צילום: מולי גולדברג
את מבנה עלי הכותרת המושלם, את מבנה הגזע והענפים של העץ את המבנה של חיפושית משה רבנו, את היכולת של העצים לדבר ביניהם בצורה כל כך מתואמת ומדויקת.
איך לומדים מזה ולוקחים משם אלינו לתוך האדם שאנחנו?
להומואים ולסביות, וטרנסים וטרנסיות, והביי והסייד, וכל מה שבין לבין ומעל ומתחת, בכולן.ם בתוכן יש פער.
יש מרחק בין מי שהם למי שהם היו רוצים להיות.
יש תהום בין הקשרים ההרמונים המושלמים שהם היו רוצים לחוות מהמשפחה שלהם, מהחברים שלהם, מעצמן, לבין מציאות אכזרית של חוסר קבלה, דחייה, מהחברה ומהעצמי.
יש חציצה בין השנאה העצמית ברגעי הגילויים הראשוניים של הנטייה המינית לבין האדם השלם המקבל את עצמו באופן הרמוני.
יש הבדל בין הגוף שהייתי רוצה שיהיה לי לבין הגוף שנולדתי אליו, יש הבדל בין הנטייה המינית המקובלת שאמורה להיות לי, לבין הנטייה האמיתית שלי.
הפער הזה, הוא פער אכזרי, שגורם לנו לנוע בין הקצוות באי נוחות משווע, בין מחשבות קיצון על העולם הבא, לבין מחשבות של תקווה ושל איזון בתוך העולם הזה.
התפר הזה, בין הלב לנשמה, בין הגוף לראש, הם המרווחים הגורמים לנו להפסיק לצמוח.
הפערים האלה לא קיימים בטבע ובעצים.
כי הם פשוט מי שהם, עוזרים אחד לשני לצמוח, גם אנחנו יודעים להיות כאלה, כשאנחנו מתבגרים, כשאנחנו משלימים, כשאנחנו מתפתחים.
אני מאחל לכולנו לשהות בטבע יותר, לנשום היטב, ללמוד את הדרכים והמתודולוגיות ממורה הדרך העוצמתי ביותר שלנו. הטבע.
אני מייחל לכולנו להיות גאים בדרך ולחוות קבלה עצמית וחברתית.
אני מקווה עבור המדינה לחזור לעצמה, ולחטופים והחטופות לחזור הביתה בריאים.
