חשיבותה העליונה של עיר־יער להישרדותנו

כמה מילים על משבר האקלים (גרסה קצרה)

כדור־הארץ חולה, יש לו חום גבוה. הפתוגן שחולל את המחלה הוא האדם! מאז שגילה את האש, האדם שורף ושורף, כורת וכורת, ומאז המהפכה התעשייתית הקצב גבר והלך, עד שכיום הוא כבר בלתי-נתפש. אחת התוצאות היא פליטה של גזי חממה משריפת דלקים ומחקלאות תעשייתית – במיוחד בגידול של בעלי־חיים, אבל גם של צמחים. לא לכך התכוונה טבע כשיצרה כאן במשך מיליארדי שנה איזון עדין המתבסס על אינספור יחסי־גומלין בין אינספור רכיבים של המערכת הטבעית. הכסף הפך להיות חזק יותר מחוקי טבע ומרצונם של הא'נשים לחיות ולשגשג. המערכות הכלכליות והפוליטיות חדלו לשרת את החיים ופעולתן מביאה להכחדתם המהירה. יש לנו חמש עד עשר שנים לשנות כיוון. זה הזמן להצטרף למי שפועלות ופועלים כדי שהכסף שלנו יפסיק לזרום לתאגידים המכחידים, כדי שהממשלות יחזרו לשרת אותנו, וכדי להחזיר את החיים למסלולם הטבעי. ערים טובלות בצמחייה הן צו השעה – הצטרפו לתנועת עיר־יער.

כמה מילים על משבר האקלים (גרסה ארוכה)

כדור־הארץ חולה, יש לו חום גבוה. הפתוגן שחולל את המחלה הוא האדם! 

כמו תאים סרטניים המתפשטים ומכלים את הגוף שמארח אותם, האדם מחולל תהליכים המפרים את האיזון העדין ששומר על בריאותו של הכדור הכחול. האקלים: חילופי העונות, ההבדלים בין חבלי־ארץ שונים – אלה נתפשים כמובנים מאליהם ונצחיים, אך מהם החוטים הנסתרים המחזיקים אותם כפי שהם? אינספור גורמים משחקים במשחק המופלא של החיים – העצים, השיחים, העשבים, הפטריות, החיות מעל פני האדמה, בתוך האדמה, באוויר, בים ובמקווי המים השונים, החיידקים, הנגיפים, הסלעים, האדמה, המים ואדי המים, האוויר, השמש, סיבוב גרמי השמיים והמרחקים ביניהם… איזון שהתפתח במשך מיליארדי שנה ובלעדיו אין קיום לאנושות. כל המהנדסים שבעולם לא יוכלו להתחרות בכך!

אבל אותם מהנדסים הוכיחו שהם יכולים אף יכולים לקלקל את האיזון הטבעי, והם עשו ועושים זאת! כריית נפט, פחם וגז ממעבה האדמה ושריפתם לשם הפקת אנרגיה אינן חלק מאותה תוכנית על־הנדסית. במאתיים שנה בלבד "הצליחו" פעולות אלה לשבש קשות את הרכב האטמוספירה ואת האקלים עד למצב קרוב מאוד לקריסה בלתי־הפיכה על־ידי פליטת גז החממה פחמן דו־חמצני וגזי חממה נוספים לאטמוספירה. בירוא יערות, סוואנות ושאר מערכות טבעיות ביבשה ובים – על־פני שטחים עצומים – גם אלה לא היו בתוכנית. לשטחים אלה תפקיד מכריע במחזור המים ובמחזור הפחמן. הם השטחים שיכולים לספוח פחמן שהשתחרר לאטמוספירה ולתרום רבות להשבת האיזון. שטחים חקלאיים שהם בעצם מדבריות של גידולים אחידים ואדמה מדולדלת מוסיפים על הקלקול, במיוחד המשקים המתועשים של בעלי־חיים למזון ותעשיית הדיג.

ומה הכוח המניע את אותם מהנדסים? הכסף! אותו גורם, יציר הדמיון, המנתק אותנו מרשת החיים וכל רכיביה וסופר רק תוצרים ומוצרים שמניבים עוד כסף. בעלי ההון והתאגידים שלהם הם המוציאים לפועל של  כל אותם תהליכים משבשים שהזכרנו – והכסף שלנו, של כולנו, מממן אותם! כן כן! הכלכלה בנויה כך שהכסף העובר מיד ליד מתגלגל לשם – אל אותם תאגידים מכחידים. כך גם כספים המושקעים בקרנות שונות וכספי הפנסיה. לכן מקדמות התארגנויות שונות (כגון פורום כסף נקי בישראל) את התחום של הסטת השקעות – קריאה למוסדות להפסיק להשקיע בתאגידים מזהמים ולהשקיע רק בפעילות שתומכת בחיים. זה אחד הדברים העיקריים בדרך לניתוק צינורות ההזנה לגופים היוצרים את המשבר.

צינור הזנה נוסף הוא הצינור הפוליטי – ממשלות העולם מתחזקות את הכלכלה התומכת במזהמים. במשך כשישים שנה משקיעים התאגידים מאמצים אדירים בטשטוש הנזקים של התעשייה לאקלים ובהסתרת התחזיות המדעיות הקודרות. גם ועידות בינלאומיות, החל בוועידת קיוטו ב־1992 ועבור דרך ועידת פריס ב־2015, הניבו הרבה הצהרות ומעט מעשים – המצב ממשיך להחמיר בקצב מדאיג. רק קריאה ציבורית רחבת־היקף תביא לדה־לגיטימציה של מערכת רעילה זו ולהפניית המאמצים לתיקון ולשגשוג. תנועת המרד בהכחדה גורסת כי רק באי־ציות של אזרחים רבים בכל מדינה אפשר יהיה לשנות את מה שלא השתנה בעשורים האחרונים. על־פי התחזיות, מה שלא נעשה בעשור הקרוב, ואולי אף בחמש השנים הקרובות, יהיה מאוחר מדי לעשותו אחר־כך. לשני המהלכים האלה חשוב שנצטרף בהמונינו.

ומהם אותם דברים שיש לעשות ומיד? כמובן, להפסיק את הפליטות העודפות של גזי החממה; לעצור את הרס המערכות הטבעיות ולשקם אותן ככל שעדיין ביכולתנו; לשתול המון עצים וצמחייה בכלל במקומות המתאימים – בוודאי ובוודאי בערים וביישובים; לעבור לחקלאות בת־קיימא; להחזיר את החומר האורגני לאדמה. כך לא רק נבלום את משבר האקלים, אלא גם נרוויח מכל הבחינות כאן ועכשיו. 

והאם יש משהו שכל אחת ואחד מאיתנו יכול לעשות בסביבתו הקרובה כדי לקדם את התיקון והשגשוג? במקביל לערוצים הכלכליים והפוליטיים־מחאתיים, בואו ונעשה בעצמנו ונתמוך ישירות בעשייה הזאת ובגופים המקדמים אותה – הצטרפו לתנועת עיר־יער!

קרדיט על הכתיבה: ד"ר אלון אלירן ותמי צרי.

הצטרפו לניוזלטר שלנו

הצטרפו להרצאת עיר יער הקרובה

פוסטים נוספים מהבלוג