בהזדמנות זו כאוהבי עצים- אציג בפניכם אבסורד בנושא הגנה על עצים בוגרים- הידעתם, שכל עצי הדקל למינהם, מכל הסוגים והמינים פרט לדקל הדום הנדיר, אינם מוגנים מפני כריתה – כאשר הם נמצאים בשטח המיועד לבניה למגורים? על כך בהמשך הכתבה.

במהלך 120 שנות התיישבות בארץ ניטעו אלפי עצי ושינגטוניה משני המינים: 1. חוטית 2. חסונה. מדובר בעץ דקל שמוצאו בארה"ב, העץ בעל עלי כפה, בעל גזע יחיד צר שעוביו כחצי מטר והוא מתנשא לאחר שנים לגובה של כשלושים מטר. מראהו פיסולי, ותנועתו ברוח מצד לצד מפחידה מעט אך אינה מסוכנת. העץ מהווה מוקד נוף ומיוחד מאוד במראהו הציורי , למרות שאינו בעל תרומה גבוהה לצל -ולשינוי האקלים יש לו משמעות אסתטית, תרבותית והיסטורית גבוהה והוא מהווה קנה מידה נופי נאה לזמן ולמקום.

בנוסף בשלהי המאה ה- 19 וראשית המאה העשרים נשתלו בארץ כמאה שדרות של עצי ושינגטוניה ומיני תמר אחרים בכניסות ליישובים ואתרים- והם משמשים עד היום ציון דרך היסטורי ברחבי הארץ.

עפולה:
הפעם אמליץ לכם לבקר בשדרה המפורסמת בעפולה של הוושינגטוניה החסונה, Washingtonia robusta העץ ממשפחת הדקליים השדרה נשתלה לפני כמאה שנה ברחוב ארלוזורוב בעפולה. גובהם של העצים כ-25 מטר ורוחב צמרתם כ-4-5 מטר. קוטר גזעם כחצי מטר.

איך מגיעים: במרכז עפולה בירת העמק ברחוב ארלוזורוב לכל אורכו.

סיפורו של העץ:

אחד מציוני הדרך הבולטים בנוף בצפון הארץ היא השדרה בת 4-5 שורות של דקלי ושינגטוניה בכניסה הדרומית לעפולה. השדרה שהייתה פעם בכניסה לעפולה נמצאת היום בלב העיר, ממש במרכז קניות, חנויות ומסעדות.

בשדרה כ- 150 דקלי ושינגטוניה חסונה מרשימים וגבוהים. את השדרה שתלו ותיקי עפולה בשנות ה- 30 [1925-1929] על פי תוכנית של האדריכל קאופמן. האדריכל תיכנן את העיר בהשראת ערים אירופאיות מסורתיות, עם תחנת רכבת, כיכרות ושדרה מרכזית. לקראת נטיעת העצים, הוא הורה על עיבוד קרקע במרכז העיר, שם נטעו דקלים שהובאו במיוחד מעיראק. [כנראה ממשתלה בעיראק].

הדקלים שעד לפני שנים ספורות היו עטופים בשמלת עלים מרשימה נגזמו ונוקו מהעלים. גובהם המרשים ותנועתם המטילה מורא בימי חורף ורוחות, הינם ציוני דרך בולטים בהיסטוריה של עפולה.

גובהם של העצים מקנה למטייל מתחתם קנה מידה לזמן ולגובה, זו חוויה מאוד מיוחדת.

שדרות דקלים בארץ:
שדרה זו שבעפולה, מתקשרת לשדרות נוספות של דקלי ושינגטוניה הנטועות בארץ ומהוות ציוני דרך ונוף המלווים את מפעל ההתיישבות:

בחדרה בגן המייסדים משנת 1912, בתל אביב יפו בשדרות ירושלים משנת 1917, בשדה אליהו נטיעה של הטמפלרים משנת 1920, בפרדס חנה ברחוב הדקלים משנת 1920, והשדרה המפורסמת בעתלית בניצב לכביש המהיר משנת 1911 השדרה נטעה ע"י אהרון אהרונסון מטוניס בשנה זו.

נחזור לעפולה:
את הסיפור הראשון על השדרה שמעתי לפני כעשרים שנה מפיו של ישראל רחום- מוותיקי עפולה, בן למייסדיה, שנאות לשוחח עמי רק לאחר שהיה בטוח, שאין לי כוונות זדוניות לגבי השדרה. לדבריו, את השדרה שתלו ותיקי עפולה בשנות ה- 30 בהתאם לתכנון האדריכל קאופמן.

מאוחר יותר כשפגשתי באורי ברזק מקיבוץ גבע, שבמסגרת עבודת מחקר לתואר שני במחלקה לגיאוגרפיה בטכניון, מנסה לאתר את הרקע לנטיעת דקלים בארץ בראשית ההתיישבות. הוא מסר לידי קלטת וידיאו שצילמו תלמידי תיכון מעפולה [שעסקו בחקר ההיסטוריה של העיר]. בקלטת זו מראיין אחד הנערים את ותיקי עפולה על ההיסטוריה של העיר. הצילומים כולם נעשו בצל שדרת הדקלים ותוך הליכה לצידם.

