות תחום הנדסת הצומח בשה"מ – משרד החקלאות. עריכת סקרי עצים באופן מסודר בכל גוף על פי הפרוטוקול המומלץ וטיפול בעצים בהתאם הינה הדרך לשיפור המצב, אך לצערנו, רק חלק מהגופים והרשויות בארץ פועלים כיום על פי המלצת הפרוטוקול.

האם אכן העצים מהוויים סכנה בטיחותית? מה עושים למניעת או להקטנת הסכנות מהן אנו חוששים? עד כמה אנו פועלים בנושא במידתיות?

אם נבחן כמה נזקים לאדם נגרמו כתוצאה מנפילת ענפים או עצים מתחילת קום המדינה ועד היום, נראה שהיו לא מעט פגיעות אך רק כעשר פגיעות עלו בחיי אדם. כל פגיעה באדם הגורמת לפציעה או חס וחלילה למוות היא דבר נורא וצריך לפעול שזה לא יקרה, אך צריך לבחון מה ההסתברות לנזק בהשוואה לעשרות או אפילו מאות מיליוני העצים הנטועים בארץ בשמורות, יערות, בערים ובהתיישבויות.

כדאי להשוות את בטיחות העצים עם נושא הבטיחות בכבישים: מדי שנה נהרגים בישראל בתאונות כ-400-300 בני אדם ונפצעים קשה כ-4000, וזה למרות שמשקיעים מיליארדי שקלים מדי שנה בטיפול בכבישים, בחינוך, בהסברה ופרסומות בתקשורת. בארץ יש לא מעט כבישים אדומים המועדים לפורענות, האם סוגרים אותם? עובדה שאנשים יוצאים יומיום לדרך למרות שהם יודעים שהם יוצאים ל"שדה קרב".

לכן, אני מציע לכל הגורמים הקשורים בנושא העצים לקחת את הנושא בפרופורציה ולהתנהל באופן שקול ומידתי -לא להגזים ולא ליצור פאניקה מיותרת בעקבות נפילות ענפים או עצים כתוצאה מסערה, מרוח ובמקרים רבים עקב טיפול לא מקצועי. כל סערה או נפילת ענף הגורמת לפגיעה באדם מובילה להתנהלות לא מקצועית וחפוזה של הגורמים שבתחום אחריותם נמצאים העצים. כתבה מעיתון הארץ משנת 2019 "בית המשפט אסר על עיריית ירושלים לכרות עץ אורן בן 60 שנה", כתבה נוספת מהמקום הכי חם משנת 2022 "אופס, עשינו זאת שוב: מאות עצים בוגרים נכרתים ב"טעות" מדי שנה בהיעדר הרתעה ואכיפה מספקת"

חשוב להזכיר לעצמנו את חשיבותם של העצים ותרומתם האדירה לאדם ולסביבה. בשטח הפרטי והציבורי בעיר ובכפר ובשטחים הפתוחים.

אין ספק שהגורם המוביל את קבלת ההחלטות בנושא הינה השיקול הביטוחי. החשש מתביעות כתוצאה מנזק לאדם ולרכוש מוביל להחלטות פזיזות של הממונים על הבטיחות.

פרוטוקול הערכת סיכונים שבהוצאת משרד החקלאות מציע תהליך מסודר לבחינת העצים:
התהליך כולל: ראשית סקר עצים מדויק ובו מידע על מיני העצים, מיקומם (בהתייחס לסיכוי לגרום נזק לבני אדם ולרכוש) ודרכי טיפול המתחייבות ממצב העצים.

מי מוסמך לעשות סקר? מי שמכיר הכי טוב את העצים- אלה אגרונומים ו/או הנדסאי נוף המתמחים בעצים ובגידולם. יש הטוענים שרק מהנדס העוסק בחוזק (קונסטרוקטור) יכול לתת חוות דעת בנושא, כולל טיפולים למיניהם. אך מה הידע שלו בנושא האגרונומי – הכרת תכונות העץ, התנהגותו וגידולו?
ברור שסקר עצים שיעשה על ידי יועץ אגרונומי בשילוב מהנדס חוזק יהיה הדבר הטוב ביותר.

אבל, אנשי המקצוע הרציניים נמנעים מביצוע סקרים והערכות כאלה. ומדוע? מאחר והעץ הוא ייצור חי, קשה לחזות באופן מדויק מה יקרה כתוצאה מאירועים קיצוניים כגון רוחות. כמו, כן קשה לאסוף נתונים על מצבו המדויק וההיסטוריה של העץ, כגון פגיעה בשורשים ועוד. ולכן, חוששים אנשי המקצוע מתביעה עקב נזקים שעלולים להיגרם לאחר, למרות חוות הדעת שלהם.

הפתרון הינו הכשרת סוקרי עצים באגף גנים של הרשות או הגוף הממונה על העצים וביצוע הערכה ראשונית על ידי צוות זה. הסקר יאפשר, בעלות זולה יחסית, להסיר מעל 70% מרשימת עצי הרשות הזקוקים לבחינת מומחה ורק עצים שלגביהם יש חשש יבחנו על ידי מומחה כזה.

מדוע הנושא כה מורכב? קיימים בארץ מאות מיני עצים הגדלים במגזר העירוני והכפרי, בשטחים פתוחים, בשטחי יער ושמורות הטבע, כל עץ בעל מבנה שלד אחר ובעל תכונות גנטיות שונות. מיני אלון ואלה למשל, חיים שנים רבות והם בעלי מבנה שלד חזק וחסון.
לעומתם מיני אולמוס, אזדרכת מצויה ועוד, נחשבים לקצרי חיים יחסית ומבנה השלד שלהם חלש יותר ושביר והם בעלי רגישות גבוהה לפגעים ומחלות.

