עבור אזרחי עיר יער פרנקופילים, זוהי הזדמנות נהדרת לשלב בין שתי אהבותיהם – טבע עירוני ותרבות צרפת והפעם באמצעות שיר של מקסים לפרסטייה, זמר ויוצר צרפתי סוציאליסט, בעל שם המשפחה הנהדר – ״היערן״.
בתום שירותו הצבאי, נסע לפרסטייה לחוף המזרחי בארה"ב והעביר תקופה בקומונה היפית בסן פרנסיסקו.
את זיכרונותיו מתקופה זו כתב, הלחין וריכז באלבום ׳אחי׳ אשר פורסם ב-1972.
שיריו ביטאו את היחס של האדם לעיר, האדם מול החברה, האדם מול הטבע וההווה אל מול העבר שחלף שירו המפורסם ביותר ׳סן פרנסיסקו׳ הפך להמנון בקרב הצעירים הצרפתים.
באותו אלבום, קיים שיר מוכר פחות ׳כמו עץ בעיר׳, היוצר אנלוגיה בין הכותב- לעץ ובין העיר- לחברה.
לפרסטיה עושה שימוש במילה ״כמו״- האדם הוא כמו העץ בעיר, והעיר המהווה מטאפורה לחברה, חונקת אותו, מגבילה את צמיחתו ונותרת אילמת ליצירותיו/ פירותיו.

השימוש במילה ״כמו״ היא תזכורת לטקסט של דאקרט שכתב –
״ידיעת הכוח והעוצמה של אש, מים, אוויר, כוכבים, שמים וגופים אחרים סביבנו […] יכולה לשמש אותנו במגוון דרכים ולהפוך אותנו כמו לאדונים ולבעלים של הטבע.״

במסורת הנוצרית השלטת דאז, ה"אדון ובעל הטבע" היחיד הוא האל ולכן הכנסת המילה "כמו" מאפשרת לדקארט להימנע מהאשמות אפשריות של כפירה בדת.

אצל לפרסטיה הכפירה אינה באלוהים אלא בתפיסת העליונות של האדם על הטבע.
הטבע והאדם שווים הם בתחושת המחנק מפליטות המפעלים, מכלא הבטון המהווה כלא פיזי עבור צמחים,
ועבור בני האדם הוא כלא מנטלי, המונע מהם את היצירות, רוממות והתפתחות הרוח.
במרחב העירוני בו הערכים המושלים הם רווח, תעשייה וקדמה, האדם והצמחייה שווים בהפסדם.

לשיר אין פזמון, הוא מתחיל בלידה ונגמר עם מוות. בסופו, יש קריאה להתנגדות לאלימות של העיר ושל החברה, זוהי תזכורת לאנטימיליטריזם של לפרסטיה ולתמיכה שלו במחאת הסטודנטים של 68.

_{הקמנו את עמותת ונטעת בכדי לחבר את האדם לאדמה, לטעת עוד עצים בעיר ולייצר כך קהילה. 
לצד עבודת השטח של שתילת עצים וצמחים אנחנו כותבים, מלקטים ועורכים תכנים המוסיפים ערך לקהילה.}