כך מתארת גב' ציפורה גוטקוביץ- מוותיקות המושבה: "עפולה נוסדה ב-1925, כמרכז עירוני ליישובי הסביבה – עיר בלב העמק הפורח. ראשוני המתיישבים היו יהודים מפולין. האדריכל קאופמן, שתכנן את העיר, ראה בדמיונו עיר אירופאית, המתחילה בתחנת רכבת עם ככרות ושדרה. כל מרכז העיר נחרש וניטעו בו חוטרי דקלים קטנים, שהובאו לעפולה היישר מעיראק.
וותיקי המושבה נהגו להפגש בשדרה לקפה ומאפה, ולשיח על עתיד העיירה וההתיישבות בעמק.

אני משוכנע כי שדרות הדקלים השונות שניטעו בארץ על ידי ראשוני המתיישבים מסוף המאה ה-18 מהוות חלק מסיפור ראשית ההתיישבות היהודית בארצנו. ומן הראוי לשומרם ולטפחם, כדי להנחיל את סיפוריהם לדורות הבאים וכדי שנופם כשדרות וכעצים בודדים יפאר את ארצנו עוד שנים רבות.

וכאן ברצוני ליידע אתכם על ההחלטה המעוררת תמיהה וכעס של ועדת הפנים של הכנסת מיום שני ה- 26/6/23 "פטור מרישיון כריתה התשפ"א 2021". וזה לשון הצו: "פטור מרישיון כריתה או העתקה – סעיף ב. עץ ממשפחת הדקליים, הנטוע במגרש שייעודו בתוכנית בת־תוקף הוא מגורים, למעט עצים כאמור הנטועים באתר לשימור ועצים ממין דום מצרי thebaica hyphaene . *בבפסקה זו המילים "מגרש" ו"תוכנית" – בהתייחס למשמעותם בחוק התכנון והבנייה;

מי שדחף והוביל את ההצעה לפטור ולאפשרות לכרות את עצי הדקל למינהם ללא צורך ברישיון כריתה וללא ערך חליפי, הנו המשרד הממונה על פקודת היערות והגנת אילנות בישראל – אגף יער ואילנות במשרד החקלאות ופקיד היערות הארצי. בשיתוף המשרד להגנת הסביבה, רט"ג והחברה להגנת הטבע. צו זה פורץ את הגדר ומקטין את ההגנה על עשרות אלפי עצים בישראל – ללא צורך ברישיון ובערך חליפי. והכל בטענת מינים לא חשובים או הצורך בהקטנת רגולציה. הקלה על האזרחים ובעיקר הקלה על המנגנון ופקידי היערות.

מה אומר התיקון לחוק?
כל עצי הדקל למינהם- כולל כמובן עצי ושינגטוניה הניטעו בחצרות בתים ובשכונות היסטוריות בכל רחבי הארץ והמגרש בו הם נטועים הנו מגרש המוגדר למגורים- אפשר לכרתם ללא צורך ברישיון כריתה וללא תשלום ערך חליפי המחייב נטיעה של עצים אחרים במקומם.
במילה לא עדינה- הם אינם שווים ואינם ראויים להגנה במסגרת פקודת היערות. למרות שערכם החלופי של עצים אלו יכול להיות אלפי שקלים. נסיון הציבור להתנגד לתיקון זה נחל כישלון- הועדה שהמליצה על התיקון סרבה להיפגש עם נציגי ציבור לשמיעת טענותיהם.

ירושלים:
בחרתי לתעד בתמונות עצי דקל שונים: תמר מצוי, תמר קנרי ובעיקר עצי ושינגטוניה חסונה בשכונת טלביה [קוממיות] בירושלים. בשכונה היסטורית זו שהוקמה בשנת 1925 לפני כמאה שנה וחלקה בשנת 1950 נטועים העצים בחצרות פרטיות. העצים מהווים חלק מנוף השכונה ומספרים את סיפורה. על פי התיקון לחוק משנת 2023 כל העצים הללו אינם מוגנים ואפשר לכרתם באבחת משור מיכני או גרזן בלי דיון ובלי שאלה- סתם כי בא למישהו.
נשאלת השאלה המתבקשת- האם הקטנת רגולציה והקטנת העבודה של פקידי היערות חשובה יותר משמירה על העצים?!

כאשר תטיילו בשכונת טלביה, הנחשבת לאחת השכונות היפות ביותר בירושלים ובשכונות היסטוריות דומות בארץ לא תוכלו להתעלם מעצי הושינגטוניה הגבוהים והמרשימים המהווים חלק מנוף השכונה וכעדים אלמים להיסטוריה של ארצנו. אך מטיול לטיול יש חשש שחלקם ייעלמו מהנוף עקב כריתה לא מבוקרת. חבל שהממונים על הגנת העצים בארץ חפשו דרך לחסוך לעצמם עבודה, ולהקל על יזמים אשר העצים מפריעים להם בפיתוח ובנייה.

אני מקווה שחינוך לאהבת עצים ותרומתם לאדם ולסביבה יהיו גורם משמעותי בקבלת החלטות מסוג זה. ומטרת הסיורים בעקבות עצים נועדה בין השאר לשם כך. כדברי הפתגם "דור אחד נוטע עצים, דור אחד נהנה מהצל ומהנוף".

_{קרדיט לתמונות: ישראל גלון.}

_{עמותת ונָטַעְת פועלת להגשמת חזון עיר-יער בישראל להפיכת הערים בישראל לירוקות, מוצלות ומיטיבות.  אחד מהדברים העיקריים שאנחנו עושים בעמותה הוא לקרב בין אדם לאדם ובין אדם לסביבה לחצו כאן לקבלת מידע נוסף.}