תוכניות עיר־יער הן פרויקט עירוני גדול המתבצע בשיתוף הרשויות והקהילה המקומית ובתמיכה חברות וארגונים במשק הישראלי. יצירת ערים ירוקות, מוצלות, שהאוויר בהן נקי ואשר מיטיבות עם הסביבה והתושבים. קראו על התכנית והצטרפו לשינוי.
השימוש במונחים 'עיר יער' או 'יער עירוני' החל לפני יותר מעשור במדינות מערביות מתקדמות ונועד לבטא את הגישה המתבקשת לעצים בעיר ולטבע העירוני. המונחים מתייחסים לנטיעה, תחזוקה, טיפול והגנה על עצים במרחב העירוני, לרבות עצים הנטועים בשטחים הציבוריים הפתוחים, בחורשות, בגינות ציבוריות, ברחובות, בחצרות מוסדות, ברחבות עירוניות ובחצרות פרטיות.
ההכרה בצורך בייעור עירוני עלתה ככל שהתרחבו המרחבים העירוניים הבנויים וככל שהשפעות שינויי האקלים גברו. המרחב העירוני הבנוי מתאפיין בתופעה המוכרת בשם איי החום העירוני, ובאה לידי ביטוי בתנאי אקלים שונים מאלה הקיימים בשטחים הפתוחים שמחוץ לעיר, לרבות טמפרטורות גבוהות יותר. תופעה זו צפויה להחריף עם שינוי האקלים, העלייה בצפיפות הבינוי והפעילות האנושית בערים.
בהינתן תנאים אלו ולאור התחזיות הצפויות לעלייה בטמפרטורות והישנותם של אירועי מזג אוויר קיצוני, לרבות גלי חום והצפות, לעצים בעיר ולטיפוח צמחיה וטבע עירוני תפקיד מרכזי ביצירת מרחב עירוני איכותי ובר קיימא, ושיפור יכולת ההתמודדות של ערי ישראל עם שינויי האקלים.
במסמך שנכתב על ידי המשרד להגנת הסביבה, משרד החקלאות ופיתוח הכפר והמועצה הלאומית לכלכלה נאמר כי:
'למרות תועלותיהם הרבות, מתאפיינות רבות מערי ישראל במיעוט עצי רחוב. מצב העניינים הנוכחי נובע מפערים הקיימים הן בתכנון ובפיתוח שכונות, והן בניהול ובתחזוקה של המרחב הבנוי. במסגרת הליכי תכנון ופיתוח של שכונות, בשל אילוצים שונים, נכרתים עצים בוגרים, ולעצים החדשים שניטעים ברחוב, לא מסופקים התנאים הנדרשים לשגשוגם. כך למעשה, הליכי הפיתוח והבינוי מובילים לירידה בשטחים המוצלים. כמו כן, רובן המכריע של הרשויות המקומיות מתקשות בביצוע נטיעות ברחובות קיימים, וכן בתחזוקה וניהול של עצי הרחוב, ללא תיעדוף מספיק לנושא או הקצאת משאבים ייעודיים'.
שיטת העבודה מבוססת על מעגלי ניהול, השפעה וביצוע שהולכים ומתרחבים.
גרעין פנימי – ועדת היגוי: משתתפים קבועים בועדת ההיגוי – מנהל פרויקט מטעם הרשות, מנהל פרויקט מטעם ונטעת, מנהל מחלקת שפ"ע או נציג מטעמו, מנהל מחלקת גינון, מנהל מחלקת חינוך או נציג מטעמו, מנהל מחלקת רווחה או נציג מטעמו.
משתתפים נוספים בועדת ההיגוי, על פי צורך – נציג הנהלת ונטעת, נציג הנהלת הרשות, בעלי תפקיד נוספים מטעם הרשות (כגון: נציג מחלקת הנדסה, נציג מחלקת יחסי ציבור, נציג מחלקת צעירים ומתנ"סים, נציג ועדת איכות הסביבה וכדומה על פי צורך), נציג המשקיעים/ תורמים, מומחה חיצוני.
מנהל פרויקט תכנית עיר יער מטעם הרשות :גורם בעל השפעה שמאמין בחזון עיר יער ויוביל בפועל את התכנית ויישומה ברשות.
ועדת ההיגוי צריכה להיתמך על ידי ראש הרשות שיוביל, יכוון וישלב את תכנית עיר יער בחזון העיר ובתכנית העבודה העירונית, ויגיע למפגשי ועדת ההיגוי מעת לעת ועל פי הצורך.
מעגל ראשון:
מעגל שני:
מעגל שלישי:
שיטה זו מאפשרת הירתמות הדרגתית של בעלי תפקיד ותושבי הרשות להשתלבות בתכנית עיר יער. כל שלב יכשיר שגרירים ופעילים מקומיים שילכו ויתרבו, ואשר יפיצו את הבשורה ואת התפיסה לבעלי תפקיד, מוסדות ציבוריים ותושבים ברחבי הרשות. כל שלב יהווה תשתית והכנה להרחבת היישום ברחבי הרשות בשלבים הבאים.
לעמותת ונטעת יתרונות וניסיון רב בבניית תשתית אקולוגית קהילתית במוסדות חינוכיים ושיקומיים.
יישום התכנית במוסדות חינוכיים תכשיר עשרות ומאות שגרירים בבתי התושבים בעיר, שיכשירו לבבות נוספים לקראת השלב הבא. בנוסף, העבודה עם המחלקות המקצועיות ברשות תבנה תשתית של ידע ואימון ביישומו בעבודתם היומיומית ברשות.