הדרך הנכונה ביותר להקטין את הסיכונים מעצים הינה לטעת עצים איכותיים שעוצבו בצעירותם,
לספק להם בית גידול בעל נפח מתאים, לגדל את העצים באופן מקצועי תוך טיפול בעץ וגיזומו במהלך חייו. בניית שלד חזק וטיפול נכון בהמשך יכולים להקטין מאוד את הסיכונים העתידיים.

עצים או ענפים נופלים עקב מספר סיבות:

1. בית גידול קטן ולא איכותי שאינו מאפשר לעץ לבנות מערכת שורשים חזקה ויציבה.
2. חוסר התייחסות למבנה שלד ענפי העץ והתאמתו למיקום בגן. הגורם העיקרי לשבר ענפים, בנוסף לגנטיקה, הינו זוויות חדות של ענפי שלד או צמתים בהם גדלים מספר ענפים מאותה נקודה. לכן, גיזום מקצועי של העץ במהלך חייו יכול להקטין את השברים באופן משמעותי.
3. פגיעת מכוניות בעצים – בגזע העץ, בענפי השלד, בצוואר השורש או חיתוך שורשים, עקב עבודות פיתוח או גיזום לא מקצועי. כל אלה עלולים לגרום לחדירת גורמי מחלה אשר במהלך איטי מחלישים את העץ ועלולים לגרום לשבר ענפים, לקריסת העץ ולתמותתו. תהליכים אלו אינם מיידים אלא מתרחשים לאחר זמן, ולכן רק טיפול מקצועי ומונע יקטין את הנזקים.

המסקנה שוב – טיפול מקצועי בעץ…. וזה מחייב תקציב, אבל חוסך תביעות

בואו נבחן כמה אנו משקיעים בטיפול בעץ כל שנה. לפי תחשיבים שהוכנו במשרד החקלאות ב-2016 עלות ממוצעת לטיפול בעץ בשנה הינה כ- 300 שקלים (כולל גיזום, תמיכה, הזנה, ניקיון ועוד). אך במרבית מכרזי הגינון ברשויות מקצים לתחזוקת עץ כ-100 שקלים בלבד לשנה. זה גם משהו אבל מבחינת שלד העץ וחוזקו, הפעולה המשמעותית ביותר הינה הגיזום. ולמרות שיש שיפור בתחום זה בעקבות הכשרת גננים בקורס "גוזם מומחה" של משרד החקלאות ואילנאים בקורס של משרד העבודה, רוב העצים בשטח אינם גזומים במקצועיות. ולכן, אל לנו להתפלא שהסיכוי לשבר ענפים גדל. כלומר הבעיה בעיקרה תקציבית.

יער עירוני – יער עירוני הנו מותג שהתקבל בעולם המערבי לפני כעשרים שנה. הרעיון מדבר על אחריותה של הרשות לכל העצים בעיר – עצים בחורשות, פארקים, רחובות ואף העצים במרחב הפרטים. עצים אלו הינם היער העירוני תרומתם אדירה ולכן לרשות אחריות מלאה על תיכנון ונטיעת עצים וטיפול בעצים בכל מהלך חייהם.

כל זמן שברשויות לא יפנימו שנושא הנוף הגבוה (העצים) מחייב שינוי חשיבה ועולה יותר ממה שמשקיעים היום, לא נראה שיפור משמעותי במצב העצים וכמובן נמשיך לראות נזקי שבר והתהפכות של עצים ונזק לסביבה, לרכוש ולאדם.

בשנת 2022 בעקבות החלטת ממשלה משנת 2012 הוחלט על מיזם הצללה עירוני בו יתקצבו רשויות לשיפור ההצללה מעצים ברחובות הערים ונטיעת כ- 450,000 עצים עד שנת 2040. המיזם תוקצב ב- 2.25 מילארד ₪. ומנוהל ע"י המרכז לבנייה ירוקה.

מיזם חדש זה מתחבר למותג ה"יער העירוני" שמשרד החקלאות החל להוביל בשנת 70 למדינה. מותג הקורא לרשויות לנהל ולטפל היטב בכל העצים בעיר כדי לשפר את ההתמודדות עם משבר האקלים ולהנות מכל התרומות של העצים לאדם ולסביבה העיר.

אני קורא לציבור הרחב ולנבחרי הציבור: שימו את הנוף הגבוה והיער העירוני במקום גבוה יותר בסדר העדיפויות שלכם, הגדילו את התקציב לטיפול מקצועי בעצים. אני משוכנע שהתוצאה המיידית בתרומת העצים לנוף הכפרי והעירוני ובהקטנת הנזקים הנגרמים מעצים, תופיע במאזנים הכלכליים שלכם ורמת שביעות הרצון של התושבים תיגבר.

כדי למנוע נזקים של עצים ונזקים לעצים אני ממליץ לבעלי גינות פרטיות ולאחראים על גינון ציבורי לבצע סקר מהיר לקראת החורף. סקר שיאתר סכנות צפויות ויוביל לטיפול בעצים לקראת עונת החורף ויפה שעה אחת קודם – אבל שיהיה גיזום מקצועי, לא גירדום עצים.

_{עמותת ונטעת מכניסה את הטבע לעיר מוזמנים לעיין בחזון העמותה כאן.
להצטרפות וחתימה על התנגדויות כנגד כריתות הכנסו לכאן
הצטרפו לקבוצות נאמני העצים המקומיות בקישור זה}